MARCH 20
PSALMS: 20, 50, 80, 110, 140
PROVERBS: 20
OLD TESTAMENT: 1 KINGS 5:1 - 6:38
NEW TESTAMENT: ACTS 7:1 - 29
PSALMS: 20
1 May the LORD answer you in the day of trouble.
May the name of the God of Ya`akov set you up on high,
2 Send you help from the sanctuary,
Grant you support from Tziyon,
3 Remember all your offerings,
And accept your burnt-sacrifice. Selah.
4 May He grant you your heart's desire,
And fulfill all your counsel.
5 We will triumph in your yeshu`ah.
In the name of our God we will set up our banners:
The LORD fulfill all your petitions.
6 Now I know that the LORD saves his anointed.
He will answer him from his holy heaven,
With the saving strength of his right hand.
7 Some trust in chariots, and some in horses,
But we trust the name of the LORD our God.
8 They are bowed down and fallen,
But we rise up, and stand upright.
9 Save, LORD;
Let the King answer us when we call!
PSALMS: 50
1 The Mighty One, God, the LORD, speaks,
And calls the eretz from sunrise to sunset.
2 Out of Tziyon, the perfection of beauty,
God shines forth.
3 Our God comes, and does not keep silent.
A fire devours before him.
It is very tempestuous around him.
4 He calls to the heavens above,
To the eretz, that he may judge his people:
5 "Gather my holy ones together to me,
Those who have made a covenant with me by sacrifice."
6 The heavens shall declare his righteousness,
For God himself is judge.
Selah.
7 "Hear, my people, and I will speak;
Yisra'el, and I will testify against you.
I am God, your God.
8 I don't rebuke you for your sacrifices.
Your burnt offerings are continually before me.
9 I have no need for a bull from your stall,
Nor male goats from your pens.
10 For every animal of the forest is mine,
And the cattle on a thousand hills.
11 I know all the birds of the mountains.
The wild animals of the field are mine.
12 If I were hungry, I would not tell you,
For the world is mine, and all that is in it.
13 Will I eat the flesh of bulls,
Or drink the blood of goats?
14 Offer to God the sacrifice of thanksgiving.
Pay your vows to Ha`Elyon.
15 Call on me in the day of trouble.
I will deliver you, and you will honor me."
16 But to the wicked God says,
"What right do you have to declare my statutes,
That you have taken my covenant on your lips,
17 Seeing you hate instruction,
And throw my words behind you?
18 When you saw a thief, you consented with him,
And have participated with adulterers.
19 "You give your mouth to evil.
You harnesses your tongue for deceit.
20 You sit and speak against your brother.
You slander your own mother's son.
21 You have done these things, and I kept silent.
You thought that the "I AM" was just like you.
I will rebuke you, and accuse you in front of your eyes.
22 "Now consider this, you who forget God,
Lest I tear you into pieces, and there be none to deliver.
23 Whoever offers the sacrifice of thanksgiving glorifies me,
And prepares his way so that I will show God's salvation to him."
PSALMS: 80
1 Hear us, Shepherd of Yisra'el,
You who lead Yosef like a flock,
You who sit above the Keruvim, shine forth.
2 Before Efrayim and Binyamin and Menashsheh,
stir up your might,
Come to save us.
3 Turn us again, God.
Cause your face to shine,
And we will be saved.
4 LORD God Tzva'ot,
How long will you be angry against the prayer of your people?
5 You have fed them with the bread of tears,
And given them tears to drink in large measure.
6 You make us a source of contention to our neighbors.
Our enemies laugh among themselves.
7 Turn us again,
God Tzva'ot.
Cause your face to shine,
And we will be saved.
8 You brought a vine out of Mitzrayim.
You drove out the nations, and planted it.
9 You cleared the ground for it.
It took deep root, and filled the land.
10 The mountains were covered with its shadow.
Its boughs were like God's cedars.
11 It sent out its branches to the sea,
Its shoots to the River.
12 Why have you broken down its walls,
So that all those who pass by the way pluck it?
13 The boar out of the wood ravages it.
The wild animals of the field feed on it.
14 Turn again, we beg you, God Tzva'ot.
Look down from heaven, and see, and visit this vine,
15 The stock which your right hand planted,
The branch that you made strong for yourself.
16 It is burned with fire. It is cut down.
They perish at your rebuke.
17 Let your hand be on the man of your right hand,
On the son of man whom you made strong for yourself.
18 So we will not turn away from you.
Revive us, and we will call on your name.
19 Turn us again, LORD God Tzva'ot.
Cause your face to shine, and we will be saved.
PSALMS: 110
1 The LORD says to my Lord, "Sit at my right hand,
Until I make your enemies your footstool for your feet."
2 The LORD will send forth the rod of your strength out of Tziyon.
Rule in the midst of your enemies.
3 Your people offer themselves willingly in the day of your power,
In holy array.
Out of the womb of the morning, you have the dew of your youth.
4 The LORD has sworn, and will not change his mind:
"You are a Kohen forever in the order of Malki-Tzedek."
5 The Lord is at your right hand.
He will crush kings in the day of his wrath.
6 He will judge among the nations.
He will heap up dead bodies.
He will crush the ruler of the whole eretz.
7 He will drink of the brook in the way;
Therefore will he lift up his head.
