APRIL 21
PSALMS: 20, 50, 80, 110, 140
PROVERBS: 20
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 11:1 - 12:18
NEW TESTAMENT: ACTS 28:1 - 31
PSALMS: 21
1 The king rejoices in your strength, LORD!
How greatly he rejoices in your yeshu`ah!
2 You have given him his heart's desire,
And have not withheld the request of his lips.
Selah.
3 For you meet him with the blessings of goodness;
You set a crown of fine gold on his head.
4 He asked life of you, you gave it to him,
Even length of days forever and ever.
5 His glory is great in your salvation.
You lay honor and majesty on him.
6 For you make him most blessed forever.
You make him glad with joy in your presence.
7 For the king trusts in the LORD.
Through the loving kindness of Ha`Elyon,
he shall not be moved.
8 Your hand will find out all of your enemies.
Your right hand will find out those who hate you.
9 You will make them as a fiery furnace in the time of your anger.
The LORD will swallow them up in his wrath.
The fire shall devour them.
10 You will destroy their descendants from the eretz,
Their posterity from among the children of men.
11 For they intended evil against you.
They plotted evil against you which cannot succeed.
12 For you will make them turn their back,
When you aim drawn bows at their face.
13 Be exalted, LORD, in your strength,
So we will sing and praise your power.
PSALMS: 51
1 Have mercy on me, God, according to your loving kindness.
According to the multitude of your tender mercies, blot out my transgressions.
2 Wash me thoroughly from my iniquity.
Cleanse me from my sin.
3 For I know my transgressions.
My sin is constantly before me.
4 Against you, and you only, have I sinned,
And done that which is evil in your sight;
That you may be proved right when you speak,
And justified when you judge.
5 Behold, I was brought forth in iniquity.
In sin did my mother conceive me.
6 Behold, you desire truth in the inward parts.
You teach me wisdom in the inmost place.
7 Purify me with hyssop, and I will be clean.
Wash me, and I will be whiter than snow.
8 Let me hear joy and gladness,
That the bones which you have broken may rejoice.
9 Hide your face from my sins,
And blot out all of my iniquities.
10 Create in me a clean heart, O God.
Renew a right spirit within me.
11 Don't throw me from your presence,
And don't take your holy Spirit from me.
12 Restore to me the joy of your salvation.
Uphold me with a willing spirit.
13 Then I will teach transgressors your ways.
Sinners shall be converted to you.
14 Deliver me from blood guiltiness,
O God, the God of my salvation.
My tongue shall sing aloud of your righteousness.
15 Lord, open my lips.
My mouth shall declare your praise.
16 For you don't delight in sacrifice, or else I would give it.
You have no pleasure in burnt offering.
17 The sacrifices of God are a broken spirit.
A broken and contrite heart,
O God, you will not despise.
18 Do well in your good pleasure to Tziyon.
Build the walls of Yerushalayim.
19 Then will you delight in the sacrifices of righteousness,
In burnt offerings and in whole burnt offerings.
Then they will offer bulls on your altar.
PSALMS: 81
1 Sing aloud to God, our strength!
Make a joyful noise to the God of Ya`akov!
2 Raise a song, and bring here the tambourine,
The pleasant lyre with the harp.
3 Blow the shofar at the New Moon,
At the full moon, on our feast day.
4 For it is a statute for Yisra'el,
An ordinance of the God of Ya`akov.
5 He appointed it in Yosef for a testimony,
When he went out over the land of Mitzrayim,
I heard a language that I didn't know.
6 "I removed his shoulder from the burden.
His hands were freed from the basket.
7 You called in trouble, and I delivered you.
I answered you in the secret place of thunder.
I tested you at the waters of Merivah."
Selah.
8 "Hear, my people, and I will testify to you.
Yisra'el, if you would listen to me!
9 There shall be no strange god in you,
Neither shall you worship any foreign god.
10 I am the LORD, your God,
Who brought you up out of the land of Mitzrayim.
Open your mouth wide, and I will fill it.
11 But my people didn't listen to my voice.
Yisra'el desired none of me.
12 So I let them go after the stubbornness of their hearts,
That they might walk in their own counsels.
13 Oh that my people would listen to me,
That Yisra'el would walk in my ways!
14 I would soon subdue their enemies,
And turn my hand against their adversaries.
15 The haters of the LORD would cringe before him,
And their punishment would last forever.
16 But he would have also fed them with the finest of the wheat.
I will satisfy you with honey out of the rock."
PSALMS: 111
1 Praise the LORD!
I will give thanks to the LORD with my whole heart,
In the council of the upright, and in the congregation.
2 The works of the LORD are great,
Pondered by all those who delight in them.
3 His work is honor and majesty.
His righteousness endures forever.
4 He has caused his wonderful works to be remembered.
The LORD is gracious and merciful.
5 He has given food to those who fear him.
He always remembers his covenant.
6 He has shown his people the power of his works,
In giving them the heritage of the nations.
7 The works of his hands are truth and justice.
All his precepts are sure.
8 They are established forever and ever.
They are done in truth and uprightness.
9 He has sent redemption to his people.
He has ordained his covenant forever.
His name is holy and awesome!
10 The fear of the LORD is the beginning of wisdom.
All those who do his work have a good understanding.
His praise endures forever!
PSALMS: 141
1 LORD, I have called on you. Come to me quickly!
Listen to my voice when I call to you.
