FEBRUARY 5
PSALMS: 5, 35, 65, 95, 125
PROVERBS: 5
OLD TESTAMENT: JUDGES 7:1 - 8:17
NEW TESTAMENT: LUKE 23:13 - 43
PSALMS: 5
1 For the leader.
On wind instruments.
A psalm of David:
Give ear to my words,
ADONAI, consider my inmost thoughts.
2 Listen to my cry for help,
my king and my God, for I pray to you.
3 ADONAI, in the morning you will hear my voice;
in the morning I lay my needs before you and wait expectantly.
4 For you are not a God who takes pleasure in wickedness;
evil cannot remain with you.
5 Those who brag cannot stand before your eyes,
you hate all who do evil,
6 you destroy those who tell lies,
ADONAI detests men of blood and deceivers.
7 But I can enter your house because of your great grace and love;
I will bow down toward your holy temple in reverence for you.
8 Lead me, ADONAI, in your righteousness
because of those lying in wait for me;
make your way straight before me.
9 For in their mouths there is nothing sincere,
within them are calamities, their throats are open tombs,
they flatter with their tongues.
10 God, declare them guilty!
Let them fall through their own intrigues,
For their many crimes, throw them down;
since they have rebelled against you.
11 But let all who take refuge in you rejoice,
let them forever shout for joy!
Shelter them;
and they will be glad,
those who love your name.
12 For you, ADONAI, bless the righteous;
you surround them with favor like a shield.
PSALMS: 35
1 By David: ADONAI, oppose those who oppose me;
fight against those who fight against me.
2 Grasp your shield and protective gear,
and rise to my defense.
3 Brandish spear and battle-axe against my pursuers;
let me hear you say, "I am your salvation."
4 May those who seek my life be disgraced and put to confusion;
may those who are plotting harm for me be repulsed and put to shame.
5 May they be like chaff before the wind,
with the angel of ADONAI to drive them on.
6 May their way be dark and slippery,
with the angel of ADONAI to pursue them.
7 For unprovoked, they hid their net over a pit;
unprovoked, they dug it for me.
8 May destruction come over him unawares.
May the net he concealed catch himself;
may he fall into it and be destroyed.
9 Then I will be joyful in ADONAI,
I will rejoice in his salvation.
10 All my bones will say, "Who is like you?
Who can rescue the weak from those stronger than they,
the poor and needy from those who exploit them?"
11 Malicious witnesses come forward,
asking me things about which I know nothing.
12 They repay me evil for good;
it makes me feel desolate as a parent bereaved.
13 But I, when they were ill, wore sackcloth;
I put myself out and fasted;
I can pray that what I prayed for them might also happen to me.
14 I behaved as I would for my friend or my brother;
I bent down in sorrow as if mourning my mother.
15 But when I stumble, they gather in glee;
they gather against me and strike me unawares;
they tear me apart unceasingly.
16 With ungodly mocking and grimacing,
they grind their teeth at me.
17 Adonai, how much longer will you look on?
Rescue me from their assaults, save the one life I have from the lions!
18 I will give you thanks in the great assembly,
I will give you praise among huge crowds of people.
19 Don't let those who are wrongfully my enemies gloat over me;
and those who hate me unprovoked -don't let them smirk at me.
20 For they don't speak words of peace but devise ways
to deceive the peaceful of the land.
21 They shout to accuse me,
"Aha! Aha! we saw you with our own eyes!"
22 You saw them, ADONAI;
don't stay silent.
Adonai, don't stay far away from me.
23 Wake up! Get up, my God, my Lord!
Defend me and my cause!
24 Give judgment for me, ADONAI, my God,
as your righteousness demands.
Don't let them gloat over me.
25 Don't let them say to themselves,
"Aha! We got what we wanted!"
or say, "We swallowed them up!"
26 May those who gloat over my distress be disgraced and humiliated.
May those who aggrandize themselves at my expense be covered
with shame and confusion.
27 But may those who delight in my righteousness
shout for joy and be glad!
Let them say always, "How great is ADONAI,
who delights in the peace of his servant!
"Then my tongue will tell of your righteousness
and praise you all day long.
PSALMS: 65
1 For the leader. A psalm of David.
A song: To you, God, in Tziyon, silence is praise;
and vows to you are to be fulfilled.
2 You who listen to prayer,
to you all living creatures come.
3 When deeds of wickedness overwhelm me,
you will atone for our crimes.
4 How blessed are those you choose and bring near,
so that they can remain in your courtyards!
We will be satisfied with the goodness of your house,
the Holy Place of your temple.
5 It is just that you answer us with awesome deeds,
God of our salvation, you in whom all put their trust,
to the ends of the earth and on distant seas.
6 By your strength you set up the mountains.
You are clothed with power.
7 You still the roaring of the seas,
their crashing waves, and the peoples' turmoil.
8 This is why those living at the ends of the earth stand in awe of your signs.
The places where the sun rises and sets you cause to sing for joy.
9 You care for the earth and water it, you enrich it greatly;
with the river of God, full of water,
you provide them grain and prepare the ground.
10 Soaking its furrows and settling its soil,
you soften it with showers and bless its growth.
11 You crown the year with your goodness,
your tracks overflow with richness.
12The desert pastures drip water,
the hills are wrapped with joy,
13 the meadows are clothed with flocks and the valleys blanketed with grain,
so they shout for joy and break into song.
