MAY 28
PSALMS: 28, 58, 88, 118, 148
PROVERBS: 28
OLD TESTAMENT: NEHEMIAH 12:27 - 13:31
NEW TESTAMENT: 1 CORINTHIANS 11:1 - 16
PSALMS: 28
1 To you, LORD, I call.
My rock, don't be deaf to me;
Lest, if you are silent to me,
I would become like those who go down into the pit.
2 Hear the voice of my petitions, when I cry to you,
When I lift up my hands toward your Most Holy Place.
3 Don't draw me away with the wicked,
With the workers of iniquity who speak shalom with their neighbors,
But mischief is in their hearts.
4 Give them according to their work,
and according to the wickedness of their doings.
Give them according to the operation of their hands.
Bring back on them what they deserve.
5 Because they don't regard the works of the LORD,
Nor the operation of his hands,
He will break them down and not build them up.
6 Blessed be the LORD,
Because he has heard the voice of my petitions.
7 The LORD is my strength and my shield.
My heart has trusted in him, and I am helped.
Therefore my heart greatly rejoices.
With my song I will thank him.
8 The LORD is their strength.
He is a stronghold of salvation to his anointed.
9 Save your people, and bless your inheritance.
Be their shepherd also, and bear them up forever.
PSALMS: 58
1 Do you indeed speak righteousness, silent ones?
Do you judge blamelessly, you sons of men?
2 No, in your heart you plot injustice.
You measure out the violence of your hands in the eretz.
3 The wicked go astray from the womb.
They are wayward as soon as they are born, speaking lies.
4 Their poison is like the poison of a snake;
Like a deaf cobra that stops its ear,
5 Which doesn't listen to the voice of charmers,
No matter how skillful the charmer may be.
6Break their teeth, God, in their mouth.
Break out the great teeth of the young lions, LORD.
7 Let them vanish as water that flows away.
When they draw the bow, let their arrows be made blunt.
8 Let them be as a snail which melts and passes away,
Like the stillborn child, who has not seen the sun.
9 Before your pots can feel the thorns,
He will sweep away, the green and the burning alike.
10 The righteous shall rejoice when he sees the vengeance.
He shall wash his feet in the blood of the wicked;
11 So that men shall say, "Most assuredly there is a reward for the righteous.
Most assuredly there is a God who judges the eretz."
PSALMS: 88
1 LORD, the God of my salvation,
I have cried day and night before you.
2 Let my prayer enter into your presence.
Turn your ear to my cry.
3 For my soul is full of troubles.
My life draws near to She'ol.
4 I am counted among those who go down into the pit.
I am like a man who has no help,
5 Set apart among the dead,
Like the slain who lie in the grave,
Whom you remember no more.
They are cut off from your hand.
6 You have laid me in the lowest pit,
In the darkest depths.
7 Your wrath lies heavily on me.
You have afflicted me with all your waves.
Selah.
8 You have taken my friends from me.
You have made me an abomination to them.
I am confined, and I can't escape.
9 My eyes are dim from grief.
I have called on you daily, LORD.
I have spread out my hands to you.
10 Do you show wonders to the dead?
Do the dead rise up and praise you? Selah.
11 Is your loving kindness declared in the grave?
Or your faithfulness in Destruction?
12 Are your wonders made known in the dark?
Or your righteousness in the land of forgetfulness?
13 But to you, LORD, I have cried.
In the morning, my prayer comes before you.
14 LORD, why do you reject my soul?
Why do you hide your face from me?
15 I am afflicted and ready to die from my youth up.
While I suffer your terrors, I am distracted.
16 Your fierce wrath has gone over me.
Your terrors have cut me off.
17 They came around me like water all day long.
They completely engulfed me.
18 You have put lover and friend far from me,
And my friends into darkness.
Psalm 118
1 Give thanks to the LORD, for he is good; his love endures forever.
2 Let Israel say: “His love endures forever.”
3 Let the house of Aaron say: “His love endures forever.”
4 Let those who fear the LORD say: “His love endures forever.”
5 When hard pressed, I cried to the LORD; he brought me into a spacious place.
6 The LORD is with me; I will not be afraid. What can mere mortals do to me?
7 The LORD is with me; he is my helper. I look in triumph on my enemies.
8 It is better to take refuge in the LORD than to trust in humans.
9 It is better to take refuge in the LORD than to trust in princes.
10 All the nations surrounded me, but in the name of the LORD I cut them down.
11 They surrounded me on every side, but in the name of the LORD I cut them down.
12 They swarmed around me like bees, but they were consumed as quickly as burning thorns; in the name of the LORD I cut them down.