2 Let my prayer be set before you like incense; ‘
The lifting up of my hands like the evening sacrifice.
3 Set a watch, LORD, before my mouth.
Keep the door of my lips.
4 Don't incline my heart to any evil thing, ‘
To practice deeds of wickedness with men who work iniquity.
Don't let me eat of their delicacies.
5 Let the righteous strike me, it is kindness;
Let him reprove me, it is like oil on the head;
Don't let my head refuse it;
Yet my prayer is always against evil deeds.
6 Their judges are thrown down by the sides of the rock.
They will hear my words, for they are well spoken.
7 "As when one plows and breaks up the eretz,
Our bones are scattered at the mouth of She'ol."
8 For my eyes are on you, LORD, the Lord.
In you, I take refuge. Don't leave my soul destitute.
9 Keep me from the snare which they have laid for me,
From the traps of the workers of iniquity.
10 Let the wicked fall together into their own nets,
While I pass by.
PROVERBS: 21
1 The king's heart is in the LORD's hand like the watercourses.
He turns it wherever he desires.
2 Every way of a man is right in his own eyes,
But the LORD weighs the hearts.
3 To do righteousness and justice
Is more acceptable to the LORD than sacrifice.
4 A high look, and a proud heart,
The lamp of the wicked, is sin.
5 The plans of the diligent surely lead to profit;
And everyone who is hasty surely rushes to poverty.
6 Getting treasures by a lying tongue
Is a fleeting vapor for those who seek death.
7 The violence of the wicked will drive them away,
Because they refuse to do what is right.
8 The way of the guilty is devious,
But the conduct of the innocent is upright.
9 It is better to dwell in the corner of the housetop,
Than to share a house with a contentious woman.
10 The soul of the wicked desires evil;
His neighbor finds no mercy in his eyes.
11 When the mocker is punished, the simple gains wisdom;
When the wise is instructed, he receives knowledge.
12 The Righteous One considers the house of the wicked,
And brings the wicked to ruin.
13 Whoever stops his ears at the cry of the poor,
He will also cry out, but shall not be heard.
14 A gift in secret pacifies anger;
And a bribe in the cloak, strong wrath.
15 It is joy to the righteous to do justice;
But it is a destruction to the workers of iniquity.
16 The man who wanders out of the way of understanding
Shall rest in the assembly of the dead.
17 He who loves pleasure shall be a poor man:
He who loves wine and oil shall not be rich.
18 The wicked is a ransom for the righteous;
The treacherous for the upright.
19 It is better to dwell in a desert land,
Than with a contentious and fretful woman.
20 There is precious treasure and oil in the dwelling of the wise;
But a foolish man swallows it up.
21 He who follows after righteousness and kindness
Finds life, righteousness, and honor.
22 A wise man scales the city of the mighty,
And brings down the strength of its confidence.
23 Whoever guards his mouth and his tongue
Keeps his soul from troubles.
24 The proud and haughty man, "scoffer" is his name;
He works in the arrogance of pride.
25 The desire of the sluggard kills him,
For his hands refuse to labor.
26 There are those who covet greedily all the day long;
But the righteous gives and doesn't withhold.
27 The sacrifice of the wicked is an abomination:
How much more, when he brings it with a wicked mind!
28 A false witness will perish,
And a man who listens speaks to eternity.
29 A wicked man hardens his face;
But as for the upright, he establishes his ways.
30 There is no wisdom nor understanding
Nor counsel against the LORD.
31 The horse is prepared for the day of battle;
But victory is with the LORD.
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 11:1 - 12:18
11:1 Then all Yisra'el gathered themselves to David to Hevron, saying, Behold, we are your bone and your flesh. 2 In times past, even when Sha'ul was king, it was you who led out and brought in Yisra'el: and the LORD your God said to you, You shall be shepherd of my people Yisra'el, and you shall be prince over my people Yisra'el. 3 So all the Zakenim of Yisra'el came to the king to Hevron; and David made a covenant with them in Hevron before the LORD; and they anointed David king over Yisra'el, according to the word of the LORD by Shemu'el. 4 David and all Yisra'el went to Yerushalayim (the same is Yevus); and the Yevusi, the inhabitants of the land, were there. 5 The inhabitants of Yevus said to David, You shall not come in here. Nevertheless David took the stronghold of Tziyon; the same is the city of David. 6 David said, Whoever strikes the Yevusi first shall be chief and captain. Yo'av the son of Tzeru'yah went up first, and was made chief. 7 David lived in the stronghold; therefore they called it the city of David. 8 He built the city round about, from Millo even round about; and Yo'av repaired the rest of the city. 9 David grew greater and greater; for the LORD of Hosts was with him. 10 Now these are the chief of the mighty men whom David had, who shown themselves strong with him in his kingdom, together with all Yisra'el, to make him king, according to the word of the LORD concerning Yisra'el. 11 This is the number of the mighty men whom David had: Yashov`am, the son of a Hakhmoni, the chief of the thirty; he lifted up his spear against three hundred and killed them at one time. 12 After him was El`azar the son of Dodo, the Achochi, who was one of the three mighty men. 13 He was with David at Pas-Dammim, and there the Pelishtim were gathered together to battle, where was a plot of ground full of barley; and the people fled from before the Pelishtim. 