JUNE 12
PSALMS: 12, 42, 72, 102, 132
PROVERBS: 12
OLD TESTAMENT: JOB 40:1 - 42:17
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 5:11 - 21
PSALMS: 12
1 Help, LORD;
for the godly man ceases.
For the faithful fail from among the children of men.
2 Everyone lies to his neighbor.
With flattering lips, and with a double heart, do they speak.
3 May the LORD cut off all flattering lips,
And the tongue that boasts,
4 Who have said, "With our tongue will we prevail.
Our lips are our own. Who is lord over us?"
5 "Because of the oppression of the weak and because of the groaning of the needy,
I will now arise," says the LORD;
"I will set him in safety from those who malign him."
6 The words of the LORD are flawless words,
As silver refined in a clay furnace, purified seven times.
7 You will keep them, LORD,
You will preserve them from this generation forever.
8 The wicked walk on every side,
When what is vile is exalted among the sons of men.
PSALMS: 42
1 As the deer pants for the water brooks,
So pants my soul after you, God.
2 My soul thirsts for God, for the living God.
When shall I come and appear before God?
3 My tears have been my food day and night,
While they continually ask me, "Where is your God?"
4 These things I remember, and pour out my soul within me,
How I used to go with the crowd, and led them to the house of God,
With the voice of joy and praise, a multitude keeping a holy day.
5 Why are you in despair, my soul?
Why are you disturbed within me?
Hope in God!
For I shall still praise him for the saving help of his presence.
6 My God, my soul is in despair within me.
Therefore I remember you from the land of the Yarden,
The heights of Hermon, from the hill Mitz`ar.
7 Deep calls to deep at the noise of your waterfalls.
All your waves and your billows have swept over me.
8 The LORD will command his loving kindness in the daytime.
In the night his song shall be with me:
A prayer to the God of my life.
9 I will ask God, my rock,
"Why have you forgotten me?
Why do I go mourning because of the oppression of the enemy?"
10 As with a sword in my bones, my adversaries reproach me,
While they continually ask me, "Where is your God?"
11 Why are you in despair, my soul?
Why are you disturbed within me?
Hope in God!
For I shall still praise him,
The saving help of my countenance, and my God.
PSALMS: 72
1 God, give the king your justice;
Your righteousness to the royal son.
2 He will judge your people with righteousness,
And your poor with justice.
3 The mountains shall bring prosperity to the people;
The hills bring the fruit of righteousness.
4 He will judge the poor of the people.
He will save the children of the needy,
And will break the oppressor in pieces.
5 They shall fear you while the sun endures;
And as long as the moon, throughout all generations.
6 He will come down like rain on the mown grass,
As showers that water the eretz.
7 In his days, the righteous shall flourish,
And abundance of shalom, until the moon is no more.
8 He shall have dominion also from sea to sea,
From the River to the ends of the eretz.
9 Those who dwell in the wilderness shall bow before him.
His enemies shall lick the dust.
10 The kings of Tarshish and of the isles will bring tribute.
The kings of Sheva and Seva shall offer gifts.
11 Yes, all kings shall fall down before him.
All nations shall serve him.
12 For he will deliver the needy when he cries;
The poor, who has no helper.
13 He will have pity on the poor and needy.
He will save the souls of the needy.
14 He will redeem their soul from oppression and violence.
Their blood will be precious in his sight.
15 They shall live, and to him shall be given of the gold of Sheva.
Men shall pray for him continually.
They shall bless him all day long.
16 There shall be abundance of grain throughout the land.
Its fruit sways like Levanon.
Let it flourish, thriving like the grass of the field.
17 His name endures forever.
His name continues as long as the sun.
Men shall be blessed by him.
All nations will call him blessed.
18 Praise be to the LORD God, the God of Yisra'el,
Who alone does marvelous deeds.
19 Blessed be his glorious name forever!
Let the whole eretz be filled with his glory!
Amein and amein.
20 This ends the prayers by David, the son of Yishai.
PSALMS: 102
1 Hear my prayer, LORD! Let my cry come to you.
2 Don't hide your face from me in the day of my distress.
Turn your ear to me.
Answer me quickly in the day when I call.
3 For my days consume away like smoke.
My bones are burned as a firebrand.
4 My heart is blighted like grass, and withered,
For I forget to eat my bread.
5 By reason of the voice of my groaning,
My bones stick to my skin.
6 I am like a pelican of the wilderness.
I have become as an owl of the waste places.
7 I watch, and have become like a sparrow that is alone on the housetop.
8 My enemies reproach me all day.
Those who are mad at me use my name as a curse.
9 For I have eaten ashes like bread,
And mixed my drink with tears,
10 Because of your indignation and your wrath,
For you have taken me up, and thrown me away.
