JANUARY 9
PSALMS: 9, 39, 69, 99, 129
PROVERBS: 9
OLD TESTAMENT: DEUTERONOMY 16:1 - 17:20
NEW TESTAMENT: LUKE 9:7 - 27
PSALMS: 9
1 I will give thanks to the LORD with my whole heart.
I will tell of all your marvelous works.
2 I will be glad and rejoice in you.
I will sing praise to your name, O Elyon.
3 When my enemies turn back,
They stumble and perish in your presence.
4 For you have maintained my right and my cause.
You sit on the throne judging righteously.
5 You have rebuked the nations.
You have destroyed the wicked.
You have blotted out their name forever and ever.
6 The enemy is overtaken by endless ruin.
The very memory of the cities which you have overthrown has perished.
7 But the LORD reigns forever.
He has prepared his throne for judgment.
8 He will judge the world in righteousness.
He will administer judgment to the peoples in uprightness.
9 The LORD will also be a high tower for the oppressed;
A high tower in times of trouble.
10 Those who know your name will put their trust in you,
For you, LORD, have not forsaken those who seek you.
11 Sing praises to the LORD, who dwells in Tziyon,
And declare among the people what he has done.
12 For he who avenges blood remembers them.
He doesn't forget the cry of the afflicted.
13 Have mercy on me, LORD.
See my affliction by those who hate me,
And lift me up from the gates of death;
14 That I may show forth all your praise.
In the gates of the daughter of Tziyon I will rejoice in your salvation.
15 The nations have sunk down in the pit that they made;
In the net which they hid, their own foot is taken.
16 The LORD has made himself known.
He has executed judgment.
The wicked is snared by the work of his own hands.
Meditation.
Selah.
17 The wicked shall be turned back to She'ol,
Even all the nations that forget God.
18 For the needy shall not always be forgotten,
Nor the hope of the poor perish forever.
19 Arise, LORD! Don't let man prevail.
Let the nations be judged in your sight.
20 Put them in fear, LORD.
Let the nations know that they are only men.
Selah.
PSALMS: 39
1 I said, "I will watch my ways, so that I don't sin with my tongue.
I will keep my mouth with a bridle while the wicked is before me."
2 I was mute with silence.
I held my shalom, even from good.
My sorrow was stirred.
3 My heart was hot within me.
While I meditated, the fire burned:
I spoke with my tongue:
4 "LORD, make me to know my end,
What is the measure of my days.
Let me know how frail I am.
5 Behold, you have made my days hand breadths.
My lifetime is as nothing before you.
Surely every man stands as a breath."
Selah.
6"Surely every man walks like a shadow.
Surely they busy themselves in vain.
He heaps up, and doesn't know who shall gather.
7 Now, Lord, what do I wait for?
My hope is in you.
8 Deliver me from all my transgressions.
Don't make me the reproach of the foolish.
9 I was mute, I didn't open my mouth,
Because you did it.
10 Remove your scourge away from me.
I am overcome by the blow of your hand.
11 When you rebuke and correct man for iniquity,
You consume his wealth like a moth.
Surely every man is but a breath."
Selah.
12 "Hear my prayer, LORD,
and give ear to my cry.
Don't be silent at my tears.
For I am a stranger with you,
A sojourner, as all my fathers were.
13 Oh spare me, that I may recover strength,
Before I go away, and be no more."
PSALMS: 69
1 Save me, God,
For the waters have come up to my neck!
2 I sink in deep mire, where there is no foothold.
I have come into deep waters, where the floods overflow me.
3 I am weary with my crying.
My throat is dry.
My eyes fail, looking for my God.
4 Those who hate me without a cause are more than the hairs of my head.
Those who want to cut me off, being my enemies wrongfully, are mighty.
I have to restore what I didn't take away.
5 God, you know my foolishness.
My sins aren't hidden from you.
6 Don't let those who wait for you be put to shame through me,
Lord GOD of Hosts.
Don't let those who seek you be brought to dishonor through me,
God of Yisra'el.
7 Because for your sake, I have borne reproach.
Shame has covered my face.
8 I have become a stranger to my brothers,
An alien to my mother's children.
9 For the zeal of your house consumes me.
The reproaches of those who reproach you have fallen on me.
10 When I wept and I fasted,
That was to my reproach.
11 When I made sackcloth my clothing,
I became a byword to them.
12 Those who sit in the gate talk about me.
I am the song of the drunkards.