13 I was pushed back and about to fall, but the LORD helped me.
14 The LORD is my strength and my defense ; he has become my salvation.
15 Shouts of joy and victory resound in the tents of the righteous: “The LORD’s right hand has done mighty things!
16 The LORD’s right hand is lifted high; the LORD’s right hand has done mighty things!”
17 I will not die but live, and will proclaim what the LORD has done.
18 The LORD has chastened me severely, but he has not given me over to death.
19 Open for me the gates of the righteous; I will enter and give thanks to the LORD.
20 This is the gate of the LORD through which the righteous may enter.
21 I will give you thanks, for you answered me; you have become my salvation.
22 The stone the builders rejected has become the cornerstone;
23 the LORD has done this, and it is marvelous in our eyes.
24 The LORD has done it this very day; let us rejoice today and be glad.
25 LORD, save us! LORD, grant us success!
26 Blessed is he who comes in the name of the LORD. From the house of the LORD we bless you.
27 The LORD is God, and he has made his light shine on us. With boughs in hand, join in the festal procession up to the horns of the altar.
28 You are my God, and I will praise you; you are my God, and I will exalt you.
29 Give thanks to the LORD, for he is good; his love endures forever.
PSALMS: 148
1 Praise the LORD!
Praise the LORD from the heavens!
Praise him in the heights!
2 Praise him, all his angels!
Praise him, all his host!
3 Praise him, sun and moon!
Praise him, all you shining stars!
4 Praise him, you heavens of heavens,
You waters that are above the heavens.
5 Let them praise the name of the LORD, ‘
For he commanded, and they were created.
6 He has also established them forever and ever.
He has made a decree which will not pass away.
7 Praise the LORD from the eretz,
You great sea creatures, and all depths!
8 Lightning and hail, snow and clouds;
Stormy wind, fulfilling his word;
9 Mountains and all hills;
Fruit trees and all cedars;
10 Wild animals and all cattle;
Small creatures and flying birds;
11 Kings of the eretz and all peoples;
Princes and all judges of the eretz;
12 Both young men and maidens;
Old men and children:
13 Let them praise the name of the LORD,
For his name alone is exalted.
His glory is above the eretz and the heavens.
14 He has lifted up the horn of his people,
The praise of all his holy ones;
Even of the children of Yisra'el, a people near to him.
Praise the LORD!
PROVERBS: 28
1 The wicked flee when no one pursues;
But the righteous are as bold as a lion.
2 In rebellion, a land has many rulers,
But order is maintained by a man of understanding and knowledge.
3 A needy man who oppresses the poor
Is like a driving rain which leaves no crops.
4 Those who forsake the law praise the wicked;
But those who keep the law contend with them.
5 Evil men don't understand justice;
But those who seek the LORD understand it fully.
6 Better is the poor who walks in his integrity,
Than he who is perverse in his ways, and he is rich.
7 Whoever keeps the law is a wise son;
But he who is a companion of gluttons shames his father.
8 He who increases his wealth by excessive interest
Gathers it for one who has pity on the poor.
9 He who turns away his ear from hearing the law,
Even his prayer is an abomination.
10 Whoever causes the upright to go astray in an evil way,
He will fall into his own trap;
But the blameless will inherit good.
11 The rich man is wise in his own eyes;
But the poor who has understanding sees through him.
12 When the righteous triumph, there is great glory;
But when the wicked rise, men hide themselves.
13 He who conceals his sins doesn't prosper,
But whoever confesses and renounces them finds mercy.
14 Blessed is the man who always fears;
But one who hardens his heart falls into trouble.
15 As a roaring lion or a charging bear,
So is a wicked ruler over helpless people.
16 The ruler who lacks judgment is a great tyrant.
One who hates ill-gotten gain will have long days.
17 A man who is tormented by life blood will be a fugitive until death;
No one will support him.
18 Whoever walks blamelessly is kept safe;
But one with perverse ways will fall suddenly.
19 One who works his land will have an abundance of food;
But one who chases fantasies will have his fill of poverty.
20 A faithful man is rich with blessings;
But one who is eager to be rich will not go unpunished.
21 To show partiality is not good;
Yet a man will do wrong for a piece of bread.
22 A stingy man hurries after riches,
And doesn't know that poverty waits for him.
23 One who rebukes a man will afterward find more favor
Than one who flatters with the tongue.
24 Whoever robs his father or his mother, and says,
"It's not wrong."
He is a partner with a destroyer.
25 One who is greedy stirs up strife;
But one who trusts in the LORD will prosper.
26 One who trusts in himself is a fool;
But one who walks in wisdom, he is kept safe.
27 One who gives to the poor has no lack;
But one who closes his eyes will have many curses.
28 When the wicked rise, men hide themselves;
But when they perish, the righteous thrive.