11 My days are like a long shadow.
I have withered like grass.
12 But you, LORD, will abide forever;
Your renown endures to all generations.
13 You will arise and have mercy on Tziyon;
For it is time to have pity on her.
Yes, the set time has come.
14 For your servants take pleasure in her stones,
And have pity on her dust.
15 So the nations will fear the name of the LORD;
All the kings of the eretz your glory.
16 For the LORD has built up Tziyon.
He has appeared in his glory.
17 He has responded to the prayer of the destitute,
And has not despised their prayer.
18 This will be written for the generation to come.
A people which will be created will praise the LORD.
19 For he has looked down from the height of his sanctuary.
From heaven, the LORD saw the eretz;
20 To hear the groans of the prisoner;
To free those who are condemned to death;
21 That men may declare the name of the LORD in Tziyon,
And his praise in Yerushalayim;
22 When the peoples are gathered together,
The kingdoms, to serve the LORD.
23 He weakened my strength along the course.
He shortened my days.
24 I said, "My God, don't take me away in the midst of my days.
Your years are throughout all generations.
25 Of old, you laid the foundation of the eretz.
The heavens are the work of your hands.
26 They will perish, but you will endure.
Yes, all of them will wear out like a garment.
You will change them like a cloak, and they will be changed.
27 But you are the same.
Your years will have no end.
28 The children of your servants will continue.
Their seed will be established before you."
PSALMS: 132
1 LORD, remember David and all his affliction,
2 How he swore to the LORD,
And vowed to the Mighty One of Ya`akov:
3 "Surely I will not come into the structure of my house,
Nor go up into my bed;
4 I will not give sleep to my eyes,
Or slumber to my eyelids;
5 Until I find out a place for the LORD,
A dwelling for the Mighty One of Ya`akov."
6 Behold, we heard of it in Efratah.
We found it in the field of Ya`ar:
7 "We will go into his dwelling place.
We will worship at his footstool.
8 Arise, LORD, into your resting place;
You, and the ark of your strength.
9 Let your Kohen be clothed with righteousness.
Let your holy ones shout for joy!"
10 For your servant David's sake,
Don't turn away the face of your anointed one.
11 The LORD has sworn to David in truth.
He will not turn from it:
"I will set the fruit of your body on your throne.
12 If your children will keep my covenant,
My testimony that I will teach them,
Their children also will sit on your throne forevermore."
13 For the LORD has chosen Tziyon.
He has desired it for his habitation.
14 "This is my resting place forever.
Here I will live, for I have desired it.
15 I will abundantly bless her provision.
I will satisfy her poor with bread.
16 Her Kohanim I will also clothe with salvation.
Her holy ones will shout aloud for joy.
17 There I will make the horn of David to bud.
I have ordained a lamp for my anointed.
18 I will clothe his enemies with shame,
But on himself, his crown will be resplendant."
PROVERBS: 12
1 Whoever loves correction loves knowledge,
But he who hates reproof is stupid.
2 A good man shall obtain favor from the LORD,
But he will condemn a man of wicked devices.
3 A man shall not be established by wickedness,
But the root of the righteous shall not be moved.
4 A worthy woman is the crown of her husband,
But a disgraceful wife is as rottenness in his bones.
5 The thoughts of the righteous are just.
The advice of the wicked is deceitful.
6 The words of the wicked are about lying in wait for blood,
But the speech of the upright rescues them.
7 The wicked are overthrown, and are no more,
But the house of the righteous shall stand.
8 A man shall be commended according to his wisdom,
But he who has a warped mind shall be despised.
9 Better is he who is lightly esteemed, and has a servant,
Than he who honors himself, and lacks bread.
10 A righteous man regards the life of his animal,
But the tender mercies of the wicked are cruel.
11 He who tills his land shall have plenty of bread,
But he who chases fantasies is void of understanding.
12 The wicked desires the plunder of evil men,
But the root of the righteous flourishes.
13 An evil man is trapped by sinfulness of lips,
But the righteous shall come out of trouble.
14 A man shall be satisfied with good by the fruit of his mouth.
The doings of a man's hands shall be rewarded to him.
15 The way of a fool is right in his own eyes,
But he who is wise listens to counsel.
16 A fool shows his annoyance the same day,
But one who overlooks an insult is prudent.
17 He who is truthful testifies honestly,
But a false witness lies.
18 There is one who speaks rashly like the piercing of a sword,
But the tongue of the wise heals.
19 Truth's lips will be established forever,
But a lying tongue is only momentary.
20 Deceit is in the heart of those who plot evil,
But joy comes to the promoters of shalom.
21 No mischief shall happen to the righteous,
But the wicked shall be filled with evil.
22 Lying lips are an abomination to the LORD,
But those who do the truth are his delight.