PSALMS: 95
1 Come, let's sing to ADONAI!
Let's shout for joy to the Rock of our salvation!
2 Let's come into his presence with thanksgiving;
let's shout for joy to him with songs of praise.
3 For ADONAI is a great God,
a great king greater than all gods.
4 He holds the depths of the earth in his hands;
the mountain peaks too belong to him.
5 The sea is his - he made it -and
his hands shaped the dry land.
6 Come, let's bow down and worship;
let's kneel before ADONAI who made us.
7 For he is our God, and we are the people in his pasture, the sheep in his care.
If only today you would listen to his voice:
8 "Don't harden your hearts, as you did at M'rivah,
as you did on that day at Massah in the desert,
9 when your fathers put me to the test;
they challenged me, even though they saw my work.
10 For forty years I loathed that generation;
I said, 'This is a people whose hearts go astray,
they don't understand how I do things.'
11 Therefore I swore in my anger
that they would not enter my rest."
PSALMS: 125
1 A song of ascents:
Those who trust in ADONAI are like Mount Tziyon,
which cannot be moved but remains forever.
2 Yerushalayim!
Mountains all around it!
Thus ADONAI is around his people henceforth and forever.
3 For the scepter of wickedness will not rule the inheritance of the righteous,
so that the righteous will not themselves turn their hands to evil.
4 Do good, ADONAI, to the good, to those upright in their hearts.
5 But as for those who turn aside to their own crooked ways,
may ADONAI turn them away, along with those who do evil.
Shalom on Isra'el!
PROVERBS: 5
1 My son, pay attention to my wisdom;
incline your ear to my understanding;
2 so that you will preserve discretion
and your lips keep watch over knowledge.
3 For the lips of a woman who is a stranger drop honey,
her mouth is smoother than oil;
4 but in the end she is as bitter as wormwood,
sharp as a double-edged sword.
5 Her feet go down to death, her steps lead straight to Sh'ol;
6she doesn't walk the level path of life -her course wanders all over,
but she doesn't know it.
7 So now, children, listen to me;
don't turn away from what I am saying:
8 distance your way from her,
stay far from the door of her house;
9 so that you won't give your vigor to others
and your years to someone who is cruel,
10 so strangers won't be filled with your strength
and what you worked for go to a foreign house.
11 Then, when your flesh and bones have shrunk,
at the end of your life, you would moan,
12 "How I hated discipline!
My whole being despised reproof,
13 I ignored what my teachers said,
I didn't listen to my instructors.
14 I took part in almost every kind of evil,
and the whole community knew it."
15 Drink the water from your own cistern,
fresh water from your own well.
16 Let what your springs produce be dispersed outside,
streams of water flowing in the streets;
17 but let them be for you alone
and not for strangers with you.
18 Let your fountain, the wife of your youth, be blessed;
find joy in her
19 a lovely deer, a graceful fawn;
let her breasts satisfy you at all times,
always be infatuated with her love.
20 My son, why be infatuated with an unknown woman?
Why embrace the body of a loose woman?
21 For ADONAI is watching a man's ways;
he surveys all his paths.
22 A wicked person's own crimes will trap him,
he will be held fast by the ropes of his sin.
23 He will die from lack of discipline;
the magnitude of his folly will make him totter and fall.
OLD TESTAMENT: JUDGES 7:1 - 8:17
7:1 Then Yerubba`al, who is Gid`on, and all the people who were with him, rose up early, and encamped beside the spring of Harod: and the camp of Midyan was on the north side of them, by the hill of Moreh, in the valley. 2 The LORD said to Gid`on, The people who are with you are too many for me to give the Midyanim into their hand, lest Yisra'el vaunt themselves against me, saying, My own hand has saved me. 3 Now therefore proclaim in the ears of the people, saying, Whoever is fearful and trembling, let him return and depart from Mount Gil`ad. There returned of the people twenty-two thousand; and there remained ten thousand. 4 The LORD said to Gid`on, The people are yet too many; bring them down to the water, and I will try them for you there: and it shall be, that of whom I tell you, This shall go with you, the same shall go with you; and of whoever I tell you, This shall not go with you, the same shall not go. 5 So he brought down the people to the water: and the LORD said to Gid`on, Everyone who laps of the water with his tongue, as a dog laps, him shall you set by himself; likewise everyone who bows down on his knees to drink. 6 The number of those who lapped, putting their hand to their mouth, was three hundred men: but all the rest of the people bowed down on their knees to drink water. 7 The LORD said to Gid`on, By the three hundred men who lapped will I save you, and deliver the Midyanim into your hand; and let all the people go every man to his place. 8 So the people took victuals in their hand, and their trumpets; and he sent all the men of Yisra'el every man to his tent, but retained the three hundred men: and the camp of Midyan was beneath him in the valley. 9 It happened the same night, that the LORD said to him, Arise, get you down into the camp; for I have delivered it into your hand. 10 But if you fear to go down, go you with Purah your servant down to the camp: 11 and you shall hear what they say; and afterward shall your hands be strengthened to go down into the camp. Then went he down with Purah his servant to the outermost part of the armed men who were in the camp. 12 The Midyanim and the `Amaleki and all the children of the east lay along in the valley like locusts for multitude; and their camels were without number, as the sand which is on the sea-shore for multitude. 13 When Gid`on had come, behold, there was a man telling a dream to his fellow; and he said, Behold, I dreamed a dream; and, behold, a cake of barley bread tumbled into the camp of Midyan, and came to the tent, and struck it so that it fell, and turned it upside down, so that the tent lay flat. 14 His fellow answered, This is nothing else save the sword of Gid`on the son of Yo'ash, a man of Yisra'el: into his hand God has delivered Midyan, and all the host. 15 It was so, when Gid`on heard the telling of the dream, and the interpretation of it, that he worshiped; and he returned into the camp of Yisra'el, and said, Arise; for the LORD has delivered into your hand the host of Midyan. 16 He divided the three hundred men into three companies, and he put into the hands of all of them trumpets, and empty pitchers, with torches within the pitchers.17 He said to them, Look on me, and do likewise: and, behold, when I come to the outermost part of the camp, it shall be that, as I do, so shall you do. 18 When I blow the shofar, I and all who are with me, then blow you the trumpets also on every side of all the camp, and say, For the LORD and for Gid`on.
