APRIL 17
PSALMS: 17, 47, 77, 107, 137
PROVERBS: 16
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 4:5 - 5:17
NEW TESTAMENT: ACTS 25:1 - 27
PSALMS: 17
1 Hear, LORD, my righteous plea;
Give ear to my prayer, that doesn't go out of deceitful lips.
2 Let my sentence come forth from your presence;
Let your eyes look on equity.
3 You have proved my heart;
you have visited me in the night;
You have tried me, and found nothing;
I have resolved that my mouth shall not disobey.
4 As for the works of men,
by the word of your lips I have kept myself from the ways of the violent.
5 My steps have held fast to your paths,
My feet have not slipped.
6 I have called on you, for you will answer me, God:
Turn your ear to me.
Hear my speech.
7 Show your marvelous loving kindness,
You who save those who take refuge by
your right hand from their enemies.
8 Keep me as the apple of your eye;
Hide me under the shadow of your wings,
9 From the wicked who oppress me,
My deadly enemies, who compass me about.
10 They close up their callous hearts.
With their mouth they speak proudly.
11 They have now surrounded us in our steps.
They set their eyes to cast us down to the eretz.
12 He is like a lion that is greedy of his prey,
As it were a young lion lurking in secret places.
13 Arise, LORD, Confront him, cast him down.
Deliver my soul from the wicked by your sword;
14 From men by your hand, LORD,
From men of the world, whose portion is in this life,
Whose belly you fill with your treasure:
They are satisfied with children,
Leave the rest of their substance to their babes.
15 As for me, I shall see your face in righteousness;
I shall be satisfied, when I awake, with seeing your form.
PSALMS: 47
1 Oh clap your hands, all you nations.
Shout to God with the voice of triumph!
2 For the LORD Elyon is awesome.
He is a great King over all the eretz.
3 He subdues nations under us,
And peoples under our feet.
4 He chooses our inheritance for us,
The glory of Ya`akov whom he loved.
Selah.
5 God has gone up with a shout,
The LORD with the sound of a shofar.
6 Sing praise to God, sing praises.
Sing praises to our King, sing praises.
7 For God is the King of all the eretz.
Sing praises with understanding.
8 God reigns over the nations.
God sits on his holy throne.
9 The princes of the peoples are gathered together,
The people of the God of Avraham.
For the shields of the eretz belong to God.
He is greatly exalted!
PSALMS: 77
1 My cry goes to God! Indeed,
I cry to God for help,
And for him to listen to me.
2 In the day of my trouble I sought the Lord.
My hand was stretched out in the night, and didn't get tired.
My soul refused to be comforted.
3 I remember God, and I groan.
I complain, and my spirit is overwhelmed.
Selah.
4 You hold my eyelids open.
I am so troubled that I can't speak.
5 I have considered the days of old,
The years of ancient times.
6 I remember my song in the night.
I consider in my own heart;
My spirit diligently inquires:
7 "Will the Lord reject us forever?
Will he be favorable no more?
8 Has his loving kindness vanished forever?
Does his promise fail for generations?
9 Has God forgotten to be gracious?
Has he, in anger, withheld his compassion?"
Selah.
10Then I thought,
"I will appeal to this:
The years of the right hand of Ha`Elyon."
11 I will remember the LORD's deeds;
For I will remember your wonders of old.
12 I will also meditate on all your work,
And consider your doings.
13 Your way, God, is in the sanctuary.
What god is great like God?
14 You are the God who does wonders.
You have made your strength known among the peoples.
15 You have redeemed your people with your arm,
The sons of Ya`akov and Yosef. Selah.
16 The waters saw you, God.
The waters saw you, and they writhed.
The depths also convulsed.
17 The clouds poured out water.
The skies resounded with thunder.
Your arrows also flashed around.
18 The voice of your thunder was in the whirlwind.
The lightnings lit up the world.
The eretz trembled and shook.
19 Your way was through the sea;
Your paths through the great waters.
Your footsteps were not known.
20 You led your people like a flock,
By the hand of Moshe and Aharon.
PSALMS: 107
1 Give thanks to the LORD,
For he is good,
For his loving kindness endures forever.
2 Let the redeemed by the LORD say so,
Whom he has redeemed from the hand of the adversary,
3 Gathered out of the lands,
From the east and from the west,
From the north and from the south.
4 They wandered in the wilderness in a desert way.
They found no city to live in.
5 Hungry and thirsty,
Their soul fainted in them.
6 Then they cried to the LORD in their trouble,
And he delivered them out of their distresses,
7 He led them also by a straight way,
That they might go to a city to live in.
8 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
9 For he satisfies the longing soul.
He fills the hungry soul with good.
10 Some sat in darkness and in the shadow of death,
Being bound in affliction and iron,
11 Because they rebelled against the words of God,
And condemned the counsel of Ha`Elyon.
12 Therefore he brought down their heart with labor.
They fell down, and there was none to help.
13 Then they cried to the LORD in their trouble,
And he saved them out of their distresses.
14 He brought them out of darkness and the shadow of death,
And broke their bonds in sunder.
15 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
16 For he has broken the gates of brass,
And cut through bars of iron.
17 Fools are afflicted because of their disobedience,
And because of their iniquities.
18 Their soul abhors all kinds of food.
They draw near to the gates of death.
19 Then they cry to the LORD in their trouble,
He saves them out of their distresses.
