JUNE 6
PSALMS: 6, 36, 66, 96, 126
PROVERBS: 6
OLD TESTAMENT: JOB 20:1 - 22:30
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 1:1 - 11
PSALMS: 6
1 For the leader.
With stringed instruments.
On sh'minit [low-pitched musical instruments?].
A psalm of David:
ADONAI, don't rebuke me in your anger,
don't discipline me in the heat of your fury.
2 Be gracious to me, ADONAI,
because I am withering away;
heal me, ADONAI, because my bones are shaking;
3 I am completely terrified;
and you, ADONAI - how long?
4 Come back, ADONAI, and rescue me!
Save me for the sake of your grace;
5 for in death, no one remembers you;
in Sh'ol, who will praise you?
6 I am worn out with groaning;
all night I drench my bed with tears,
flooding my couch till it swims.
7 My vision is darkened with anger;
it grows weak because of all my foes.
8 Get away from me, all you workers of evil!
For ADONAI has heard the sound of my weeping,
9 ADONAI has heard my pleading,
ADONAI will accept my prayer.
10 All my enemies will be confounded, completely terrified;
they will turn back and be suddenly put to shame.
PSALMS: 36
1 For the leader.
By David, the servant of ADONAI:
Crime speaks to the wicked.
I perceive this in my heart;
before his eyes there is no fear of God.
2 For, the way he sees it, crime makes his life easy that is,
until his wrongs are discovered;
then, he is hated.
3 His words are wrong and deceitful;
he has stopped being wise and doing good.
4 He devises trouble as he lies in bed;
so set is he on his own bad way that he doesn't hate evil.
5 ADONAI, in the heavens is your grace;
your faithfulness reaches to the skies.
6 Your righteousness is like the mountains of God,
your judgments are like the great deep.
You save man and beast, ADONAI.
7 How precious, God, is your grace!
People take refuge in the shadow of your wings,
8 they feast on the rich bounty of your house,
and you have them drink from the stream of your delights.
9 For with you is the fountain of life;
in your light we see light.
10 Continue your grace to those who know you
and your righteousness to the upright in heart.
11 Don't let the foot of the proud tread on me
or the hands of the wicked drive me away.
12 There they lie fallen, those evildoers,
flung down and unable to rise.
PSALMS: 66
1 For the leader.
A song.
A psalm:
Shout to God, all the earth!
2 Sing the glory of his name,
make his praise glorious.
3 Tell God, "How awesome are your deeds!
At your great power, your enemies cringe.
4 All the earth bows down to you, sings praises to you,
sings praises to your name."
(Selah)
5 Come and see what God has done,
his awesome dealings with humankind.
6 He turned the sea into dry land.
They passed through the river on foot;
there we rejoiced in him.
7 With his power he rules forever;
his eyes keep watch on the nations.
Let no rebel arise to challenge him.
8 Bless our God, you peoples!
Let the sound of his praise be heard!
9 He preserves our lives and keeps our feet from stumbling.
(Selah)
10 For you, God, have tested us,
refined us as silver is refined.
11 You brought us into the net
and bound our bodies fast.
12 You made men ride over our heads;
we went through fire and water.
But you brought us out to a place of plenty.
13 I will come into your house with burnt offerings,
I will fulfill my vows to you,
14 those my lips pronounced and my mouth spoke
when I was in distress.
15 I will offer you burnt offerings of fattened animals,
along with the sweet smoke of rams;
I will offer bulls and goats. (Selah)
16 Come and listen, all you who fear God,
and I will tell what he has done for me.
17 I cried out to him with my mouth,
his praise was on my tongue.
18 Had I cherished evil thoughts,
Adonai would not have listened.
19 But in fact, God did listen;
he paid attention to my prayer.
20 Blessed be God, who did not reject my prayer
or turn his grace away from me.
PSALMS: 96
1 Sing to ADONAI a new song!
Sing to ADONAI, all the earth!
2 Sing to ADONAI, bless his name!
Proclaim his victory day after day!
3 Declare his glory among the nations,
his wonders among all peoples!
4 For ADONAI is great, and greatly to be praised;
he is to be feared more than all gods.
5 For all the gods of the peoples are idols,
but ADONAI made the heavens.
6 In his presence are honor and majesty;
in his sanctuary, strength and splendor.
7 Give ADONAI his due, you families from the peoples;
give ADONAI his due of glory and strength;
8 give ADONAI the glory due to his name;
bring an offering, and enter his courtyards.
9 Worship ADONAI in holy splendor;
tremble before him, all the earth!
10 Say among the nations, "ADONAI is king!
"The world is firmly established, immovable.
He will judge the peoples fairly.
11 Let the heavens rejoice; let the earth be glad;
let the sea roar, and everything in it;
12 let the fields exult and all that is in them.