19 So Gid`on, and the hundred men who were with him, came to the outermost part of the camp in the beginning of the middle watch, when they had but newly set the watch: and they blew the trumpets, and broke in pieces the pitchers that were in their hands. 20 The three companies blew the trumpets, and broke the pitchers, and held the torches in their left hands, and the trumpets in their right hands with which to blow; and they cried, The sword of the LORD and of Gid`on. 21 They stood every man in his place round about the camp; and all the host ran; and they shouted, and put [them] to flight. 22 They blew the three hundred trumpets, and the LORD set every man's sword against his fellow, and against all the host; and the host fled as far as Beit-Hashitta toward Tzererah, as far as the border of Avel-Mecholah, by Tabbat. 23 The men of Yisra'el were gathered together out of Naftali, and out of Asher, and out of all Menashsheh, and pursued after Midyan. 24 Gid`on sent messengers throughout all the hill-country of Efrayim, saying, Come down against Midyan, and take before them the waters, as far as Beit-Barah, even the Yarden. So all the men of Efrayim were gathered together, and took the waters as far as Beit-Barah, even the Yarden. 25 They took the two princes of Midyan, `Orev and Ze'ev; and they killed `Orev at the rock of `Orev, and Ze'ev they killed at the winepress of Ze'ev, and pursued Midyan: and they brought the heads of `Orev and Ze'ev to Gid`on beyond the Yarden.
8:1 The men of Efrayim said to him, Why have you served us thus, that you didn't call us, when you went to fight with Midyan? They did chide with him sharply. 2 He said to them, What have I now done in comparison with you? Isn't the gleaning of the grapes of Efrayim better than the vintage of Avi-Ezer? 3 God has delivered into your hand the princes of Midyan, `Orev and Ze'ev: and what was I able to do in comparison with you? Then their anger was abated toward him, when he had said that. 4 Gid`on came to the Yarden, [and] passed over, he, and the three hundred men who were with him, faint, yet pursuing. 5 He said to the men of Sukkot, Please give loaves of bread to the people who follow me; for they are faint, and I am pursuing after Zevach and Tzalmunnah, the kings of Midyan. 6 The princes of Sukkot said, Are the hands of Zevach and Tzalmunnah now in your hand, that we should give bread to your army? 7 Gid`on said, Therefore when the LORD has delivered Zevach and Tzalmunnah into my hand, then I will tear your flesh with the thorns of the wilderness and with briers. 8 He went up there to Penu'el, and spoke to them in like manner; and the men of Penu'el answered him as the men of Sukkot had answered. 9 He spoke also to the men of Penu'el, saying, When I come again in shalom, I will break down this tower. 10 Now Zevach and Tzalmunnah were in Karkor, and their hosts with them, about fifteen thousand men, all who were left of all the host of the children of the east; for there fell one hundred twenty thousand men who drew sword. 11 Gid`on went up by the way of those who lived in tents on the east of Novach and Yogbehah, and struck the host; for the host was secure. 12 Zevach and Tzalmunnah fled; and he pursued after them; and he took the two kings of Midyan, Zevach and Tzalmunnah, and confused all the host. 13 Gid`on the son of Yo'ash returned from the battle from the ascent of Heres. 14 He caught a young man of the men of Sukkot, and inquired of him: and he described for him the princes of Sukkot, and the Zakenim of it, seventy-seven men. 15 He came to the men of Sukkot, and said, See Zevach and Tzalmunnah, concerning whom you did taunt me, saying, Are the hands of Zevach and Tzalmunnah now in your hand, that we should give bread to your men who are weary? 16 He took the Zakenim of the city, and thorns of the wilderness and briers, and with them he taught the men of Sukkot. 17 He broke down the tower of Penu'el, and killed the men of the city.
NEW TESTAMENT: LUKE 23:13 - 43
23:13 Pilate called together the chief Kohanim and the rulers and the people,
14 and said to them, "You brought this man to me as one that perverts the people, and see, I have examined him before you, and found no basis for a charge against this man concerning those things of which you accuse him
15 Neither has Herod, for I sent you to him, and see, nothing worthy of death has been done by him.
16 I will therefore chastise him and release him."
17 Now he had to release one prisoner to them at the feast.
18 But they all cried out together, saying, "Away with this man! Release to us Bar-Abba!" --
19 one who was thrown into prison for a certain revolt in the city, and for murder
20 Then Pilate spoke to them again, desiring to release Yeshua,
21 but they shouted, saying, "Crucify! Crucify him!