23 A prudent man keeps his knowledge,
But the hearts of fools proclaim foolishness.
24 The hands of the diligent ones shall rule,
But laziness ends in slave labor.
25 Anxiety in a man's heart weighs it down,
But a kind word makes it glad.
26 The righteous is cautious in friendship,
But the way of the wicked leads them astray.
27 The slothful man doesn't roast his game,
But the possessions of diligent men are prized.
28 In the way of righteousness is life;
In its path there is no death.
OLD TESTAMENT: JOB 40:1 - 42:17
40:1 Moreover the LORD answered Iyov, 2 "Shall he who argues contend with Shaddai? He who argues with God, let him answer it." 3 Then Iyov answered the LORD, 4 "Behold, I am of small account. What shall I answer you? I lay my hand on my mouth. 5 I have spoken once, and I will not answer; Yes, twice, but I will proceed no further." 6 Then the LORD answered Iyov out of the whirlwind, 7 "Now brace yourself like a man. I will question you, and you will answer me. 8 Will you even annul my judgment? Will you condemn me, that you may be justified? 9 Or have you an arm like God? Can you thunder with a voice like him? 10 "Now deck yourself with excellency and dignity. Array yourself with honor and majesty. 11 Pour forth the fury of your anger. Look on everyone who is proud, and bring him low. 12 Look on everyone who is proud, and humble him. Crush the wicked in their place. 13 Hide them in the dust together. Bind their faces in the hidden place. 14 Then I will also admit to you That your own right hand can save you. 15 "See now, behemot, which I made as well as you. He eats grass as an ox. 16 Look now, his strength is in his loins, His force is in the muscles of his belly. 17 He moves his tail like a cedar: The sinews of his thighs are knit together. 18 His bones are like tubes of brass. His limbs are like bars of iron. 19 He is the chief of the ways of God. He who made him gives him his sword. 20 Surely the mountains bring him forth food, Where all the animals of the field do play. 21 He lies under the lotus trees, In the covert of the reed, and the marsh. 22 The lotuses cover him with their shade. The willows of the brook surround him. 23 Behold, if a river overflows, he doesn't tremble. He is confident, though the Yarden swells even to his mouth.
24 Shall any take him when he is on the watch, Or pierce through his nose with a snare?
41:1 "Can you draw out Livyatan with a fishhook? Or press down his tongue with a cord? 2 Can you put a rope into his nose? Or pierce his jaw through with a hook? 3 Will he make many petitions to you? Or will he speak soft words to you? 4 Will he make a covenant with you, That you should take him for a servant forever? 5 Will you play with him as with a bird? Or will you bind him for your girls? 6 Will traders barter for him? Will they part him among the merchants? 7 Can you fill his skin with barbed irons, Or his head with fish-spears? 8 Lay your hand on him. Remember the battle, and do so no more.
9 Behold, the hope of him is in vain. Will not one be cast down even at the sight of him? 10 None is so fierce that he dare stir him up. Who then is he who can stand before me? 11 Who has first given to me, that I should repay him? Everything under the heavens is mine. 12 "I will not keep silence concerning his limbs, Nor his mighty strength, nor his goodly frame. 13 Who can strip off his outer garment? Who shall come within his jaws? 14 Who can open the doors of his face? Around his teeth is terror. 15 Strong scales are his pride, Shut up together with a close seal. 16 One is so near to another, That no air can come between them. 17 They are joined one to another; They stick together, so that they can't be pulled apart. 18 His sneezing flashes forth light, His eyes are like the eyelids of the morning. 19 Out of his mouth go burning torches, Sparks of fire leap forth. 20 Out of his nostrils a smoke goes, As of a boiling pot over a fire of reeds. 21 His breath kindles coals. A flame goes forth from his mouth. 22 In his neck there is strength. Terror dances before him. 23 The flakes of his flesh are joined together. They are firm on him. They can't be moved. 24 His heart is as firm as a stone, Yes, firm as the lower millstone. 25 When he raises himself up, the mighty are afraid. They retreat before his thrashing. 26 If one lay at him with the sword, it can't avail; Nor the spear, the dart, nor the pointed shaft. 27 He counts iron as straw; And brass as rotten wood. 28 The arrow can't make him flee. Sling stones are like chaff to him. 29 Clubs are counted as stubble. He laughs at the rushing of the javelin. 30 His undersides are like sharp potsherds, Leaving a trail in the mud like a threshing sledge. 31 He makes the deep to boil like a pot. He makes the sea like a pot of ointment. 32 He makes a path to shine after him. One would think the deep had white hair. 33 On eretz there is not his equal, That is made without fear. 34 He sees everything that is high: He is king over all the sons of pride."