PSALMS: 140
1 Deliver me, LORD, from the evil man.
Preserve me from the violent man;
2 Those who devise mischief in their hearts.
They continually gather themselves together for war.
3 They have sharpened their tongues like a serpent.
Viper's poison is under their lips.
Selah.
4 LORD, keep me from the hands of the wicked.
Preserve me from the violent men:
Who have determined to trip my feet.
5 The proud have hidden a snare for me,
They have spread the cords of a net by the path.
They have set traps for me.
Selah.
6 I said to the LORD,
"You are my God.
" Listen to the cry of my petitions, LORD.
7 LORD, the Lord, the strength of my yeshu`ah,
You have covered my head in the day of battle.
8 LORD, don't grant the desires of the wicked.
Don't let their evil plans succeed, or they will become proud. Selah.
9 As for the head of those who surround me,
Let the mischief of their own lips cover them.
10 Let burning coals fall on them.
Let them be thrown into the fire,
Into miry pits, from where they never rise.
11 An evil speaker won't be established in the eretz.
Evil will hunt the violent man to overthrow him.
12 I know that the LORD will maintain the cause of the afflicted,
And justice for the needy.
13 Surely the righteous will give thanks to your name.
The upright will dwell in your presence.
PROVERBS: 20
1 Wine is a mocker, and beer is a brawler;
Whoever is let astray by them is not wise.
2 The terror of a king is like the roaring of a lion:
He who provokes him to anger forfeits his own life.
3 It is an honor for a man to keep aloof from strife;
But every fool will be quarreling.
4 The sluggard will not plow by reason of the winter;
Therefore he shall beg in harvest, and have nothing.
5 Counsel in the heart of man is like deep water;
But a man of understanding will draw it out.
6 Many men claim to be men of unfailing love,
But who can find a faithful man?
7 A righteous man who walks in his integrity,
Blessed are his children after him.
8 A king who sits on the throne of judgment
Scatters away all evil with his eyes.
9 Who can say, "I have made my heart pure.
I am clean and without sin?"
10 Differing weights and differing measures,
Both of them alike are an abomination to the LORD.
11 Even a child makes himself known by his doings,
Whether his work is pure, and whether it is right.
12 The hearing ear, and the seeing eye,
The LORD has made even both of them.
13 Don't love sleep, lest you come to poverty;
Open your eyes, and you shall be satisfied with bread.
14 "It's no good, it's no good," says the buyer;
But when he is gone his way, then he boasts.
15 There is gold and abundance of rubies;
But the lips of knowledge are a rare jewel.
16 Take the garment of one who puts up collateral for a stranger;
And hold him in pledge for a wayward woman.
17 Fraudulent food is sweet to a man,
But afterwards his mouth is filled with gravel.
18 Plans are established by advice;
By wise guidance you wage war!
19 He who goes about as a tale-bearer reveals secrets;
Therefore don't keep company with him who opens wide his lips.
20 Whoever curses his father or his mother,
His lamp shall be put out in blackness of darkness.
21 An inheritance quickly gained at the beginning,
Won't be blessed in the end.
22 Don't say,
"I will pay back evil."
Wait for the LORD, and he will save you.
23 The LORD detests differing weights,
And dishonest scales are not pleasing.
24 A man's steps are from the LORD;
How then can man understand his way?
25 It is a snare to a man make a rash dedication,
And later reconsider his vows.
26 A wise king winnows out the wicked,
And drives the threshing wheel over them.
27 The spirit of man is the LORD's lamp,
Searching all his innermost parts.
28 Love and faithfulness keep the king safe.
His throne is sustained by love.
29 The glory of young men is their strength.
The splendor of old men is their gray hair.
30 Wounding blows cleanse away evil,
And beatings purge the innermost parts.
OLD TESTAMENT: 1 KINGS 5:1 - 6:38
5:1 Hiram king of Tzor sent his servants to Shlomo; for he had heard that they had anointed him king in the room of his father: for Hiram was ever a lover of David. 2 Shlomo sent to Hiram, saying, 3 You know how that David my father could not build a house for the name of the LORD his God for the wars which were about him on every side, until the LORD put them under the soles of his feet. 4 But now the LORD my God has given me rest on every side; there is neither adversary, nor evil occurrence. 5 Behold, I purpose to build a house for the name of the LORD my God, as the LORD spoke to David my father, saying, Your son, whom I will set on your throne in your room, he shall build the house for my name. 6 Now therefore command you that they cut me cedar trees out of Levanon; and my servants shall be with your servants; and I will give you hire for your servants according to all that you shall say: for you know that there is not among us any who knows how to cut timber like the Tzidonim. 7 It happened, when Hiram heard the words of Shlomo, that he rejoiced greatly, and said, Blessed be the LORD this day, who has given to David a wise son over this great people. 8 Hiram sent to Shlomo, saying, I have heard [the message] which you have sent to me: I will do all your desire concerning timber of cedar, and concerning timber of fir. 9 My servants shall bring them down from Levanon to the sea; and I will make them into rafts to go by sea to the place that you shall appoint me, and will cause them to be broken up there, and you shall receive them; and you shall accomplish my desire, in giving food for my household. 10 So Hiram gave Shlomo timber of cedar and timber of fir according to all his desire. 11 Shlomo gave Hiram twenty thousand measures of wheat for food to his household, and twenty measures of pure oil: thus gave Shlomo to Hiram year by year. 12 The LORD gave Shlomo wisdom, as he promised him; and there was shalom between Hiram and Shlomo; and they two made a league together. 13 King Shlomo raised a levy out of all Yisra'el; and the levy was thirty thousand men. 14 He sent them to Levanon, ten thousand a month by courses; a month they were in Levanon, and two months at home; and Adoniram was over the men subject to forced labor. 15 Shlomo had seventy thousand who bore burdens, and eighty thousand who were stone cutters in the mountains; 16 besides Shlomo's chief officers who were over the work, three thousand and three hundred, who bore rule over the people who labored in the work. 17 The king commanded, and they hewed out great stones, costly stones, to lay the foundation of the house with worked stone. 18 Shlomo's builders and Hiram's builders and the Givli did fashion them, and prepared the timber and the stones to build the house.