22 He said to them the third time, "Why? What evil has this man done? I have found no capital crime in him. I will therefore chastise him and release him."
23 But they were urgent with loud voices, asking that he might be crucified. Their voices and the voices of the chief Kohanim prevailed.
24 Pilate adjudged that what they asked for should be done.
25 He released him who had been thrown into prison for insurrection and murder, for whom they asked, but he delivered Yeshua up to their will.
26 When they led him away, they grabbed one Shim`on of Cyrene, coming from the country, and laid on him the cross, to carry it after Yeshua.
27 A great multitude of the people followed him, including women who also mourned and lamented him.
28 But Yeshua, turning to them, said, "Daughters of Yerushalayim, don't weep for me, but weep for yourselves and for your children.
29 For behold, the days are coming in which they will say, 'Blessed are the barren, the wombs that never bore, and the breasts that never nursed.'
30 Then they will begin to tell the mountains, 'Fall on us!' and to the hills, 'Cover us.'
31 For if they do these things in the green tree, what will be done in the dry?"
32 There were also others, two criminals, led with him to be put to death.
33 When they came to the place that is called The Skull, they crucified him there with the criminals, one on the right and the other on the left.
34 Yeshua said, "Father, forgive them, for they don't know what they are doing." Dividing his garments among them, they cast lots.
35 The people stood watching. The rulers with them also scoffed at him, saying, "He saved others. Let him save himself, if this is the Messiah of God, his chosen one!"
36 The soldiers also mocked him, coming to him and offering him vinegar
37 and saying, "If you are the King of the Yehudim, save yourself!"
38 An inscription was also written over him in letters of Yevanit, Latin, and Hebrew: "THIS IS THE KING OF THE YEHUDIM.
39 One of the criminals who was hanged insulted him, saying, "If you are the Messiah, save yourself and us!"
40 But the other answered, and rebuking him said, "Don't you even fear God, seeing you are in the same condemnation?
41 And we indeed justly, for we receive the due reward for our deeds, but this man has done nothing wrong."
42 He said to Yeshua, "Lord, remember me when you come into your kingdom."
43 Yeshua said to him, "Assuredly I tell you, today you will be with me in Paradise."
5 בפברואר
תהילים: 5, 35, 65, 95, 125
משלי: 5
הברית הישנה: שופטים ז', 1 - 8, 17
הברית החדשה: לוקס כ"ג, 13 - 43
תהילים: 5
1 למנצח.
על כלי נשיפה.
מזמור לדוד: "אזינו דברי, יהוה, בט מחשבותיי.
2 שמעו צעקתי,
מלכי ואלוהי, כי אליך אתפלל.
3 יהוה, בבקר תשמע קולי;
בבקר אשים את צרכי לפניך ואחכה.
4 כי לא אתה אלוהי חפץ ברשע;
רע לא יוכל לשבת עמך.
5 המתפארים לא יוכלו לעמוד לעיניך,
אתה שונא את כל עושי הרשע,
6 אתה משמיד את אומרי השקר,
אדוני מתעב אנשי דמים ורמאים.
7 אבל אוכל לבוא לביתך בגלל חסדך ואהדתך הגדולה;
אשתחווה להיכל קדשך ביראתך.
8 הובלני, אדוני, בצדקתך
בגלל האורבים לי;
ישר את דרכך לפני.
9 כי אין תום בפיהם,
בתוכם אסונות, גרונם קברים פתוחים,
הם מחניפים בלשונם.
10 אלוהים, הכריז עליהם אשמים!
יפלו במזימותיהם,
על פשעיהם הרבים הפיל אותם;
כי מרדו בך.
11 אבל כל החוסים בך ישמחו,
יצעקו שמחה לנצח!
סגור אותם;
וְשָׁמְחוּ,
אוֹהֲבֵי שִׁמְךָ.
12 כי אַתָּה יְהוָה בָּרֶכֶת צַדִּיקִים; כְּמִגִּין תַּקִּיף אוֹתָם חֶסֶד.
תהילים: ל"ה
1 לדוד: יְהוָה, יִצְטוּ לִמְעֲנֵי מַעֲנָי; הִלְחֹם בְּנֵי נַחֲנָי.
2 אחֲזֹק מְגִינֶךָ וּבַצַּדֶּלֶת,
וְקוֹמוּ לַצְנִי.
3 נוּף חֲנִית וּגְרֶזֶן עַל רֹדְפֵי; אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֹמֶרְךָ: "אֲנִי יְשׁוּעָתֶךָ."
4 יְחֻשְׁפוּ וְיַבְלוּ מַקְשֵׁי נַפְשִׁי; יְדַחוּ וְיַבְלוּ חוֹשְׁבִים לִי רָעָה.
5 יְהֻוֶּה כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ,
וְמַלְאַךְ יְהוָה יִדְרֹפֵם.
6 תִּהְיֶה דְּרָכָם חֲשׁוֹלָה וְחֻלָּק,
וְמַלְאַךְ יְהוָה יִרְדֹפֵם.
7 כי בלי סיבה טמנו את רשתם על גומה; בלי סיבה חפרו אותה לי.