20 He sends his word, and heals them,
And delivers them from their graves.
21 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
22 Let them offer the sacrifices of thanksgiving,
And declare his works with singing.
23 Those who go down to the sea in ships,
Who do business in great waters;
24 These see the LORD's works,
And his wonders in the deep.
25 For he commands, and raises the stormy wind,
Which lifts up its waves.
26 They mount up to the sky;
they go down again to the depths.
Their soul melts away because of trouble.
27 They reel back and forth, and stagger like a drunken man,
And are at their wits' end.
28 Then they cry to the LORD in their trouble,
He brings them out of their distress.
29 He makes the storm a calm,
So that its waves are still.
30 Then are they glad because it is calm,
So he brings them to their desired haven.
31 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
32 Let them exalt him also in the assembly of the people,
And praise him in the seat of the Zakenim.
33 He turns rivers into a desert,
Water springs into a thirsty ground,
34 And a fruitful land into a salt waste,
For the wickedness of those who dwell in it.
35 He turns a desert into a pool of water,
And a dry land into water springs.
36 There he makes the hungry to live,
That they may prepare a city to live in,
37 Sow fields, plant vineyards,
And reap the fruits of increase.
38 He blesses them also, so that they are multiplied greatly.
He doesn't allow their cattle to decrease.
39 Again, they are diminished and bowed down
Through oppression, trouble, and sorrow.
40 He pours contempt on princes,
And causes them to wander in a trackless waste.
41 Yet he lifts the needy out of their affliction,
And increases their families like a flock.
42 The upright will see it, and be glad.
All the wicked will shut their mouths.
43 Whoever is wise will pay attention to these things.
They will consider the loving
kindnesses of the LORD.
PSALMS: 137
1 By the rivers of Bavel, there we sat down.
Yes, we wept, when we remembered Tziyon.
2 On the willows in the midst of it,
We hung up our harps.
3 For there, those who led us captive asked us for songs.
Those who tormented us demanded songs of joy:
"Sing us one of the songs of Tziyon!"
4 How can we sing the LORD's song in a foreign land?
5 If I forget you, Yerushalayim,
Let my right hand forget its skill.
6 Let my tongue stick to the roof of my mouth,
If I don't remember you;
If I don't prefer Yerushalayim above my chief joy.
7 Remember, LORD, against the children of Edom,
The day of Yerushalayim;
Who said, "Raze it! Raze it even to its foundation!"
8 Daughter of Bavel, doomed to destruction,
He will be happy who rewards you,
As you have served us.
9 Happy shall he be,
Who takes and dashes your little ones against the rock.
PROVERBS: 17
1 Better is a dry morsel with quietness,
Than a house full of feasting with strife.
2 A servant who deals wisely will rule over a son who causes shame,
And shall have a part in the inheritance among the brothers.
3 The refining pot is for silver, and the furnace for gold,
But the LORD tests the hearts.
4 An evil-doer gives heed to wicked lips.
A liar gives ear to a mischievous tongue.
5 Whoever mocks the poor reproaches his Maker.
He who is glad at calamity shall not be unpunished.
6 Children's children are the crown of old men;
The glory of children are their parents.
7 Arrogant speech isn't fitting for a fool,
Much less do lying lips fit a prince.
8 A bribe is a precious stone in the eyes of him who gives it;
Wherever he turns, he prospers.
9 He who covers an offense promotes love;
But he who repeats a matter separates best friends.
10 A rebuke enters deeper into one who has understanding
Than a hundred lashes into a fool.
11 An evil man seeks only rebellion;
Therefore a cruel messenger shall be sent against him.
12 Let a bear robbed of her cubs meet a man,
Rather than a fool in his folly.
13 Whoever rewards evil for good,
Evil shall not depart from his house.
14 The beginning of strife is like breaching a dam,
Therefore stop contention before quarreling breaks out.
15 He who justifies the wicked, and he who condemns the righteous,
Both of them alike are an abomination to the LORD.
16 Why is there money in the hand of a fool to buy wisdom,
Seeing he has no understanding?
17 A friend loves at all times;
And a brother is born for adversity.
18 A man void of understanding strikes hands,
And becomes collateral in the presence of his neighbor.
19 He who loves disobedience loves strife.
One who builds a high gate seeks destruction.
20 One who has a perverse heart doesn't find prosperity,
And one who has a deceitful tongue falls into trouble.
21 He who becomes the father of a fool grieves.
The father of a fool has no joy.
22 A cheerful heart makes good medicine,
But a crushed spirit dries up the bones.
23 A wicked man receives a bribe in secret,
To pervert the ways of justice.
24 Wisdom is before the face of one who has understanding,
But the eyes of a fool wander to the ends of the eretz.
25 A foolish son brings grief to his father,
And bitterness to her who bore him.
26 Also to punish the righteous is not good,
Nor to flog officials for their integrity.
27 He who spares his words has knowledge.
He who is even tempered is a man of understanding.
28 Even a fool, when he keeps silent, is counted wise.
When he shuts his lips, he is thought to be discerning.