42:1 Then Iyov answered the LORD, 2 "I know that you can do all things, And that no purpose of yours can be restrained. 3 You asked, 'Who is this who hides counsel without knowledge?' Therefore I have uttered that which I did not understand, Things too wonderful for me, which I didn't know. 4 You said, 'Listen, now, and I will speak; I will question you, and you will answer me.' 5 I had heard of you by the hearing of the ear, But now my eye sees you.
6 Therefore I abhor myself, And repent in dust and ashes." 7 It was so, that after the LORD had spoken these words to Iyov, the LORD said to Elifaz the Temanite, "My wrath is kindled against you, and against your two friends; for you have not spoken of me the thing that is right, as my servant Iyov has.
8 Now therefore, take to yourselves seven bulls and seven rams, and go to my servant Iyov, and offer up for yourselves a burnt offering; and my servant Iyov shall pray for you, for I will accept him, that I not deal with you according to your folly. For you have not spoken of me the thing that is right, as my servant Iyov has." 9 So Elifaz the Temanite and Bildad the Shuchite and Tzofar the Na`amatite went, and did what the LORD commanded them, and the LORD accepted Iyov. 10 The LORD turned the captivity of Iyov, when he prayed for his friends. The LORD gave Iyov twice as much as he had before. 11 Then came there to him all his brothers, and all his sisters, and all those who had been of his acquaintance before, and ate bread with him in his house. They comforted him, and consoled him concerning all the evil that the LORD had brought on him. Everyone also gave him a piece of money, and everyone a ring of gold. 12 So the LORD blessed the latter end of Iyov more than his beginning. He had fourteen thousand sheep, six thousand camels, one thousand yoke of oxen, and a thousand female donkeys. 13 He had also seven sons and three daughters. 14 He called the name of the first, Yemimah; and the name of the second, Ketzi`a; and the name of the third, Keren-Happukh. 15 In all the land were no women found so beautiful as the daughters of Iyov. Their father gave them an inheritance among their brothers. 16 After this Iyov lived one hundred forty years, and saw his sons, and his sons' sons, to four generations. 17So Iyov died, being old and full of days.
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 5:11 - 21
5:11 Knowing therefore the fear of the Lord, we persuade men, but we are revealed to God; and I hope that we are revealed also in your consciences.
12 For we are not commending ourselves to you again, but speak as giving you occasion of boasting on our behalf, that you may have something to answer those who boast in appearance, and not in heart.
13 For if we are beside ourselves, it is for God. Or if we are of sober mind, it is for you.
14 For the love of Messiah constrains us; because we judge thus, that one died for all, therefore all died.
15 He died for all, that those who live should no longer live to themselves, but to him who for their sakes died and rose again.
16 Therefore we know no one after the flesh from now on. Even though we have known Messiah after the flesh, yet now we know him so no more.
17 Therefore if anyone is in Messiah, he is a new creation. The old things have passed away. Behold, all things have become new.
18 But all things are of God, who reconciled us to himself through Yeshua the Messiah, and gave to us the ministry of reconciliation;
19 namely, that God was in Messiah reconciling the world to himself, not reckoning to them their trespasses, and having committed to us the word of reconciliation.
20 We are therefore ambassadors on behalf of Messiah, as though God were entreating by us. We beg you on behalf of Messiah, be reconciled to God.
21 For him who knew no sin he made to be sin on our behalf; so that in him we might become the righteousness of God.
12 ביוני
תהילים: 12, 42, 72, 102, 132
משלי: 12
הברית הישנה: איוב מ':1 - 42:17
הברית החדשה: קורינתים ב' ה':11 - 21
תהילים: 12
1 עזר ה', כי חדל איש צדיק. כי נמוגו נאמנים מבני אדם.
2 איש משקר לרעך. שפתיים חנופה ובלב כפול ידברו.
3 יכרת ה' כל שפתיים חנופה,
ולשון מתפארת,
4 אשר אמרו בלשוננו נצליח.
שפתינו לנו. מי אדון עלינו?
5 מפני עושק חלשים ומפני אנחת נזקקים,
עתה אקום, נאם ה';
"אשִׁימֵנוֹ מִמִּשְׁפָּטָיו."
ו דברי ה' דברי תְּמִימָה,
כְּכֶסֶף מְצַפֵּר בְּכֹר חֶרֶס, מְטָהָר שִׁבע פְּעָמִים.
ז תִשְׁמֹרְתָּם ה',
מִן הַדּוֹר הַזֶּה תִּשְׁמֹרְנָם עַד עוֹלָם.
ח מִסְבוּר הָלַכִּים,
כִּי בְּנֵי אָדָם נִזּוֹל גָּבֹה.
תהילים: מב
א כְּצִיל צְוָאָה לַנַּחֲלֵי מַיִם,
כֵן נַפְשִׁי אַחֲרָיךָ הָאֱלֹהִים.
