FEBRUARY 26
PSALMS: 26, 56, 86, 116, 146
PROVERBS: 26
OLD TESTAMENT: 1 SAMUEL 22:1 - 23:29
NEW TESTAMENT: JOHN 10:1 - 29
PSALMS: 26
1 Judge me, LORD, for I have walked in my integrity.
I have trusted also in LORD without wavering.
2 Examine me, LORD, and prove me.
Try my heart and my mind.
3 For your loving kindness is before my eyes.
I have walked in your truth.
4 I have not sat with deceitful men,
Neither will I go in with hypocrites.
5 I hate the assembly of evil-doers,
And will not sit with the wicked.
6 I will wash my hands in innocence,
So I will go about your altar, LORD;
7 That I may make the voice of thanksgiving to be heard,
And tell of all your wondrous works.
8 LORD, I love the habitation of your house,
The place where your glory dwells.
9 Don't gather my soul with sinners,
Nor my life with bloodthirsty men;
10 In whose hands is wickedness,
Their right hand is full of bribes.
11 But as for me, I will walk in my integrity.
Redeem me, and be merciful to me.
12 My foot stands in an even place.
In the congregations will I bless the LORD.
PSALMS: 56
1 Be merciful to me, God, for man wants to swallow me up.
All day long, he attacks and oppresses me.
2 My enemies want to swallow me up all day long,
For they are many who fight proudly against me.
3 When I am afraid, I will put my trust in you.
4 In God, I praise his word. In God,
I put my trust. I will not be afraid.
What can flesh do to me?
5 All day long they twist my words.
All their thoughts are against me for evil.
6 They conspire and lurk,
Watching my steps, they are eager to take my life.
7 Shall they escape by iniquity? I
n anger cast down the peoples, God.
8 You number my wanderings.
You put my tears into your bottle.
Aren't they in your book?
9 Then shall my enemies turn back in the day that I call.
I know this, that God is for me.
10 In God, I will praise his word. In the LORD,
I will praise his word.
11 I have put my trust in God.
I will not be afraid.
What can man do to me?
12 Your vows are on me, God.
I will give thank offerings to you.
13 For you have delivered my soul from death,
And prevented my feet from falling,
That I may walk before God in the light of the living.
PSALMS: 86
1 Hear, LORD, and answer me,
For I am poor and needy.
2 Preserve my soul, for I am godly.
You, my God, save your servant who trusts in you.
3 Be merciful to me, Lord,
For I call to you all day long.
4 Bring joy to the soul of your servant,
For to you, Lord, do I lift up my soul.
5 For you, Lord, are good, and ready to forgive;
Abundant in loving kindness to all those who call on you.
6 Hear, LORD, my prayer.
Listen to the voice of my petitions.
7 In the day of my trouble I will call on you,
For you will answer me.
8 There is no one like you among the gods, Lord,
Nor any deeds like your deeds.
9 All nations you have made will come and worship before you, Lord.
They shall glorify your name.
10 For you are great, and do wondrous things.
You are God alone.
11 Teach me your way, LORD.
I will walk in your truth.
Make my heart undivided to fear your name.
12 I will praise you, Lord my God, with my whole heart.
I will glorify your name forevermore.
13 For your loving kindness is great toward me.
You have delivered my soul from the lowest She'ol.
14 God, the proud have risen up against me.
A company of violent men have sought after my soul,
And they don't hold regard for you before them.
15 But you, Lord, are a merciful and gracious God,
Slow to anger, and abundant in loving kindness and truth.
16 Turn to me, and have mercy on me!
Give your strength to your servant.
Save the son of your handmaid.
17 Show me a sign of your goodness,
That those who hate me may see it, and be put to shame,
Because you, LORD, have helped me, and comforted me.
PSALMS: 116
1 I love the LORD, because he listens to my voice,
And my cries for mercy.
2 Because he has turned his ear to me,
Therefore I will call on him as long as I live.
3 The cords of death surrounded me,
The pains of She'ol got a hold on me.
I found trouble and sorrow.
4 Then called I on the name of the LORD:
"The LORD, I beg you, deliver my soul."
5 Gracious is the LORD, and righteous;
Yes, our God is merciful.
6 The LORD preserves the simple.
I was brought low, and he saved me.
7 Return to your rest, my soul,
For the LORD has dealt bountifully with you.
8 For you have delivered my soul from death,
My eyes from tears,
And my feet from falling.
9 I will walk before the LORD in the land of the living.
10 I believed, therefore I said,
"I was greatly afflicted."
11 I said in my haste,
"All men are liars."
12 What will I give to the LORD for all his benefits toward me?
13 I will take the cup of salvation,
and call on the name of the LORD.
14 I will pay my vows to the LORD,
Yes, in the presence of all his people.
15 Precious in the sight of the LORD is the death of his holy ones.
16 LORD, truly I am your servant.
I am your servant, the son of your handmaid.
You have freed me from my chains.
17 I will offer to you the sacrifice of thanksgiving,
And will call on the name of the LORD.