OLD TESTAMENT: NEHEMIAH 12:27 - 13:31
12:27 At the dedication of the wall of Yerushalayim they sought the Levites out of all their places, to bring them to Yerushalayim, to keep the dedication with gladness, both with giving thanks, and with singing, with cymbals, psalteries, and with harps. 28 The sons of the singers gathered themselves together, both out of the plain round about Yerushalayim, and from the villages of the Netofati; 29 also from Beit-Gilgal, and out of the fields of Geva and `Azmavet: for the singers had built them villages round about Yerushalayim. 30 The Kohanim and the Levites purified themselves; and they purified the people, and the gates, and the wall. 31 Then I brought up the princes of Yehudah on the wall, and appointed two great companies who gave thanks and went in procession; [whereof one went] on the right hand on the wall toward the dung gate: 32 and after them went Hosha`yah, and half of the princes of Yehudah, 33 and `Azaryah, Ezra, and Meshullam, 34 Yehudah, and Binyamin, and Shemayah, and Yirmeyahu, 35 and certain of the Kohanim' sons with trumpets: Zekharyah the son of Yonatan, the son of Shemayah, the son of Mattanyah, the son of Mikhayahu, the son of Zakkur, the son of Asaf; 36 and his brothers, Shemayah, and `Azar'el, Milalai, Gilalai, Ma`ai, Netan'el, and Yehudah, Hanani, with the musical instruments of David the man of God; and Ezra the Sofer was before them. 37 By the spring gate, and straight before them, they went up by the stairs of the city of David, at the ascent of the wall, above the house of David, even to the water gate eastward. 38 The other company of those who gave thanks went to meet them, and I after them, with the half of the people, on the wall, above the tower of the furnaces, even to the broad wall, 39 and above the gate of Efrayim, and by the old gate, and by the fish gate, and the tower of Hanan'el, and the tower of Hammeah, even to the sheep gate: and they stood still in the gate of the guard. 40 So stood the two companies of those who gave thanks in the house of God, and I, and the half of the rulers with me; 41 and the Kohanim, Elyakim, Ma`aseyah, Minyamin, Mikhayahu, Elyo`enai, Zekharyah, and Hananyah, with trumpets; 42 and Ma`aseyah, and Shemayah, and El`azar, and `Uzzi, and Yehochanan, and Malkiyah, and `Elam, and Etzer. The singers sang loud, with Yizrachyah their overseer. 43 They offered great sacrifices that day, and rejoiced; for God had made them rejoice with great joy; and the women also and the children rejoiced: so that the joy of Yerushalayim was heard even afar off. 44 On that day were men appointed over the chambers for the treasures, for the heave-offerings, for the first fruits, and for the tithes, to gather into them, according to the fields of the cities, the portions appointed by the law for the Kohanim and Levites: for Yehudah rejoiced for the Kohanim and for the Levites who waited. 45 They kept the charge of their God, and the charge of the purification, and [so did] the singers and the porters, according to the mitzvah of David, and of Shlomo his son. 46 For in the days of David and Asaf of old there was a chief of the singers, and songs of praise and thanksgiving to God. 47 All Yisra'el in the days of Zerubbavel, and in the days of Nechemyah, gave the portions of the singers and the porters, as every day required: and they set apart [that which was] for the Levites; and the Levites set apart [that which was] for the sons of Aharon.
13:1 On that day they read in the book of Moshe in the audience of the people; and therein was found written, that an `Ammonite and a Mo'avite should not enter into the assembly of God forever, 2 because they didn't meet the children of Yisra'el with bread and with water, but hired Bil`am against them, to curse them: however our God turned the curse into a blessing. 3 It came to pass, when they had heard the law, that they separated from Yisra'el all the mixed multitude. 4 Now before this, Elyashiv the Kohen, who was appointed over the chambers of the house of our God, being allied to Toviyah, 5 had prepared for him a great chamber, where before they laid the meal-offerings, the frankincense, and the vessels, and the tithes of the grain, the new wine, and the oil, which were given by mitzvah to the Levites, and the singers, and the porters; and the heave-offerings for the Kohanim. 6 But in all this [time] I was not at Yerushalayim; for in the two and thirtieth year of Artachshasta king of Bavel I went to the king: and after certain days asked I leave of the king, 7 and I came to Yerushalayim, and understood the evil that Elyashiv had done for Toviyah, in preparing him a chamber in the courts of the house of God. 8 It grieved me sore: therefore I cast forth all the household stuff of Toviyah out of the chamber. 9 Then I commanded, and they cleansed the chambers: and there brought I again the vessels of the house of God, with the meal-offerings and the frankincense. 10 I perceived that the portions of the Levites had not been given them; so that the Levites and the singers, who did the work, were fled everyone to his field. 11 Then contended I with the rulers, and said, Why is the house of God forsaken? I gathered them together, and set them in their place. 12 Then brought all Yehudah the tithe of the grain and the new wine and the oil to the treasuries. 