13 But as for me, my prayer is to you, LORD, in an acceptable time.
God, in the abundance of your loving kindness,
answer me in the truth of your salvation.
14 Deliver me out of the mire, and don't let me sink.
Let me be delivered from those who hate me, and out of the deep waters.
15 Don't let the flood waters overwhelm me,
Neither let the deep swallow me up.
Don't let the pit shut its mouth on me.
16 Answer me, LORD, for your loving kindness is good.
According to the multitude of your tender mercies, turn to me.
17 Don't hide your face from your servant, For I am in distress.
Answer me speedily!
18 Draw near to my soul, and redeem it.
Ransom me because of my enemies.
19 You know my reproach, my shame, and my dishonor.
My adversaries are all before you.
20 Reproach has broken my heart, and I am full of heaviness.
I looked for some to take pity, but there was none;
For comforters, but I found none.
21 They also gave me gall for my food.
In my thirst, they gave me vinegar to drink.
22 Let their table before them become a snare.
May it become a retribution and a trap.
23 Let their eyes be darkened, so that they can't see.
Make their loins continually to shake.
24 Pour out your indignation on them.
Let the fierceness of your anger overtake them.
25 Let their habitation be desolate.
Let no one dwell in their tents.
26 For they persecute him whom you have wounded.
They tell of the sorrow of those whom you have hurt.
27 Charge them with crime upon crime.
Don't let them come into your righteousness.
28 Let them be blotted out of the book of life,
And not be written with the righteous.
29 But I am in pain and distress.
Let your yeshu`ah, God, protect me.
30 I will praise the name of God with a song,
And will magnify him with thanksgiving.
31 It will please the LORD better than an ox,
Or a bull that has horns and hoofs.
32 The humble have seen it, and are glad.
You who seek after God, let your heart live.
33 For the LORD hears the needy,
And doesn't despise his captive people.
34 Let heaven and eretz praise him;
The seas, and everything that moves therein!
35 For God will save Tziyon, and build the cities of Yehudah.
They shall settle there, and own it.
36 The children also of his servants shall inherit it.
Those who love his name shall dwell therein.
PSALMS: 99
1 The LORD reigns!
Let the peoples tremble.
He sits enthroned among the Keruvim.
Let the eretz be moved.
2 The LORD is great in Tziyon.
He is high above all the peoples.
3 Let them praise your great and awesome name.
He is Holy!
4 The King's strength also loves justice.
You do establish equity.
You execute justice and righteousness in Ya`akov.
5 Exalt the LORD our God.
Worship at his footstool.
He is Holy!
Shemu'el among those who call on his name;
They called on the LORD, and he answered them.
7 He spoke to them in the pillar of cloud.
They kept his testimonies,
The statute that he gave them.
8 You answered them, LORD our God.
You are a God who forgave them,
Although you took vengeance for their doings.
9 Exalt the LORD, our God.
Worship at his holy hill,
For the LORD, our God, is holy!
PSALMS: 129
1 Many times have they afflicted me from my youth up.
Let Yisra'el now say,
2 Many times have they afflicted me from my youth up,
Yet they have not prevailed against me.
3 The plowers plowed on my back.
They made their furrows long.
4 The LORD is righteous.
He has cut apart the cords of the wicked.
5 Let them be put to shame and turned backward,
All those who hate Tziyon.
6 Let them be as the grass on the housetops,
Which withers before it grows up;
7 With which the reaper doesn't fill his hand,
Nor he who binds sheaves, his bosom.
8 Neither do those who go by say,
"The blessing of the LORD be on you.
We bless you in the name of the LORD."
PROVERBS: 9
1 Wisdom has built her house.
She has carved out her seven pillars.
2 She has prepared her meat.
She has mixed her wine.
She has also set her table.
3 She has sent out her maidens.
She cries from the highest places of the city:
4 "Whoever is simple, let him turn in here!"
As for him who is void of understanding, she says to him,
5 "Come, eat some of my bread,
Drink some of the wine which I have mixed!
6 Leave your simple ways, and live.
Walk in the way of understanding."
7 He who corrects a mocker invites insult.
He who reproves a wicked man invites abuse.
8 Don't reprove a scoffer, lest he hate you.
Reprove a wise man, and he will love you.
9 Instruct a wise man, and he will be still wiser.
Teach a righteous man, and he will increase in learning.
10 The fear of the LORD is the beginning of wisdom.
The knowledge of the Holy One is understanding.
11 For by me your days will be multiplied.
The years of your life will be increased.