6:1 It happened in the four hundred and eightieth year after the children of Yisra'el were come out of the land of Mitzrayim, in the fourth year of Shlomo's reign over Yisra'el, in the month Ziv, which is the second month, that he began to build the house of the LORD. 2 The house which king Shlomo built for the LORD, the length of it was sixty cubits, and the breadth of it twenty [cubits], and the height of it thirty cubits. 3 The porch before the temple of the house, twenty cubits was the length of it, according to the breadth of the house; [and] ten cubits was the breadth of it before the house. 4 For the house he made windows of fixed lattice-work. 5 Against the wall of the house he built stories round about, against the walls of the house round about, both of the temple and of the oracle; and he made side-chambers round about. 6 The nethermost story was five cubits broad, and the middle was six cubits broad, and the third was seven cubits broad; for on the outside he made offsets [in the wall] of the house round about, that [the beams] should not have hold in the walls of the house. 7 The house, when it was in building, was built of stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor ax nor any tool of iron heard in the house, while it was in building. 8 The door for the middle side- chambers was in the right side of the house: and they went up by winding stairs into the middle [story], and out of the middle into the third. 9 So he built the house, and finished it; and he covered the house with beams and planks of cedar. 10 He built the stories against all the house, each five cubits high: and they rested on the house with timber of cedar. 11 The word of the LORD came to Shlomo, saying,
12 Concerning this house which you are building, if you will walk in my statutes, and execute my ordinances, and keep all my mitzvot to walk in them; then will I establish my word with you, which I spoke to David your father. 13 I will dwell among the children of Yisra'el, and will not forsake my people Yisra'el. 14 So Shlomo built the house, and finished it. 15 He built the walls of the house within with boards of cedar: from the floor of the house to the walls of the ceiling, he covered them on the inside with wood; and he covered the floor of the house with boards of fir. 16 He built twenty cubits on the hinder part of the house with boards of cedar from the floor to the walls [of the ceiling]: he built [them] for it within, for an oracle, even for the most holy place. 17 The house, that is, the temple before [the oracle], was forty cubits [long]. 18 There was cedar on the house within, carved with buds and open flowers: all was cedar; there was no stone seen. 19 He prepared an oracle in the midst of the house within, to set there the ark of the covenant of the LORD. 20 Within the oracle was [a space of] twenty cubits in length, and twenty cubits in breadth, and twenty cubits in the height of it; and he overlaid it with pure gold: and he covered the altar with cedar. 21 So Shlomo overlaid the house within with pure gold: and he drew chains of gold across before the oracle; and he overlaid it with gold. 22 The whole house he overlaid with gold, until all the house was finished: also the whole altar that belonged to the oracle he overlaid with gold. 23 In the oracle he made two Keruvim of olive-wood, each ten cubits high. 24 Five cubits was the one wing of the Keruv, and five cubits the other wing of the Keruv: from the uttermost part of the one wing to the uttermost part of the other were ten cubits. 25 The other Keruv was ten cubits: both the Keruvim were of one measure and one form. 26 The height of the one Keruv was ten cubits, and so was it of the other Keruv. 27 He set the Keruvim within the inner house; and the wings of the Keruvim were stretched forth, so that the wing of the one touched the one wall, and the wing of the other Keruv touched the other wall; and their wings touched one another in the midst of the house. 28 He overlaid the Keruvim with gold. 29 He carved all the walls of the house round about with carved figures of Keruvim and palm trees and open flowers, inside and outside. 30 The floor of the house he overlaid with gold, inside and outside. 31 For the entrance of the oracle he made doors of olive-wood: the lintel [and] door-posts were a fifth part [of the wall]. 32 So [he made] two doors of olive-wood; and he carved on them carvings of Keruvim and palm trees and open flowers, and overlaid them with gold; and he spread the gold on the Keruvim, and on the palm trees. 33 So also made he for the entrance of the temple door-posts of olive-wood, out of a fourth part [of the wall]; 34 and two doors of fir-wood: the two leaves of the one door were folding, and the two leaves of the other door were folding. 35 He carved [thereon] Keruvim and palm trees and open flowers; and he overlaid them with gold fitted on the engraved work. 36 He built the inner court with three courses of hewn stone, and a course of cedar beams.
37 In the fourth year was the foundation of the house of the LORD laid, in the month Ziv. 38 In the eleventh year, in the month Bul, which is the eighth month, was the house finished throughout all the parts of it, and according to all the fashion of it. So was he seven years in building it.