18 I will pay my vows to the LORD,
Yes, in the presence of all his people,
19 In the courts of the LORD's house,
In the midst of you, Yerushalayim.
Praise the LORD!
PSALMS: 146
1 Praise the LORD!
Praise the LORD, my soul.
2 While I live, I will praise the LORD.
I will sing praises to my God as long as I exist.
3 Don't put your trust in princes,
Each a son of man in whom there is no help.
4 His spirit departs, and he returns to the eretz.
In that very day, his thoughts perish.
5 Happy is he who has the God of Ya`akov for his help,
Whose hope is in the LORD, his God:
6 Who made heaven and eretz,
The sea, and all that is in them;
Who keeps truth forever;
7 Who executes justice for the oppressed;
Who gives food to the hungry.
The LORD frees the prisoners.
8 The LORD opens the eyes of the blind.
The LORD raises up those who are bowed down.
The LORD loves the righteous.
9 The LORD preserves the sojourners.
He upholds the fatherless and widow,
But the way of the wicked he turns upside down.
10 The LORD will reign forever;
Your God, O Tziyon, to all generations. Praise the LORD!
PROVERBS: 26
1 Like snow in summer, and as rain in harvest,
So honor is not fitting for a fool.
2 Like a fluttering sparrow,
Like a darting swallow,
So the undeserved curse doesn't come to rest.
3 A whip for the horse, a bridle for the donkey,
And a rod for the back of fools!
4 Don't answer a fool according to his folly,
Lest you also be like him.
5 Answer a fool according to his folly,
Lest he be wise in his own eyes.
6 One who sends a message by the hand of a fool
Is cutting off feet and drinking violence.
7 Like the legs of the lame that hang loose:
So is a parable in the mouth of fools.
8 As one who binds a stone in a sling,
So is he who gives honor to a fool.
9 Like a thornbush that goes into the hand of a drunkard,
So is a parable in the mouth of fools.
10 As an archer who wounds all,
So is he who hires a fool
Or he who hires those who pass by.
11 As a dog that returns to his vomit,
So is a fool who repeats his folly.
12 Do you see a man wise in his own eyes?
There is more hope for a fool than for him.
13 The sluggard says,
"There is a lion in the road!
A fierce lion roams the streets!"
14 As the door turns on its hinges,
So does the sluggard on his bed.
15 The sluggard buries his hand in the dish.
He is too lazy to bring it back to his mouth.
16 The sluggard is wiser in his own eyes
Than seven men who answer with discretion.
17 Like one who seizes a dog's ears
Is one who passes by and meddles in a quarrel not his own.
18 Like a madman who shoots firebrands, arrows, and death,
19 Is the man who deceives his neighbor and says,
"Am I not joking?"
20 For lack of wood the fire goes out;
Where there is no gossip, a quarrel dies down.
21 As coals are to hot embers, And wood to fire,
So is a contentious man to kindle strife.
22 The words of a whisperer are as dainty morsels,
They go down into the innermost parts.
23 Like silver dross on an earthen vessel
Are the lips of a fervent one with an evil heart.
24 A malicious man disguises himself with his lips,
But he harbors evil in his heart.
25 When his speech is charming, don't believe him;
For there are seven abominations in his heart:
26 His malice may be concealed by deception,
But his wickedness will be exposed in the assembly.
27 Whoever digs a pit shall fall into it. ‘
Whoever rolls a stone, it will come back on him.
28 A lying tongue hates those it hurts;
And a flattering mouth works ruin.
OLD TESTAMENT: 1 SAMUEL 22:1 - 23:29
22:1 David therefore departed there, and escaped to the cave of `Adullam: and when his brothers and all his father's house heard it, they went down there to him. 2 Everyone who was in distress, and everyone who was in debt, and everyone who was discontented, gathered themselves to him; and he became captain over them: and there were with him about four hundred men. 3 David went there to Mitzpeh of Mo'av: and he said to the king of Mo'av, Please let my father and my mother come forth, [and be] with you, until I know what God will do for me. 4 He brought them before the king of Mo'av: and they lived with him all the while that David was in the stronghold. 5 The prophet Gad said to David, Don't stay in the stronghold; depart, and get you into the land of Yehudah. Then David departed, and came into the forest of Heret. 6 Sha'ul heard that David was discovered, and the men who were with him: now Sha'ul was sitting in Gevah, under the tamarisk tree in Ramah, with his spear in his hand, and all his servants were standing about him. 7 Sha'ul said to his servants who stood about him, Hear now, you Binyamini; will the son of Yishai give everyone of you fields and vineyards, will he make you all captains of thousands and captains of hundreds, 8 that all of you have conspired against me, and there is none who discloses to me when my son makes a league with the son of Yishai, and there is none of you who is sorry for me, or discloses to me that my son has stirred up my servant against me, to lie in wait, as at this day? 9 Then answered Do'eg the Edomite, who stood by the servants of Sha'ul, and said, I saw the son of Yishai coming to Nov, to Achimelekh the son of Achituv. 10 He inquired of the LORD for him, and gave him victuals, and gave him the sword of Golyat the Pelishti. 11 Then the king sent to call Achimelekh the Kohen, the son of Achituv, and all his father's house, the Kohanim who were in Nov: and they came all of them to the king. 12 Sha'ul said, Hear now, you son of Achituv. He answered, Here I am, my lord. 13 Sha'ul said to him, Why have you conspired against me, you and the son of Yishai, in that you have given him bread, and a sword, and have inquired of God for him, that he should rise against me, to lie in wait, as at this day? 14 Then Achimelekh answered the king, and said, Who among all your servants is so faithful as David, who is the king's son-in-law, and is taken into your council, and is honorable in your house? 