13 I made treasurers over the treasuries, Shelemyahu the Kohen, and Tzadok the Sofer, and of the Levites, Pedayahu: and next to them was Hanan the son of Zakkur, the son of Mattanyah; for they were counted faithful, and their business was to distribute to their brothers. 14 Remember me, my God, concerning this, and don't wipe out my good deeds that I have done for the house of my God, and for the observances of it. 15 In those days saw I in Yehudah some men treading wine-presses on the Shabbat, and bringing in sheaves, and lading donkeys [therewith]; as also wine, grapes, and figs, and all manner of burdens, which they brought into Yerushalayim on the day of Shabbat: and I testified [against them] in the day in which they sold victuals. 16 There lived men of Tzor also therein, who brought in fish, and all manner of wares, and sold on the Shabbat to the children of Yehudah, and in Yerushalayim. 17 Then I contended with the nobles of Yehudah, and said to them, What evil thing is this that you do, and profane the day of Shabbat? 18 Didn't your fathers do thus, and did not our God bring all this evil on us, and on this city? yet you bring more wrath on Yisra'el by profaning the Shabbat. 19 It came to pass that, when the gates of Yerushalayim began to be dark before the Shabbat, I commanded that the doors should be shut, and commanded that they should not be opened until after the Shabbat: and some of my servants set I over the gates, that there should no burden be brought in on the day of Shabbat. 20 So the merchants and sellers of all kind of wares lodged outside of Yerushalayim once or twice. 21 Then I testified against them, and said to them, Why lodge you about the wall? if you do so again, I will lay hands on you. From that time forth came they no more on the Shabbat. 22 I commanded the Levites that they should purify themselves, and that they should come and keep the gates, to sanctify the day of Shabbat. Remember to me, my God, this also, and spare me according to the greatness of your lovingkindness. 23 In those days also saw I the Yehudim who had married women of Ashdod, of `Ammon, [and] of Mo'av: 24 and their children spoke half in the speech of Ashdod, and could not speak in the Yehudim' language, but according to the language of each people. 25 I contended with them, and cursed them, and struck certain of them, and plucked off their hair, and made them swear by God, [saying], You shall not give your daughters to their sons, nor take their daughters for your sons, or for yourselves. 26 Did not Shlomo king of Yisra'el sin by these things? yet among many nations was there no king like him, and he was beloved of his God, and God made him king over all Yisra'el: nevertheless even him did foreign women cause to sin. 27 Shall we then listen to you to do all this great evil, to trespass against our God in marrying foreign women? 28 One of the sons of Yoiada, the son of Elyashiv the Kohen Gadol, was son-in-law to Sanvallat the Horonite: therefore I chased him from me. 29 Remember them, my God, because they have defiled the priesthood, and the covenant of the priesthood, and of the Levites. 30 Thus cleansed I them from all foreigners, and appointed charges for the Kohanim and for the Levites, everyone in his work; 31 and for the wood-offering, at times appointed, and for the first fruits. Remember me, my God, for good.
NEW TESTAMENT: 1 CORINTHIANS 11:1 - 16
11:1 Be imitators of me, even as I also am of Messiah.
2 Now I praise you, brothers, that you remember me in all things, and hold firm the traditions, even as I delivered them to you.
3 But I would have you know that the head of every man is Messiah, and the head of the woman is the man, and the head of Messiah is God.
4 Every man praying or prophesying, having his head covered, dishonors his head.
5 But every woman praying or prophesying with her head unveiled dishonors her head. For it is one and the same thing as if she were shaved.
6 For if a woman is not covered, let her also be shorn. But if it is shameful for a woman to be shorn or shaved, let her be covered.
7 For a man indeed ought not to have his head covered, because he is the image and glory of God, but the woman is the glory of the man.
8 For man is not from woman, but woman from man;
9 for neither was man created for the woman, but woman for the man.
10 For this cause the woman ought to have authority on her head, because of the angels.
11 Nevertheless, neither is the woman independent of the man, nor the man independent of the woman, in the Lord.
12 For as the woman is from the man, so is the man also by the woman; but all things are from God.
13 Judge for yourselves. Is it appropriate that a woman pray to God unveiled?
14 Doesn't even nature itself teach you that if a man has long hair, it is a dishonor to him?
15 But if a woman has long hair, it is a glory to her, for her hair is given to her for a covering.
16 But if any man seems to be contentious, we have no such custom, neither do God's assemblies.
28 במאי
תהילים: כח, נח, פח, קיח, קמח
משלי: כח
הברית הישנה: נחמיה י"ב:כז - י"ג:ל"א
הברית החדשה: קורינתים א' י"א:א' - ט"ז
תהילים: כח
א אליך ה' אקרא. צורי, אל תחרש לי; פן אם תשתוק לי,
אהיה כמו יורדים בבור.
ב שמע קול תחנוני, כי אצעק אליך,
כי אשא ידי אל קדשך.
3 אל תמשכני עם רשעים,
עם פועלי עוולות, דברי שלום עם רעיהם,
ורעה בלבם. 4 תן להם כמעשהם,
וכרעת מעשיהם.
תן להם כמעשה ידיהם.
השב להם את אשר להם.
5 כי לא ראו מעשי ה',
ולא מעשה ידיו,
הוא יהרוס אותם ולא יבנה אותם.
6 ברוך ה',
כי שמע קול תחנוני.
7 ה' מעוזי ומגני.
בו בטח לבי ואעזר.
לכן שמח לבי מאוד.
בשירתי אודה לו.
8 ה' מעוזם.