NEW TESTAMENT: ACTS 7:1 - 29
7:1 The Kohen Gadol said, "Are these things so?"
2 He said, "Brothers and fathers, listen. The God of glory appeared to our father Avraham, when he was in Aram-Naharayim, before he lived in Haran,
3 and said to him, 'Get out of your land, and from your relatives, and come into a land which I will show you.'
4 Then he came out of the land of the Kasdim, and lived in Haran. From there, when his father was dead, God moved him into this land, where you are now living.
5 He gave him no inheritance in it, no, not so much as to set his foot on. He promised that he would give it to him in possession, and to his seed after him, when he still had no child.
6 God spoke in this way: that his seed would live as aliens in a strange land, and that they would be enslaved and mistreated for four hundred years.
7 'I will judge the nation to which they will be in bondage,' said God, 'and after that will they come out, and serve me in this place.'
8 He gave him the covenant of circumcision. So Avraham became the father of Yitzchak, and circumcised him the eighth day. Yitzchak became the father of Ya`akov, and Ya`akov became the father of the twelve patriarchs.
9 "The patriarchs, moved with jealousy against Yosef, sold him into Mitzrayim. God was with him,
10 and delivered him out of all his afflictions, and gave him favor and wisdom before Par`oh, king of Mitzrayim. He made him governor over Mitzrayim and all his house.
11 Now a famine came over all the land of Mitzrayim and Kana`an, and great affliction. Our fathers found no food.
12 But when Ya`akov heard that there was grain in Mitzrayim, he sent forth our fathers the first time.
13 On the second time Yosef was made known to his brothers, and Yosef's race was revealed to Par`oh.
14Yosef sent, and summoned Ya`akov, his father, and all his relatives, seventy-five souls.
15 Ya`akov went down into Mitzrayim, and he died, himself and our fathers,
16 and they were brought back to Shekhem, and laid in the tomb that Avraham bought for a price in silver from the sons of Hamor of Shekhem.
17 "But as the time of the promise came close which God swore to Avraham, the people grew and multiplied in Mitzrayim,
18 until there arose a different king, who didn't know Yosef.
19 The same dealt slyly with our race, and mistreated our fathers, that they should throw out their babies, so that they wouldn't stay alive.
20 At that time Moshe was born, and was exceedingly handsome. He was nourished three months in his father's house.
21 When he was thrown out, Par`oh's daughter took him up, and reared him as her own son.
22 Moshe was instructed in all the wisdom of the Mitzrim. He was mighty in his words and works.
23 But when he was forty years old, it came into his heart to visit his brothers, the children of Yisra'el.
24 Seeing one of them suffer wrong, he defended him, and avenged him who was oppressed, striking the Mitzrian.
25 He supposed that his brothers understood that God, by his hand, was giving them deliverance; but they didn't understand.
26 "The day following, he appeared to them as they fought, and urged them to be at shalom again, saying, 'Sirs, you are brothers. Why do you wrong one to another?'
27 But he who did his neighbor wrong pushed him away, saying, 'Who made you a ruler and a judge over us?
28 Do you want to kill me, as you killed the Mitzrian yesterday?'
29 Moshe fled at this saying, and became a stranger in the land of Midyan, where he became the father of two sons.
20 במרץ
תהילים: כ', נ', פ', קי', קמ'
משלי: כ'
ברית הישנה: מלכים א' ה':1 - ו':38
ברית חדשה: מעשי השליחים ז':1 - 29
תהילים: כ'
1 יְעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה.
יְשַׁמָּה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב יִשְׂמֵךָ.
2 ישלח לך עזרה מִמִּקְדָּשָׁה,
יַשְׁמֹךָ מִצִּיּוֹן יִשְׁמֹךָ.
3 זכור את כל קרבנותיך,
וְעוֹלֶת עוֹלֶתְךָ יִקָּבֵל. סלה.
4 יְתַן לָךְ מַחֲוַת לִבְךָ,
וְיַעֲצָת כָּל עֲצָתֶךָ.
5 נִרְצְאֵן בִּישׁוּעַךָ.
בשם אֱלֹהֵינוּ נִקִּים דַּגְלֵינוּ.
יְהֹוָה יַעֲשׂוֹת כָּל חֲקָלוֹתֶיךָ. ו עתה ידעתי כי ה' יושיע משיחו.
יענהו משמי קדשו,
בכוח ישועת ימינו.
7 יש בוטחים ברכבות, ויש בסוסים,
ואנו בוטחים בשם ה' אלוהינו.
8 הם כפופים ונפלים,
ואנו קמים ועמדים.
9 הושיע, ה';
יענה לנו המלך בקריאה!
תהילים: 50
1 הגיבור, ה', ידבר,
וקרא לארץ מזריחה עד שקיעה.
2 מציון, שלימות יופי,
יארח אלוהים.
3 יבוא אלוהינו ולא יחריש.
אש אוכלת לפניו,
סערה מאוד סביבו.
4 הוא קורא לשמיים ממעל,
אל הארץ, לשפוט את עמו: 5 "אספו לי את קדשי,
את אשר כרתו לי ברית בזבח."
6 השמים יגידו צדקתו,
כי אלוהים הוא שופט.