15 Have I today begun to inquire of God for him? be it far from me: don't let the king impute anything to his servant, nor to all the house of my father; for your servant knows nothing of all this, less or more. 16 The king said, You shall surely die, Achimelekh, you, and all your father's house. 17 The king said to the guard who stood about him, Turn, and kill the Kohanim of the LORD; because their hand also is with David, and because they knew that he fled, and didn't disclose it to me. But the servants of the king wouldn't put forth their hand to fall on the Kohanim of the LORD. 18 The king said to Do'eg, Turn you, and fall on the Kohanim. Do'eg the Edomite turned, and he fell on the Kohanim, and he killed on that day eighty-five persons who wore a linen efod. 19 Nov, the city of the Kohanim, struck he with the edge of the sword, both men and women, children and nursing babies, and oxen and donkeys and sheep, with the edge of the sword. 20 One of the sons of Achimelekh, the son of Achituv, named Avyatar, escaped, and fled after David. 21 Avyatar told David that Sha'ul had slain the LORD's Kohanim. 22 David said to Avyatar, I knew on that day, when Do'eg the Edomite was there, that he would surely tell Sha'ul: I have occasioned [the death] of all the persons of your father's house. 23 Abide you with me, don't be afraid; for he who seeks my life seeks your life: for with me you shall be in safeguard.
23:1 They told David, saying, Behold, the Pelishtim are fighting against Ke`ilah, and are robbing the threshing floors. 2 Therefore David inquired of the LORD, saying, Shall I go and strike these Pelishtim? the LORD said to David, Go, and strike the Pelishtim, and save Ke`ilah. 3 David's men said to him, Behold, we are afraid here in Yehudah: how much more then if we go to Ke`ilah against the armies of the Pelishtim? 4 Then David inquired of the LORD yet again. The LORD answered him, and said, Arise, go down to Ke`ilah; for I will deliver the Pelishtim into your hand 5 David and his men went to Ke`ilah, and fought with the Pelishtim, and brought away their cattle, and killed them with a great slaughter. So David save the inhabitants of Ke`ilah. 6 It happened, when Avyatar the son of Achimelekh fled to David to Ke`ilah, that he came down with an efod in his hand.7 It was told Sha'ul that David was come to Ke`ilah. Sha'ul said, God has delivered him into my hand; for he is shut in, by entering into a town that has gates and bars. 8 Sha'ul summoned all the people to war, to go down to Ke`ilah, to besiege David and his men. 9 David knew that Sha'ul was devising mischief against him; and he said to Avyatar the Kohen, Bring here the efod. 10 Then said David, O LORD, the God of Yisra'el, your servant has surely heard that Sha'ul seeks to come to Ke`ilah, to destroy the city for my sake. 11 Will the men of Ke`ilah deliver me up into his hand? will Sha'ul come down, as your servant has heard? LORD, the God of Yisra'el, I beg you, tell your servant. The LORD said, He will come down. 12 Then said David, Will the men of Ke`ilah deliver up to me and my men into the hand of Sha'ul? the LORD said, They will deliver you up. 13 Then David and his men, who were about six hundred, arose and departed out of Ke`ilah, and went wherever they could go. It was told Sha'ul that David was escaped from Ke`ilah; and he gave up going there. 14 David abode in the wilderness in the strongholds, and remained in the hill-country in the wilderness of Zif. Sha'ul sought him every day, but God didn't deliver him into his hand 15 David saw that Sha'ul had come out to seek his life: and David was in the wilderness of Zif in the wood. 16 Yonatan, Sha'ul's son, arose, and went to David into the wood, and strengthened his hand in God. 17 He said to him, Don't be afraid; for the hand of Sha'ul my father shall not find you; and you shall be king over Yisra'el, and I shall be next to you; and that also Sha'ul my father knows. 18 They two made a covenant before the LORD: and David abode in the wood, and Yonatan went to his house. 19 Then came up the Zifim to Sha'ul to Gevah, saying, Doesn't David hide himself with us in the strongholds in the wood, in the hill of Hakhilah, which is on the south of the desert
20 Now therefore, O king, come down, according to all the desire of your soul to come down; and our part shall be to deliver him up into the king's hand. 21 Sha'ul said, Blessed be you of the LORD; for you have had compassion on me 22 Plesease go make yet more sure, and know and see his place where his haunt is, [and] who has seen him there; for it is told me that he deals very subtly. 23 See therefore, and take knowledge of all the lurking-places where he hides himself, and come you again to me of a certainty, and I will go with you: and it shall happen, if he be in the land, that I will search him out among all the thousands of Yehudah. 24 They arose, and went to Zif before Sha'ul: but David and his men were in the wilderness of Ma`on, in the `Aravah on the south of the desert. 25 Sha'ul and his men went to seek him. They told David: why he came down to the rock, and abode in the wilderness of Ma`on. When Sha'ul heard [that], he pursued after David in the wilderness of Ma`on. 26 Sha'ul went on this side of the mountain, and David and his men on that side of the mountain: and David made haste to get away for fear of Sha'ul; for Sha'ul and his men compassed David and his men round about to take them. 27 But there came a messenger to Sha'ul, saying, Haste you, and come; for the Pelishtim have made a raid on the land. 28 So Sha'ul returned from pursuing after David, and went against the Pelishtim: therefore they called that place Sela-Hammachlekot. 29 David went up from there, and lived in the strongholds of `En-Gedi.