14 They stood in the midst of the plot, and defended it, and killed the Pelishtim; and the LORD saved them by a great victory. 15 Three of the thirty chief men went down to the rock to David, into the cave of `Adullam; and the host of the Pelishtim were encamped in the valley of Refa'im. 16 David was then in the stronghold, and the garrison of the Pelishtim was then in Beit-Lechem. 17 David longed, and said, Oh that one would give me water to drink of the well of Beit-Lechem, which is by the gate! 18 The three broke through the host of the Pelishtim, and drew water out of the well of Beit-Lechem, that was by the gate, and took it, and brought it to David: but David would not drink of it, but poured it out to the LORD, 19 and said, My God forbid it me, that I should do this: shall I drink the blood of these men who have put their lives in jeopardy? for with [the jeopardy of] their lives they brought it. Therefore he would not drink it. These things did the three mighty men. 20 Avishai, the brother of Yo'av, he was chief of the three; for he lifted up his spear against three hundred and killed them, and had a name among the three. 21 Of the three, he was more honorable than the two, and was made their captain: however he didn't attain to the [first] three. 22 Benayah the son of Yehoiada, the son of a valiant man of Kavtz'el, who had done mighty deeds, he killed the two [sons of] Ari'el of Mo'av: he went down also and killed a lion in the midst of a pit in time of snow. 23 He killed a Mitzrian, a man of great stature, five cubits high; and in the Mitzrian's hand was a spear like a weaver's beam; and he went down to him with a staff, and plucked the spear out of the Mitzrian's hand, and killed him with his own spear. 24 These things did Benayah the son of Yehoiada, and had a name among the three mighty men. 25 Behold, he was more honorable than the thirty, but he didn't attain to the [first] three: and David set him over his guard. 26 Also the mighty men of the armies: `Asa'el the brother of Yo'av, Elchanan the son of Dodo of Beit-Lechem,
27 Shammot the Harorite, Heletz the Pelonite, 28 `Ira the son of `Ikkesh the Tekoite, Avi-Ezer the `Antotite, 29 Sibbekhai the Hushatite, Ilai the Achochi, 30 Maharai the Netofatite, Heled the son of Ba`anah the Netofatite, 31 Itai the son of Rivai of Gevah of the children of Binyamin, Benayah the Pir`atonite, 32 Hurai of the brooks of Ga`ash, Aviel the `Arvati, 33 `Azmavet the Baharumite, Elyachba the Sha`alvonite, 34 the sons of Hashem the Gizonite, Yonatan the son of Shagee the Harari, 35 Achi'am the son of Sacar the Harari, Eliphal the son of Ur, 36 Hefer the Mekheratite, Achiyah the Pelonite, 37 Hetzro the Karmelite, Na`arai the son of Ezbai, 38 Yo'el the brother of Natan, Mivchar the son of Hagri, 39 Tzelek the `Ammonite, Naharai the Berothite, the armor bearer of Yo'av the son of Tzeru'yah, 40 `Ira the Yitri, Garev the Yitri, 41 Uriyah the Hittite, Zavad the son of Achlai, 42 `Adina the son of Shiza the Reubenite, a chief of the Re'uveni, and thirty with him, 43 Hanan the son of Ma`akhah, and Yoshafat the Mitni, 44 Uzzia the `Ashterati, Shama and Ye`i'el the sons of Hotam the `Aro`eri, 45 Yedi`a'el the son of Shimri, and Yocha his brother, the Titzi, 46 Eli'el the Machavim, and Yerivai, and Yoshavyah, the sons of Elnaam, and Yitmah the Mo'avite, 47 Eli'el, and `Oved, and Ya`asi'el the Mezobaite.
12:1 Now these are those who came to David to Tziklag, while he yet kept himself close because of Sha'ul the son of Kish; and they were among the mighty men, his helpers in war. 2 They were armed with bows, and could use both the right hand and the left in slinging stones and in shooting arrows from the bow: they were of Sha'ul's brothers of Binyamin. 3 The chief was Achi`ezer; then Yo'ash, the sons of Shema`ah the Giv`atite, and Yezi'el, and Pelet, the sons of `Azmavet, and Berakha, and Yehu the `Antotite, 4 and Yishma`yahu the Giv`oni, a mighty man among the thirty, and over the thirty, and Yirmeyahu, and Yachazi'el, and Yochanan, and Yozavad the Gederatite, 5 Eluzai, and Yerimot, and Bealiah, and Shemaryahu, and Shefatyah the Harufite, 6 Elkana, and Yishshiyah, and `Azar'el, and Yoezer, and Yashov`am, the Korchi, 7 and Yo`elah, and Zevadyah, the sons of Yerocham of Gedor. 8 Of the Gadi there separated themselves to David to the stronghold in the wilderness, mighty men of valor, men trained for war, that could handle shield and spear; whose faces were like the faces of lions, and they were as swift as the roes on the mountains; 9 Etzer the chief, `Ovadyah the second, Eli'av the third,10 Mishmannah the fourth, Yirmeyahu the fifth, 11`Attai the sixth, Eli'el the seventh, 12 Yochanan the eighth, Elzavad the ninth, 13 Yirmeyahu the tenth, Makhbannai the eleventh. 14 These of the sons of Gad were captains of the host: he who was least was equal to one hundred, and the greatest to one thousand. 15 These are those who went over the Yarden in the first month, when it had overflowed all its banks; and they put to flight all them of the valleys, both toward the east, and toward the west. 16 There came of the children of Binyamin and Yehudah to the stronghold to David. 17 David went out to meet them, and answered them, If you be come peaceably to me to help me, my heart shall be knit to you; but if [you be come] to betray me to my adversaries, seeing there is no wrong in my hands, the God of our fathers look thereon, and rebuke it. 18 Then the Spirit came on `Amasai, who was chief of the thirty, [and he said], Your are we, David, and on your side, you son of Yishai: shalom, shalom be to you, and shalom be to your helpers; for your God helps you. Then David received them, and made them captains of the band.