8 יבוא עליו אובדן מבלי דעת. יתפוס את עצמו הרשת אשר טמן; יפול לתוכה ויאבד.
9 אז אשמח בה',
אשמח בישועו.
10 כל עצמותי יאמרו, "מי כמוך?
מי יושיע חלש מחזק ממנו,
את העני והאביוני מניצולם?"
11 עדים זדוניים יבואו,
ושואלים אותי דברים שאיני יודע עליהם דבר.
12 הם גומלים לי רעה תחת טובה; זה גורם לי להרגיש שומם כהורה שכול.
13 אבל אני, כשהיו חולים, לבשתי שק; יצאתי וצמתי; אוכל להתפלל שמה שהתפללתי עבורם יקרה גם לי.
14 נהגתי כאל חברי או אחי; כרעתי בעצב כאילו מתאבל על אמי.
15 וכאשר מועד, הם מתקבצים בשמחה; הם מתקבצים עליי ומכים אותי בלי הרף; הם קורעים אותי לגזרים ללא הרף.
16 בלוג ומרדים עוויתות,
הם חורקים שיניים עליי.
17 יהוה, עד מתי עוד תסתכל? הציל אותי מהתקפותיהם, הציל את נפשי היחידה מהאריות!
18 אודה לך בקהל רב,
אוהד אותך בקרב המוני עם.
19 אל תיתן לאלו שהם אויבי שלא בצדק להתגאות בי; ולאלו ששונאי על לא עוול בכפו - אל יתן להם ללעוג לי.
20 כי אינם מדברים דברי שלום אלא מתכננים דרכים
להונות את שלויי הארץ.
21 הם צועקים להאשים אותי,
"אהה! אהה! עינינו ראינו אותך!"
22 אתה ראיתם, ה', אל תשתוק. ה', אל תרחק ממני.
23 התעורר! קום, אלוהי, אדוני! הגן עליי ועל ענייני!
24 שפטי אותי, ה' אלוהי,
כצדקתך.
אל יתן להם להתגאות בי.
25 אל יאמרו לעצמם,
"אהה! קיבלנו את מה שרצינו!"
או "בלענו אותם!"
26 יהיבו בושה ובושה, המתגאות בצרתי.
יהיבו בושה ובבלבול, המתפארים על חשבוני.
27 אבל יהי חפצי צדקי
יצעקו ויהיו שמחים!
יאמרו תמיד: "מה גדול ה', חפץ שלום עבדו!" אז תספר לשוני צדקתך, ותהללך כל היום.
תהילים: 65
1 למנחה. מזמור לדוד. שיר: לך אלוהים, בציון, דממה היא תהילה; ולך נדרים ישולמו.
2 שומע תפילה,
אליך יבואו כל חי.
3 כשיכו אותי מעשי רעה,
תכפר על פשעינו.
4 מה אשרי בחירתך וקירבת,
למען ישבו בחצרותיך! נשבעה בטוב ביתך,
מקודש היכלך.
5 צדק אתה עונה לנו במעשים נוראים,
אל ישועתנו, אשר בו כלם בוטחים,
עד קצה הארץ ועל ימים רחוקים.
6 בעוצמתך הקמת הרים, עוצמה לבשת.
7 אתה משקיט שאון ימים,
גליהם מתנפצים, ואת המולה של עמים.
8 לכן יושבי קצה הארץ יראים לאותותיך.
מקומות אשר זרח ושוקע השמש אתה משמח.
9 אתה דואג לארץ ומשקה אותה, מעשירה מאוד;
בנהר אלוהים מלא מים,
אתה נותן להם דגן ומכין את האדמה.
10 מרטיב את תלמיה ומיישב את אדמתה,
בממטרים אתה מרכך אותה ומברך את צמיחתה.
11 אתה עטרת שנה בטובך,
מסילותיך שופעות עושר.
12 מרעה מדברי מטפטף מים,
גבעות עטופות שמחה,
13 כרי דשא לבשו עדרים ועמקים מכסים דגן,
וירעו שמחה ויפצחו בשיר.
תהילים: 95
1 בואו נשיר לה'!
נצעוק שמחה לצור ישועתנו!
2 בואו לפניו בתודה;
נריע לו בשירת הלל.
3 כי גדול ה',
מלך גדול וגדול מכל האלוהים.
4 בידיו מחזיק מעמקים ארץ;
גם פסגות ההרים שייכות לו.
5 לו הים - הוא עשה אותו -
וידיו יצרו את היבשה.
6 בואו, נשתחווה ונשתחוה;
נריע ברך לפני ה' יוצרנו.
7 כי הוא אלוהינו, ואנחנו עם מרעיתו, צאן ברעותיו.
לו רק היום הייתם שומעים בקולו:
8 "אל תקשו את לבבכם כאשר עשיתם במריבה,
כאשר עשיתם ביום ההוא במסה במדבר,
9 כאשר ניסו אותי אבותיכם,
התגרו עלי, וראו את מעשיי.
10 ארבעים שנה שנאתי את הדור ההוא;
אמרתי, 'זה עם אשר תועה ליבו,
לא מבינים איך אני עושה'.
11 לכן נשבעתי באפי
כי לא יבואו למנוחתי."
תהילים: קכה
1 שיר עליות:
הבוטחים בה' כהר ציון,
אשר לא יוזז, כי לעולם עומד.