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 4:5 - 5:17
4:5 Ashshur the father of Tekoa had two wives, Hel'ah and Na`arah. 6 Na`arah bore him Achuzzam, and Hefer, and Timni, and Achashtari. These were the sons of Na`arah. 7 The sons of Hel'ah were Tzeret, Tzochar, and Etnan. 8 Kotz became the father of `Anuv, and Tzovevah, and the families of Acharchel the son of Harum. 9 Ya`betz was more honorable than his brothers: and his mother named him Ya`betz, saying, Because I bore him with sorrow. 10Ya`betz called on the God of Yisra'el, saying, Oh that you would bless me indeed, and enlarge my border, and that your hand might be with me, and that you would keep me from evil, that it not be to my sorrow! God granted him that which he requested. 11 Kelub the brother of Shuchah became the father of Mechir, who was the father of Eshton. 12 Eshton became the father of Beit-Rafa, and Pase'ach, and Techinnah the father of Ir-Nachash. These are the men of Rekhah. 13 The sons of Kenaz: `Otni'el, and Serayah. The sons of `Otni'el: Hatat. 14 Me`onotai became the father of Ofrat: and Serayah became the father of Yo'av the father of Ge-Harashim; for they were craftsmen. 15 The sons of Kalev the son of Yefunneh: Iru, Elah, and Na`am; and the sons of Elah; and Kenaz. 16 The sons of Yehallel'el: Zif, and Zifah, Tiryah, and Asar'el. 17 The sons of Ezrah: Yeter, and Mered, and `Efer, and Yalon; and she bore Miryam, and Shammai, and Yishbach the father of Eshtemoa.18 His wife Yehudiyah bore Yered the father of Gedor, and Hever the father of Sokho, and Yekuti'el the father of Zanoach. These are the sons of Bityah the daughter of Par`oh, whom Mered took. 19 The sons of the wife of Hodiyah, the sister of Nacham, were the father of Ke`ilah the Garmite, and Eshtemoa the Ma`akhatite. 20 The sons of Shimon: Amnon, and Rinnah, Ben-Hanan, and Tilon. The sons of Yish`i: Zochet, and Ben-Zochet. 21 The sons of Shelah, the son of Yehudah: `Er the father of Lekha, and La`adah the father of Mareshah, and the families of the house of those who worked fine linen, of the house of Ashbea; 22 and Yokim, and the men of Kozeva, and Yo'ash, and Saraf, who had dominion in Mo'av, and Yashuvi-Lechem. The records are ancient. 23 These were the potters, and the inhabitants of Netaim and Gederah: there they lived with the king for his work. 24 The sons of Shim`on: Nemu'el, and Yamin, Yariv, Zerach, Sha'ul; 25 Shallum his son, Mivsam his son, Mishma his son.26 The sons of Mishma: Hammuel his son, Zakkur his son, Shim`i his son. 27 Shim`i had sixteen sons and six daughters; but his brothers didn't have many children, neither did all their family multiply like the children of Yehudah. 28 They lived at Be'er-Sheva, and Moladah, and Hatzar-Shu`al, 29 and at Bilhah, and at `Etzem, and at Tolad, 30 and at Betu'el, and at Hormah, and at Tziklag, 31 and at Beit-Markavot, and Hatzar-Susim, and at Beit-Bir'i, and at Sha`arayim. These were their cities to the reign of David. 32 Their villages were `Etam, and `Ayin, Rimmon, and Tokhen, and `Ashan, five cities; 33 and all their villages that were round about the same cities, to Ba`al. These were their habitations, and they have their genealogy. 34 Meshovav, and Yamlekh, and Yoshah the son of Amatzyah, 35 and Yo'el, and Yehu the son of Yoshivyah, the son of Serayah, the son of `Asi'el, 36 and Elyo`enai, and Ya`akovah, and Yeshochayah, and `Asayah, and `Adi'el, and Yesimi'el, and Benayah, 37 and Ziza the son of Shif`i, the son of Allon, the son of Yedayah, the son of Shimri, the son of Shemayah 38 these mentioned by name were princes in their families: and their fathers' houses increased greatly. 39 They went to the entrance of Gedor, even to the east side of the valley, to seek pasture for their flocks. 40 They found fat pasture and good, and the land was wide, and quiet, and peaceable; for those who lived there before were of Ham. 41 These written by name came in the days of Hizkiyahu king of Yehudah, and struck their tents, and the Me`unim who were found there, and destroyed them utterly to this day, and lived in their place; because there was pasture there for their flocks. 42 Some of them, even of the sons of Shim`on, five hundred men, went to Mount Se`ir, having for their captains Pelatyah, and Ne`aryah, and Refayah, and `Uzzi'el, the sons of Yish`i. 43 They struck the remnant of the `Amaleki who escaped, and have lived there to this day.