12 If you are wise, you are wise for yourself.
If you mock, you alone will bear it.
13 The foolish woman is loud,
Undisciplined, and knows nothing.
14 She sits at the door of her house,
On a seat in the high places of the city,
15 To call to those who pass by,
Who go straight on their ways,
16 "Whoever is simple, let him turn in here."
As for him who is void of understanding, she says to him,
17 "Stolen water is sweet.
Food eaten in secret is pleasant."
18 But he doesn't know that the dead are there,
That her guests are in the depths of She'ol.
OLD TESTAMENT: DEUTERONOMY 16:1 - 17:20
16:1 Observe the month of Aviv, and keep the Pesach to the LORD your God; for in the month of Aviv the LORD your God brought you forth out of Mitzrayim by night. 2 You shall sacrifice the Pesach to the LORD your God, of the flock and the herd, in the place which the LORD shall choose, to cause his name to dwell there. 3 You shall eat no leavened bread with it; seven days shall you eat matzah therewith, even the bread of affliction; for you came forth out of the land of Mitzrayim in haste: that you may remember the day when you came forth out of the land of Mitzrayim all the days of your life. 4 There shall be no yeast seen with you in all your borders seven days; neither shall any of the flesh, which you sacrifice the first day at even, remain all night until the morning. 5 You may not sacrifice the Pesach within any of your gates, which the LORD your God gives you; 6 but at the place which the LORD your God shall choose, to cause his name to dwell in, there you shall sacrifice the Pesach at even, at the going down of the sun, at the season that you came forth out of Mitzrayim. 7 You shall roast and eat it in the place which the LORD your God shall choose: and you shall turn in the morning, and go to your tents. 8 Six days you shall eat matzah; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the LORD your God; you shall do no work [therein]. 9 Seven weeks shall you number to you: from the time you begin to put the sickle to the standing grain shall you begin to number seven weeks. 10 You shall keep the feast of weeks to the LORD your God with a tribute of a freewill-offering of your hand, which you shall give, according as the LORD your God blesses you: 11 and you shall rejoice before the LORD your God, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and the Levite who is within your gates, and the sojourner, and the fatherless, and the widow, who are in the midst of you, in the place which the LORD your God shall choose, to cause his name to dwell there. 12 You shall remember that you were a bondservant in Mitzrayim: and you shall observe and do these statutes. 13 You shall keep the feast of booths seven days, after that you have gathered in from your threshing floor and from your winepress: 14 and you shall rejoice in your feast, you, and your son, and your daughter, and your man-servant, and your maid-servant, and the Levite, and the sojourner, and the fatherless, and the widow, who are within your gates. 15 Seven days shall you keep a feast to the LORD your God in the place which the LORD shall choose; because the LORD your God will bless you in all your increase, and in all the work of your hands, and you shall be altogether joyful. 16 Three times in a year shall all your males appear before the LORD your God in the place which he shall choose: in the feast of matzah, and in the feast of weeks, and in the feast of booths; and they shall not appear before the LORD empty: 17 every man shall give as he is able, according to the blessing of the LORD your God which he has given you. 18 Shofetim and officers shall you make you in all your gates, which the LORD your God gives you, according to your tribes; and they shall judge the people with righteous judgment.19 You shall not wrest justice: you shall not respect persons; neither shall you take a bribe; for a bribe does blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous. 20 That which is altogether just shall you follow, that you may live, and inherit the land which the LORD your God gives you. 21 You shall not plant you an Asherah of any kind of tree beside the altar of the LORD your God, which you shall make you. 22 Neither shall you set yourself up a pillar; which the LORD your God hates.