סלה.
7 "שמע עמי ואדבר, ישראל ואעיד בך. אני אלוהים אלהיך.
8 לא אוכיף לך על זבחיך.
עולותיך תמיד לפניי.
9 לא אצטרך פר מדרכיך,
ולשעיזים מדיריך.
10 כי לי כל חית יער,
ובקמה על אלף גבעות.
11 אני יודע את כל ציפורי ההרים.
לי חיות השדה.
12 אם רעב הייתי לא אומר לך,
כי לי תבל וכל אשר בו.
13 האם אוכל בשר פרים,
או דם שעיזים אשתה?
14 זבח תודה לאלהים.
שלם נדריך לאליון.
15 קרא לי ביום צרה.
אציל אותך, ותכבד אותי." 16 ולרשע יאמר אלוהים,
"מה זכותך לספר את חוקי,
כי לקחת את בריתי על שפתיך,
17 כששנאת מוסר,
ותשליך את דבריי אחריך?
18 כי ראית גנב, הסכמת לו,
ועם-נאפים השתתפת.
19 "נתת את פיך לרעה.
רתמת את לשונך למרמה.
20 את אחיך יושבת ודברת.
את בן אמך תעלל.
21 את הדברים האלה עשית, ואני שתקתי.
חשבת כי "אני" הוא בדיוק כמוך.
אני אגער בך, ואאשים אותך מול עיניך. 22 "עַתָּה שִׁמְעוּ זֹאת, שֶׁכְחִים אֱלֹהִים,
פן אקרע אתכם לגזרים ואין מציל.
23 מַקְרִיב זַחַב תּוֹדָה יַהֲבַל אֹתִי,
וְיַכְנֶה דֶּרֶךְ לְמַעַן אֶרְאֶה לוֹ יְשׁוּעַת אֱלֹהִים."
תהילים: פ
1 שמע אותנו רועה ישראל,
מנהיג יוסף כצאן,
יושב כרובים, האיר.
2 לפני אפרים ובנימין ומנשה,
העיר את כוחך,
בוא להושיע אותנו.
3 השב אותנו, אלוהים.
האיר פניך,
ונישענו.
4 ה' אלוהי צבאות,
עד מתי תכעס בתפילת עמך?
5 האכלתם לחם דמעה,
ושקתם דמעה בשפע.
6 עשית אותנו לריב לשכנינו.
אויבינו יצחקו ביניהם.
7 השב אותנו,
אלוהי צבאות.
האיר פניך,
ונישענו. ח הבאת גפן ממצרים. גרשת גויים ונטעתה.
9 פיניתה אדמה. השתרשה עמוק ותמלאה ארץ.
10 הרים מכוסים בצילו. ענפיו היו כארזים של אלוהים.
11 הוציאה ענפיה לים,
נצריה לים.
12 למה שברת חומותיה,
וכל עוברי הדרך יקטפו?
13 חזיר מן היער יטרף אותה.
חיות השדה רעות אותה.
14 שוב אנו, אלוהי צוואות. הבט מן השמים וראה ופקד את הגפן הזאת,
15 את הגזע אשר נטעה ימינך,
את הענף אשר חזקת לך.
16 באש נשרפה, נכרתה. יבקעו מגעפתך.
17 ידך על איש ימינך,
על בן האדם אשר עזמת לך.
18 וללא נסור ממך.
החיינו ונקרא בשמך.
19 השבנו, יהוה אלוהי צבעות.
האיר פניך וניוושע.
תהילים: קי
1 יְהוָה אָמַר אֲדֹנִי, שָׁב יְמִיני,
עד אשר אשים אֹיְבֶיךָ הַדְגֹם לְרַגְלֶיךָ.
2 את שֵׁבֶט עֲזֹרֶיךָ יְהוָה יְשַׁלֵחַ מִצִּיוֹן.
מִשְׁלֹחַ בְּקִרְבֵי אֹיְבֶיךָ.
3 עַמְּךָ יִתְנַדֵּב בְּיוֹם עֲזֹרֶיךָ,
בְּקֹדֶשׁ.
מִרְחֶם בֹקֶר, טַל נְעוּרֶיךָ.
4 נשבע ה' ולא ישנה את דעתו:
"כהן אתה לעולם על פי סדר מלכי צדק."
5 ה' לימינך.
הוא ירסק מלכים ביום אפו.
6 הוא ישפט בגויים.
הוא יערום גופות.
הוא ירסק מושל כל הארץ.
7 הוא ישתה מנחל בדרך;
לכן ירים ראשו.
תהילים: קמ
1 הצילני ה' מאיש רע.
שמרני מאיש חמס.
2 אלו אשר חוזקים רעה בלבם.
תמיד מתאספים למלחמה.
3 הם חידדו לשונם כנחש.
ארס צפעונים תחת שפתיהם.
סלה.
4 ה', שמורני מידי רשעים. שמור אותי מאנשי אלים:
אשר החלטתם להכשיל את רגלי.
5 גאים טמנו לי פח,
פרשו חבלי רשת על פני הדרך.
הניחו לי מלכודות.
סלה.
6 אמרתי לה',
"אתה אלוהי.
" שמע לצעקת תחנוני, ה'.
7 ה', מעוז ישועתי,
כסית את ראשי ביום מלחמה.