5:1 The sons of Re'uven the firstborn of Yisra'el (for he was the firstborn; but, because he defiled his father's couch, his birthright was given to the sons of Yosef the son of Yisra'el; and the genealogy is not to be reckoned after the birthright. 2 For Yehudah prevailed above his brothers, and of him came the prince; but the birthright was Yosef's:) 3 the sons of Re'uven the firstborn of Yisra'el: Hanokh, and Pallu, Hetzron, and Karmi. 4 The sons of Yo'el: Shemayah his son, Gog his son, Shim`i his son, 5 Mikhah his son, Re'ayah his son, Ba`al his son, 6 Be'erah his son, whom Tilgat-Pilne'eser king of Ashshur carried away captive: he was prince of the Re'uveni. 7 His brothers by their families, when the genealogy of their generations was reckoned: the chief, Ye`i'el, and Zekharyah, 8 and Bela the son of Azaz, the son of Shema, the son of Yo'el, who lived in `Aro`er, even to Nevo and Ba`al-Me`on: 9 and eastward he lived even to the entrance of the wilderness from the river Perat, because their cattle were multiplied in the land of Gil`ad. 10 In the days of Sha'ul, they made war with the Hagrim, who fell by their hand; and they lived in their tents throughout all the [land] east of Gil`ad. 11 The sons of Gad lived over against them, in the land of Bashan to Salkhah: 12 Yo'el the chief, and Shafam the second, and Ya`nai, and Shafat in Bashan. 13 Their brothers of their fathers' houses: Mikha'el, and Meshullam, and Sheva, and Yorai, and Ya`kan, and Zia, and `Ever, seven. 14 These were the sons of Avichayil, the son of Huri, the son of Yao`ach, the son of Gil`ad, the son of Mikha'el, the son of Yeshishai, the son of Yachdo, the son of Buz; 15 Achi the son of `Avdi'el, the son of Guni, chief of their fathers' houses. 16 They lived in Gil`ad in Bashan, and in its towns, and in all the suburbs of Sharon, as far as their borders. 17 All these were reckoned by genealogies in the days of Yotam king of Yehudah, and in the days of Yarov`am king of Yisra'el.
NEW TESTAMENT: ACTS 25:1 - 27
25:1 Festus therefore, having come into the province, after three days went up to Yerushalayim from Caesarea.
2 Then the Kohen Gadol and the principal men of the Yehudim informed him against Sha'ul, and they begged him,
3 asking a favor against him, that he would send for him to Yerushalayim; plotting to kill him on the way.
4 However Festus answered that Sha'ul was kept in custody at Caesarea, and that he himself was about to depart shortly.
5 "Let them therefore," said he, "that are in power among you go down with me, and if there is anything wrong in the man, let them accuse him."
6 When he had stayed among them more than ten days, he went down to Caesarea, and on the next day he sat on the judgment seat, and commanded Sha'ul to be brought.
7 When he had come, the Yehudim who had come down from Yerushalayim stood around him, bringing against him many and grievous charges which they could not prove,
8 while he said in his defense, "Neither against the law of the Yehudim, nor against the temple, nor against Caesar, have I sinned at all."
9 But Festus, desiring to gain favor with the Yehudim, answered Sha'ul and said, "Will you go up to Yerushalayim, and there be judged of these things before me?"
10 But Sha'ul said, "I am standing before Caesar's judgment seat, where I ought to be tried. I have done no wrong to the Yehudim, as you also know very well.
11 For if I have done wrong, and have committed anything worthy of death, I don't refuse to die; but if none of those things is true that these accuse me of, no one can give me up to them. I appeal to Caesar!"
12 Then Festus, when he had conferred with the council, answered, "You have appealed to Caesar. To Caesar you will go."
13 Now when some days had passed, Agrippa the King and Bernice arrived at Caesarea, and greeted Festus.
14 As they stayed there many days, Festus laid Sha'ul's case before the King, saying, "There is a certain man left a prisoner by Felix;
15 about whom, when I was at Yerushalayim, the chief Kohanim and the Zakenim of the Yehudim informed me, asking for a sentence against him.
16 To whom I answered that it is not the custom of the Romans to give up any man to destruction, before the accused have met the accusers face to face, and have had opportunity to make his defense concerning the matter laid against him.
17 When therefore they had come together here, I didn't delay, but on the next day sat on the judgment seat, and commanded the man to be brought.
18 Concerning whom, when the accusers stood up, they brought no charge of such things as I supposed;
19 but had certain questions against him of their own religion, and of one Yeshua, who was dead, whom Sha'ul affirmed to be alive.
20 I, being perplexed how to inquire concerning these things, asked whether he would go to Yerushalayim and there be judged concerning these matters.
21 But when Sha'ul had appealed to be kept for the decision of the emperor, I commanded him to be kept until I could send him to Caesar."
22 Agrippa said to Festus, "I also would like to hear the man myself." "Tomorrow," he said, "you will hear him."
23 So on the next day, when Agrippa and Bernice had come with great pomp, and they had entered into the place of hearing with the commanding officers and principal men of the city, at the command of Festus, Sha'ul was brought in.
24 Festus said, "King Agrippa, and all men who are here present with us, you see this man, about whom all the multitude of the Yehudim petitioned me, both at Yerushalayim and here, crying that he ought not to live any longer.
25 But when I found that he had committed nothing worthy of death, and as he himself appealed to the emperor I determined to send him.
26 Of whom I have no certain thing to write to my lord. Therefore I have brought him forth before you, and especially before you, king Agrippa, that, after examination, I may have something to write.
27 For it seems to me unreasonable, in sending a prisoner, not to also specify the charges against him."
17 באפריל
תהילים: 17, 47, 77, 107, 137
משלי: 16
ברית הישנה: דברי הימים א' ד':5 - 5:17
ברית חדשה: מעשי השליחים כ"ה:1 - 27
תהילים: 17
1 שמע ה' תעניתי צדק; האזן לתפילתי, אשר לא תצא משפתיים מרמה.
2 יצא משפטי מלפניך; יעימו עיניך אל הישר.