NEW TESTAMENT: ACTS 28:1 - 31
28:1 When we had escaped, then we knew that the island was called Malta.
2 The natives shown us no common kindness; for they kindled a fire, and received us all, because of the present rain, and because of the cold.
3 But when Sha'ul had gathered a bundle of sticks and laid them on the fire, a viper came out because of the heat, and fastened on his hand.
4 When the natives saw the creature hanging from his hand, they said one to another, "No doubt this man is a murderer, whom, though he has escaped from the sea, yet Justice has not allowed to live."
5 However he shook off the creature into the fire, and wasn't harmed.
6 But they expected that he would have swollen, or fallen down dead suddenly, but when they were long in expectation and saw nothing bad happen to him, they changed their minds, and said that he was a god.
7 Now in the neighborhood of that place were lands belonging to the chief man of the island, named Publius, who received us, and courteously entertained us three days.
8 It was so, that the father of Publius lay sick of fever and dysentery. Sha'ul entered in to him, prayed, and laying his hands on him, healed him.
9 Then when this was done, the rest also that had diseases in the island came, and were cured.
10 They also honored us with many honors, and when we sailed, they put on board the things that we needed.
11 After three months, we set sail in a ship of Alexandria which had wintered in the island, whose sign was "The Twin Brothers."
12 Touching at Syracuse, we stayed there three days.
13 From there we circled around and arrived at Rhegium. After one day, a south wind sprang up, and on the second day we came to Puteoli,
14 where we found brothers, and were entreated to stay with them seven days. So we came to Rome.
15 From there the brothers, when they heard of us, came to meet us as far as The Market of Appius and The Three Taverns; whom when Sha'ul saw, he thanked God, and took courage.
16 When we entered into Rome, the centurion delivered the prisoners to the captain of the guard, but Sha'ul was allowed to stay by himself with the soldier who guarded him.
17 It happened that after three days Sha'ul called together those who were the leaders of the Yehudim. When they had come together, he said to them, "I, brothers, though I had done nothing against the people, or the customs of our fathers, still was delivered prisoner from Yerushalayim into the hands of the Romans,
18 who, when they had examined me, desired to set me free, because there was no cause of death in me.
19 But when the Yehudim spoke against it, I was constrained to appeal to Caesar, not that I had anything about which to accuse my nation.
20 For this cause therefore I asked you to see and to speak with me. For because of the hope of Yisra'el I am bound with this chain."
21 They said to him, "We neither received letters from Yehudah concerning you, nor did any of the brothers come here and report or speak any evil of you.
22 But we desire to hear from you what you think. For, as concerning this sect, it is known to us that everywhere it is spoken against."
23 When they had appointed him a day, they came to him into his lodging in great number. He explained to them, testifying about the kingdom of God, and persuading them concerning Yeshua, both from the law of Moshe and from the prophets, from morning until evening.
24 Some believed the things which were spoken, and some disbelieved.
25 When they didn't agree among themselves, they departed after Sha'ul had spoken one word, "The Ruach HaKodesh spoke well through Yesha`yahu, the prophet, to our fathers,
26 saying, 'Go to this people, and say, In hearing, you will hear, And will in no way understand. In seeing, you will see, And will in no way perceive.
27 For this people's heart has grown callous. Their ears are dull of hearing. Their eyes they have closed. Lest they should see with their eyes, Hear with their ears, Understand with their heart, And would turn again, And I would heal them.'
28 "Be it known therefore to you, that the salvation of God is sent to the Goyim. They will also hear."
29 When he had said these words, the Yehudim departed, having a great dispute among themselves.
30Sha'ul stayed two whole years in his own rented house, and received all who went in to him,
31 preaching the kingdom of God, and teaching the things concerning the Lord Yeshua the Messiah with all boldness, without hinderance.
21 באפריל
תהילים: כ', נ', ח', קי', קמ'
משלי: כ'
ברית הישנה: דברי הימים א' יא:1 - יב:18
ברית חדשה: מעשי השליחים כ"ח:1 - 31
תהילים: כא
1 ה' ישמח המלך בעוזך!
מה ישמח בישועך!
2 נתת לו משאלת ליבו,
ומשאלת שפתיו לא מנעת.
סלה.
3 כי בברכות טובות פגשת אותו;
כתר זהב על ראשו.
4 שאל ממך חיים, נתת לו,
וארך ימים לעולם ועד.
5 גדול כבודו בישועתך.
כבוד והוד נתת עליו. 6 כי אתה מבורך אותו לנצח. אתה משמח אותו בשמחה לפניך. 7 כי על ה' בטח מלך. בחסד האליון לא יזוז. 8 ידך תמצא את כל אויביך. ימינך תמצא את שונאיך. 9 תעשה אותם ככבשן אש בעת אףך. ה' יבלע אותם בחמתו. אש תאכל אותם. 10 תשמיד את צאצאיהם מן הארץ,
את צאצאיהם מבני אדם. 11 כי חשבו עליך רעה. זממו עליך רעה אשר לא תצליח. 12 כי תסובב עורף,
כי תכוון קשתות שלופות אל פניהם.