NEW TESTAMENT: JOHN 10:1 - 29
10:1 "Most assuredly, I tell you, one who doesn't enter by the door into the sheep fold, but climbs up some other way, the same is a thief and a robber.
2 But one who enters in by the door is the shepherd of the sheep.
3 The gatekeeper opens the gate for him, and the sheep listen to his voice. He calls his own sheep by name, and leads them out.
4 Whenever he brings out his own sheep, he goes before them, and the sheep follow him, for they know his voice.
5 They will by no means follow a stranger, but will flee from him; for they don't know the voice of strangers."
6 Yeshua spoke this parable to them, but they didn't understand what he was telling them.
7 Yeshua therefore said to them again, "Most assuredly, I tell you, I am the sheep's door.
8 All who came before me are thieves and robbers, but the sheep didn't listen to them.
9 I am the door. If anyone enters in by me, he will be saved, and will go in and go out, and will find pasture.
10 The thief only comes to steal, kill, and destroy. I came that they may have life, and may have it abundantly.
11 I am the good shepherd. The good shepherd lays down his life for the sheep.
12 He who is a hired hand, and not a shepherd, who doesn't own the sheep, sees the wolf coming, leaves the sheep, and flees. The wolf snatches the sheep, and scatters them.
13 The hired hand flees because he is a hired hand, and doesn't care for the sheep.
14 I am the good shepherd. I know my own, and I'm known by my own;
15 even as the Father knows me, and I know the Father. I lay down my life for the sheep.
16 I have other sheep, which are not of this fold. I must bring them also, and they will hear my voice. They will become one flock with one shepherd.
17 Therefore the Father loves me, because I lay down my life, that I may take it again.
18 No one takes it away from me, but I lay it down by myself. I have power to lay it down, and I have power to take it again. I received this mitzvah from my Father."
19 Therefore a division arose again among the Yehudim because of these words.
20 Many of them said, "He has a demon, and is mad! Why do you listen to him?"
21 Others said, "These are not the sayings of one possessed by a demon. It isn't possible for a demon to open the eyes of the blind, is it?"
22 It was the Feast of Hanukkah at Yerushalayim.
23 It was winter, and Yeshua was walking in the temple, in Shlomo's porch.
24 The Yehudim therefore came around him and said to him, "How long will you hold us in suspense? If you are the Messiah, tell us plainly."
25 Yeshua answered them, "I told you, and you don't believe. The works that I do in my Father's name, these testify about me.
26 But you don't believe, because you are not of my sheep, as I told you.
27 My sheep hear my voice, and I know them, and they follow me.
28 I give eternal life to them. They will never perish, and no one will snatch them out of my hand.
29 My Father, who has given them to me, is greater than all. No one is able to snatch them out of my Father's hand.
26 בפברואר
תהילים: כו, נו, פו, קיטז, קמ"ו
משלי: כו
הברית הישנה: שמואל א' כב:1 - כג:29
הברית החדשה: יוחנן י':1 - 29
תהילים: כו
1 שפטי אותי ה' כי בתמימותי הלכתי.
וגם בה' בטחתי לא סול.
2 בחני ה' ונסה אותי.
בחני את לבי ואת נפשי.
3 כי חסדו לנגד עיני.
באמתך הלכתי.
4 לא ישבתי עם רמאים,
ועם צבועים לא אבוא.
5 שנאתי קהל רשעים,
ועם רשעים לא אשב.
ו ארחץ ידי בתמימות,
אז סביב מזבחך, ה';
7 למען אשמע קול תודות,
ואספר את כל נפלאותיך.
8 ה', אהבתי משכן ביתך,
מקום שוכן כבודך.
9 אל תאסוף נפשי עם חטאים,
וחיי עם צמאי דמים;
10 אשר בידיהם רשע,
ימינם מלא שוחד.
11 ואני אלך בתמימותי.
גאולי וחנני.
12 רגלי עומדת במקום ישר.
בקהלות אברך את ה'.