17:1 You shall not sacrifice to the LORD your God an ox, or a sheep, in which is a blemish, [or] anything evil; for that is an abomination to the LORD your God. 2 If there be found in the midst of you, within any of your gates which the LORD your God gives you, man or woman, who does that which is evil in the sight of the LORD your God, in transgressing his covenant, 3 and has gone and served other gods, and worshiped them, or the sun, or the moon, or any of the host of the sky, which I have not commanded; 4 and it be told you, and you have heard of it, then shall you inquire diligently; and, behold, if it be true, and the thing certain, that such abomination is done in Yisra'el, 5 then shall you bring forth that man or that woman, who has done this evil thing, to your gates, even the man or the woman; and you shall stone them to death with stones. 6 At the mouth of two witnesses, or three witnesses, shall he who is to die be put to death; at the mouth of one witness he shall not be put to death. 7 The hand of the witnesses shall be first on him to put him to death, and afterward the hand of all the people. So you shall put away the evil from the midst of you. 8 If there arise a matter too hard for you in judgment, between blood and blood, between plea and plea, and between stroke and stroke, being matters of controversy within your gates; then shall you arise, and go up to the place which the LORD your God shall choose; 9 and you shall come to the Kohanim the Levites, and to the judge who shall be in those days: and you shall inquire; and they shall show you the sentence of judgment. 10 You shall do according to the tenor of the sentence which they shall show you from that place which the LORD shall choose; and you shall observe to do according to all that they shall teach you: 11 according to the tenor of the law which they shall teach you, and according to the judgment which they shall tell you, you shall do; you shall not turn aside from the sentence which they shall show you, to the right hand, nor to the left. 12 The man who does presumptuously, in not listening to the Kohen who stands to minister there before the LORD your God, or to the judge, even that man shall die: and you shall put away the evil from Yisra'el. 13 All the people shall hear, and fear, and do no more presumptuously. 14 When you are come to the land which the LORD your God gives you, and shall possess it, and shall dwell therein, and shall say, I will set a king over me, like all the nations that are round about me; 15 you shall surely set him king over you, whom the LORD your God shall choose: one from among your brothers shall you set king over you; you may not put a foreigner over you, who is not your brother. 16 Only he shall not multiply horses to himself, nor cause the people to return to Mitzrayim, to the end that he may multiply horses; because the LORD has said to you, You shall henceforth return no more that way. 17 Neither shall he multiply wives to himself, that his heart not turn away: neither shall he greatly multiply to himself silver and gold. 18 It shall be, when he sits on the throne of his kingdom, that he shall write him a copy of this law in a book, out of [that which is] before the Kohanim the Levites: 19 and it shall be with him, and he shall read therein all the days of his life; that he may learn to fear the LORD his God, to keep all the words of this law and these statutes, to do them;
20 that his heart not be lifted up above his brothers, and that he not turn aside from the mitzvah, to the right hand, or to the left: to the end that he may prolong his days in his kingdom, he and his children, in the midst of Yisra'el.
NEW TESTAMENT: LUKE 9:7 - 27
9:7 Now Herod the tetrarch heard of all that was done by him; and he was very perplexed, because it was said by some that Yochanan had risen from the dead,
8 and by some that Eliyah had appeared, and by others that one of the old prophets had risen again.
9 Herod said, "Yochanan I beheaded, but who is this, about whom I hear such things?" He sought to see him.
10 The apostles, when they had returned, told him what things they had done. He took them, and withdrew apart to a deserted place of a city called Beit-Tzaidah.
11 But the multitudes, perceiving it, followed him. He welcomed them, and spoke to them of the kingdom of God, and he cured those who needed healing.
12 The day began to wear away; and the twelve came, and said to him, "Send the multitude away, that they may go into the surrounding villages and farms, and lodge, and get provisions, for we are here in a desert place."
13 But he said to them, "You give them something to eat." They said, "We have no more than five loaves and two fish, unless we should go and buy food for all these people."
14 For they were about five thousand men. He said to his talmidim, "Make them sit down in groups of about fifty each."
15 They did so, and made them all sit down.
16 He took the five loaves and the two fish, and looking up to the sky, he blessed them, and broke them, and gave them to the talmidim to set before the multitude.
17 They ate, and were all filled. They gathered up twelve baskets of broken pieces that were left over.
18 It happened, as he was praying alone, the talmidim were with him, and he asked them, "Who do the multitudes say that I am?"
19 They answered, "'Yochanan the immerser,' but others say, 'Eliyah,' and others, that one of the old prophets is risen again."
20 He said to them, "But who do you say that I am?" Kefa answered, "The Messiah of God."
21 But he warned them, and commanded them to tell this to no one,
22 saying, "The Son of Man must suffer many things, and be rejected by the Zakenim, chief Kohanim, and Sofrim, and be killed, and the third day be raised up."
23 He said to all, "If anyone desires to come after me, let him deny himself, take up his cross, and follow me.
24 For whoever desires to save his life will lose it, but whoever will lose his life for my sake, the same will save it.
25 For what does it profit a man if he gains the whole world, and loses or forfeits his own self?
26 For whoever will be ashamed of me and of my words, of him will the Son of Man be ashamed, when he comes in the glory of himself, of the Father, and of the holy angels.
27 But I tell you the truth: There are some of those who stand here, who will in no way taste of death, until they see the kingdom of God."