13 התרוממה ה' בעוצמתך,
אז נשיר ונשבח את כוחך.
תהילים: 51
1 חנני אלוהים, כחסדך. כרב רחמיך, מחק פשעיי.
2 רחצני היטב מעוני. טהרני מחטאי.
3 כי ידעתי פשעיי. חטאתי תמיד לפני.
4 לך ולך בלבד חטאתי,
ואשר הרע בעיניך עשיתי; למען תוכח צדק בדברך,
וצדק במשפט.
5 הנה, בעון ילדתי. בחטא הרתה אותי אמי.
6 הנה, אמת חפצת בפנימיות. תלמדני חכמה בתוך פנימיות.
7 בטהרני באזוב, ואהיה טהור. רחצני, ואהיה לבן משלג.
8 אשמעי שִׂשׂוֹן ושׂשׂון,
למען ישמחו עצמות שברת.
9 הסתר פניך מחטאי,
ומחה כל עוונותיי.
10 ברא בי לב נקי, אלוהים. חדש רוח ישרה בקרבי.
11 אל תשליכני מפניך,
ואת רוח קדשך אל תקח ממני.
12 השב לי שמחת ישועתך. תמכני ברוח חפצה.
13 אז אלמד פושעים דרכיך.
וחטאים ישובו אליך. 14 הצילני מדם,
אלוהים, אלוהי ישעיתי. לשוני תשיר בצדקתך.
15 אדוני, פתח שפתיי. פי יגיד תהילתך.
16 כי לא חפצת זבח, פן אתנה.
לא חפצתך בעולה.
17 זבחי אלוהים רוח שבורה. לב שבור ונדחה,
אלוהים, לא תבזה.
18 הטיב לציון ברצון טוב. בנה חומות ירושלים.
19 אז תשמח בזבחי צדק,
בעולה ובשלמים. אז יקריב פרים על מזבחך.
תהילים: 81
1 שירו לאלהים מעוזנו!
הריעו לאלהי יעקב!
2 הרימו שיר והביאו תוף,
כינור נעים בכינור.
3 תקעו בשופר בראש חודש,
במלא ירח בחגנו.
4 כי חוק הוא לישראל,
משפט לאלהי יעקב.
5 הוא קבע זאת ביוסף לעדות,
בצאתו על ארץ מצרים,
שפה לא ידעתי.
6 "הורדתי את כתפו מהמשא,
ידיו שחררו מהסלסלה.
7 קראת בצרה, ואצילך,
אענתך בסתר רעם,
אנסה אותך במי מריבה."
סלה. ח "שמע עמי ואעיד אותך.
ישראל, אם תשמע לי!
ט לא יהיה בך אלהי זר,
ולא תשתחווה לאלי נכרי.
10 אני ה' אלוהיך,
אשר העליתך מארץ מצרים.
פתח פיך רחב ואמלאו.
11 ולא שמע עמי בקולי.
ישראל לא חפץ בי.
12 ואשלח אותם אחרי עקשנות ליבם,
למען ילכו בעצותיהם.
13 מי ייתן ועמי ישמע לי,
מי ייתן ישראל בדרכי!
14 מהרה אכניע את אויביהם,
ואפנה את ידי אל אויביהם.
15 שונאי ה' יתכווצו לפניו,
ועונשם יהיה לעולם.
16 וגם הוא היה מאכיל אותם "מטובת החיטה.
אשביעך בדבש מן הסלע."
תהילים: קי"א
1 הללו את ה'!
אודה לה' בכל לבי,
במועצת ישרים ובקהל.
2 גדולות מעשי ה',
הרהרו עליהם כל חפציהם.
3 כבוד והוד מעשיו.
צדקתו לעולם.
4 זכר נפלאותיו.
חן ורחום ה'.
5 נתן מזון ליראיו.
זכר תמיד בריתו.
6 הראה לעמו את כוח מעשיו,
בנתן להם נחלת גויים.
7 אמת ומשפט מעשי ידיו.
כל מצותיו נאמנות.
8 כוננו לעולם ועד.
אמת ובתוקף נעשו.
9 שלח גאולה לעמו.
הוא קבע בריתו לעולם.
קדוש ונורא שמו!
10 ראשית חכמה יראת ה'.
כל עושי מעשיו תבונה טובה.
לעולם תהילתו!
תהילים: קמא
1 ה' קראתיך, בוא אלי מהרה!
שמע קולי בקראך.
2 תהיה תפילתי לפניך כקטורת; '
הרמת ידיי כזבח ערב.
3 שים משמרת, ה', לפני פי.
שמור דלת שפתיי.
4 אל תטה את ליבי לכל דבר רע, '
לעשות מעשי רשע עם אנשי עושי עוולה.
אל תאכל ממעדיהם.
5 יכו אותי צדיק, חסד הוא;
יוכח אותי, כשמן על הראש הוא;
אַל-תִסְבַּר רֹאשִׁי; ותמיד תְּפִלִּיתִי עַל-מַעֲשָׂים רָעִים.
6 שׁוֹפְטֵיהֶם נִפְלוּ צְדֵי סלע. יִשְׁמַעוּ דְבָרַי כִּי טוֹב נִדְבְּרוּ.