תהילים: 56
1 חנני אלוהים, כי אדם חפץ לבלעי.
כל היום תוקף אותי וצועק אותי. 2 אויבי רוצים לבלעי אותי כל היום,
כי רבים הם הנלחמים בי בגאון.
3 כשאפחד, אשים בך בטחתי.
4 באלוהים אשבח את דברו. באלוהים אשים בטחתי, לא אפחד.
מה יעשה לי בשר?
5 כל היום מעוותים את דברי.
כל מחשבותיהם עליי לרעה.
6 קשרו קשרים ואורבים,
צופים צעדי, להוטים לקחת את חיי.
7 האם ימלטו בעוול?
באף אפיל עמים, אלוהים.
8 ספרת נדודי.
שמת דמעותי בבקבוקך.
הלא בספרך הן?
9 אז ישובו אויבי ביום אקרא.
את זאת ידעתי, כי אלוהים לי.
10 באלוהים אשבח את דברו. ביהוה,
אשבח דברו.
11 בטחתי באלוהים.
לא אירא.
מה יעשה לי אדם?
12 נדריך עליי, אלוהים.
אביא לך תודות.
13 כי הצלת נפשי ממות,
ומנעת רגלי ממפלה,
למען אלך לפני אלוהים באור חיים.
תהילים: 86
1 שמע ה' וענהני,
כי עני ואביון אנכי.
2 שמור נפשי, כי צדיק אנכי.
אתה, אלוהי, הושיע את עבדך הבוטח בך.
3 חנן אותי, ה',
כי אליך קורא כל היום.
4 שמח את נפש עבדך,
כי אליך ה' אשא נפשי.
5 כי טוב אתה ה' וסליחה; רב חסד לכל קוראיך.
6 שמע ה' תפילתי. הקשב לקול תחנוני.
7 ביום צרתי אקרא לך,
כי תענני.
8 אין כמוך באלים, ה',
ואין מעשים כמעשיך.
9 כל הגויים שעשית יבואו וישתחוו לפניך, ה'. יהבדו שמך.
10 כי גדול אתה ועשית נפלאות.
אתה לבדך.
11 למדני ה' דרכך.
באמיתך אלך. הפוך את ליבי לבלתי נפרד ליראה את שמך.
12 בכל לבי אודה לך ה' אלוהי.
עד עולם אכבד שמך.
13 כי גדול חסדך עלי. הצלת את נפשי משאול תחתית.
14 אלוהים, קמו עלי גאוות. קהל אנשי אלים דרשו את נפשי,
ולא ישאו לך לפניהם.
15 ואתה ה' אל רחום וחנון,
ארך אפיים ורב חסד ואמת.
16 פנה אליי ורחם עלי! תן כוחך לעבדך. הושיע את בן שפחתך.
17 הראת לי אות לטובך,
למען יראו שונאי ויתביישו,
כי אתה ה' עזרתני ונחמתני.
תהילים: קי"ז
1 אהבתי את ה' כי שמע קולי,
ולצעקותי.
2 כי נטה אזני אליי,
לכן אקרא לו כל חי.
3 חבלי מוות הקיפו אותי,
מכאובי שאול אחזו בי.
צרה ויגון מצאתי.
4 אז אקרא בשם ה':
"ה' נא הציל נפשי."
5 חנון ה' וצדיק,
כן רחום אלוהינו.
6 יהוה שומר פשטים.
נפלתי והושיעני.
7 שובי למנוחתך נפשי,
כי ה' עשה לך טוב.
8 כי הצלת נפשי ממות,
עיני מדמעה,
ורגלי ממפלה. 9 אלך לפני ה' בארץ החיים.
10 האמנתי, לכן אמרתי,
"נצרהי מאוד."
11 אמרתי בחיפזוני,
"כל האדם שקרנים."
12 מה אתן לה' על כל גמוליו עמי?
13 אשא כוס ישועה,
ואקרא בשם ה'.
14 אשלם נדריי לה',
ובפני כל עמו.
15 יקר בעיני ה' מות קדושיו.
16 ה', אמנם אני עבדך.
אני עבדך בן שפחתך.
אתה שחררתני מכבלי.
17 אקריב לך זבח תודה,
ובשם ה' אקרא.
יח אשלם נדריי לה',
ובפני כל עמו,
19בחצרות בית ה',
בתוךכם ירושלים.
הללו את ה'!
תהילים: קמו
1הללו את ה'!
הללו את ה', נפשי.
2חיי אודה את ה'.
אשיר לאלהי כל ימי קיומי.
3אל תבטחו בנשיאים,
כל בן אדם אשר אין בו עזרה.
4רוחו תסתלק וישב לארץ.
ביום ההוא יאבדו מחשבותיו.
5אשרי אלוהי יעקב לעזרתו,
אשר תקוותו בה' אלוהיו.
6עושה שמים וארץ,
ים וכל אשר בהם.
שומר אמת לנצח;
7 עושה משפט לעשוקים; נותן מזון לרעבים. ה' משחרר אסירים.