9 בינואר
תהילים: ט, לט, פט, נט, קכט
משלי: ט
הברית הישנה: דברים טז:1 - יז:20
הברית החדשה: לוקס ט:7 - 27
תהילים: ט
1 אודה לה' בכל לבי. אספר את כל נפלאותיך. 2 אשמח ואשמח בך. אשיר לשמך, עליון. 3 כאשר ישובו אויבי,
יעדלו ואאבדו לפניך. 4 כי שמרת על משפטי ועל משפטי. יושבת על כסא ושופטת בצדק. 5 גערת בגויים. השמדת רשעים. מחית את שמם לנצח נצחים. 6 האויב נכבש על ידי חורבן אין קץ.
זיכרון הערים אשר הרסת אבד.
7 כי ה' מלך לנצח. הוא הכין את כסאו למשפט.
8 הוא ישפוט תבל בצדק. הוא ישפוט עמים ביושר.
9 ויהיה ה' למגדל לעשוקים; מגדל בעת צרה.
10 יודעי שמך יבטחו בך,
כי לא עזבת ה' את מבקשיך.
11 שירו לה' יושב בציון,
וספרו בעמים את מעשיו.
12 כי גואל דם זוכר אותם. לא שכח צעקת עניים.
13 רחמני ה'. ראה צרותי על ידי שונאי,
והרים אותי משערי מות;
14 למען אספר את כל תהלתך. בשערי בת ציון אשמח בישועתך.
15 גויים שקעו בבור אשר טמנו; ברשת אשר טמנו, רגלם נלכדה.
16 ה' גילה. הוא עשה משפט. רשע נלכד במעשה ידיו. הרהור. סלה.
17 רשעים ישובו שאול,
וכל הגויים שוכחים את אלוהים.
18 כי לא תמיד יישכח אביון,
ולא תאבד תקוות עניים לנצח.
19 קום ה'! אל תגבר האדם. ישפטו גויים לפניך.
20 הפחד אותם ה'. ידעו גויים כי רק בני אדם הם. סלה.
תהילים: לט
1 אמרתי "אשמור דרכי פן אחטא בלשוני.
אשמור פי ברסן בעוד רשע לפניי."
2 דוממתי.
אחזרי שלום מטוב.
יגוניי התעורר.
3 לבי חם בקרבי.
בהרהרי אש בערה.
אדברתי בלשוני:
4 "ה', הודיעני אחרית,
מה מידת ימי.
הודיעני כמה שברירי.
5 הנה, עשית ימי כרוחות יד.
חייי כאין לפניך.
אם כי כרוח יעמד כל אדם."
סלה. 6 "אכן כצל הולך כל איש.
אכן לשווא יעבדו.
ערום ולא ידע מי יאסוף.
7 עתה, ה', למה אחכה?
בך תקוותי.
8 הצילני מכל פשעי.
אל תעשהני לחרפת כסילים.
9 אילם הייתי, לא פתחתי פי,
כי אתה עשית זאת.
10 הסר מכתך ממני.
מכת ידך נפגעה.
11 כי תגער ותתקן את האדם על עוון,
כעש תכלה את עושרו.
אכן כל אדם הוא נשימה."
סלה.
12 "שמע תפלתי ה',
והאזין לצעקתי.
אל תחריש בדמעתי.
כי גר אנכי עמך,
גר ככל אבותיי.
13 חוס עלי, ואשוב כוח,
בטרם אלך ואינני עוד."
תהילים: 69
1 הושיעני, אלוהים,
כי עלו מים עד צוארי!
2 טבעתי בבוץ עמוק, אין דריסת רגל.
באתי למים עמוקים, נהרות שטפו אותי.
3 עיפתי בצעקי.
גרוני יבש.
עיניי כאו, מחפשות את אלוהי.
4 רבים משערות ראשי שונאי חטא.
גיבורים הם הרוצים לכרותני, אויביי ללא עוולה.
אשר עליי להשיב את אשר לא לקחתי. 5 אלוהים, אתה יודע טיפשותי. חטאיי לא נסתרים ממך. 6 אל יתביישו ממני מחיייך, יהוה יהוה צבאות. אל יתביישו מבקשיך ממני, אלוהי ישראל. 7 כי למענך נשאתי חרפה. בושה כיסתה פני. 8 זרה הייתי לאחי,
זר לבני אמי.
9 כי קנאת ביתך אוכלת אותי. חרפות מחריפיך נפלו עליי.