7 "כְּחֹרֵשׁ וְבֹרֵשׁ אֶרֶץ,
עַצְמָתֵינוּ פְּזוֹרוֹת עַל-פֶּה שָאוּל."
8 כִּי עֵינַי עָלֶיךָ יְהוָה יְהוָה. בָּךְ אֶחֱסֶת, אַל-תַּשְׁתִּיר נַפְשִׁי חֲסִיתָה.
9 שָׁמְרֵנִי מִמַּלְכוּד אֲשֶׁר טְמוּנִים לִי,
מְּמוּדֵי פֹעֲלֵי עָוֶל.
10 יָפוּלוּ רָשָׁעִים יַחְדָּם בְּמַרְשָׁלָם,
בְּעוֹבַרְשָׁע.
משלי: 21
1 לב מלך ביד ה' כנחלים. כאשר יחפוץ יפנהו.
2 כל דרך איש ישרה בעיניו,
וה' שוקל לבבות.
3 לעשות צדקה ומשפט
רצוי לה' מזבח.
4 מראה גבה ולב גאה,
נר רשעים חטא הוא.
5 מחשבות חרוצים יובילו לרווח;
וכל ממהר ירדו לעני.
6 אוצרות בלשון שקר
אדים חולפים למבקשי מוות.
7 אלימות רשעים תבריחם,
כי יסרבו לעשות צדק.
8 דרך אשמים תמה,
והתנהגותם של תם ישרה.
ט טוב לשבת בפינת גג,
מאשר לחלוק בית עם אשת ריב.
10 נפש רשע חפצה רעה;
לא ימצא רחמים בעיניו.
11 כי נענש לעץ, פשטן יקבל חכמה;
כי ילמד חכם, יקבל דעת.
12 צדיק יבחין בבית רשע,
והרס רשע.
13 מי שסוגר את אוזניו לצעקת עני,
גם יצעק ולא יישמע.
14 מתנה בסתר מרגיעה כעס;
ושוחד בגלימה, חמה חזקה.
15 שמחה לצדיק לעשות משפט;
וחורבן הוא לעושי עוולות.
16 איש התועה מדרך תבונה
ינוח בקהל מתים.
17 אוהב תענוגות יהיה עני:
אוהב יין ושמן לא יעשיר.
18 רשע כופר לצדיק;
בוגד לישרים.
19 טוב לשבת בארץ מדבר,
מאשר אישה ריבנית וסוערת.
20 אוצר יקר ושמן בבית חכם;
ואיש כסיל יבלע אותו.
21 רודף צדק וחסד
מוצא חיים, צדק וכבוד.
22 חכם מטפס על עיר גיבורים,
והוריד את גבורת ביטחונה.
23שומר פיו ולשונו
ישמור מצרות נפשו.
24 גאה וגאה, "לוץ" שמו;
יפעל בגאווה.
25 תאוות עצל תמיתו,
כי ידיו מאנות לעבוד.
26 יש חמדנים כל היום;
והצדיק נותן ולא ימנע.
27 זבח רשעים תועבה היא:
מה עוד כי בלב רע יביא!
28 עד שקר יאבד,
ואיש שומע ידבר לנצח.
29 איש רשע יקשה פניו;
וישרה, הוא יקבע דרכיו.
30 אין חכמה ואין תבונה
ואין עצה נגד ה'.
31 הסוס מוכן ליום מלחמה;
ועם ה' ניצחון.
הברית הישנה: דברי הימים א' יא:1 - יב:18
יא:1 וַיְקַבְּלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִד חֶבְרוֹן לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמֶךָ וְבַשְׂרְךָ אֲנַחְנוּ. בִבָּעָם שָׁעוּל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לָךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ רֹעֶה אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהָיָה נְשִׁיָּה עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ג וַיָּבֹאוּ כָּל־זְקֵנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹן וַיַּכְרַת דָּוִד לָהֶם בְּרִית בַּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשַׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כְּדַבֶּר יְהוָה בְּיָד שְׁמוּאֵל. דִבְרָיְךָ וַיֵּלֶךְ כָּל־יִשְׂרָאֵל יְבוּס וְהִבוּסִים יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ שָׁם. ה ויאמרו יושבי יבוס אל דוד לא תבוא הנה אך דוד כבש את מצוד ציון היא עיר דוד ויאמר דוד מי יכה את יבוסים ראשון יהיה ראש ושר יואב בן צרויה עלה ראשון והפך ראש׃ ז דוד ישב במצודה על כן קראו לה עיר דוד׃ ח ויבנה את העיר סביב ממלו ועד סביב ויואב חיזק את שאר העיר׃ ט דוד הלך וגדל כי ה' צבאות היה עמו׃ י ואלה ראשי הגיבורים אשר לדוד אשר התחזקו עמו בממלכתו יחד עם כל ישראל להמליכו כדבר ה' על ישראל׃ י א זה מספר הגיבורים אשר לדוד ישבעם בן החכמוני ראש השלושים׃ הוא הרים את חניתו על שלוש מאות והרגם בפעם אחת. 12 אחריו היה אלעזר בן דודו האחוכי, והוא אחד משלושת הגיבורים. 13 הוא היה עם דוד בפס דמים, ושם נאספו הפלשתים למלחמה, שם היה חלקת אדמה מלאה שעורה; והעם ברח מפני הפלשתים. 14 ועמדו בתוך החלקה, הגנו עליה, והרגו את הפלשתים; ויהוה הושיע אותם ניצחון גדול. 15 שלושה משלושים ראשי הגברים ירדו הסלע אל דוד, אל מערת עדולם; ומחנה הפלשתים חנה בעמק רפאים. 