Then all the trees in the forest will sing
13 before ADONAI, because he has come, he has come to judge the earth;
he will judge the world rightly and the peoples with his faithfulness.
PSALMS: 126
1 When the LORD brought back those who returned to Tziyon,
We were like those who dream.
2 Then our mouth was filled with laughter,
And our tongue with singing.
Then said they among the nations,
"The LORD has done great things for them."
3 The LORD has done great things for us,
And we are glad.
4 Restore our fortunes again, LORD,
Like the streams in the Negev.
5 Those who sow in tears will reap in joy.
6 He who goes out weeping, carrying seed for sowing,
Will assuredly come again with joy, carrying his sheaves.
PROVERBS: 6
1 My son, if you have become collateral for your neighbor,
If you have struck your hands in pledge for a stranger;
2 You are trapped by the words of your mouth.
You are ensnared with the words of your mouth.
3 Do this now, my son, and deliver yourself,
Seeing you have come into the hand of your neighbor.
Go, humble yourself. Press your plea with your neighbor.
4 Give no sleep to your eyes,
Nor slumber to your eyelids.
5 Free yourself, like a gazelle from the hand of the hunter,
Like a bird from the snare of the fowler.
6 Go to the ant, you sluggard.
Consider her ways, and be wise;
7 Which having no chief, Overseer, or ruler,
8 Provides her bread in the summer,
And gathers her food in the harvest.
9 How long will you sleep, sluggard?
When will you arise out of your sleep?
10 A little sleep, a little slumber,
A little folding of the hands to sleep:
11 So your poverty will come as a robber,
And your scarcity as an armed man.
12 A worthless person, a man of iniquity,
Is he who walks with a perverse mouth;
13 Who winks with his eyes, who signals with his feet,
Who motions with his fingers;
14 In whose heart is perverseness,
Who devises evil continually,
Who always sows discord.
15 Therefore his calamity will come suddenly.
He will be broken suddenly, and that without remedy.
16 There are six things which the LORD hates;
Yes, seven which are an abomination to him:
17 Haughty eyes, a lying tongue,
Hands that shed innocent blood;
18 A heart that devises wicked schemes,
Feet that are swift in running to mischief,
19 A false witness who utters lies,
And he who sows discord among brothers.
20 My son, keep your father's mitzvah,
And don't forsake your mother's teaching.
21 Bind them continually on your heart.
Tie them around your neck.
22 When you walk, it will lead you.
When you sleep, it will watch over you.
When you awake, it will talk with you.
23 For the mitzvah is a lamp,
And the law is light.
Reproofs of instruction are the way of life,
24 To keep you from the immoral woman,
From the flattery of the wayward wife's tongue.
25 Don't lust after her beauty in your heart,
Neither let her captivate you with her eyelids.
26 For a prostitute reduces you to a piece of bread.
The adulteress hunts for your precious life.
27 Can a man scoop fire into his lap,
And his clothes not be burned?
28 Or can one walk on hot coals,
And his feet not be scorched?
29 So is he who goes in to his neighbor's wife.
Whoever touches her will not be unpunished.
30 Men don't despise a thief,
If he steals to satisfy himself when he is hungry:
31 But if he be found, he shall restore seven times.
He shall give all the wealth of his house.
32 He who commits adultery with a woman is void of understanding.
He who does it destroys his own soul.
33 He will get wounds and dishonor.
His reproach will not be wiped away.
34 For jealousy arouses the fury of the husband.
He won't spare in the day of vengeance.
35 He won't regard any ransom,
Neither will he rest content, though you give many gifts.