בִּצְמָא נַפְשִׁי לָאֱלֹהִים, לָאֱלֹהִים חַי.
מִתִּי אִתְבֹא וְאוֹרָאֶה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים?
ג דְּמַעְתִּי הָיוּ לַאֲכֹלִי יוֹמָם וָלַיְלָה,
בִּשְׁאֹלִים נוֹתֵר אֵיפֹה אֱלֹהֶיךָ?
4 אזכור את הדברים האלה ואשפוך את נפשי בקרבי,
כי הלכתי עם, והובלתם לבית אלוהים,
בקול שמחה ותהילה, המון שומר יום קדש.
5 למה תאוות נפשי?
למה תמהה בקרבי?
קוה באלוהים!
כי עוד אודה לו על עזרת ישועתו.
6 אלוהיי, תאוות נפשי בקרבי.
לכן אזכורך מארץ הירדן,
ממרומי חרמון, מהר מצר.
7 תהום קורא לתהום בקול מפלייך.
כל גליך ומגליך שטפו אותי.
8 יהוה יצווה חסדו ביום.
בלילה יהיה שירתו עמי:
תפילה לאלוהי חיי. 9 אשאל את אלוהים צורי,
"למה שכחתני?
למה אלך אבל על עושק אויב?"
10 כחרב בעצמותי, גערני צרי,
ובכל זאת ישאלו אותי תמיד: "איה אלוהיך?"
11 למה נואשת נפשי?
למה תסער בקרבי?
קוה באלוהים!
כי עוד אודה לו,
עזרת ישועת פני ואלוהי.
תהילים: עב
1 אלוהים, תן למלך צדקתך,
צדקתך לבן המלוכה.
2 הוא ישפוט את עמך בצדק,
ואת עניייך במשפט.
3 ההרים יביאו שגשוג לעם,
גבעות יביאו פרי צדק.
4 הוא ישפוט את עניי העם,
בני נזקקים יושיע,
ואת עושק ישבר. 5 יראו אותך כל עוד השמש;
וכל עוד הירח, בכל הדורות.
6 ירד כמטר על עשב גזום,
כממטרי השקה הארץ.
7 בימיו יפרח צדיק,
ושפע שלום, עד לא יהיה הירח.
8 ואמשול מים עד ים,
מן הנהר ועד קצה הארץ.
9 ישתחוו לפניו יושבי מדבר.
עפר ילקקו אויביו.
10 מלכי תרשיש ואיים יביאו מנחה.
מלכי שבע ושבע יביאו מתנות.
11 כן, כל המלכים ישתחוו לפניו.
כל הגויים יעבדו אותו.
12 כי יציל אביון בצועק;
עני, אשר אין לו עוזר. 13 ירחם על עניים ואביונים. הוא יושיע נפשות אביונות.
14 יפדה את נפשם מלחץ ואלימות. דמם יקר בעיניו.
15 יחיו, וניתן לו מזהב שבע. יתפללו עליו תמיד. יברכו אותו כל היום.
16 יהיה שפע דגן בכל הארץ. פריו יתנדנד כלבנון. יפרח, יפרח כעשב השדה.
17 יעמוד שמו לנצח. ככל השמש שמו. אנשים יבורכו בו. כל הגויים יקראוהו ברוך.
18 הלל יהוה אלוהים אלוהי ישראל,
הוא לבדו עושה נפלאות.
19 ברוך שמו כבודו לנצח! ימלא כל הארץ כבודו!
אמן ואמן.
20 בזה מסתיימת תפילת דוד בן ישי.
תהילים: קב
1 שמע תפילתי, ה'! תבוא צעקתי אליך.
2 אל תסתר פניך ממני ביום צרתי.
הטה אזנך אליי.
מהר ענני ביום קראתי.
3 כי כעשן יאבדו ימיי.
עצמותי כרוכות כאש.
4 כעשב יבלל לבי, יבש,
כי שכחתי לאכול לחמי.
5 מקול אנחתי,
עצמותי נדבקות לעורי.
6 אני כשקנאי מדבר.
הייתי כינשוף חרבות.
7 אצפה, והייתי כדרור לבדו על גג.
8 אויבי חרפו אותי כל היום.
הכועסים עליי משתמשים בשמי כקללה.
9 כי אפר כלחם אכלתי,
ושקי ערבבתי בדמעות,
10 מרוב זעמך וחמתך,
כי הרימי ותזרקי.
11 ימי כצל ארוך,
כעשב נבלת.
12 ואתה ה' לעולם תעמוד,
לדורות תהיי שם.
13 תקומי ותרחמי ציון,
כי עת לרחם עליה,
כן הגיע עת.