8 ה', אל תעשה משאלות רשעים.
אל תצליח מחשבותיהם הרעות, פן יתגאו. סלה.
9 וראש סבבי,
תכסה רעת שפתיהם.
10 גחלים בוערות יפלו עליהם.
ישליכו באש,
אל בורות בוציים, משם לא יקומו. יא לא יקום דובר רע בארץ. איש אלים יצוד רע להפילו. 12 ידעתי כי יעמוד יהוה על משפט עניים,
ומשפט לנזקקים. 13 אם כן יודו צדיקים לשמך. ישרים ישכנו לפניך.
משלי: כ
1 יין ליצף, ובירה ריב; מי שיתעה על ידם לא חכם.
2 פחד מלך כשאגת אריה:
מעוררו כעסו יאבד את נפשו.
3 כבוד לאדם להתרחק מריב; וכל כסיל יריב.
4 לא יחרוש עצלן מפני החורף; לכן יבקש בקציר ולא יהיה לו.
5 עצה בלב אדם כמים עמוקים; ואיש בינה ישאב אותה.
6 אנשים רבים טוענים שהם אנשי אהבה בלתי פוסקים,
אך מי ימצא איש נאמן?
7 צדיק ההולך בתמימותו,
אשרי בניו אחריו.
ח מלך יושב על כסא המשפט
מפזר כל רע בעיניו.
ט מי יאמר "טהרתי את ליבי, טהור ואין חטא?"
י משקלים שונים ומידה שונים,
שתיהן כאחד תועבת ה'.
יא אפילו ילד יגלה במעשיו,
האם טהור מעשיו והאם ישר.
ב אוזן שומעת ועין רואה,
ה' עשה את שתיהן.
ג אל תאהב שינה, פן תבוא לרעות;
פקח את עיניך ושבעת לחם.
י"ד "לא טוב, לא טוב", אומר הקונה;
וכי הלך לדרכו, יתפאר.
ט"ו זהב ושפע אבני אודם;
ושפתי דעת הן תכשיט נדיר. טז קח בגד של אדם הנותן ערבון לזר,
וערבון לאישה תועה.
ז מתוק לאיש מאכל שקר,
ואח"כ ימלא פיו חצץ.
יח בעצה יקימו תוכניות;
בהדרכה תעשה מלחמה!
ט הולך כמדוין יגלה סודות;
לכן אל תתחבר עם מי שפותח שפתיו לרווחה.
כב מקלל אביו או אמו,
נרו יכבה בחשכת חושך.
כב נחלה שנרכשה מהר בתחילה,
לא תבורך אחרית.
כב אל תאמר,
"אגמול רעה".
חכה לה' ויושיעך.
כג 23 שונא ה' משקלים שונים,
ומשקלים לא ישרים לא רצו.
24 מאת ה' צעדי איש;
ואיך יבין אדם דרכו?
25 מלכודת היא לאדם, יעשה הקדשה פזיזה,
ואח"כ ישוב על נדריו.
26 מלך חכם יזרה רשעים,
והניע עליהם גלגל.
27 נר ה' רוח האדם,
חוקרת את כל קרביו.
28 אהבה ואמונה ישמרו על המלך.
באהבה יתמוך כסאו.
29 תפארת נערים היא כוחם.
תפארת זקנים היא שערותיהם האפורות.
30 מכות פצעות יטהר רע,
ומכות יטהרו קרביו.
הברית הישנה: מלכים א' ה':1 - ו':38
ה':1 שלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי משחו אותו למלך תחת אביו כי חירם אהב את דוד היה תמיד. ב' שלח שלמה אל חירם לאמר ג' ידעת כי לא יכל דוד אבי לבנות בית לשם ה' אלהיו מפני המלחמות אשר סביבו מסביב עד אשר נתן ה' אותם תחת כפות רגליו. ד' ועתה ה' אלהי נתן לי מנוחה מסביב ואין צר ואין רעה. ה' הנה אנכי חושב לבנות בית לשם ה' אלהי כאשר דבר ה' אל דוד אבי לאמר בנך אשר אשים על כסך תחתיך הוא יבנה את הבית לשמי. ו' ועתה צוה לך ויכרות לי עצי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך; ואתנה לך שכר עבדיך ככל אשר תאמר: כי ידעת כי אין בנו יודע לחטוב עצים כצידונים. ז ויהי כאשר שמע חירם את דברי שלמה, ושמח מאוד, ויאמר ברוך ה' היום, אשר נתן לדוד בן חכם על העם הגדול הזה. ח וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי אשר שלחת אלי; אעשה את כל חפצך לעצי הארז ולעצי האשוח. ט עבדי יורידו אותם מלבןון אל הים; ואעשה אותם לרפסודות ללכת בים אל המקום אשר תצייני, ואפרקם שם, ואתה תקבל אותם; ועשית את חפצי לתת אוכל לביתי. י ויתן חירם לשלמה עצי ארז ועצי אשוח ככל חפצו. יא וַיַּתֵּן שְׁלֹמֹה לִחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף קָר חִטָּה לְאֶחֱמַת בֵּיתוֹ וְעֶשְׂרִים קָר שֶׁמֶן טָהוֹר. כָּךְ נָתַן שְׁלֹמֹה לִחִירָם שָׁנָה לְשָׁנָה. יב וַיַּתֵּן ה' לִשְׁלֹמֹה חָכְמָה כַּאֲשֶׁר דִּבְרָתוֹ וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיַּעֲשׂוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. יג וַיַּעֲשׂוּ מֶלֶךְ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּכָּל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. יד וַיְשַׁלַּח אֹתָם לִבְנוֹן עֶשְׂרִים אֶלֶף לָחָד בְּמִתְחָקִים וְחָדָשִׁים הָיוּ בְּבֵּנוֹן וְאֶת־חָדָשִׁים בַּמָּלָּכָה. טוֹב הָיוּ לָשְׁבְעִים אֶלֶף נֹשְׁאֵי מְשָׁבָרִים וְשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֹצְבֵי אֲבָלִים בַּהֲרָכָה. יז ויצוה המלך, וייחצו אבנים גדולות, אבנים יקרות, ליסוד הבית באבן מעובדת. 18 בוני שלמה, בוני חירם והגבעלי, עיצבו אותם, והכינו את העצים ואת האבנים לבנות את הבית.