OLD TESTAMENT: JOB 20:1 - 22:30
20:1 Then Tzofar the Na`amatite answered, 2 "Therefore do my thoughts give answer to me, Even by reason of my haste that is in me. 3 I have heard the reproof which puts me to shame; The spirit of my understanding answers me. 4 Don't you know this from old time, Since man was placed on eretz,
5 That the triumphing of the wicked is short, The joy of the godless but for a moment? 6 Though his height mount up to the heavens, And his head reach to the clouds, 7 Yet he shall perish forever like his own dung, Those who have seen him shall say, 'Where is he?' 8 He shall fly away as a dream, and shall not be found: Yes, he shall be chased away like a vision of the night. 9 The eye which saw him shall see him no more, Neither shall his place any more see him. 10 His children shall seek the favor of the poor. His hands shall give back his wealth. 11 His bones are full of his youth, But youth shall lie down with him in the dust. 12 "Though wickedness is sweet in his mouth, Though he hide it under his tongue, 13 Though he spare it, and will not let it go, But keep it still within his mouth; 14 Yet his food in his bowels is turned. It is cobra venom within him. 15 He has swallowed down riches, and he shall vomit them up again. God will cast them out of his belly. 16 He shall suck cobra venom. The viper's tongue shall kill him. 17 He shall not look at the rivers, The flowing streams of honey and butter. 18 That for which he labored he shall restore, and shall not swallow it down; According to the substance that he has gotten, he shall not rejoice. 19 For he has oppressed and forsaken the poor. He has violently taken away a house, and he shall not build it up. 20 "Because he knew no quietness within him, He shall not save anything of that in which he delights. 21 There was nothing left that he didn't devour, Therefore his prosperity shall not endure. 22 In the fullness of his sufficiency, distress shall overtake him: The hand of everyone who is in misery shall come on him. 23 When he is about to fill his belly, God will cast the fierceness of his wrath on him. It will rain on him while he is eating. 24 He shall flee from the iron weapon. The bronze arrow shall strike him through. 25 He draws it forth, and it comes out of his body. Yes, the glittering point comes out of his liver. Terrors are on him. 26 All darkness is laid up for his treasures. An unfanned fire shall devour him. It shall consume that which is left in his tent. 27 The heavens shall reveal his iniquity, The eretz shall rise up against him. 28 The increase of his house shall depart; They shall rush away in the day of his wrath. 29 This is the portion of a wicked man from God, The heritage appointed to him by God."
21:1 Then Iyov answered, 2 "Listen diligently to my speech. Let this be your consolation. 3 Allow me, and I also will speak; After I have spoken, mock on. 4 As for me, is my complaint to man? Why shouldn't I be impatient? 5 Look at me, and be astonished. Lay your hand on your mouth. 6 When I remember, I am troubled. Horror takes hold of my flesh. 7 "Why do the wicked live, Become old, yes, and grow mighty in power? 8 Their child is established with them in their sight, Their offspring before their eyes. 9 Their houses are safe from fear, Neither is the rod of God upon them. 10 Their bulls breed without fail. Their cows calve, and don't miscarry. 11 They send forth their little ones like a flock. Their children dance. 12They sing to the tambourine and harp, And rejoice at the sound of the pipe. 13 They spend their days in prosperity. In an instant they go down to She'ol. 14 They tell God, 'Depart from us, For we don't want to know about your ways. 15 What is Shaddai, that we should serve him? What profit should we have, if we pray to him?' 16 Behold, their prosperity is not in their hand: The counsel of the wicked is far from me. 17 "How often is it that the lamp of the wicked is put out? That their calamity comes on them? That God distributes sorrows in his anger? 18 That they are as stubble before the wind, As chaff that the storm carries away? 19 You say, 'God lays up his iniquity for his children.' Let him recompense it to himself, that he may know it. 20 Let his own eyes see his destruction. Let him drink of the wrath of Shaddai. 21 For what does he care for his house after him, When the number of his months is cut off? 22 "Shall any teach God knowledge, Seeing he judges those who are high? 23 One dies in his full strength, Being wholly at ease and quiet. 24 His pails are full of milk. The marrow of his bones is moistened. 25 Another dies in bitterness of soul, And never tastes of good. 26 They lie down alike in the dust, The worm covers them. 27 "Behold, I know your thoughts, The devices with which you would wrong me. 28 For you say, 'Where is the house of the prince? Where is the tent in which the wicked lived?' 29 Haven't you asked wayfaring men? Don't you know their evidences, 30 That the evil man is reserved to the day of calamity? That they are led forth to the day of wrath? 31 Who shall declare his way to his face? Who shall repay him what he has done? 32 Yet shall he be borne to the grave, Men shall keep watch over the tomb. 33 The clods of the valley shall be sweet to him. All men shall draw after him, As there were innumerable before him. 34 So how can you comfort me with nonsense, Seeing that in your answers there remains only falsehood?"