3 בחנת את לבי; פקדתני בלילה; ניסיתני ולא מצאת; החלטתי כי פי לא יפגע.
4 ומעשיהם של בני אדם,
בדבר שפתיך שמרתי מדרך חוצפנים.
5 צעדי נאחזו באתרכיך,
רגלי לא נשמטו.
6 קראתיך כי תענני, אלוהים:
הטה אזנך אלי.
שמע דברי.
7 הראה חסדו הנפלא,
מושיע חוסיך ביד ימינך מאויביהם.
8 שמרני כחבת עינך;
הסתרני בצל כנפיך,
9 מרשעים עושקים אותי,
אויבי קטלני, הקיפים אותי.
10 יסגרו את לבם הקשה.
בפיהם ידברו בגאווה.
11 עתה הקיפו אותנו בצעדינו.
הטילו עיניהם להשליכנו ארץ.
12 הוא כאריה חמד טרפו,
כאריה צעיר אורב במסתרים.
13 קום יהוה, עמד בפניו, הפיל אותו. הציל את נפשי מרשעים בחרבך;
יד מאנשים בידך ה',
מאנשי עולם אשר חלקם בחיים האלה,
אשר בטנם מלא אוצרך:
שבעו בנים,
שאר רכושם הניח לתינוקות.
טו ואראה פניך בצדק;
אשבעה בהקיץ לראות דמותך.
תהילים: מז
א מחאו כפיים כל הגויים.
הריעו לאלוהים בקול ניצחון!
ב כי נורא ה' עליון.
מלך גדול הוא על כל הארץ.
ג הוא כובש גויים תחתינו,
ועמים תחת רגלינו.
ד הוא בוחר לנו נחלתנו,
כבוד יעקב אשר אהב.
סלה. 5 אלוהים עלה בתרועה,
יהוה בקול שופר.
6 שירו תהלה לאלוהים, שירו תהלה.
שירו למלכנו, שירו תהלה.
7 כי אלוהים מלך כל הארץ.
שירו תהלה בתבונה.
8 אלוהים מלך על גויים.
אלוהים יושב על כסאו הקדש.
9 שרֵי עמים נאספו יחד,
עם אלוהי אברהם.
כי לאלוהים מגני הארץ.
הוא מרומם מאוד!
תהילים: עז
1 אל אלוהים צעקתי! אמנם,
אל אלוהים אצעק לעזרה,
וישמע לי.
2 ביום צרתי בקשתי את ה'.
ידי נטויה בלילה ולא תיגע.
נפשי מאנה להנחם.
3 אזכור את אלוהים ואנח.
אתלון ורוחי נפגעה.
סלה.
4 אתה מחזיק את עפעפי פקוחות. אני נסער ולא אוכל לדבר.
5 חשבתי ימי קדם,
שנות קדם.
6 אזכור את שירתתי בלילה. אחשוב בלבי;
רוחי שואלת בשקידה:
7 "האם ידחה אותנו ה' לנצח?
האם לא יתן עוד חן?
8 האם נבלם לנצח חסדו?
האם תיפול הבטחתו לדורות?
9 השכח אלוהים לחן?
האם באף עצור רחמיו?"
סלה.
10 אז אמרתי,
"אפנה אל זה:
שנות ימין האל."
11 אזכור את מעשי ה';
כי אזכור נפלאותיך מקדם.
12 וגם אהרהר בכל מעשיך,
ואראה מעלליך.
13 דרכך, ה', במקדש.
מי אל גדול כאלוהים?
14 אתה ה', ה', עושה נפלאות.
הודעת בעמים את כוחך. טו פדית עמך בזרועך, בני יעקב ויוסף, סלה.
טז ראו אותך מים, אלוהים.
ראו אותך מים ויתפתלו.
גם תהומות רעדו.
יז עננים שפכו מים.
שמיים רעמו רעם.
גם חיציך הבזיק.
יח קול רעמך היה בסערה.
ברקים האירו תבל.
ארץ רעדה וזעזעה.
יט בים הייתה דרכך,
במים רבים נתיבותיך.
צעדיך לא נודעו.
20 כצאן הובלת את עמך,
ביד משה ואהרן.
תהילים: קז
1 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו.
2 יאמרו גאולי ה' כֹּה,
אשר גאל מיד צר,
3 אספו מן הארצות,
ממזרח וממערב,
מצפון ומדרום.
4 נדדו במדבר בדרך מדבר,
לא מצאו עיר לשבת בה.
5 רעבים וצמאים,
נפשם יתעפה בהם.
6 ויצעקו אל ה' בצרתם,
והצילם ממצוקתם,
7 וינהגם בדרך ישרה,
למען ילכו אל עיר לשבת בה.
8 יהללו ליהוה על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם.
9 כי משביע נפש תאווה. ימלא נפש רעבה בטוב.
10 ישבים בחושך ובצל מות,
אסורים בצרה ובברזל,
11 כי מרדו בדברי אלוהים,
וגינו את עצת עליון.
12 לכן השפיל את לבם בעמל.
נפלו, ואין עוזר.
13 וצעקו אל ה' בצרתם,
והושיעם ממצוקתם.
14 הוציאם מחושך ומצל מות,
ונתק את אסירותיהם.
15 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
16 כי שבר שערי נחשת,
ובריחי ברזל כרת.