14 כי באבניה חפצו עבדיך,
ועפרה ירחמו.
15 וייראו גויים את שם ה',
כל מלכי הארץ כבודך.
16 כי בנה ה' ציון,
בכבודו נראה.
יז ענה לתפילת אביונים,
ולא בז תפילתם.
18 זאת ייכתב לדור הבא.
עם אשר יבנה יהלל את ה'.
19 כי מרום מקדשו השקיף.
משמים ראה ה' את הארץ;
20 לשמע אנחות אסירים;
לשחרר נידוני מוות;
21 למען יכריזו שם ה' בציון,
ותהילתו בירושלים;
22 בהתקבצו עמים יחד,
ממלכות, לעבד את ה'.
23 החליש כוחי בדרך.
קיצר ימי.
24 אמרתי: "אלוהיי, אל תיקחני בתוך ימי.
שנותיך לדורות.
25 מעולם יסדת ארץ.
מעשה ידיך השמים.
26 הם יאבדו ואתה תעמוד.
כן כולם כבגד יבלו.
כמעיל תחליפו אותם ויתחלפו.
27 ואתה הוא.
לשנותיך לא יהיה קץ.
28 בני עבדיך יעמדו.
זרעם יעמוד לפניך."
תהילים: קלב
1 ה' זכר לדוד ואת כל צרותיו,
2 אשר נשבע לה',
ונדר לאדיור יעקב:
3 "לא אבוא בבנין ביתי,
ולא אעלה במיטתי;
4 לא אתן שנת עיניי,
ולא אתן תנומה לעפעפיי;
5 עד אשר אמצא מקום לה',
משכן לאדיור יעקב."
6 הנה שמענו באפרתא,
בשדה יער מצאנו:
7 "נלכה אל משכנו,
נשתחוה להדומיו.
8 קום ה' אל מנוחתך,
אתה וארון כוחך.
9 ילבש כהנך צדקה,
יריעו קדושיך שמחה!" 10 למען עבדך דוד,
אל תסובב פני משיחך.
11 נשבע ה' לדוד אמת,
לא יסור ממנה:
"פרי בטנך אשים על כסאך.
12 אם בניך ישמרו את בריתי,
עדותי אשר אלמדם,
וגם בניהם ישבו על כסאך עד עולם."
13 כי בחר ה' בציון,
חפץ בה לגורלו. 14 "זהו מנוחתי לנצח.
כאן אשב, כי חפצתי.
15 אברך את צידה.
אשביע את עניי
בלחם.
16 וגם את כהניה אלבש ישועה.
את קדושיה ירננו.
17 שם אצמח קרן לדוד.
הנחתי נרות למשיחי.
18 אלבש את אויביו בושה,
ובו תאיר עטרתו."
משלי 12
1 אהב תיקון אהב דעת,
ושנא תוכחה טיפש.
2 גבר טוב ימצא חן מה',
ואיש מזימות ירשע יגנה.
3 לא יקום אדם ברשע,
ושרש צדיקים לא יזוז. 4 אשה ראויה היא עטרת בעלה,
ואישה בושה כרקב בעצמותיו.
5 מחשבות צדיקים צדק.
עצת רשעים מרמה.
6 דברי רשעים הם ארב לדם,
ודברי ישרים יצילם.
7 רשעים יפלו ואינם,
ובית צדיקים יעמוד.
8 גבר יזכה לשבח לפי חכמתו,
ולב מעוות יבוז.
9 טוב מי שמזל ויש לו עבד,
ממכבד את עצמו וחסר לחם.
10 צדיק יחשוב על נפש בהמתו,
וחסדי רשעים אכזריים.
11 מעבד אדמתו ישבע לחם,
ורודף דמיונות חסר תבונה.
12 רשע חפץ בשל רעים,
ושורש צדיקים יפרח.
13 איש רע נלכד בחטא שפתיים,
ומצדיק מצרה יצא.
14 אדם ישבע טוב מפרי פיו.
מעשי ידיו של אדם ישלמו לו.
15 דרך כסיל ישרה בעיניו,
וחכם שומע לעצה.
16 כסיל מראה את כעסו ביום,
ומתעלם מעלבון נבון.
17 אמיתי יעיד בכנות,
ועד שקר משקר.
18 יש דבר פזיז כדקירת חרב,
ולשון חכמים מרפאה.
19 שפתי אמת יעמדו לעד,
ולשון שקר רגעית.
20 מרמה בלב זוממי רעה,
ולמקדמי שלום שמחה.
21 לא יאונה רעה לצדיקים,
ורשעים ימלאו רעה.
22 שפות שקר תועבה לה',
ועושי אמת הם חפציו.
23 אדם נבון שומר דעתו,
ולב כסילים יגיד סכלות.