ו:א ויהי בשנה השמונים וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית למלכות שלמה על ישראל בחודש זיו הוא החדש השני ויחל לבנות את בית ה'. ב הבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו שלשים אמה גובהו. ג והאולם שלפני היכל הבית עשרים אמה ארכו כרחב הבית ועשר אמה רחבו לפני הבית. ד לבית עשה חלונות סבכה. ה על קיר הבית בנה קומות סביב על קירות הבית סביב על ההיכל ועל הדביר ויעש תאים סביב. ו הקומה התחתונה הייתה חמש אמות רחבה, והאמצעית שש אמות רחבה, והשלישית שבע אמות רחבה; כי מבחוץ עשה קצוות [בקיר] הבית סביב, למען לא יחזיקו [הקורות] בקירות הבית. ז הבית, כאשר היה בונה, היה בנוי מאבנים שהוכנו מחצבה; ולא פטיש ולא גרזן ולא כל כלי ברזל נשמע בבית, כאשר היה בונה. ח פתח לחדרי הצד האמצעיים היה בצד ימין של הבית; ובמדרגות מתפתלות היו עולים אל הקומה האמצעית, ומן האמצעית אל השלישית. ט ויבן את הבית, וכלותו; ויכסה את הבית בקורות ובלוחות ארז. 10 ויבן את הקומות על פני כל הבית, חמש אמות גובה כל אחת, והן נשענו על הבית בעצי ארז. יא ויהי דבר ה' אל שלמה לאמר:
יב אל הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקותיי ועשה את משפטיי ואת כל מצוותיי שמור ללכת בהם, והקמתי את דברי עמך אשר דברתי אל דוד אביך.
יג אשכן בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל.
ד ויבן שלמה את הבית וכלה אותו.
ט"ו את קירות הבית מבפנים לוחות ארזים מקרקע הבית ועד קירות התקרה כיסה אותם מבפנים עץ ואת קרקע הבית כיסה לוחות אשוחים.
ט"ז עשרים אמה בנה על אחורי הבית לוחות ארזים מקרקע הבית ועד קירות התקרה בנה לו מבפנים לדביר לקודש הקדשים. יז הבית, הוא ההיכל שלפני [הדביר], ארבעים אמה [אורך]. 18 ארז היה על הבית מבפנים, מגולף ניצנים ופרחים פתוחים; הכל ארז; אבן לא נראתה. 19 וַיַּכִּין דביר בתוך הבית מבפנים, להניח שם את ארון ברית ה'. 20 בתוך הדביר היה [מרחב] עשרים אמה ארך, ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה גובהו; וַיַּצֵּהוּ זהב טהור; וַיַּצֵּהוּ את המזבח בארזים. 21 וַיַּצֵּף שלמה את הבית מבפנים זהב טהור; וַיַּשְׁרֹשׁ שְׁלָשׁוֹת זהב לִפְנֵי הדביר; וַיַּצֵּהוּ זהב. 22 את כל הבית צִפּה זהב, עד שכל הבית; ואת כל המזבח אשר לדביר צִפּה זהב. 23 בדביר עשה שני כרובים עץ זית, עשר אמות גובה כל אחד. 24 חמש אמות היה כנף הכרוב האחת, וחמש אמות היה כנף הכרוב השנייה; מקצה כנף אחת ועד קצה כנף השנייה היו עשר אמות. 25 הכרוב השני היה עשר אמות; שני הכרובים היו מידה אחת וצורה אחת. 26 גובה הכרוב האחד היה עשר אמות, וכן היה הכרוב השני. 27 הציב את הכרובים בתוך הבית הפנימי; וכנפי הכרובים היו פרושים, וכנף האחד נגעה בקיר האחד, וכנף הכרוב השני נגעה בקיר השני; וכנפיהם נגעו זו בזו בתוך הבית. 28 וציפה את הכרובים זהב. 29 ואת כל קירות הבית סביב גילף פסלי כרובים ותמרים ופרחים פתוחים, מבפנים ומחוץ. 30 את רצפת הבית ציפה זהב מבפנים ומחוץ. 31 לפתח הדביר עשה דלתות עץ זית, והמשקוף והמזוזות היו חמישית. 32 ויעש שתי דלתות עץ זית, ויגיל עליהן פסלי כרובים ותמרים ופרחים פתוחים, ויצפה אותם זהב, ויפשט את הזהב על הכרובים ועל התמרים. 33 וכן עשה לפתח בית המקדש מזוזות עץ זית, מהרביעי; 34 ושתי דלתות עץ אשוח, שתי כנפי דלת אחת מתקפלות, ושתי כנפי דלת השנייה מתקפלות. 35 ויגיל עליהן כרובים ותמרים ופרחים פתוחים; וַיַּצֵּף אֹתָם, זָהָב, תַּחֲזִיב, עַל-הַחֲצִיצָה.לו ויבן את החצר הפנימית משלושה נדבות אבנים גזיתות ונדבות קורות ארז.