מעוז ישועה הוא למשיחו.
9 הושיע עמך וברך נחלתך.
והיה להם לרועה ותשא אותם לנצח.
תהילים: 58
1 האם צדק תדברו, שותקים? האם תשפטו בני אדם ללא דופי?
2 לא, בלבבכם תזממו עוול. אלימות ידיכם תמדדו בארץ.
3 רשעים תועים מרחם. תועים מלידתם, מדברים שקר.
4 ארסם כרעל נחש; כקוברה חירש אשר אוטם את אוזנו,
5 אשר לא ישמע לקול חשפנים,
וכמה חכם חשפנים יהיה.
6 שבר שינם, אלוהים, בפיהם. שבר את שיני אריות צעירים, יהוה.
7 ייעלדו כמים זרמים. כאשר ישלפו קשת, יהפכו חיציהם קהים.
8 יהיו כחילזון נמס ועובר,
כמו ילד מת, אשר לא ראה שמש.
9 בטרם ירגישו סיריכם את הקוצים,
הוא יטאטא, את הירוק ואת הבוער כאחד.
10 ישמח צדיק בראותו נקמה.
בדם רשעים ירחץ רגליו;
11 ויאמרו, "אמנם יש שכר לצדיק.
אמנם יש אלהים שופטים את הארץ."
תהילים: 88
1 יהוה אלוהי ישעי,
צעקתי לפניך יומם ולילה.
2 תבוא תפילתי לפניך.
הטה אזנך לצעקתי.
3 כי מלאה צרות נפשי.
קרובות חיי שאול.
4 אני נחשב ליורדים בבור.
אני כאדם שאין לו עזרה,
5 מופרד בין המתים,
כחללים השוכבים בקבר,
אשר אינך זוכר עוד.
נכרתו מידך. 6 הנחתני בבור תחתית,
במצולות אפלות. 7 חמתך כבדה עליי. בכל גליך עניתני. סלה. 8 לקחת את רעיי ממני. שתעני להם לתועבה. אני כלוא ולא אוכל להימלט. 9 עיניי כהות מצער. קראתי לך יום, ה'. פרשתי ידי אליך. 10 המַתִּים תַרְאֶה פְּלָתִים? הַמַּתִּים קוֹמִים וַהַלֵּלֶךָ? סלה. 11 הַגִּידוּ בְּקַבָּל חַסְדֶּךָ? או אֱמוּנְתָּךְ בְּשֶׁחַרֶךָ? 12 הַגִּידוּ בְּחֹשֶׁךָ פְּלָתְיךָ? או צִדְקֶתְךָ בארץ שכחה? 13 ואליך, ה', אֶצְעַק. בבקר תבוא תְּפִלִּי לְפָנֶיךָ.
14 אדוני, למה תדחה את נפשי? למה תסתיר פניך ממני? 15 אני עני ומוּת מנעורי. בעודי סובל את אימתיך, אני מוסח. 16 חרון אפו עבר עליי. אימתיך כרתני. 17 הם הקיפו אותי כמים כל היום. הם כיסו אותי כליל. 18 אהבה ורע הרחק ממני,
ואת רעיי בחושך.
תהילים קי"ח
1 הודו לה' כי טוב, לעולם חסדו.
2 יאמר ישראל: לעולם חסדו.
3 יאמר בית אהרון: לעולם חסדו.
4 יאמרו יראי ה': לעולם חסדו.
5 בצרה צעקתי אל ה' ויביאני למרחב.
6 ה' עמדי, לא אירא, מה יעשה לי בני אדם?
7 ה' עמדי, הוא עוזרי, אביט באויבי.
8 טוב לחסות בה' מלבטוח באדם.
9 טוב לחסות בה' מלבטוח בנסיכים.
10 כל הגויים הקיפו אותי, ובשם ה' כרתם.
יא הקיפו אותי מסביב, ובשם ה' כרתם.
12 הקיפו אותי כדבורים, וכקוצים בוערים אכלו מהר; בשם ה' כרתם.
13 נהדפתי, עמדתי ליפול, וה' עזרני.
14 ה' מעוזי ומגנתי, הוא היה לי לישוע.
15 תרועת שמחה וניצחון מהדהדת באוהלי צדיקים: "ימין ה' עשה חיל!
16 ימין ה' נשא, ימין ה' עשה חיל!"
17 לא אמות כי אחיה, ואספר את מעשי ה'.
18 יוסף ה' אותי קשות, ולא מסר אותי למות.
19 פתחו לי שערי צדיקים, אבוא ואודה לה'. 20 זה שער ה' אשר צדיקים יבאו דרכו.
21 אודה לך כי עניתני והיית לי לישוע.
22 אבן מאסו הבונים הייתה לאבן פינה;
23 ה' עשה זאת ונפלאה בעינינו.
24 ה' עשה זאת היום; נשמח היום ונשמח.
25 ה' הושיע אותנו! ה' תן לנו הצלחה!
26 ברוך הבא בשם ה'. מבית ה' נברכך.