8 ה' פוקח עיני עיוורים. ה' מקים שפונים. ה' אוהב צדיקים.
9 ה' שומר גרים. יתום ואלמנה יסמך,
ודרך רשעים יהפוך.
10 ה' ימלוך לנצח; אלוהיך ציון, לדורות. הלל את ה'!
משלי: 26
1 כשלג בקיץ וכמטר בקציר,
כן לא יראוי כבוד לכסיל.
2 כדרור מתנופף,
כסנונית מתרוצצת,
כך לא תנוח קללה שלא ראויה.
3 שוט לסוס, רסן לחמור,
ושבט לגב כסילים!
4 אל תענה כסיל כאיוולתו,
פן תהיה כמוהו.
5 ענה כסיל כאיוולתו,
פן יהיה חכם בעיניו.
6 שולח הודעה ביד כסיל
קצץ רגליים ושותה חמס.
7 כרגלי פיסח תלויות,
כן משל בפי כסילים.
8 כקושר אבן בקלע,
כן נותן כבוד לכסיל.
9 כְּסִחַן הַבָּא בְּיָד שִׁיכּוֹר,
כן מִשְׁלָל בְּפִי נִסְפִּים.
10 כְּקַשְׁט הַפָּעֵד אֶת־כָּל,
כן שוכר נִסְפִּים,
או שוכר עוברים.
11 כְּכָלַב שׁוּב אֶל־קִיאוֹ,
כן נִסְפִּים שׁוֹבֵר אֶת־נִסְפִּים.
12 הַמִּרְאֶה חָכָם בְּעֵינָיו?
יש תְּקוֹוָה לְנִסְפִּים מִמִּיו.
13 הַעֲצָל יֹאמֵר,
"אֲרִי בַּדֶּרֶךְ,
ארִי עָל שׁוּט בַּחוּצוֹת!"
14 כְּדֶל סוֹבֶר עַל־צִירֵיהּ,
כן נִסְפִּים עַל־מִשְׁכָּבוֹ.
15 הַעֲצָל טוֹבֵן יָדוֹ בַּצַּח,
הוּא עָצֵל מִשְׁבֵּאת אֶל־פִּיו.
16 הַעֲצָל חָכָם בְּעֵינָיו,
משבעה עונים בתבונה.
17 כמו מי שתופס אוזני כלב
כך מי שעובר ומתערב בריב שאינו שלו.
18 כמו משוגע שיורה דליקות, חצים ומוות,
19 כך איש המרמה את רעהו ואומר,
"הלא אני מתבדח?"
20 במחסור עץ תכבה האש;
במקום שאין רכילות, תירגע ריב.
21 כגחלים לגחלים חמות, ועצים לאש,
כך איש ריב להבעיר ריב.
22 דברי לוחש כנקניקיות עדינות,
ירדו אל מעמקי הארץ.
23 כסיג כסף על כלי חרס
שפתי אדם לוהט בעל לב רע.
24 איש זדון מתחפש בשפתיו,
ובלבו טמון רע.
25 כשדבריו חן, אל תאמין לו;
כי שבע תועבות בלבו:
26 זדונו יכול להיות מוסתר במרמה,
ובקהל יתגלה רשעתו.
27 מי שחופר בור ייפול בו. '
מי שגלגל אבן, היא תחזור עליו.
28 לשון שקר שונאת את מי שהיא פוגעת בו;
ופה חנף עושה הרס.
הברית הישנה: שמואל א' כב:א - כג:כ"ט
כב:א וַיֵּלֶךְ דָּוִד שָׁם וַיָּמָלַט אֶל-מַעֲרַת עַדוּלְם וַיַּשְׁמְעוּ אֶחָיָ וְכָל-בֵּית אָבִיו וַיְרַדוּ שָׁם אֵלָיו. ב' כָּל-צָרָה וְכָל-חָב וְכָל-הַמְעַרְצָה נַקְסוּ אֵלָיו וַיְהִי לָהֶם לִשְׂר וְהָיוּ עָמָיו כַּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. ג' הֵלֵךְ דָּוִד שָׁם מִצְפֶּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב יָצָא נָא אֲבִי וְאִמִּי עִמָּכֶם עַד-אֲדַע מַה-יֶעֱשֶׂה לִי אֱלֹהִים. ד' הִבִּיאֵם אֶל-פֶּרֶךְ מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל-יָמִים אֲשֶׁר-הָיָה דָוִד בְּמַצְרָה. ה' וַיֹּאמֶר גַד הַנָּבִיא אֶל-דָּוִד אַל-תָּשָׁב בַּמַּצְרָה לֵךְ לְכֹל-אֶרֶץ יְהוּדָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא אֶל יַעַר חֶרֶת. וַיְשְׁמַע שָׁאוּל כִּי נִגְלָה דָּוִד וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲשֶׁר עָמָיו וְשָׁב שָׁאוּל בְּגֶבֶע תַּחַת אֶשְׁמָר בְּיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו עֲמָדִים עָמָדָיו. ז' וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו הַעֲמָדִים עָמָדָיו שְׁמַעֲנָיוּ נָא בְּנִימִי הַהֲבָדִים לְכָלָכֶם שָׁדוֹת וכרְמִים הַהֲבָד אֶת־כָּלֶכם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְהַיַּשִּׂים אֶת־כָּלֶכם שָׂדוֹת וּשְׂרוֹת מֵאוֹת ח' כִּי קָשָׁרְתֶּם עָלַי וְאֵין מִכֶּם מְחַנֵּב עָלַי