10 כשבכיתי וצמתי,
היא הייתה לחרפתי.
11 כששימתי שק לבושי,
הייתי להם לשם מילה.
12 יושבי שער מדברים עליי. שירת שיכורים אני. 13 ואני אליך ה' תפילתי בעת רצון. אלוהים, ברוב חסדך,
ענני באמת ישועתך.
14 הצילי אותי מהבוץ ואל תטביע. אצילני משנאיי וממים עמוקים.
15 אל תכבשי אותי מי שטף,
ואל תבלעני תהום.
אל תסגור עליי פיה בור.
16 ענני ה' כי טוב חסדך. כרב רחמיך פנה אלי.
17 אל תסתר פניך מעבדך כי צר לי. מהרה ענני!
18 קרב אל נפשי ופדה. פדה אותי מפני אויבי.
19 אתה ידעת חרפתי, כלמתי וחרפתי.
כל צרי לפניך.
20 חרפה שברה את לבי, ואני מלאה כאב.
חיפשתי רחמים ולא היה;
מנחמים ולא מצאתי.
21 וגם נתנו לי מרירה למאכל.
בצמאוני שקו לי חומץ.
22 יהיה שולחנם לפניהם למלכודת.
יהיה לנקמה ולמלכודת.
23 יחשכו עיניהם, ולא יוכלו לראות.
הרעיד תמיד את מתניהם.
24 שפוך עליהם את זעמך.
ימצאם חרון אפסך.
25 יהיה משכנם.
אל תשב איש באוהליהם.
26 כי רודפים את אשר פצעת.
יספרו צער אלה אשר פגעת.
27 האשים אותם פשע על גבי פשע. אל תבואו בצדקתך. 28 ימחו אותם מספר החיים,
ולא ייכתבו עם צדיקים. 29 אני צר ובצר. יהי ישועך, אלהים, שומר עליי. 30 אוהל שם אלוהים בשיר,
ואגדל אותו בתודה. 31 יהיה חן בעיני ה' משור,
או משור קרניים ופרסים. 32 ענווים ראו ושמחו. מבקשי ה', יחי לבבכם. 33 כי שומע ה' נזקקים,
ולא יבוז לעמו השבוי. 34 יהללוהו שמים וארץ; ימים וכל אשר רועש בהם!
35 כי יושיע אלוהים את ציון, ויבנה את ערי יהודה. ישבו שם ויירשו אותה.
36 ובני עבדיו יירשו אותה. אוהבי שמו ישכנו בה.
תהילים: 99
1 ה' מלך! ירעדו עמים. יושב בכרובים. תזוז הארץ. 2 גדול ה' בציון. גבה מכל עמים. 3 יהללו את שמך הגדול והנורא. קדוש הוא! 4 וגם גבורת מלך אוהבת צדק. אתה מכין יושר. צדק ומשפט אתה עושה ביעקב. 5 רוממו את ה' אלוהינו. השתחוו להדומיו. קדוש הוא! 6 משה ואהרן היו בכהניו,
שמואל בקוראי שמו; אל ה' קראו ויענם.
7 בעמוד ענן דבר אליהם. עדותיו שמרו,
חוקה אשר נתן להם. 8 עניתם יהוה אלהינו. אתה אלהים סלח להם,
אף על פי שנקמת על מעשיהם.
9 השמיעו את יהוה אלהינו. השתחוו להר קדשו,
כי קדוש יהוה אלהינו!
תהילים: קכט
1 פעמים רבות עינו אותי מנעורי.
יאמר עתה ישראל,
2 פעמים רבות עינו אותי מנעורי,
ולא גברו עליי.
3 חורשים חרשו.
האריכו תלמיהם.
4 צדיק יהוה. כרת חבלי רשעים.
5 יתביישו ויפנו אחור,
כל שונאי ציון.
6 יהיו כחרב על גגות,
אשר יבלל בטרם יצמח;
7 אשר לא ימלא בו קוצר את ידו,
ולא קושר אלומות את חיקו.
8 ולא יאמרו העוברים,
"ברכת ה' עליכם.
אנו מברכים אתכם בשם ה'."
משלי: ט
1 חכמה בנתה ביתה,
היא חצבה שבעת עמודיה,
2 הכינה את מאכלה,
היא ערבבה את יינתה,
והיא ערכה את שולחנה,
3 היא שלחה את נערותיה,
היא צועקת ממרומי העיר:
4 "מי תם, יפנה הנה!"