27 ה' הוא אלהים, והוא האיר עלינו את אורו. בענפים ביד, הצטרפו לתהלוכת חג אל קרנות המזבח.
28 אתה אלהי, ואודה אותך; אתה אלהי, וארומם אותך.
29 הודו לה' כי טוב, לעולם חסדו.
תהילים: קמח
1 הֵלוּ אֶת־ה'! הֵלוּ אֶת־ה' מִן־שָׁמַיִם! הֵלוּ אוֹ בְּרוֹמָה!
2 הֵלוּ אוֹ כָּל־מַלְאָכָיו! הֵלוּ אוֹ כָּל־צְבָאוֹ! 3 הֵלוּ אוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ!
4 הֵלוּ אוֹ שְׁמֵי־שָׁמַיִם,
מַיִם מֵעַל־הַשָּׁמַיִם.
5 הֵלוּ אֶת־שֵׁם־ה', כִּי־צִוָּה וְנִבְרָאוּ.
6 וְכִינָם עוֹלָם וָעוֹלָם.
הוּא גּוֹד לֹא־תַמָּה.
7 הֵלוּ אֶת־ה' מֵאֶרֶץ,
חַיָּמִים גְּדוֹלִים וְכָל־מַצְבָּרִים!
8 ברק וּבָרַד, שָׁלֶג וְעָנָנִים;
רוח סערה, מקיים דברו;
9 הָרִים וְכָל־הַגְּבָעוֹת;
עצי־פרי וְכָל־ארזים;
10 חיות בר וכל בהמות; חיות קטנות וציפורים מעופפות;
11 מלכי הארץ וכל העמים; נסיכים וכל שופטי הארץ;
12 בחורים ובתולה; זקנים וטף:
13 יהללו שם ה',
כי שמו לבדו נשאה. כבודו על הארץ ועל השמים.
14 הרים קרנו לעמו,
תהילת כל קדושיו; ולבני ישראל, עם קרוב אליו. הודו לה'!
משלי: 28
1 רשעים נוסים כשאין רודף אחריהם;
והצדיקים עזים כאריה.
2 במרד רב ארץ שליטים,
אבל אדם חכם וידע ישמור על הסדר.
3 עני מדכא עניים
כגשם שוטף שאינו משאיר יבול.
4 עוזבי תורה משבחים רשעים;
ושומרי תורה יתחרו עמם.
5 אנשי רעה אינם מבינים צדק;
ודוחקי ה' מבינים אותו במלואו.
6 טוב עני ההולך בתמימותו,
מאשר עוטה בדרכיו והוא עשיר.
7 בן חכם שומר תורה;
וחבר זללנים מביש את אביו.
8 מרבה עושרו בריבית יתרה
אוסף אותו למען רחם עניים.
9 המסיר אוזנו משמיעת תורה,
אפילו תפילתו תועבה.
10 המסיר ישרים בדרך רעה,
יפול בפח שלו;
והתמים יירשו טוב.
11 עשיר חכם בעיניו;
ועני משכיל רואה דרכו.
12 בגלל הצדיקים, כבוד גדול;
וכאשר רשעים קמים, אנשים מסתתרים.
13 המסתיר את חטאיו לא יצליח,
והודה ומתנער מהם מוצא רחמים.
14 אשרי איש ירא תמיד;
והמקשה את ליבו יפול בצרה.
15 כאריה שואג או כדוב רודף,
כן שליט רשע על עם חסר אונים.
16 שליט חסר שיפוט הוא עריץ גדול. שונא רווחים רעים יאריך ימים.
17 איש אשר מעונה בדם חיים יהיה פליט עד מוות; איש לא יתמוך בו.
18 הולך בתמימות נצלה; אך אדם בעל דרכים מעוותות ייפול פתאום.
19 עובד אדמתו יזכה בשפע מזון; והרודף אחר חלומות ישבע בעוני.
20 איש נאמן עשיר בברכות; והלהוט להתעשר לא יישאר נקי.
21 לגלות משוא פנים לא טוב; אך אדם יעשה עוול בשביל פת לחם.
22 קמצן ממהר אחרי עושר,
ולא ידע כי עוני מחכה לו.
23 מוכיח אדם ימצא אחר כך חן רב יותר
ממחניף לשון. 24 מי שגוזל את אביו ואת אמו, ואמר: "אין זה פסול". הוא שותף עם משחית. 25 חמדן מסית ריב, ובטוח ביהוה ישגשג. 26 בטוח בעצמו הוא טיפש, והולך בחוכמה, הוא נשמר. 27 נותן לעניים לא יחסר, ועוצם עיניו, יהיו לו קללות רבות. 28 כאשר רשעים קמים, אנשים מסתתרים, וכשהם אובדים, צדיקים משגשגים.