2 ירושלים!
הרים סביבה!
כך ה' סביב עמו מעתה ועד עולם. 3 כי לא ימשול שבט הרשע בנחלת צדיקים,
למען לא יפנה צדיקים את ידיהם אל הרע.
4 עשה טוב, ה', לטובים, לישרי לבבם.
5 ואת הסורים אל דרכים העקללות, יחזירם ה' עם עושי הרע.
שלום על ישראל!
משלי: 5
1 בני, שים לב לחכמתי; הטה אזנך לבינתי;
2 למען תשמור תבונה
ושפתיך תשמרי דעת.
3 כי שפתי זרות יטפו דבש,
חלק משמן פיה;
4 ובסוף היא מרה כלענה,
חדה כחרב פיפיות.
5 רגליה יורדות למוות, צעדיה ישרים לשאול;
6 לא הולכת בדרך חיים ישרה - כל דבריה נודד,
ולא ידעה.
7 ועתה, בנים, הקשיבו לי; אל תסרו ממה שאני אומר:
8 הרחק ממנה דרכך,
הרחק מפתח ביתה;
9 למען לא תיתן את כוחך לאחרים
ושנותיך לאכזר,
10 למען לא יתמלאו זרים מכוחך
והכל אשר עמלת עבורו ילך לבית זר.
11 ואז, כאשר יתכווצו בשריך ועצמותיך,
בסוף ימיך, תתנאק,
12 "כמה שנאתי משמעת!
כל גופי בז לתוכחה,
13 התעלמתי מדברי מורי,
לא הקשבתי למורי.
14 כמעט השתתפתי בכל רע,
וכל העדה ידעה זאת."
15 שתה את מי מבורך,
מים טריים מבארך.
16 יפשטו בחוץ את מה שיוצאים מעיינותיך,
נחלי מים זורמים ברחובות;
17 אך יהיו לך לבד
ולא לזרים עמך.
18 יהי מעיינך מבורך, אשת נעוריך; מצא שמחה בה
19 אייל יפה, עפר חן; תן לשדיה לספק אותך בכל עת,
היה תמיד אהוב באהבתה.
20 בני, למה יתאהב באישה לא ידועה? למה תחבק גוף אישה זונה?
21 כי יהוה שומר דרכי איש; הוא סוקר את כל נתיבותיו.
22 פשעי רשע ילכדו אותו,
הוא יתפס בחבלי חטאו.
23 הוא ימות מחוסר משמעת; גודל איוולתו יגרום לו להתנדנד ולפול.
הברית הישנה: שופטים ז':1 - ח':17
ז':1 וַיַּשְׁכִימוּ יְרוּבַעַל הוּא גֶדְעוֹן וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אֲשֶׁר עָמוֹ וַיַּחֲנוּ עַל מַעֲיַן חָרוֹד וַיְהִי מַחֲנַת מִדִּין מִצְפָּנָם עַל גִּבְעַר מוֹרֶה בַּגַּיָּה. ב' וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גֶדְעוֹן הָעָם אֲשֶׁר עִמָּךְ רַב מִמָּנִי אֶת־הַמִּדִּין בְּיָדָם פַּן־יִתְהַבֵּל יִשְׂרָאֵל עָלַי לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעִינִי. ג' וְעַתָּה הִקְרָא בְּאוֹזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִמָּה יָרֵא וְחָרֵד יָשׁוּב וַיֵּלֵךְ מֵהַר גֶלְעָד. שׁוּבוּ מִן הָעָם שְׁנֵי עֶשְׂרִים וְעֶשְׁרוּ עֲצֶר אֲלָפִים. ד' וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גֶדְעוֹן הָעָם עוֹד רַב מִמָּה׃ הורד אותם אל המים, ואנסה אותם לך שם: והיה, מי שאומר לך זה ילך איתך, הוא ילך איתך; וכל מי שאומר לך זה לא ילך איתך, הוא לא ילך. 5 ויורד את העם אל המים; ויאמר יהוה אל גדעון, כל אשר ללקק את המים בלשונו כאשר ללקק כלב, אותו תניח לבדו; וכן כל אשר כרע על ברכיו לשתות. 6 מספר הללקים, נושאי ידם על פיהם, היה שלוש מאות איש; וכל שאר העם כרע על ברכיו לשתות מים. 7 ויאמר יהוה אל גדעון, בשלוש מאות איש אשר ללקק אושיע אתכם, ואתן את המדיינים בידך; וכל העם ילך איש למקומו. 