ולא מי שאין לו תבונה, היא אומרת לו,
5 "בוא אכול מלחמי,
שתה מן היין אשר ערבתי!
6 עזבו את דרכי התמימות שלכם וחיו,
לכו בדרך תבונה."
7 מתקן לֵץ מזמין עלבון. מוכיח רשע מזמין גידופים. 8 אל תגער לֵץ, פן ישנאך. מוכיח חכם, והוא יאהב אותך. 9 הורה חכם, והוא יהיה חכם עוד יותר. למד צדיק, והוא יגדל בלימוד. 10 יראת ה' היא ראשית חכמה. ידיעת הקדוש היא תבונה. 11 כי בי ירבו ימיך. ירבו שנות חייך. 12 אם חכם אתה, חכם אתה לעצמך. אם תלעג, אתה לבדך תישא. 13 אישה טיפשה קולנית,
בלתי ממושמעת, ולא יודעת דבר.
14 יושבת בפתח ביתה,
על מושב בבמות העיר,
15לקרוא לעוברים,
להולכים ישרים בדרכם,
16"מי תם, יפנה הנה."
ולמי חסר תבונה, היא אומרת לו,
17"מים גנובים מתוקים,
אוכל בסתר טעים."
18אך אינו יודע כי מתים שם,
כי אורחיה במעמקי שאול.
הברית הישנה: דברים טז:א - יז:כ
טז:א שמור את חודש אביב ועשה את הפסח לה' אלהיך כי בחודש אביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים בלילה. ב זבחת את הפסח לה' אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם. ג לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצה לחם עוני כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ד לא ייראה לך שמרים בכל גבולך שבעת הימים ולא יללה עד הבוקר מן הבשר אשר תזבח ביום הראשון בערב. ה לא תוכל לזבח את הפסח בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך. ו כי במקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב עם בוא השמש בעת צאתך ממצרים. ז צלית ואכלת אותו במקום אשר יבחר ה' אלהיך ובבוקר תפנית ולכת לאהליך. ח ששת ימים תאכל מצה וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה בו מלאכה. ט שבעה שבועות תספר לך ממועד החלתך להוציא את המגל בקמה תחל לספר שבעה שבועות. י וחגתם את חג השבועות לה' אלהיך במסירת נדבה מידך אשר תתן כַּאֲשֶׁר יְבָרְכֶךָ ה' אלהיך. יא ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ושפחתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם. יב וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה. 13 את חג הסוכות תעשה שבעת ימים אחרי אשר אספת מגורנך ומיקבך. 14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ושפחתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. 15 שבעת ימים תעשה חג לה' אלהיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך ושמחת מאוד. 16 שלוש פעמים בשנה יראו כל זכריך לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצה ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראו לפני ה' ריקם. 17 איש יתן כפי יכולתו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. יח שופטים ושוטרים תשים לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם במשפט צדק. יט לא תעוות את המשפט לא תכבד פנים ולא תקח שוחד כי שוחד מסנוור עיני חכמים ומטה דברי צדיקים. 20 אחרי הצדק המלא תלך למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. 21 לא תטע לך אשרה מכל עץ על יד מזבח ה' אלהיך אשר תעשה לך. 22 ולא תקים לך מצבה אשר ה' אלהיך שנא אותו.
יז:1 לא תזבח לה' אלהיך שור או שה אשר בו מום כל רע כי תועבת ה' אלהיך הוא. ב כי יימצא בקרבך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך איש או אישה אשר יעשה את הרע בעיני ה' אלהיך להפר את בריתו ג והלך ועבד אלהים אחרים והשתחווה להם או לשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי ד והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אם אמת הדבר ונכד הדבר כי נעשתה התועבה הזאת בישראל ה והוצאת את האיש או את האישה ההיא אשר עשה את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האישה וסקלתם באבנים עד מותם ו על פי שני עדים או שלושה עדים יומת המת; על פי עד אחד לא יומת. ז יד העדים תהיה עליו ראשנה להמיתו, ואחר כך יד כל העם. ובערת את הרע מקרבך. ח כי-יהיה דבר קשה ממך במשפט בין דם לדם, בין משפט למשפט, ובין מכה למכה--דברי מחלוקת בשעריך; ותקום ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך. ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ושאלת והגידו לך את משפט המשפט. י עשית כדבר המשפט אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר ה'. ושמרתם לעשות ככל אשר ילמדו אתכם: 11 כדבר התורה אשר ילמדו אתכם וכמשפט אשר יגידו אתכם תעשה לא תסור מן המשפט אשר יגידו אתכם ימין ושמאל. 12 האיש אשר יעשה בעזות לבלתי שמע אל הכהן העומד לשרת שם לפני ה' אלהיך או אל השופט האיש ההוא ימות ובערת את הרע מישראל. 13 שמעו כל העם וייראו ולא תעשו עוד בעזות. 14 כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשים עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי: 15 שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית שמית מאחיך שמית שמית שמית לא תוכל לתת עליך נכרי אשר לא אחיך הוא. 16 רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרים למען ירבה סוסים כי אמר לך ה' לא תשוב עוד מעתה בדרך הזאת. 17 ולא ירבה לו נשים פן לא סור לבו ולא ירבה לו הרבה כסף וזהב. 18 והיה כי ישב על כסא מלכותו וכתב לו העתקה מן התורה הזאת על ספר מן אשר לפני הכהנים הלוים. 19 והייתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם.20 פן לא יגבה לבו על אחיו, ופן לא סור מן המצוה ימין ושמאל: למען יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו, בתוך ישראל.