24 ידי חרוצים ישלטו,
ועצלנות תסתיים בעבודת עבדים.
25 דאגה בלב אדם מכבידה אותו,
ודבר טוב ישמח אותו.
26 צדיק זהיר בידידות,
ודרך רשעים תועה אותם.
27 עצלן לא צלה את צידו,
ורכוש חרוצים יקר ערך.
28 בדרך צדק חיים;
בדרכו אין מוות.
הברית הישנה: איוב מ':1 - מ'ב:17
מ':1 ויען ה' את איוב, ב': "הריב עם שדי יתווכח? ריב עם אלהים יענה." 3 ויען איוב את ה', ד': "הנה קטנוני. מה אענה לך? ניחתי ידי על פי. 5: דברתי פעם אחת ולא אענה; כן, פעמיים, ולא אמשיך." 6: ויען ה' את איוב מתוך הסערה, ז': "עתה התחזק כאדם. אשאלך ואתה תענני. ח': האם תבטל את משפטי? האם תרשיעני, למען תצדיק? 9: או זרוע כאלוהים? האם תוכל לרעים בקול כמוהו? 10: "עתה התלבש בגאון ובכבוד. כבוד והדר התלבש." 11 שפוך חֵם אֶפְסֶךָ. הבט בכל גָּאֵה והשפיל אותו. 12 הבט בכל גָּאֵה והשפיל אותו. רשעים תחתם כתער. 13 יחדיו הסתר אותם בעפר. פניהם צרור במסתור. 14 וגם אודה לך כי ימינך תוכל להושיע אותך. 15 "ראה נא בהמות אשר יצרתי כמוך. עשב כשור אוכל. 16 הנה נא, כוחו במתניו, כוחו בשרירי בטנו. 17 הוא מניע את זנבו כארז, גידי ירכיו קשורים יחד. 18 עצמותיו כצינורות נחשת, גפיו כמטחי ברזל. 19 הוא ראש דרכי אלוהים, יוצרו נתן לו חרבו. 20 הרי הרי מזון מוציאים לו, שם כל חיות השדה משחקים. 21 הוא שוכב תחת עצי לוטוס, בסתר קנים וביצה. 22 עצי לוטוס מכסים אותו בצלם, עצי נחל מקיפים אותו. 23 הנה, אם נהר יעלה על גדותיו, לא ירעד. הוא בטוח, גם אם ירדן יתנפח עד פיו. 24 האם יתפוסו כשישמר, או ידקור את אפו באף מלכודת?
41:1 "התמשוך את לוויתן בחכה? או לחבוט את לשונו בחבל? 2 התשים חבל באפו? או ניקב את לסתו בחכה? 3 האם ירב תחנונים אליך? או ידבר אליך דברים רכים? 4 האם יכרות ברית איתך, ותקחי אותו לעבד לעולם? 5 האם תשחק בו כציפור? או תקשר אותו לנערותיך? 6 האם סוחרים יחליפו אותו? האם יחלקו אותו בין הסוחרים? 7 האם תמלא את עורו בברזלים, או את ראשו בחניתות דגים? 8 הניח ידך עליו. זכור את המלחמה, ואל תעשה עוד כן. 9 הנה, תקוותו לשווא. האם לא יכבה איש למראהו? 10 איש אינו עז עד שיעז להסיתו. מי אם כן יוכל לעמוד לפניי? 11 מי נתן לי בראשונה לשלם לו? כל אשר תחת השמים לי. 12 "לא אשתוק על איבריו, ועל כוחו הגדול, ועל תפארתו. 13 מי יושמט בגדו? מי יבוא בתוך לסתותיו? 14 מי יפתח דלתות פניו? סביב שיניו אימה. 15 קשקשים חזקים גאוותו, סגורים יחד בחותם צמוד. 16 קרוב אחד לשני, עד כי אוויר לא יבוא ביניהם. 17 מחוברים זה לזה; דבוקים יחד, ולא יוכלו להתנתק. 18 עיטושו מבזיק אור, עיניו כעפעפי שחר. 19 מפיו יוצאים לפידים בוערים, ניצוצות אש קופצים. 20 מאפיו יוצא עשן, כמו סיר רותח על אש קנים. 21 נשימתו מדליקה גחלים, להבה יוצאת מפיו. 22 בצוארו כוח, אימה רוקדת לפניו. 23 פתיתי בשרו מחוברים יחד. הם נחושים בו. אי אפשר להזיז אותם.24 לבו איתן כאבן, כן, איתן כאבן הריחיים התחתונה.25 כשהוא מתרומם, האדירים מפחדים. הם נסוגים לפני החבטה שלו.26 אם ישכב עליו בחרב, אין זה יכול להועיל; גם לא החנית, החץ וגם לא הפיר המחודד.27 הוא סופר ברזל כקש; ופליז כעץ רקוב.28 החץ לא יכול לגרום לו לברוח. אבני קלע הם כמו מוץ עבורו.29 מועדונים נספרים כזיפים. הוא צוחק למשמע ההתרוצצות של הכידון.30 החלק התחתון שלו כמו חרסים חדים, משאיר שובל בבוץ כמו מזחלת דיש.31 הוא גורם לעומק לרתוח כמו סיר. הוא עושה את הים כמו סיר משחה.32 הוא עושה שביל להאיר אחריו. אפשר היה לחשוב שלעמוק היה שיער לבן.33 בארץ אין שווה לו, כלומר נעשה ללא פחד. 34 כל אשר גבוה רואה: מלך הוא על כל בני גאווה."