22:1 Then Elifaz the Temanite answered, 2 "Can a man be profitable to God? Surely he who is wise is profitable to himself. 3 Is it any pleasure to Shaddai, that you are righteous? Or does it benefit him, that you make your ways perfect? 4 Is it for your piety that he reproves you, That he enters with you into judgment? 5 Isn't your wickedness great? Neither is there any end to your iniquities. 6 For you have taken pledges from your brother for nothing, And stripped the naked of their clothing. 7 You haven't given water to the weary to drink, And you have withheld bread from the hungry. 8 But as for the mighty man, he had the eretz. The honorable man, he lived in it. 9 You have sent widows away empty, And the arms of the fatherless have been broken. 10 Therefore snares are round about you. Sudden fear troubles you, 11 Or darkness, so that you can not see, And floods of waters cover you. 12 "Isn't God in the heights of heaven? See the height of the stars, how high they are! 13 You say, 'What does God know? Can he judge through the thick darkness? 14 Thick clouds are a covering to him, so that he doesn't see. He walks on the vault of the sky.' 15 Will you keep the old way Which wicked men have trodden, 16 Who were snatched away before their time, Whose foundation was poured out as a stream, 17 Who said to God, 'Depart from us;' And, 'What can Shaddai do for us?' 18 Yet he filled their houses with good things, But the counsel of the wicked is far from me. 19 The righteous see it, and are glad; The innocent laugh them to scorn, 20 Saying, 'Surely those who rose up against us are cut off, The fire has consumed the remnant of them.' 21 "Acquaint yourself with him, now, and be at shalom. Thereby good shall come to you. 22 Please receive instruction from his mouth, And lay up his words in your heart. 23 If you return to Shaddai, you shall be built up, If you put away unrighteousness far from your tents. 24 Lay your treasure in the dust, The gold of Ofir among the stones of the brooks. 25 The Almighty will be your treasure, Precious silver to you. 26 For then shall you delight yourself in Shaddai, And shall lift up your face to God. 27 You shall make your prayer to him, and he will hear you. You shall pay your vows. 28 You shall also decree a thing, and it shall be established to you. Light shall shine on your ways. 29 When they cast down, you shall say, 'be lifted up.' He will save the humble person. 30 He will even deliver him who is not innocent; Yes, he shall be delivered through the cleanness of your hands."
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 1:1 - 11
1:1 Sha'ul, an apostle of Messiah Yeshua through the will of God, and Timothy our brother, to the assembly of God which is at Corinth, with all the holy ones who are in the whole of Achaia:
2 Grace to you and shalom from God our Father and the Lord Yeshua the Messiah.
3 Blessed be the God and Father of our Lord Yeshua the Messiah, the Father of mercies and God of all comfort;
4 who comforts us in all our affliction, that we may be able to comfort those who are in any affliction, through the comfort with which we ourselves are comforted by God.
5 For as the sufferings of Messiah abound to us, even so our comfort also abounds through Messiah.
6 But if we are afflicted, it is for your comfort and salvation. If we are comforted, it is for your comfort, which works in the patient enduring of the same sufferings which we also suffer.
7 Our hope for you is steadfast, knowing that, since you are partakers of the sufferings, so also are you of the comfort.
8 For we don't desire to have you uninformed, brothers, concerning our affliction which happened to us in Asia, that we were weighed down exceedingly, beyond our power, so much that we despaired even of life.
9 Yes, we ourselves have had the sentence of death within ourselves, that we should not trust in ourselves, but in God who raises the dead,
10 who delivered us out of so great a death, and does deliver; on whom we have set our hope that he will also still deliver us;
11 you also helping together on our behalf by your supplication; that, for the gift bestowed on us by means of many, thanks may be given by many persons on your behalf.
6 ביוני
תהילים: 6, 36, 66, 96, 126
משלי: 6
הברית הישנה: איוב כ':1 - 22:30
הברית החדשה: קורינתים ב' 1:1 - 11
תהילים: 6
1 למנצח. עם כלי מיתר. על שמנית [כלי נגינה נמוכים?]. מזמור לדוד:
אל תגערני ה' באפסך,
אל תייסרני בחמת חמתך.
2 חנני ה',
כי נובלתי;
רפאני ה', כי עצמותיי רועדות;
3 אני מבועתת מאוד;
ואתה ה', עד מתי?
4 שוב ה', והושיעני!
הושיעני למען חסדך;
5 כי במות אין זכריך;
בשאול מי יהללך?
6 אני תשוש מאנחה;
כל הלילה אשפוך דמעות משכבי,
אשטוף את משכבי עד שתשחה.
7 פחדה ראייתי;
נחלשה מכל אויביי.
8 סרו ממני כל פועלי רע!
כי שמע ה' קול בכיי,
9 שמע ה' תחניתי,
ה' יקבל תפילתי.
10 כל אויבי יתבלמו, יבהלו כליל;
ישובו ויתביישו פתאום.
תהילים: לו
1 למנחה.
לדוד עבד ה':
פשע מדבר לרשעים.
את זאת אבחנתי בליבי;
לנגד עיניו אין יראת אלוהים.
2 כי, כפי שהוא רואה זאת, פשע מקל על חייו, כלומר,
עד שיתגלו עוונותיו;
ואז, הוא שנוא.
3 דבריו רשעים ומרמה;
הוא חדל להיות חכם ולעשות טוב.
4 הוא חוקר צרות בשכיבה במיטתו;
כך הוא שקוע בדרכו הרעה ולא ישנא רע.
5 ה', בשמים חסדך;
עד השמיים אמונתך מגיעה.
6 צדקתך כהרי אלוהים,
משפטיך כתהום גדולה.
אתה מושיע אדם ובהמה, ה'.