הברית החדשה: לוקס ט':7 - 27
ט':7 והורדוס הרבעון שמע את כל אשר נעשה על ידו, והוא היה נבוך מאוד, כי היו שאמרו שיוחנן קם מן המתים, 8 והיו שאליהו הופיע, ואחרים שאחד הנביאים הזקנים קם לתחייה.
9 הורדוס אמר: "כרתי את ראשו של יוחנן, ומי זה שאני שומע עליו דברים כאלה?" הוא ביקש לראותו.
10 השליחים, כשחזרו, סיפרו לו את הדברים שעשו. הוא לקח אותם, ונסוג לבדוד למקום שומם בעיר בשם בית ציידה.
11 אבל ההמונים, כשהבחינו בכך, הלכו אחריו. הוא קיבל אותם בברכה, דיבר אליהם על מלכות האלוהים, והוא ריפא את הזקוקים לרפואה.
12 היום החל לחלוף; ויבואו שנים עשר ואמרו לו: "שלח את העם, כדי שילכו אל הכפרים והחוות מסביב, וילנו ויקנו אספקה, כי אנחנו כאן במקום מדברי."
13 ויאמר להם: "תנו להם לאכול." הם אמרו: "אין לנו יותר מחמש כיכרות לחם ושני דגים, אלא אם כן נלך ונקנה אוכל לכל העם הזה."
14 כי הם היו כחמשת אלפים איש. ויאמר לתלמידיו: "הושיבו אותם בקבוצות של כחמישים איש כל אחד."
15 הם עשו כן, והושיבו את כולם.
16 הוא לקח את חמש כיכרות הלחם ואת שני הדגים, הרים את מבטו לשמים, בירך אותם, שבר אותם ונתן אותם לתלמידים להגישם לפני העם.
17 הם אכלו, וכולם שבעו. הם אספו שנים עשר סלים של נתחי לחם שנשארו. 18 ויהי בשעה שהתפלל לבדו, והיו עמו התלמידים, והוא שאל אותם: "מי אומרים אני ההמונים?"
19 הם ענו: "יוחנן המטביל, ואחרים אומרים: אליה, ואחרים אומרים שאחד הנביאים הקדמונים קם לתחייה."
20 אמר להם: "ואתם מי אומרים אני?" ענה כיפא: "משיח אלוהים."
21 אך הזהיר אותם וציווה עליהם לא לספר זאת לאיש,
22 אמר: "על בן האדם לסבול דברים רבים, ולהידחות על ידי הזקנים, ראשי הכהנים והסופרים, ולהיהרג, וביום השלישי לקום לתחייה."
23 אמר לכולם: "מי שרוצה לבוא אחריי, יתכחש לעצמו, יישא את צלבו וילך אחריי.
24 כי מי שרוצה להציל את נפשו יאבד אותה, אבל מי שיאבד את נפשו למעני, הוא יושיעה אותה.
25 כי מה מועיל לאדם אם ירוויח את כל העולם, ומאבד או יאבד את עצמו?
26 כי מי שיתבייש בי ובדבריי, בו יתבייש בן האדם, כשיבוא בכבודו ובכבוד האב ובכבוד המלאכים הקדושים.
27 אבל אני אומר לכם את האמת: יש כמה מאלה שעומדים כאן, שלא יטעמו מוות עד שיראו את מלכות האלוהים."
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