הברית הישנה: נחמיה יב:כז - יג:לא
יב:כז בחנוכת חומת ירושלים בקשו את הלוים מכל מקומותיהם להביאם ירושלים לחגוג את החנוכה בשמחה ובתודה ובזמרה במצלתיים ובנבלים ובכינורות. 28 בני המשוררים נאספו מן הערבה סביב ירושלים ומחצרות נטופטים; 29 ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמוות כי בנו להם המשוררים חצרות סביב ירושלים. 30 הכהנים והלוים טהרנו את עצמם; וטהרנו את העם ואת השערים ואת החומה. 31 ואעלה את שרי יהודה על החומה, ואציב שתי חבורות גדולות אשר תודו והלכו בתהלוכה; [אשר אחד מהם הלך] מימין על החומה אל שער האשפות: 32 ואחריהם הלך הושעיה וחצי שרי יהודה, 33 ועזריה עזרא ומשולם, 34 יהודה ובנימין ושמעיה וירמיהו, 35 ומבני הכהנים בחצוצרות זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיהו בן זכור בן אסף; 36 ואחיו שמעיה ועזראל מללי גיללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דוד איש האלוהים ועזרא הסופר לפניהם לז על שער המעיין, וממש לפניהם, עלו במדרגות עיר דוד, במעלה החומה, מעל בית דוד, ועד שער המים מזרחה. 38 החבורה השנייה של המהלכים הלכה לקראתם, ואני אחריהם וחצי העם, על החומה, מעל מגדל הכבשנים ועד החומה הרחבה. 39 ומעל שער אפרים, ועל שער הישן, ועל שער הדגים, ומגדל חננאל, ומגדל המאה, ועד שער הצאן; והם עמדו בשער המשמר. 40 ועמדו שתי חבורות המהלכים בבית האלוהים, ואני וחצי הסגנים עמי. 41 והכהנים אליקים מעשיה מינימין מיכיהו אליועני זכריה וחנניה בחצוצרות. 42 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועוזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ואצר. המשוררים שרו בקול רם, ויזרחיה היה מפקחם. 43 והקריבו זבחים גדולים ביום ההוא ושמחו, כי שמח אותם אלהים שמחה גדולה, וגם הנשים והילדים שמחו, ושמחת ירושלים תישמע למרחקים. 44 ביום ההוא מינו אנשים על הלשכות לאוצרות, לתרומות, לביכורים ולמעשרות, לאסוף אליהם, לפי שדות הערים, את המנות שנקבעו בתורה לכוהנים וללוים, כי יהודה שמח על הכוהנים ועל הלוים המחזיקים. מה ושמרו את משמרת אלהיהם ואת משמרת הטהרה, וגם המשוררים והשוערים עשו כמצוות דוד ושלמה בנו. מו כי בימי דוד ואסף מקדם היה ראש משרים ושירי הלל ותודה לאלהים. מז כל ישראל בימי זרובבל ובימי נחמיה נתנו את מנת המשוררים והשוערים כצרך יום יום, והפרישו ללוים, והלוים הפרישו לבני אהרן.
יג:א ביום ההוא קראו בספר משה באזני העם, וימצא כתוב בו, כי לא יבוא עמוני ומואבי בקהל האלהים עד עולם. ב כי לא פגשו את בני ישראל בלחם ובמים, וישכרו את בלעם עליהם לקלל אותם, ויהפוך אלהינו את הקללה לברכה. ג ויהי כששמעו את התורה, ויבדילו מישראל את כל העם הערב. ד ולפני כן, אלישיב הכהן, אשר היה ממונה על לשכות בית אלהינו, והוא בן ברית לטוביה, הכין לו לשכה גדולה, אשר שם לפני כן הניחו את המנחה, את הלבונה ואת הכלים, ואת מעשר התבואה, את התירוש ואת השמן, אשר ניתנו במצוה ללוים, ולמשמרים ולשוערים. ותרומת הכוהנים. ו ובכל הזמן הזה לא הייתי בירושלים כי בשנה שלושים ושתים שנה לארתחששתא מלך בבל באתי אל המלך ואחר ימים שאלתי רשות מן המלך. ז ואבוא ירושלים ואבין את הרעה אשר עשה אלישיב לטוביה בהכין לו חדר בחצרות בית האלהים. ח ועצב אותי מאוד ואשלך את כל כלי בית טוביה מן החדר. ט אז צוה ויטהר את החדרים ואחזיר שם את כלי בית האלהים ואת המנחה ואת הלבונה. י וידעתי כי לא ניתנו להם חלקי הלוים ונבלו הלוים והמשמרים העושים את המלאכה איש לשדהו. יא ואריב עם השרים ואאמר מדוע ננטש בית האלהים? קבצתם ואשים אותם על מקומם. יב ואביא את כל יהודה את מעשר התבואה והתירוש והשמן אל האוצרות. יג ואגד על האוצרות את שלמיהו הכהן ואת צדוק הסופר ואת פדיהו מהלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועסקתם לחלק לאחיהם. יד זכרני אלהי על זה ואל תמחה את מעשיי הטובים אשר עשיתי לבית אלהי ולמעשהיו. טוי בימים ההם ראיתי ביהודה אנשים דועכים יקבים בשבת ומביאים אלומות ומטעים חמורים. וגם יין, ענבים ותאנים וכל משא, אשר הביאו ירושלים ביום השבת, ואני העידתי עליהם ביום מכרו צרכי. 16 גם אנשי צור ישבו בה, והביאו דגים וכל סחורה, ומכרו בשבת לבני יהודה ובירושלים. 