7 מה יקר, אלוהים, חסדך!
בצל כנפיך נחסה אנשים,
8 הם סעודים משפע ביתך,
ומנחל תִשְׁתֶּה אותם.
9 כי איתך מקור חיים;
באורך נראה אור.
10 המשיך חסדך ליודעייך
וצדקתך לישרי לב.
11 אל תיתן לרגל גאים לדרוך עליי
ואל ידי רשעים יגרשני.
12 שם נפלו, עושי הרשע,
מושלכים ארצה ולא יכלו לקום.
תהילים: ס"ו
1 למנחה. שיר. מזמור:
הריעו לאלוהים כל הארץ!
2 שירו כבוד שמו,
הפכו תהילתו לכבוד.
3 אמרו לאלוהים: "מה נפלאות מעשיך!
בכוחך הגדול, אויביך יתכווצו.
4 כל הארץ משתחווה לך, משמיעה לך,
לשמך ישירו."
(סלה)
5 בואו וראו את אשר עשה אלוהים,
מעשהיו הנוראים עם האדם.
6 ים הפך ליבשה.
יעברו בנהר ברגל;
שם שמחנו בו.
7 בכוחו מושל לנצח; עיניו משגיחות על הגויים.
אל יקום מורד לאתגר אותו.
8 ברכו עמים את אלוהינו! יישמע קול תהילתו! 9 הוא שומר על חיינו וישמור רגלינו ממעידה.
(סלה)
10 כי אתה, אלוהים, בחנת אותנו,
זקקת אותנו כמזקק כסף.
11 הבאת אותנו ברשת
וקשרת את גופנו.
12 רכבת אנשים על ראשינו;
עברנו באש ובמים.
והוצאת אותנו למקום שופע.
13 אבוא ביתך עם עולות,
אקיים נדריי לך,
14 אשר שפתיי אמרו ופי דיבר
בצר לי.
15 אקריב לך עולות של בהמות משמנות,
עם עשן אילים;
אקריב פרים ועזים. (סלה)
16 בואו והאזינו, כל יראי אלוהים,
ואספר את אשר עשה לי.
17 אקרא לו בפי,
תהילתו על לשוני.
18 לו טפחתי מחשבות רעות,
לא היה ה' שומע.
19 אך ה' שמע;
הוא שמע לתפילתי.
20 ברוך ה', אשר לא דחה את תפילתי
ולא הסיט ממני חסד.
תהילים: 96
1 שירו לה' שיר חדש!
שירו לה' כל הארץ!
2 שירו לה', ברכו שמו!
הכריזו ניצולתו יום יום!
3 הכריזו כבודו בגויים,
בכל העמים נפלאותיו!
4 כי גדול ה' ומאוד מהולל,
ירא הוא מכל האלהים.
5 כי כל אלהי העמים אלילים הם,
וה' עשה שמים.
6 לפניו כבוד והדר;
במקדשו כוח והדר.
7 תנו לה' את אשר על ידו, משפחות מהעמים;
תנו לה' את אשר על ידו כבוד ועוצמה;
8 תנו לה' את כבוד שמו;
הביאו מנחה ובאו לחצרותיו.
9 השתחוו לה' בהדר קדש;
רעדו לפניו כל הארץ!
10 אמרו בגויים: "ה' מלך!
"תבל יציב, לא נוע.
הוא ישפוט את העמים בצדק.
11 ישמחו השמים, תשמח הארץ;
ירע ים וכל אשר בו;
12 יגלגו השדות וכל אשר בהם.
אז ישירו כל עצי היער.
13 לפני ה' כי בא, בא לשפוט את הארץ; ישפוט תבל בצדק, ואת העמים באמתו.
תהילים: קכ"ו
1 בהשיב ה' את שביי ציון,
היינו כחולמים.
2 אז ימלא פינו צחוק,
ולשוננו שירה.
אז יאמרו בגויים,
"גדולות עשה ה' להם."
3 גדולות עשה ה' לנו,
ושמחנו.
4 השב את שבתנו, ה',
כנחלים בנגב.
5 הזורעים בדמעה יקצרו בשמחה.
6 היוצא בוכה, נושא זרע לזריעה,
ישוב ישוב בשמחה, נושא אלומותיו.
משלי: ו
1 בני, אם ערבת לרעך,
אם ערבת ידיך בזר;
2 בדברי פיך לכדת,
בדברי פיך נלכדת.
3 עשה זאת עתה בני והציל את עצמך,
ובאת ביד רעך.
לך והשפיל את תחנך עם רעך.
4 אל תתן שנת עיניך,
ואל תרדמת לעפעפיך.
5 שחרר אותך כצבי מיד צייד,
כציפור ממלכודת צייד.
6 לך אל הנמלה עצלנית.