וְגִלָּתֶי כִּי בְּנִי הַסִּית עַבְדִּי לְאֹרֵב כְּהַיּוֹם הַזֶּה. ט ויען דואג האדומי, העמד על עבדי שאול, ויאמר: ראיתי את בן ישי בא נוב אל אחימלך בן אחיטוב. י וישאל בעדהוהו, ויתן לו אכלה, ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו. יא וישלח המלך לקרוא לאחימלך הכהן בן אחיטוב ולכל בית אביו הכהנים אשר בנוב, ויבאו כולם אל המלך. יב ויאמר שאול: שמע נא בן אחיטוב. ויאמר: הנני אדוני. יג ויאמר אליו שאול: למה קשרתם עליי קשר, אתה ובן ישי, כי נתת לו לחם וחרב, ושאלת בעדהו באלהים, לקום עלי לארוב כיום הזה. יד ויען אחימלך את המלך ויאמר מי בכל עבדיך נאמן כדוד והוא חתן המלך ונלקח על סעצך ונכבד בביתך הוא טו האם היום החלתי לדרוש באלוהים עבורו חלילה ממני אל יִשְׁפָּט המלך על עבדו ועל כל בית אבי כי עבדך לא ידע דבר מכל אלה קטן או גדול ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך ויאמר המלך אל הרצים העומדים עליו הפוך והרג את כהני ה' כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח ולא גילו לי ולא אבדו עבדי המלך להושיט את ידם לפלוט בכהני ה' יח ויאמר המלך אל דואג הפוך ופגע בכהנים וַיָּסֵב דֹּאֶג הַאדוֹמִי וַיַּפֵּל עַל הַכֹּהֲנִים וַיָּרַג בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמוֹנִים וְחֻשָּׁמָה נִשָּׁמִים נִשְׁבִים אֶת-עַפוֹד הַבַּד. י"ט בנובמבר, עיר הכוהנים, הכה לפי חרב, מְאֲשֶׁר וְמַנָּשִׁים, טֶפֶל וְיוֹנְקִים, וְבָקָר וַחֲמוֹרִים וצֹאן, לפי חרב. כ"ב, מִבְּנֵי אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִיטוּב, וְשָׁמוֹ אֲבִיתָר, בָּרַח וַיָּבַר אַחֲרֵי דָוִד. כ"א, וַיַּגִּיד אֲבִיתָר לְדָוִד כִּי הָרַג שָׁאוּל אֶת-כֹהֲנֵי ה'. כ"ב, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אֲבִיתָר, יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי-יֹהֵר יִגִּיד שָׁאוּל: אֲנִי הִגִּיר לַכָּל-נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ. כ"ג, שָׁב עִמִּי, אַל-תִּירָא; כִּי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי מַקְשִׁיבְךָ כִּי עִמִּי תִּשְׁמָר׃
23:1 ויגידו לדוד לאמר הנה הפלשתים נלחמים בקעילה ובוזזים את הגורן.2 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך ואכיתי את הפלשתים האלה? ויאמר יהוה לדוד לך והכיתי את הפלשתים והושיע את קעילה.3 אנשי דוד אמרו אליו הנה אנחנו מפחדים פה ביהודה כמה וכמה אם נלך קעילה על צבאות הפלשתים?4 וישאל דוד עוד ביהוה ויען אותו יהוה ויאמר קום רד קעילה כי אתן את הפלשתים בידך.5 וילך דוד ואנשיו קעילה וילחם בפלשתים ויביא את מקניהם ויהרגו מכה גדולה ויושע דוד את יושבי קעילה. ו ויהי כאשר ברח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה וירד ואפוד בידו. ז ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נמסרו אלהים בידי כי סגר הוא בבאו אל עיר אשר לה שערים ובריחים. ח ויקרא שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור על דוד ועל אנשיו. ט וידע דוד כי חובש עליו רעה שאול ויאמר אל אביתר הכהן הביא את האפוד. י ויאמר דוד יהוה אלוהי ישראל שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא קעילה להשמיד את העיר למעני. יא האם אנשי קעילה ימסרו אותי בידו? האם ירד שאול כאשר שמע עבדך? יהוה אלוהי ישראל, נא אמר לעבדתך. ויאמר יהוה יירד. 12 ויאמר דוד, האם ימסרו אנשי קעילה אותי ואת אנשיי