17 ואריב עם אדירי יהודה, ואומר להם, מה הדבר הרע הזה שאתם עושים, וחללתם את יום השבת? 18 הלוא כן עשו אבותיכם, והלא הביא אלהינו את כל הרעה הזאת עלינו, ועל העיר הזאת? ואתם מוסיפים את זעמו בישראל לחלל את השבת. יט ויהי כאשר החלו שערי ירושלים להחשיך לפני השבת, צויתי לסגור את הדלתות, ואצויתי שלא יפתחו עד אחרי השבת, ואתן מעבדיי משרתים על השערים, למען לא יבוא משא ביום השבת. 20 ויתארחו הסוחרים והמוכרים בכל סחורה מחוץ לירושלים פעם או פעמיים. 21 ואעיד בם ואאמר להם, למה תארנו על החומה? אם תסיפו לעשות כן, אשים בכם ידיים. מאותו העת והלאה לא באו עוד בשבת. 22 צויתי את הלוים לטהר, ולבוא ולשמור את השערים, לקדש את יום השבת. זכר לי אלוהי גם זאת, וחוס עלי כגדול חסדך. 23 בימים ההם ראיתי גם את היהודים אשר נשאו נשים מאשדוד, מאמון ומואב. 24 ובניהם דברו חצי אשדודית, ולא יכלו לדבר יהודית, כי אם כשפת עם ועם. 25 ריבתי איתם, ואקלל אותם, והכיתי מהם, ואמרש את שערותיהם, ואשבע אותם באלהים לאמר, לא תתן את בנותיך לבניהם, ואת בנותיהם לא תיקח לבניך או לעצמך. 26 הלוא חטא שלמה מלך ישראל בדברים האלה? ובגויים רבים לא היה מלך כמוהו, והוא אהוב על אלהיו, והמלך אותו אלהים למלך על כל ישראל; אף אותו החטיאו נשים נכריות. 27 הנשמע אליך לעשות את כל הרעה הגדולה הזאת, לפשוע באלהינו לשאת נשים נכריות? 28 אחד מבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול היה חתן לסנוולט החרוני על כן אגרשתיו מעלי29 זכרו אותם, אלוהיי, כי טמאו את הכהונה ואת ברית הכהונה ואת ברית הלוויים. 30 כך טהרתי אותם מכל נכרים, ומינה משמרות לכוהנים וללוויים, איש במלאכתו; 31 ואת הקרבת העצים, בזמנים שנקבעו, ואת הביכורים. זכרו אותי, אלוהיי, לטוב.
ברית חדשה: קורינתים א' י"א 1-16
11:1 היו חקייני, כשם שגם אני של המשיח.
2 ועתה אני משבח אתכם, אחים, על שאתם זוכרים אותי בכל, ומחזיקים במסורות, כפי שמסרתי אותן לכם.
3 אך אני רוצה שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האישה הוא הגבר, וראש המשיח הוא אלוהים.
4 כל איש המתפלל או מתנבא, כשראשו מכוסה, מבזה את ראשו.
5 אבל כל אישה המתפללת או מתנבאת כשראשה גלוי מבזה את ראשה. כי זה אותו הדבר כאילו היא מגולחת.
6 כי אם אישה אינה מכוסה, גם היא תגזוז. אבל אם זה מביש לאישה להגזוז או להתגלח, שתכסה.
7 כי גבר אכן אינו צריך לכסות את ראשו, כי הוא צלם ותפארת אלוהים, אבל האישה היא כבוד הגבר.
8 כי לא מן האישה הוא האישה, אלא האישה מן הגבר;
9 כי לא נברא הגבר למען האישה, אלא האישה למען הגבר.
10 מסיבה זו צריכה האישה להיות סמכות על ראשה, בגלל המלאכים.
11 אף על פי כן, גם האישה אינה נפרדת מהגבר, וגם הגבר אינה נפרדת מהאיש, באדון.
12 כי כשם שהאישה מן הגבר, כך גם הגבר על ידי האישה; אבל הכל מאת אלוהים.
13 שפטו בעצמכם. האם ראוי שאישה תתפלל לאלוהים בגלוי?
14 האם אפילו הטבע עצמו לא מלמד אתכם שאם לגבר יש שיער ארוך, זה חרפה עליו?
15 אבל אם לאישה יש שיער ארוך, זה כבוד לה, כי שערה ניתן לה לכיסוי.
16 אבל אם מישהו נראה שהוא סותר ריב, אין לנו מנהג כזה, וגם לא בקהילות אלוהים.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