8 ויקח העם בידם אכלה ואת חצוצרותיהם; וַיְשַׁלֵחַ אֶת־כָּל־אֲנָשִׁי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְאָהֲלָיו, וְאֶת־שְׁלַשׁ מֵאָה אִישׁ, יַשְׁמַר לַיְלָה הַהוּא, וַיְהִי אֵלָיו הַיְהוָה: קוּמָה וְרַדְתָּ אֶל־הַמַּחֲנָה, כִּי נָתַתִּי בְּיָדֶךָ. וְאִם־תִּיְרָא רָדָה וְעַבְדֶּךָ, אֶל־הַמַּחֲנָה. וַיַּרְדֶּה וְעַבְדֶּךָ, אֶל־חֲלָמִים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנָה. וַיַּרְדֶּה וְעַמָּלֵקִים וְכָל־בְּנֵי־קֶדֶם, רַבִּים בַּגַּיָּה כְּחֹלֶךְ לָרֹב, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה־חָלָמִיתִי־חָלָם; וַיָּמַר גֶדְעוֹן: וַיֵּאמֶר: הִנֵּה־חָלָמִית־חָלָם; וְהִנֵּה פַּגַּל לֶחֶם שְׁעָרִים נִתְגַּל אֶל־מַחֲנָה מִדִּין, וַיָּבֹא אֶל־הָאֹהֶל, וַיַּכָּהּ וַיִּפְלֹתָהּ, וַיַּהֲפֹהּ וַיַּנָּשַׁב הָאֹהֶל. 14 וַיַּעַן רֵעָו, לֹא הִיא חֶרֶב גֶדְעוֹן בֶּן־יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיָדוֹ נָתַר אֱלֹהִים אֶת־מִּדְיָן וְאֶת־כָל־הַמַּחֲנָה. 15 וַיְהִי כְּשְׁמַע גֶדְעוֹן אֶת־סְפָּר־הַחֲלוֹם וַיְשַׁתְחֲוָה, וַיָּשָׁב אֶל־מַחֲנָה מִנִּי־יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן יְהוָה בידכם אֶת־מַחֲנָה מִדִּין. טז ויחלק את שלוש מאות האיש לשלוש חבורות, ויתן ביד כולם חצוצרות וכדים ריקים, ולפידים בתוך הכדים. יז ויאמר אלהם, הביטו בי ועשו כן, והנה כי אבוא אל קצה המחנה, והיה כאשר אני אעשה כן תעשו. יח כי תקעו בשופר, אני וכל אשר איתי, ותקעו גם אתם בחצוצרות מכל עבר המחנה, ואמרו, ליהוה ולגדעון.
טז ויבוא גדעון ומאה האיש אשר עמו אל קצה המחנה בראש המשמר האמצעי, כאשר רק עמדתם את המשמר; ויתקעו בחצוצרות, וישברו את הכדים אשר בידם. 20 ושלוש החבורות יתקעו בחצוצרות, וישברו את הכדים, ויחזיקו את הלפידים בידם השמאלית, ואת החצוצרות בידם הימנית, לתקוע בהן; ויקראו חרב ה' וגדעון. 21 וַיַּעֲמֹדוּ אִישׁ בְּמִקְמוֹ סְבִיב לַמַּחֲנָה, וְכָל הַמַּחֲנָה רָץ, וַיְרָעוּ, וַיְנַסוּ. 22 וַיַּתְקַעוּ בְשְׁלַש מֵאָה שׁוֹצְצְרָתִים, וַיַּשְׁתִּי ה' אֶת-חֶרֶב אִישׁ עַל-חֵרְבוֹ וְעַל-כָּל-הַמַּחֲנָה, וַיָּבֹר ה' אֶת-חֶרֶב אִישׁ עַל-חֵרְבוֹ וְעַל-כָּל-הַמַּחֲנָה עַד-בֵּית הַשִּׁיְתָּא עַד-צְרֶרֶה, עַד-גְּבוּל אָבל מְכֹלָה עַד-טַבָּת. 23 וַיִּקְסְפוּ אֶשְׂרָאֵל מֵנַפְתָּלִי וְאֶת-אֵשׁר וְמִכָּל-מְנַשֶּׁה, וַיַּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדִּין. 24 וַיִּשְׁלַח גדעון מַלְאָכִים בְּכָל-הָר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רוּ קַדִּי־מִדִּין, וְכַשְׁפוּ מִפָּניהם אֶת-הַמָּיִם עַד-בֵּית בָּרָה וְאֶת-הַיַּרְדָּף. וַיִּקְהֲבוּ כָּל-אֲנַשׁ אֶפְרַיִם יַחַד וַיַּשְׁפוּ אֶת-הַמָּיִם עַד-בֵּית בָּרָה אֶת-הַיַּרְדֶּן 25 וילכו את שני שרי מדין, את עורב ואת זאב, ויהרגו את עורב בצור עורב, ואת זאב הרגו ביקב זאב, וירדפו את מדין, ואת ראשי עורב וזאב הביאו גדעון מעבר לירדן.