שים לב לדרכיה וחכם;
7 אשר אין לה שר, מפקח או שליט,
8 תספק לחמה בקיץ,
ותאסוף את מאכלה בקציר. 9 עד מתי תישן עצלן?
מתי תקום משנתך?
10 מעט שינה, מעט תנומה,
מעט קיפול ידיים לישון:
11 וְיָבֹא עָנְיֶךָ כְּגַדֵּל,
וְמַחְסְךָ כְּחוּמֵשׁ.
12 אִישׁ בְּעָוֶל,
הוּא הוֹלֵךְ בְּפֶּה עָוֶל;
13 אִשְׁקְצוּ עֵינָיו, מְרַמֵּשׁ בְּרַגְלָיו,
אֲשֶׁר רָעָה תָּמִיד,
אֲשֶׁר זוֹרֵע מִסְתָּר.
15 אִם יִבָּא אוֹסְנוֹ פְתַם. יֵשׁ יֵשׁ בְּלֹא תְּרַפָּה.
16 שִׁשָּׁה שְׁנָא יְהוָה;
אֲשֶׁר תּוֹעֲבֹתָיו: 17 עֵינָיִם גָּאוֹת, לִשְׁמֹשׁ שׁוֹנֵר,
ידיים שׁופכות דָּם נָקִי;
18 לב חוקר מזימות רעות,
רגליים מהירות לרוץ לרעה,
19 עד שקר מדבר שקר,
וזורע מחלוקת בין אחים.
20 בני שמור מצוות אביך,
ותורת אמך אל תעזוב.
21 קשר אותם תמיד על לבך,
קשר אותם על צוארך.
22 בהלכתך היא תוביל אותך,
בשנתך היא תשמור עליך,
בהקיץ תדבר איתך.
23 כי נר היא מצווה,
ותורה היא אור.
תוכחות מוסר הן דרך חיים,
24 לשמרך מאישה זרה,
מחנופת לשון רעה. 25 אל תתאווה ליופייה בלבבך,
ואל תתן לה לכבוש אותך בעפעפיה.
26 כי זונה מפחיתה אותך לפת לחם.
נואפת צדה את נפשך היקרה.
27 האם יִחַפֵּר אִישׁ אֵשׁ בְּחִיקו,
ובגדיו לא יישרפו?
28 או האם יִהְלֹךְ עַל גחלים לוהטות,
ורגליו לא יישרפו?
29 כן הבא אל אשת רעהו.
כל הנוגע בה לא יִנָּקָה.
30 אנשים לא יבוזים לגנב,
אם יגנוב כדי לספק את עצמו כשהוא רעב:
31 ואם יימצא, ישיב שבעה.
את כל הון ביתו יתן.
32 מי שֶׁנָּאֵף אֲשֶׁר נָאף אֲשֶׁר בְּלֵב, מי שעושה זאת יהרוס את נפשו.
33 פצעים וחרפה יסבול.
חרפתו לא תמחה.
34 כי קנאה מעוררת חמת בעל.
לא יחוס ביום נקמה.
35 לא יחשב כופר,
וגם לא ישמח, גם אם תרב מתנות.
הברית הישנה: איוב כ':1 - כ"ב:30
כ':1 ויען צופר הנעמתי, 2 "לכן מחשבותיי עונות לי, גם בגלל חיפזוני אשר בי. 3 שמעתי תוכחה אשר מבישה אותי; רוח בינתי עונה לי. 4 הלא ידעת זאת מימים עברו, מאז נתן האדם את מקומו בארץ, 5 כי קצרה ניצחונם של רשעים, שמחת כופרים רק לרגע? 6 גם אם יעלה גובהו עד השמים, וראשו עד העננים, 7 וכמו צואתו ימות לנצח, ראוהו יאמרו: 'איה הוא?' ח כחלום יברח ולא יימצא, כן כחזון לילה יגרש. ט עין ראתו לא תראה אותו עוד, ומקומו לא יראה אותו עוד. ט בניו יבקשו חן עניים, ידיו ישיבו את עושרו. יא עצמותו מלאה נעוריו, ובעפר ישכבו עמו נעורים. יב כי מתוקה רשע בפיו, אם תחת לשונו יטמין אותה, יג יחס ולא ירפה, ושמר אותה בתוך פיו; יב ואכלו במעי הפך, ארס קוברה הוא בקרבו. ט בלע עושר, ויקיא אותו שוב, אלוהים ישליך אותם מבטנו. טז ינק ארס קוברה, לשון צפעון תהרוג אותו. יז לא יביט בנהרות, נחלי דבש וחמאה זורמים. 18 אשר עמל עליו ישיב, ולא יבלע; כרכוש אשר רכש, לא ישמח. 19 כי עשק ועזב עניים. בית גזל באלים, ולא יבנה אותו. 20 "כי לא ידע שלוות בקרבו, לא יושיע דבר ממה שחפצו בו. 21 לא נותר דבר אשר לא טרף, לכן לא יתקיים הצלחתו. 22 במלוא שביעותו, תשיגהו מצוקה; יד כל צר תבוא עליו. 23 כאשר ימלא את בטנו, ישליך עליו אלוהים חרון אפו. ירד עליו גשם בעודו אוכל. 24 הוא יברח מנשק הברזל. חץ נחשת יפגע בו. 25 הוא שלף אותו, והוא יצא מגופו. כן, חוד נצנץ יצא מכבדו. אימה עליו. 26 כל חושך נשמר לאוצרותיו. אש לא מנובה תאכל אותו. היא תאכל את אשר נשאר באוהלו. 27 השמים יגלו את עונו, הארץ תקום עליו. 28 צמיחת ביתו תסתלק; הם יהלכו ביום מותו. זעם. 29 זה חלקו של רשע מאת אלוהים, הנחלתו מאת אלוהים."