42:1 ויען איוב את-יהוה לאמר: ב ידעתי כי-כל תוכל לעשות וכי-כל-עצתך לא תימנע. ג שאלת מי-זה המסתיר עצה בלא-דעת על-כן דברתי אשר-לא-בינתי, נפלאות ממני אשר-לא-ידעתי. ד אמרת שמע-נא ואדבר, אשאלך ואתה תענני. ה לשמע-אוזן שמעתי עליך, ועתה עיני ראתה אותך. ו לכן אני מתעב, ואנחם בעפר ובאפר. ז ויהי אחרי דבר ה' את הדברים האלה אל איוב, ויאמר ה' אל אליפז התימני: "חמתי חרה בך ובשני רעיך, כי לא דברת עליי דבר הישר כאשר עבדי איוב." ח ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעלו לכם עולה, ועבדי איוב יתפלל בעדכם כי ארצה אותו ולא אעשה בכם כסבלותכם, כי לא דברת עליי דבר הישר כאשר עבדי איוב." ט וילך אליפז התימני, בלדד השוכי וצופר הנעמתי, ויעשו את אשר צוה ה' אותם, ויקבל ה' את איוב. י וישב ה' את שבות איוב, כאשר התפלל בעד רעיו, ויתן ה' לאיוב כפליים כמקודם. יא ויבאו אליו שם כל אחיו וכל אחיו וכל מי שהיו מכירו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינחמו אותו וינחמו אותו על כל הרעה אשר הביא עליו ה'. וגם כל אחד נתן לו מטבע כסף וכל אחד טבעת זהב. יב ויברך ה' את אחרית איוב יותר מראשיתו. היו לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים, אלף צמד בקר ואלף אתונות. יג והיו לו שבעה בנים ושלוש בנות. יד ויקרא שם הראשונה ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן פחד. טו בכל הארץ לא נמצאו נשים יפות כבנות איוב. אביהן נתן להם נחלה בתוך אחיהן. 16 אחרי כן חי איוב מאה ארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו לארבעה דורות.17 וימת איוב, זקן ושבע ימים.
ברית חדשה: קורינתים ב' 5:11-21
5:11 לכן, בהכירנו את יראת ה', אנו משכנעים אנשים, אך אנו נגלים לאלוהים; ואני מקווה שגם נגלה במצפונכם.
12 כי איננו ממליצים שוב על עצמנו בפניכם, אלא מדברים כגורם לכם להתפאר בנו, למען יהיה לכם מה לענות לאלה המתפארים במראה ולא בלב.
13 כי אם אנו יוצאים מדעתנו, זה למען אלוהים. ואם אנו מפוכחים, זה למענכם.
14 כי אהבת המשיח דוחפת אותנו; כי כך אנו שופטים, שאחד מת בעד כולם, לכן כולם מתו.
15 הוא מת בעד כולם, למען לא יחיו עוד החיים לעצמם, אלא לזה אשר מת וקם לתחייה בעדם.
16 לכן מעתה ואילך איננו מכירים איש כבשר. אף על פי שהכרנו את המשיח כבשר, עתה איננו מכירים אותו כך עוד.
17 לכן, אם מישהו נמצא במשיח, בריאה חדשה היא. הדברים הישנים חלפו. הנה, הכל נהיה חדש.
18 אבל הכל מאלוהים הוא, אשר פייס אותנו עם עצמו על ידי ישוע המשיח, ונתן לנו את שירות הפיוס;
19 כלומר, שאלוהים היה במשיח פייס את העולם עם עצמו, מבלי לחשוב להם את חטאותיהם, והפקיד בידינו את דבר הפיוס.
20 לכן אנו שליחים מטעם המשיח, כאילו אלוהים מתחנן דרכנו. אנו מתחננים מכם בשם המשיח, התפייסו עם אלוהים.
21 כי את אשר לא ידע חטא, הוא הפך לחטא בעדנו; כדי שנהפוך בו לצדקת אלוהים.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