17 כועסים נגעלים בגלל אי ציותם,
ובגלל עוונותיהם.
18 כל מאכל תיאב נפשם.
אל שערי מות יקרבו.
19 אז יצעקו אל ה' בצרתם,
ממצוקתם יושיע אותם.
20 ישלח דברו וירפא אותם,
ומקברותיהם יציל אותם.
21 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
22 יזבחו זבחי תודה,
והגידו מעשיו בשירה.
23 יורדים ים באניות,
עושים עסקים במים רבים;
24 אלה רואים מעשי ה',
ונפלאותיו במהומה.
25 כי הוא מצווה, ומרים רוח סערה,
אשר מרים גליה.
26 הם עולים השמימה;
ישובים לרדת למהומה. נפשם נמסה מצרה.
27 יתנדנדו הלוך ושוב, ויתנדנדו כשיכור,
ויתאבדו.
28 אז יצעקו אל ה' בצרתם,
ממצוקתם יוציאם.
29 ישים סערה לשקט,
וישקטו גליה.
30 אז ישמחו כי שקט,
והביאם אל מקלט חפצם.
31 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
32 וירומנו בקהל העם,
והללונו במושב זקנים.
33 יהפוך נהרות למדבר,
מעיין מים לאדמה צמאה,
34 וארץ פורייה לשממה מלוחה,
על רעת יושביה.
35 יהפוך מדבר לבריכת מים,
וארץ יבשה למעיין מים.
36 שם הוא נותן לרעבים לחיות,
למען יכינו עיר לגור בה,
37 יזרעו שדות, יטעו כרמים,
וקצרו פרי פרי.
38 גם יברכם וירבו מאוד.
לא יתן לבהרם לרדת.
39 עוד הם מעטים וכפופים
מדכא, צרה ויגון.
40 שופך בוז על שרים,
ומשוטט בשממה ללא דרך.
41 אך ירים נזקקים מצרם,
וירבה משפחותיהם כעדרן.
42 ישרים יראו וישמחו.
כל רשעים יסגרו את פיהם.
43 מי חכם ישים לב אל אלה.
וישקלו את חסדי ה'. תהילים: קלז
1 על נהרות בבל, שם ישבנו.
כן בכינו, בזכרנו את ציון.
2 על ערבות בתוכה,
תלינו נבלינו.
3 כי שם, שבי אותנו, בקשו מאיתנו שירים.
ייסורינו דרשו שירים של שמחה:
"שירו לנו משירי ציון!"
4 איך נשיר שיר ה' בארץ נוכריה?
5 אם אשכחך ירושלים,
תשכח ימיני את כישרונה.
6 לשוני תדבק לחך פי,
אם לא אזכירך;
אם לא אעדיף את ירושלים על ראש שמחתי.
7 זכר ה' לבני אדום,
את יום ירושלים;
מי אמר "הרס אותה! הרס אותה עד יסודותיה!"
8 בת בבל, נידון לחורבן,
אשרי מי שגמל לך,
כפי שעבדת לנו.
9 אשרי מי שיתפוס ויכה את טפך אל הצוק.
משלי: יז
1 טוב פת יבשה בשקט,
מבית מלא משתה עם ריב.
2 עבד חכם ימשול בבן מביש,
ובין אחים יהיה לו חלק בירושה.
3 כורה לכסף וכבשן לזהב,
וה' בוחן לבבות.
4 עושה רשע שומע לשפתיים רעות.
שקרן אזין ללשון רעה.
5 מי שלעג לעני מחרף את יוצרו.
מי שמח על אסון לא יינקה.
6 בני בנים הם עטרת זקנים;
תפארת בנים הם הוריהם.
7 דיבור יהיר אינו ראוי לכסיל,
וכי פחות שפתי שקר הולמות לנסיך.
8 שוחד הוא אבן יקרה בעיני נותן;
לכל אשר יפנה, ישגשג.
9 המסתיר על עבירה מקדם אהבה;
וחוזר על דבר מפריד בין חברים טובים.
10 תוכחה חודרת עמוק יותר לאדם בעל תבונה
ממאה מלקות לכסיל.
11 איש רשע מחפש רק מרד;
לכן ישלח עליו שליח אכזר.
12 יפגש דוב שנגזלה מגורה את גוריו עם אדם,
ולא כסיל בסכלותו.
13 הגמל רעה תחת טובה,
לא יסור רעה מביתו.
14 ראשית מריבה כפריצת סכר,
לכן עצרו ריב לפני שפרוץ ריב.
15 מצדיק רשע, ומרשיע צדיק,
שניהם כאחד תועבת ה'.
16 למה כסף ביד כסיל לקנות חוכמה,
ואין לו תבונה? יז אהב רעה בכל עת,
ולצר נולד אח.
יח איש חסר תבונה מכה ידיים,
והיה ערבון לפני רעהו.
יט אהב מריבה אהב מריבה.
בונה שער גבוה מחפש אובדן.
כב לא ימצא שגשוג,
ולשונה מרמה יפול לצרה.
כב לאב כסיל יגרום צער.
אב כסיל לא שמח.
כב לב טוב מרפא,
ורוח מרוסקת מייבשת עצמות.
כג רשע מקבל שוחד בסתר,
לסלף דרכי צדק.
כד חוכמה לנגד פני נבון,
ועיני כסיל נדדו עד קצה הארץ.