21:1 ויען איוב, 2 "הקשיבו היטב לדברי, תהיה זאת נחמתכם. 3 הניחו לי, וגם אני אדבר, אחרי דברי, ללעג. 4 ואני, האם תלונתי לאדם, מדוע לא אהיה סבלני? 5 הבט בי, והשתאה, שים ידך על פיך. 6 כשאזכור, אהיה מבוהל, אימה אחזת בבשרי. 7 "למה יחיו רשעים, יזקנו, וגם, יתגברו בכוח? 8 ילדם יכון עמם לעיניהם, צאצאיהם לעיניהם. 9 בתיהם בטוחים מפחד, ושבט אלהים לא עליהם. 10 שורם לעולם ירבו, פרותיהם יטלו, ולא יפילו. 11 טאטיהם כצאן ישלחו, ילדיהם ירקדו. 12 ישירו לתוף ולכנור, וישמחו בקול חליל. 13 ימיהם יבלו בשגשוג, בן רגע יורדים שאול. 14 אמרו לאלוהים: 'סור מאיתנו, כי לא חפצנו לדעת את דרכיך. 15 מה שדי כי נעבוד אותו? מה תועלת תהיה לנו אם נתפלל אליו?' 16 הנה, הצלחתם אינה בידם; עצה רשעים רחוקה ממני. 17 כמה פעמים כבה נרת רשעים, כי בא עליהם אסון, כי יחלק אלוהים צער באפו? 18 כי יהיו כקש לפני רוח, כמוץ אשר סופה נושאת? 19 אתה אמר: 'אלוהים יחסן עונו לבניו'. יגמול לעצמו, למען ידע. 20 עיניו יראו את אובדנו, ישתה מחרון שדי. 21 כי מה אכפת לו לביתו אחריו, כשיכרת מספר חודשיו? 22 "האם ילמד איש את אלהים דעת, והוא שופט את הרמי מעלה? 23 אחד ימות בכל כוחו, בשלווה ושקט גמור. 24 דלייו מלאים חלב, מח עצמותו לח. 25 אחר ימות במרירות נפש, ולא יטעם טוב לעולם. 26 יחדיו שוכבים בעפר, תולעת מכסה אותם. 27 "הנה אני יודע מחשבותיך, את תחבולותיך אשר תעשו לי עוול. 28 כי אתה אומר, 'איה בית נשיא? איה אוהל אשר ישבו בו רשעים' 29 הלא שאלת אורחים? הלא תדע את עדותם, 30 כי ליום אסון נשמר איש רע? כי ליום זעם יובלו? 31 מי יגיד דרכו בפניו? מי ישלם לו את מעשיו? 32 ואף אל קבר יישא, אנשים ישמרו על הקבר. 33 רגבי עמק יהיו מתוקים לו. כל האנשים ימשכו אחריו, כאשר היו אינספור לפניו. 34 ואיך תנחמני בהבל, כשם שבתשובותיך נשאר רק שקר?