8:1 ויאמרו אליו אנשי אפרים, למה עשית לנו כך, אשר לא קראת לנו, בלכת להילחם עם מדין? הם רבו עמו חרפה.2 ויאמר אלהם, מה עשיתי עכשיו לעומתכם? הלוא בציר אפרים טוב מבציר אביעזר?3 נתן אלהים בידכם את שרי מדין, את עורב ואת זאב, ומה יכולתי לעשות לעומתכם? ויירגע אפו עליו, בדברו את זה. ד ויבא גדעון הירדן, [ו]עבר הוא ושלוש מאות איש אשר עמו, עייפים ורודפים. 5 ויאמר לאנשי סוכות, תנו נא כיכרות לחם לעם אשר אחריי, כי עייפים הם, ואני רודף אחרי זבח וצלמונה מלכי מדין. 6 ויאמרו שרי סוכות, היד יד זבח וצלמונה עתה בידכם, כי ניתן לחם לצבאכם? 7 ויאמר גדעון, לכן כאשר יתן ה' את זבח וצלמונה בידי, ואקרע את בשרכם בקוצי המדבר ובקוצים. 8 ויעל שם פנואל, וידבר אלהם כדבר הזה, ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סוכות. ט וידבר אל אנשי פנואל לאמר, כשאשוב בשלום, אפרק את המגדל הזה. 10 וזבח וצלמונה היו בקרכור, וצבאם עמהם, כחמשה עשר אלף איש, כל אשר נותרו מכל צבא בני המזרח, כי נפלו מאה עשרים אלף איש שלפי חרב. 11 גדעון עלה דרך יושבי האוהלים ממזרח לנובח ויגבה, ויכה את המחנה, כי המחנה היה בטוח. 12 זבח וצלמונה ברח, והוא רדוף אחריהם, והוא לכד את שני מלכי מדין, את זבח ואת צלמונה, ויבלב את כל הצבא. 13 גדעון בן יואש שב מן המלחמה מעליית חרס. יד וילכוד נער מאנשי סוכות, וישאל אותו, ויספר לו את שרי סוכות ואת זקנים שבה, שבעים ושבעה אנשים. טו ויבא אל אנשי סוכות, ויאמר, ראו את זבח ואת צלמונה, אשר חרפתם עלי לאמר, היד של זבח וצלמונה עתה בידך, כי נתן לחם לאנשיך העייפים? טז ויקח את זקנים של העיר, ואת קוצי המדבר ואת הקוצים, וילמד בהם את אנשי סוכות. יז את מגדל פנואל נתץ, והרג את אנשי העיר.
הברית החדשה: לוקס כ"ג:13 - 43
כ"ג:13 פילטוס קרא יחד את ראשי הכוהנים, את הסגנים ואת העם,
14 ואמר להם: "הבאתם את האיש הזה אליי כמי שמסלף את העם, וראו, חקרתי אותו לפניכם, ולא מצאתי שום עילה לאשמה באיש הזה על הדברים שאתם מאשימים אותו בהם.
15 גם הורדוס לא, כי שלחתי אתכם אליו, וראו, לא נעשה על ידו דבר הראוי למוות.
16 לכן אגער אותו ואשחרר אותו."
17 ועכשיו הוא היה צריך לשחרר להם אסיר אחד בחג.
18 אבל כולם צעקו יחד ואמרו: "הסתלק מהאיש הזה! שחרר לנו את בר-אבא!" --
19 אדם אשר הושלך לכלא בגין מרד בעיר, ובגין רצח
20 פילטוס דיבר אליהם שוב, ברצון לשחרר את ישוע,
21 אך הם צעקו ואמרו: "צלבו! צלבו אותו!"
22 אמר להם בפעם השלישית: "למה? איזו רעה עשה האיש הזה? לא מצאתי בו שום פשע מוות." "לכן אגער בו ואשחררו אותו."
23 אך הם התחננו בקולות רמות וביקשו שיצלבו אותו. קולם וקולות ראשי הכוהנים גברו.
24 פילטוס פסק כי יש לעשות את מה שביקשו.
25 הוא שחרר את מי שהושלך לכלא על מרד ורצח, אשר ביקשו, אך את ישוע מסר לרצונם.
26 כאשר הוליכו אותו, תפסו איש שמעון מקירניה, שבא מן השדה, והניחו עליו את הצלב, לשאתו אחרי ישוע.
27 עם רב הלך אחריו, כולל נשים שגם הן התאבלו וקוננו עליו.
28 אך ישוע פנה אליהן ואמר: "בנות ירושלים, אל תבכו עליי, כי אם בכו על עצמכן ועל בניכן." 29 כי הנה, ימים באים בהם יאמרו: 'אשרי העקרים, אשרי הרחם אשר לא ילדה, אשרי השדיים אשר לא ינקו.'
30 אז יתחילו לומר להרים: 'נפלו עלינו!' ולגבעות: 'כסו אותנו.'
31 כי אם יעשו זאת לעץ הירוק, מה ייעשה ליבש?
32 היו גם אחרים, שני פושעים, שהובלו איתו להורג.
33 כאשר הגיעו למקום הנקרא גולגולת, צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימין והשני משמאל.
34 אמר ישוע: "אבא, סלח להם, כי אינם יודעים מה הם עושים." הם חילקו את בגדיו ביניהם והטילו גורל.
35 העם עמד וצפה. גם השליטים לעגו לו איתם ואמרו: "אחרים הוא הציל. "שיציל את עצמו, אם זה משיח אלוהים, בחירו!"
36 גם החיילים לעגו לו, ניגשו אליו והציעו לו חומץ
37 ואמרו: "אם אתה מלך היהודים, הציל את עצמך!"
38 וגם כתובת נכתבה מעליו באותיות יבנית, לטינית ועברית: "זה מלך היהודים."
39 אחד הפושעים שנתלו גער בו ואמר: "אם אתה המשיח, הציל את עצמך ואותנו!"
40 אבל השני ענה, גער בו ואמר: "האם אינך ירא את אלוהים, בהיותך באותו דין?
41 ואכן אנחנו בצדק, כי אנו מקבלים את הגמול הראוי על מעשינו, אך האיש הזה לא עשה דבר רע."
42 הוא אמר לישוע: "אדוני, זכור אותי כשתבוא למלכותך." 43 אמר לו ישוע: "אמן אומר אני לך, היום תהיה איתי בגן עדן."
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