25 בן כסיל יביא עצב לאביו,
ומרר לילדתו.
26 גם להעניש צדיק לא טוב,
וללקות פקידים על תומתם.
27 חוסך בדבריו ידע,
ואפילו רגוע הוא איש בינה.
28 גם כסיל, כששותק, נחשב לחכם,
כשהוא סוגר את שפתיו, הוא נחשב לבעל תבונה.
הברית הישנה: דברי הימים א' ד':5 - ה':17
ד':5 ולאשור אבי תקוע היו שתי נשים, חלה ונערה.6 ותנערה ילדה לו את אחוצן ואת חפר ואת תמני ואת אחשתרי. אלה היו בני נערה.7 ובני חלה היו צרת וצוכר ואתנן.8 וקץ היה הוליד את אנוב ואת צובבה ואת משפחות אכרל בן חרום.9 יעבץ היה נכבד מאחיו; ותקרא אמו את שמו יעבץ לאמר כי בעצב ילדתי אותו. י ויקרא יעבץ אל אלוהי ישראל לאמר מי ברכני והרחבת את גבולי ויהיה ידך עמי ושמרתי מרע ולא יהיה לי עצב ויתן לו אלהים אשר שאל. יא כלוב אחי שוכה הוליד את מכיר אבי אשטון. יב אשטון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחינה אבי עיר נחש. אלה אנשי רחב. יג בני קנז עתניאל ושריה בני עתניאל חטת. יד מעונותי הוליד את עפרת ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים כי אומנים היו. טו בני כלב בן יפונה עירו אלה ונעעם ובני אלה וקנז. טז בני יהללאל זיף וציפה תריה ואשראל. יז בני עזרא יטר ומרד ועפר וילון והיא ילדה את מרים ואת שמי ואת ישבך אבי אשתמוע. יח אשתו יהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכה ואת יקותיאל אבי זנוח. אלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. יט בני אשת חודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמתי ואשתמוע המעכתי 20 בני שמעון: אמנון ורינה בן חנן ותילון. בני ישעי: זוכת ובן זוכת. 21 בני שֶׁלַח בן יהודה: ער אבי לכה ולעדה אבי מרשָה ומשפחות בית עובדי השֶׁת לבית אשבע. 22 ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר שלטו במואב וישובי לחם. הרשומות עתיקות. 23 אלה היו הקדרים ויושבי נטעים וגדרה, שם ישבו עם המלך בעבודתו. 24 בני שמעון: נמואל וימין יריב זרח שאול. 25 שלום בנו, משמע בנו, משמע בנו. 26 בני משמע: חמואל בנו, זכור בנו, שמעי בנו. 27 לשמעי היו שישה עשר בנים ושש בנות, ולאחיו לא היו הרבה בנים, וכל משפחתם לא רבתה כבני יהודה. 28 ויישבו בבאר שבע ובמולדה ובחצר שועל. 29 ובבלהה ובעץ ובתולד. 30 ובבטואל ובחורמה ובציקלג. 31 ובבית מרקבות ובחצר סוסים ובבית בירי ובשעריים. אלה היו עריהם עד מלכות דוד. 32 וחצריהם עיטם ועין, רמון ותכן ועשן, חמש ערים. לג וכל חצריהם אשר סביבות הערים ההן עד בעל. אלה היו מושבם, ותולדותיהם. לד משוב וימלך ויושעה בן אמציה, לה ויואל ויהוא בן יושיביה בן שריה בן אסיאאל, לו ואליועני ויעקב וישועיה ועשיה ועדיאל וישמיאל ובניה, לז וזיזא בן שיפי בן אלון בן ידעיה בן שמרי בן שמעיה. לח ואלה הנזכרים בשמם היו נשיאים במשפחותיהם; ובתי אבותם גדלו מאוד. לט הלכו עד בוא גדור, עד מזרח הגיא, לחפש מרעה לצאניהם. 40 ומצאו מרעה שמן וטוב, והארץ רחבה ושקטה ושלווה, כי מבני חם היו יושביה. 41 אלה הכתובים בשמם באו בימי חזקיהו מלך יהודה, ויפגעו באוהליה ואת המעונים אשר נמצאו שם, ויחרימו עד היום הזה, וישבו תחתיהם, כי שם מרעה לצאנם. 42 מבני שמעון, חמש מאות איש, הלכו הר שעיר, ופלטיה, נעריה, רפאיה ועוזיאל בני ישי לשרים עליהם. 43 ויפגעו בשארית עמלק אשר נמלטה, וישבו שם עד היום הזה.
ה:א בני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור, אך מפני שטימא את משכב אביו, נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, ולא ייחשב לבכורה. ב כי יהודה גבר על אחיו, וממנו יצא נשיא, והבכורה ליוסף הייתה. ג בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי. ד בני יואל שמעיה בנו, גוג בנו, שמעי בנו, מיכה בנו, רעיה בנו, בעל בנו, ו בארעה בנו אשר גלה תלגת פלנאסר מלך אשור הוא נשיא לראובני. ז אחיו למשפחותיהם, כאשר נספר תולדותיהם: ראש יעיאל וזכריה. ח ובלע בן עזז בן שמע בן יואל, אשר ישב בערוער ועד נבו ובעל מעון. ט וממזרח ישב עד פתח המדבר מנחל פרת, כי מרבה מקנהם בארץ גלעד. י בימי שאול נלחמו עם ההגרים, אשר נפלו בידם, וישבו באוהלם בכל הארץ מזרחה לגלעד. יא בני גד ישבו מנגדם בארץ הבשן עד סלח. יב יואל ראש ושפן השני וייני ושפט בבשן. 13 אחיהם לבית אבותם: מיכאל ומשולם ושבע ויורי ויעקן וזיה ועבר, שבעה. 14 אלה בני אביחיל בן חורי בן יאוח בן גלעד בן מיכאל בן ישי בן יחזקאל בן בוז; 15 אחי בן אבדיאל בן גוני ראשי בתי אבותם. 16 הם ישבו בגלעד בבשן ובעריו ובכל מגרש השרון עד גבולם. 17 כל אלה נספרו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל.