כב:א ויען אליפז התימני, ב"האם יועיל אדם לאלהים? הרי חכם יועיל לו. ג"א הַמְחַבֵּל שַׁדַּי כי צדיק אתה, והאם יועיל לו כי תִשְׁלֵם דרכיך? ד"ה בְּחִסְדַּתך יוֹכֵחַךְ וְיָבֹא אֶתְךָ בַּדִּין? ה"הֲלוֹא רַבָּה רָשָׁתָּךְ וְאֵין קָץ לְעֲוֻנֶּיךָ. ו"כִּי לָקַחַת עֲבוֹדִים חַסְפָּתָּ בְּגָדָם. ז"א לֹא שָׁקְתָּ מַיִם לָעֲיָף וְלָרָעָב מְנַכְתָּ לחם. ח"א לַגִּבּוֹר, הָאָרֶץ לוֹ, הַנִּשְׁכָּב, הוּא יָשַׁב בָּהּ. ט"א שָׁלַחְתָּ אַלְמָנוֹת רָקוֹמוֹת וְזְרוֹעֵי יָתוֹם נִשְׁבְּרוּ. י"א לָכֵן מְקַשְּׁבִּיךָ מְפַחֵד פָּתוֹם, י"א או חֹשֶׁךְ וְלֹא תִרְאֶה. וּמָרוֹת מַיִם כִסְתָּךָ. 12 "הֲלֹא אֱלֹהִים בְּמַרְמֵי שָׁמַיִם? רָאָה גֹבַה כָּכָבִים מָה גָּבֹהִים! 13 תֹּאמַר מָה יוֹדֵעַ אֱלֹהִים? הַיְשְׁפֹּט בְּחֹשֶׁךָ? 14 עֲנָנִים סְפִיחָה לוֹ, וְלֹא יַרְאֶה. עַל קוֹל הַשָּׁמַיִם הוּא הוֹלֵךְ. 15 הַתִּשְׁמֹר אֶת הַקָּדָם אֲשֶׁר דָּרְכוּ בָּהֶן, 16 אֲשֶׁר נִחֲטַפוּ בְּטַר נָחַל, 17 אֲשֶׁר אָמַר לָאֱלֹהִים, סוּר מֵעָצָה מֵעֲצָה לָנוּ. 18 וְהוּא מְלָא בָּתָם טוֹב, וְעֲצַת רָשָׁעִים רְחֹקֶה מִמִּי. 19 צַדִּיקִים רָאוּ וְשָׁמְחִים, הַתָּם יְלַעֲזוּ לָהֶם, 20 לֹא יִמְרוּ קָמוּ עָלֵינוּ, אֵשׁ אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר אִכָּלָה. 21 "הכירו עתה והיו בשלום. בזה יבוא אליך טוב. 22 קבל נא מוסר מפיו, ושמור דבריו בלבבך. 23 אם תשוב אל שדי, תיבנה, אם תרחיק עוול מאוהליך. 24 הנח אוצרך בעפר, זהב אופיר בין אבני הנחלים. 25 ה' יהיה אוצרך, כסף יקר לך. 26 כי אז תתענג בשדי, ואל אלהים תשא פניך. 27 תפלת אליו והוא ישמע אותך. נדריך תשלם. 28 וגם תקבע דבר, והוא יקום לך. אור יאיר על דרכיך. 29 כי יפלו, תאמר 'התרומם'. הוא יושיע את הענו. 30 הוא גם יציל את מי שאינו חף מפשע; כן, הוא יינצל בזכות טוהר ידיכם."
ברית חדשה: קורינתים ב' 1:1-11
1:1 שאול, שליח המשיח ישוע ברצון אלוהים, וטימותיוס אחינו, אל קהלת האלוהים אשר בקורינתוס, עם כל הקדושים אשר בכל אכיה:
2 חסד לכם ושלום מאת אלוהים אבינו ומהאדון ישוע המשיח.
3 ברוך אלוהים ואבי אדוננו ישוע המשיח, אבי הרחמים ואלוהי כל הנחמה;
4 המנחם אותנו בכל צרותינו, כדי שנוכל לנחם את אלה הנמצאים בכל צרה, בנחמה שבה אנו עצמנו מתנחמים על ידי אלוהים.
5 כי כשם שסבל המשיח רב עלינו, כך גם נחמתנו רבת על ידי המשיח. 6 אבל אם אנו סובלים, זה לנחמתכם וישועתכם. אם אנו מתנחמים, זה לנחמתכם, הפועלת בסבלנותכם באותם הסבלות שאנו סובלים גם כן.
7 תקוותנו אליכם איתנה, בידיעה כי מאחר שאתם שותפים לסבלות, כך גם אתם שותפים לנחמה.
8 כי איננו רוצים שתדעו, אחים, על צרתנו אשר קרה לנו באסיה, כי היינו כבדים מאוד, מעבר ליכולתנו, עד כדי כך שייאשנו אפילו מהחיים.
9 כן, גם לנו עצמנו היה גזר דין מוות בתוכנו, למען לא נבטח בעצמנו, אלא באלוהים המחייה את המתים,
10 אשר הציל אותנו ממוות כה גדול, וגם מציל; עליו תקוותנו שגם הוא עוד יושיע אותנו;
11 גם אתם עוזרים יחד למעננו בתחנוניכם; כדי, על המתנה שניתנה לנו על ידי רבים, יודו רבים בשמכם.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