לז בשנה הרביעית הניח בית ה' יסוד בחודש זיו.
בשנה האחת עשרה בחודש בול הוא החדש השמיני נשלם הבית בכל חלקיו וככל מבנהו, כך היה בבנייתו שבע שנים.
ברית חדשה: מעשי השליחים ז', א'-כ"ט
ז', א' ויאמר הכהן הגדול: "האם כן הדבר?"
ב' ויאמר: "אחים ואבות, שמעו. נראה אלוהי הכבוד אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהריים לפני שישב בחרן.
ג' ויאמר אליו: 'לך מארצך ומאלתך ולך אל הארץ אשר אראך'. 4 ויצא מארץ הכסדים וישב בחרן. משם, כשמת אביו, העבירו אלוהים אל הארץ הזאת, אשר שם אתם יושבים עכשיו.
5 לא נתן לו נחלה בה, אפילו לא דריכה. הוא הבטיח לתת אותה לו ולזרעו אחריו, בעודו לא היה לו בן.
6 כך דיבר אלוהים: כי יחיו זרעו כגרים בארץ נוכריה, ויהיו עבדים ויהיו רעים ארבע מאות שנה.
7 'אשפט את הגוי אשר יהיו עבדים לו', אמר אלוהים, 'אחרי כן יצאו ויעבדו אותי במקום הזה'. ח ויתן לו את ברית המילה. וַיַּלְדֶּה אַבְרָהָם אֶת-יְצָחָק וַיַּלְדֶּהוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. יצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות.
ט וַיִּקְנָא הַאבות בֵּי יוֹסֵף וַיַּמְכָּרוּ אֶל-מִצְרַיִם וַיְהִי אֱלֹהִים עִמּוֹ.
י וַיְשָׁלֵהוּ מִכָּל צָרָיו וַיַּתֵּן לוֹ חֶסֶן וְחָכְמָה לִפְנֵי פֶּרֶה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיַּמִּנָּהוּ לְפֶּרֶה אֶל-מִצְרַיִם וַיַּמָּנָהּ לְכָל-בֵּיתוֹ.
יא וּבְרָעָב בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם וְכָנַעַן וְצָרָה גְדוֹלָה וְלֹא מָצָא אֲבוֹתֵינוּ אֶחָד.
בַּשְּׁמֹעַ יַעֲקֹב כִּי-יְשָׁרָה בְּמִצְרַיִם וַיַּשְׁלַח אֲבוֹתֵינוּ בְּפֶּרֶחָנָה.
יְגַבְרַת יוֹסֵף לְאֶחָיו וַיִּגְלַה יוֹסֵף לַפֶּרֶה. יד וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל קרוביו שבעים וחמש נפשות.
טו יעקב ירד מצרים וימת הוא ואבותינו.
טז ויבואו שכם ויוטמנו בקבר אשר קנה אברהם בכסף מאת בני חמור משכם.
יז "וכאשר קרב עת ההבטחה אשר נשבע אלוהים לאברהם, העם גדל ורב במצרים,
18 עד אשר יקם מלך אחר, אשר לא ידע את יוסף.
19 הוא עבד בעורמה עם גזענו, ועשה עוול באבותינו, עד אשר יגרש את תינוקותיהם, למען לא יחיו.
20 בעת ההיא נולד משה, והוא היה יפה תואר מאוד, והוא גדל שלושה חדשים בבית אביו.
21 וכאשר גורש, ותקח אותו בת פרעה, ותגדל אותו כבן שלה.
22 משה למד בכל חכמת המצרים, והוא היה גבור בדבריו ובמעשיו.
23 וכאשר היה בן ארבעים שנה, עלה על ליבו לבקר את אחיו בני ישראל.
24 וירא אחד מהם עוול, הגן עליו, ונקם את הנדכא, והכה את מצרים.
25 הוא שיער שאחיו הבינו שאלוהים, בידו, נותן להם ישועה; אך הם לא הבינו.
26 "למחרת נראה אליהם בעודם נלחמים, ודחק בהם להיות שוב בשלום, לאמר: 'אדונים, אחים אתם. למה אתם עוולים איש לרעהו?'
27 אך זה שעשה עוול לרעך דחף אותו, לאמר: 'מי מינה אותך לשליט ולשופט עלינו?
28 האם אתה רוצה להרוג אותי, כשם שהרגת את המצרי אתמול?'
29 משה ברח מהדבר הזה, והיה לגר בארץ מדין, שם היה לו שני בנים.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