16 דוד היה אז במצודה, ומשמר הפלשתים היה אז בבית לחם. יז ויחמד דוד ויאמר מי ייתן לי מים מבאר בית לחם אשר בשער! יח ויבקרו השלושה את מחנה הפלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער ויקחו ויביאו אל דוד ולא אבה דוד לשתותם ושפכו לה'. יט ויאמר חלילה לי אלהים מלעשות זאת: האם אשתה את דם האנשים האלה אשר סכנו את נפשם כי בסכנת נפשם הביאוהו ולא אבה לשתותם. אלה עשו שלושת הגבורים. 20 אבישי אחי יואב הוא היה ראש השלושה כי נשא את חניתו על שלוש מאות והרגם ויהי שם בשלושה. 21 מִן השלושה, הוּא נַבָּר מִשְׁנֵיהֶם, וְהִתְמַגֵּל עֲלֵיהֶם; וְאֶל השלושה [הראשונים] לא הגיע. 22 בְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן גִּבֹּר מְקַבְּצֵאל, אֲשֶׁר עָשָׂה גְּבוּרוֹת, הוּא הַמָּג אֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב; וְיָרַד וַיָּרַג אֲרִי בְּבוֹר בְּעֵת הַשֶּׁלֶג. 23 הוּא הַמִּצְרִי, אִישׁ גָּדָל קוֹמָה, חֲנָת כְּנֶט אֹרְג, וַיַּרְד אֵלָיו בַּמַּשְׁטָּה, וַיְתָל אֶת הַחֲנָת מֵאֶל הַמִּצְרִי, וַיְהִי לוֹ שֵׁם בְּשְׁלֹשֶׁת הַגְּבוּרִים. 24 אֵלֶּה הַדְּבָרִים עָשָׂה בְּנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע, וְהָיָה לוֹ שֵׁם בְּשְׁלֹשֶׁת הַגְּבוּרִים.כה הנה נכבד מן השלושים אך עד השלושה לא הגיע וַיְשִׁימָנָהּ דָּוִד עַל־מַשְׁמָרָיו׃ 26 וגם גיבורי הצבאות: עשהאל אחי יואב, אלחנן בן דודו מבית לחם, 27 שמות החרורי, חלץ הפלוני, 28 עירא בן עיקש התקוע, אבי עזר הענתי, 29 סבכי החושתי, אילי האחוכי, 30 מהרי הנטופתי, חלד בן בענה הנטופתי, 31 איתי בן ריבאי מגבע מבני בנימין, בניה הפיראטוני, 32 חוראי מנחלי געש, אביאל הארוותי, 33 עזמוות בהארומי, אליכבא השעלוני, 34 בני האשם הגיזוני, יונתן בן שגי ההררי. לה אחיעם בן שכר ההררי, אליפאל בן אור, לו חפר המחרתי, אחיה הפלוני, לז חצרו הכרמלי, נערי בן עזבי, לח יואל אחי נתן, מבחר בן הגרי, לט צלק העמוני, נהרי הברותי נושא כליו של יואב בן צרויה, 40 עירא היתרי, גרב היתרי, 41 אוריה החתי, זבד בן אכלאי, 42 עדינה בן שיזא הראובני, ראש הראובני, ושלושים עמו.
מג חנן בן מעכה ויושפט המתני, מד עוזיה העשתרטי שמע ויעיאל בני חותם הערורי, מה ידיעאל בן שמרי ויוחא אחיו התיצי, ואליאל המחבים וירבי ויושביה בני אלנעם ויתמה המואבי, מז אליאל ועובד ויעשיא המצובי.
יב:א ואלה הבאים אל דוד ציקלג, בעודו עדיין נצמד מפני שאול בן קיש, והם היו בגיבורים, עוזריו במלחמה. 2 הם היו חמושים בקשתות, ויכולים להשתמש בימין ובשמאל באבני קלע ובחצים בקשת; הם היו מאחי שאול, בנימין. 3 הראש היה אחיעזר; ויואש בני שמעה הגבעתי ויזיאל ופלט בני עזמבט וברכה ויהוא הענתי. ד וישמעיהו הגבעוני גיבור השלושים ועל השלושים. וירמיהו ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי. ה אלוזי וירימות ובאליה ושמריהו ושפטיה החרופי. ו אלקנה וישיע ועזראל ויועזר וישבעם הכורכי. ז ויואלה וזבדיה בני ירוחם מגדור. ח מן הגדי הבדלו אל דוד למצודה במדבר גיבורי חיל, אנשי מלחמה, מחזיקים מגן וחנית. אשר פניהם כפני אריות, והיו מהירים כצבי ההרים; ט אצר השר, עובדיה השני, אליאב השלישי, י משמנה הרביעי, ירמיהו החמישי, יא עתי הששי, אליאל השביעי, יוחנן השמיני, אלזבד התשיעי, יג ירמיהו העשירי, מחברני האחד עשר. יד אלה מבני גד שרי צבא: הקטן היה שווה למאה, והגדול לאלף. טו אלה עברי הירדן בחודש הראשון, כאשר עלה על גדותיו, והבריחו את כל העמקים, ממזרח וממערב. טז ומבני בנימין ויהודה באו אל המבצר, אל דוד. יז ויצא דוד לקראתם ויאמר אליהם אם באתם אלי בשלום לעזרני, יהיה ליבי קשור עמכם; ואם לבגוד בי לאויביי, ואין עוול בידי, יראה אלהי אבותינו וגער בו. יח ותהיה הרוח על עמשי, אשר היה ראש השלושים, ויאמר לך אנחנו דוד, ולצדך בן ישי, שלום שלום לך ושלום לעוזריך, כי אלהיך עוזרך. ויקבלם דוד, וישם אותם שרי גדוד.