הברית החדשה: מעשי השליחים כ"ה:1-27
כ"ה:1 פסטוס, לאחר שבא למדינה, עלה מקיסריה לירושלים לאחר שלושה ימים.
2 הכהן הגדול וראשי היהודים הלשינו לו על שאול, והתחננו בפניו,
3 ובקשו ממנו טובה שישלח לקרוא לו לירושלים, ויזמו להורגו בדרך.
4 פסטוס ענה ששאול מוחזק בקיסריה, וכי הוא עצמו עומד לעזוב בקרוב.
5 "לכן," אמר, "השרים ביניכם ירדו איתי, ואם יש דבר רע באיש, יתלוננו אותו."
6 לאחר ששהה ביניהם יותר מעשרה ימים, ירד לקיסריה, ולמחרת ישב על כסא המשפט וציווה להביא את שאול. 7 בבואו, עמדו סביבו היהודים שירדו מירושלים והביאו נגדו האשמות רבות וקשות שלא יכלו להוכיח,
8 ואמר להגנתו: "לא חטאתי כלל בתורת היהודים, לא בבית המקדש ולא בקיסר."
9 אבל פסטוס, שחפץ למצוא חן בעיני היהודים, ענה לשאול ואמר: "האם תעלה לירושלים ושם תישפט לפניי על הדברים האלה?"
10 אבל שאול אמר: "אני עומד לפני כסא המשפט של הקיסר, שם אני צריך להישפט. לא עשיתי שום עוול ליהודים, כפי שאתה יודע היטב.
11 כי אם עשיתי עוול, ועשיתי משהו שראוי למוות, איני מסרב למות; אבל אם שום דבר מכל הדברים האלה שמאשימים אותי בהם אינו נכון, איש אינו יכול להסגיר אותי להם. אני מערער על הקיסר!"
12 לאחר שנועץ פסטוס עם הסניף, ענה: "פנית אל הקיסר. אל הקיסר תלך."
13 לאחר מספר ימים הגיעו אגריפס המלך וברניקה לקיסריה וברכו את פסטוס לשלום. 14 בהיותם שם ימים רבים, הגיש פסטוס את עניינו של שאול לפני המלך ואמר: "יש אדם אחד שפליקס השאיר אסיר;
15 עליו, בהיותי בירושלים, הודיעו לי ראשי הכוהנים והזקנים של היהודים, בבקשה לגזור עליו דין.
16 לו עניתי שאין מנהג הרומאים למסור אדם להשמדה, לפני שהנאשמים יפגשו פנים אל פנים את המאשימים, ויקבלו הזדמנות להגן על עצמם מפני העניין שהוגש נגדו.
17 לכן, כאשר באו יחד לכאן, לא התעכבתי, אלא למחרת ישבתי על כסא המשפט, וציוויתי להביא את האיש.
18 עליו, כאשר קמו המאשימים, לא הביאו נגדו האשמה בדברים כפי שחשבתי;
19 אלא היו לי כמה שאלות נגדו על דתם, ועל ישוע אחד, אשר מת, אשר שאול אישר שהוא חי.
20 אני, בהיותי נבוך כיצד לברר על הדברים הללו, שאל אם ילך לירושלים ושם ישפט עליהם.
21 אך כאשר שאול ערער כדי שיישמר לעצירתו להחלטת הקיסר, ציוויתי שיישמר לעצירתו עד שאוכל לשלוח אותו לקיסר."
22 אמר אגריפס לפסטוס: "גם אני בעצמי רוצה לשמוע את האיש." "מחר," אמר, "תשמע אותו."
23 למחרת, כאשר הגיעו אגריפס וברניקה ברוב פאר, והם נכנסו אל בית הדיון עם המפקדים וראשי העיר, לפי פקודת פסטוס, הובא שאול.
24 פסטוס אמר: "המלך אגריפס וכל האנשים הנמצאים כאן איתנו, אתם רואים את האיש הזה, אשר כל המון היהודים ביקשו ממני לגביו, הן בירושלים והן כאן, וצעקו כי לא יחיה עוד.
25 אך כאשר גיליתי כי לא עשה דבר הראוי למוות, וכיוון שהוא עצמו ערער על הקיסר, החלטתי לשלוח אותו.
26 עליו אין לי דבר ודאי לכתוב לאדוני. לכן הבאתי אותו לפניך, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס, כדי שאחרי החקירה יהיה לי מה לכתוב.
27 כי נראה לי לא סביר לשלוח אסיר, שלא לפרט גם את ההאשמות נגדו."
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