הברית החדשה: מעשי השליחים כח:1-31
כח:1 כאשר ברחנו, ידענו שהאי נקרא מלטה.
2 המקומיים לא גילו כלפינו חסד רגיל; כי הדליקו אש וקיבלו את כולנו, בגלל הגשם שירד ובגלל הקור.
3 כאשר שאול אסף צרור עצים והניח אותם על האש, יצא צפע בגלל החום, ונתפס בידו.
4 כאשר ראו המקומיים את היצור תלוי על ידו, אמרו זה לזה: "אין ספק שהאיש הזה הוא רוצח, אשר למרות שברח מן הים, הצדק לא נתן לו לחיות."
5 אך הוא ניער את היצור אל האש, ולא נפגע.
6 אך הם ציפו שהוא יתנפח, או ייפול מת פתאום, אך לאחר שציפו זמן רב וראו שלא קורה לו דבר רע, שינו את דעתם, ואמרו שהוא אל. 7 בסביבת המקום ההוא היו אדמות השייכות לראש האי, פובליוס ששמו, אשר קיבל אותנו ואירח אותנו בנימוס שלושה ימים.
8 אביו של פובליוס שכב חולה בחום ובדיזנטריה. שאול נכנס אליו, התפלל, סמך את ידיו עליו וריפא אותו.
9 לאחר מכן, באו גם שאר החולים באי ונרפאו.
10 גם הם כיבדו אותנו בכבוד רב, וכשהפלגנו, הם העבירו על הסיפון את מה שהיינו צריכים.
11 לאחר שלושה חודשים, הפלגנו באונייה מאלכסנדריה אשר חורפה באי, שסימנה היה "האחים התאומים".
12 לאחר שהגענו לסירקוזה, נשארנו שם שלושה ימים.
13 משם הקפנו והגענו לרגיום. לאחר יום אחד נשבה רוח דרומית, וביום השני הגענו לפוטאולי.
14 שם מצאנו אחים, והתחננו להישאר איתם שבעה ימים. וכך הגענו לרומא.
15 משם האחים, כששמעו עלינו, באו לקראתנו עד שוק אפיוס ושלושת הפונדקים; וכאשר שאול ראה אותם, הודה לאלוהים, ואיתר אומץ.
16 כשנכנסנו לרומא, מסר שר המאה את האסירים לראש המשמר, אך שאול הורשה להישאר לבדו עם החייל ששמר עליו.
17 ויהי שלאחר שלושה ימים כינס שאול את ראשי היהודים. וכאשר התכנסו יחד, אמר להם: "אני, אחים, אף על פי שלא עשיתי דבר נגד העם או נגד מנהג אבותינו, בכל זאת נמסרתי אסיר מירושלים לידי הרומאים,
18 אשר לאחר שחקרו אותי, רצו לשחררני, כי לא הייתה בי עילת מוות.
19 אך כאשר היהודים דיברו נגד, נאלצתי לערער בפני קיסר, לא כאילו היה לי במה להאשים את עמי.
20 מסיבה זו ביקשתי ממך לראות ולדבר איתי, כי בגלל תקוות ישראל אני כבול בשלשלת זו."
21 אמרו לו: "לא קיבלנו מכתבים מיהודה עליך, וגם איש מהאחים לא בא לכאן ולא דיווח או דיבר עליך דבר רע.
22 אך אנו רוצים לשמוע ממך מה דעתך, כי ידוע לנו שבכל מקום מדברים נגדה." 23 ויקבעו לו יום, באו אליו לביתו במספר רב. הוא הסביר להם, העיד על מלכות אלוהים, ושיכנעו אותם בנוגע לישוע, הן מתורת משה והן מנביאים, מן הבוקר עד הערב.
24 חלק האמינו לדברים שנאמרו, וחלק לא האמינו.
25 מאחר שלא הסכימו ביניהם, הלכו לאחר שאמר שאול דבר אחד: "טוב דיבר רוח הקודש ביד ישעיהו הנביא אל אבותינו,
26 לאמור: 'לכו אל העם הזה ואמרו: 'לשמע תשמעו ולא תבינו. בראותכם תראו ולא תבינו.
27 כי לב העם הזה נהיה קהה, אוזניו כבדות לשמוע, עיניהם עצמו, פן יראו בעיניהם, ישמעו באוזניהם, יבינו בלבם, וישובו, ואני ארפאם'.
28 "ידוע לכם כי ישועת אלוהים נשלחה אל הגויים, וגם הם ישמעו."
29 לאחר שאמר את הדברים האלה, הלכו היהודים, כשהם מחלוקת גדולה ביניהם.
30 שנתיים תמימות שהה שאול בביתו השכור, וקיבל את כל הבאים אליו,
31 הטיף את מלכות האלוהים ולימד את דברי האדון ישוע המשיח בכל עוז, ללא כל מעצר.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