ביד שאול? ויאמר יהוה, הם ימסרו אתכם. 13 ויקם דוד ואנשיו, כשש מאות איש, וילכו מקעילה, וילכו לכל אשר יכלו ללכת. ויגד לשאול כי בלט דוד מקעילה, ויחדל מלכת שמה. 14 וישב דוד במדבר, במבצרים, וישב בהר במדבר זיף. שאול דרש אותו כל היום, ולא מסר אותו אלוהים בידו. 15 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו, ודוד היה במדבר זיף, ביער. 16 יונתן בן שאול קם, וילך אל דוד היער, ויחזק את ידו באלהים. יז ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואני אהיה לך משנה וגם שאול אבי ידע זאת. יח שניהם כרתו ברית לפני ה' וישב דוד ביער ויונתן הלך לביתו. יט ויעלו הזפים אל שאול גבע לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במעוזים ביער בגבעת חכילה אשר נגבה למדבר. 20 ועתה המלך רדה ככל חפצ נפשך לרדת ואנחנו נמסורו ביד המלך. 21 ויאמר שאול ברוך אתה לה' כִּי חָמַלְתָּ עָלַי. 22 לֵךְ נָא הָדַע הַסְתִּיר וְדַע וְרָא מִקּוֹמוֹ אֲשֶׁר רַקְשׁוֹ וּמִי רָאָהוּ שָׁם כִּי נְגַד לִי כִּי עוֹרְמָה מְאֹד. 23 וְרָאוּ וְדַעוּ אֶת כָּל הַמַּסְבָּא שָׁם וְשָׁבוּ אֵלַי בְּדַע וָאֵלֶךְ אֶתְכֶם וְהָיָה אִם-הוּא בארץ וָאֶחֱפַרְשׁוֹ בְּכָל-אֶלֶפֵי יְהוּדָה. 24 וַיָּקוּ וַיֵּלְכוּ זִיף לִפְנֵי שָׁאוּל וּדָוִד וְאֶנְשָׁיו בְּמִדְבַּר מַעֲנָתוֹ בַּרְבָּה מִנֶּגֶד. 25 וַיֵּלְכוּ שָׁאוּל וְאֶנְשָׁיו לַבַּקְשׁוֹ וַיַּגִּידוּ לָדָוִד מַה יָרַד הַסְלַע וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מַעֲנָתוֹ וַיַּשְׁמַע שָׁאוּל וַיַּרְדֵּף אַחֲרֵי דָּוִד בְּמִדְבַּר מַעֲנָתוֹ׃ 26 שאול הלך מצד ההר הזה ודוד ואנשיו מצד ההר ההוא וימהר דוד לברוח מפני שאול כי שאול ואנשיו הקיפו את דוד ואנשיו לתפוס אותם. 27 ויבא מלאך אל שאול לאמר מהרו ולכו כי פשטו הפלשתים בארץ. 28 וישב שאול מרדף אחר דוד וילך לקראת הפלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המכללות. 29 ויעל דוד משם וישב במצודות עין גדי.
הברית החדשה: יוחנן י':1-29
י':1 "אמן אמן אני אומר לכם, מי שלא נכנס דרך הפתח אל דיר הצאן, אלא מטפס בדרך אחרת, הוא גנב וגזלן.
2 אבל מי שנכנס דרך הפתח הוא רועה הצאן.
3 שומר השער פותח לו את השער, והצאן שומעות בקולו. הוא קורא לצאנו בשמו ומוציא אותן.
4 בכל פעם שהוא מוציא את צאנו, הוא הולך לפניהן, והצאן הולכות אחריו, כי הן מכירות את קולו.
5 אחרי זר לא ילכו, אלא יברחו ממנו, כי אינן מכירות את קולם של זרים."
6 ישוע סיפר להם את המשל הזה, אך הם לא הבינו את מה שאמר להם. 7 ויאמר אליהם ישוע שוב: "אמן אמן אני אומר לכם, אני דלת הצאן.
8 כל מי שבאו לפניי גנבים ושודדים הם, אך הצאן לא שמעו להם.
9 אני הדלת. מי שיבוא דרכי, הוא יושע, ויכנס ויצא וימצא מרעה.
10 הגנב בא רק לגנוב, להרוג ולהשמיד. באתי כדי שיהיה להם חיים, ויהיה להם חיים בשפע.
11 אני הרועה הטוב. הרועה הטוב נותן את נפשו למען הצאן.
12 מי שהוא שכיר, ואינו רועה, שאינו בעל הצאן, רואה את הזאב בא, עוזב את הצאן ובורח. הזאב חוטף את הצאן ומפזר אותן.
13 השכיר בורח כי הוא שכיר, ואינו דואג לצאן.
14 אני הרועה הטוב. אני מכיר את שלי, ואני מוכר על ידי... שלי;
15 כשם שהאב מכיר אותי, ואני מכיר את האב. אני נותן את חיי למען הצאן.
16 יש לי צאן אחרות, שאינן מהעדר הזה. גם אותן עליי להביא, והן ישמעו את קולי. הן יהפכו לעדר אחד עם רועה אחד.
17 לכן האב אוהב אותי, כי אני נותן את חיי, כדי שאוכל לקחת אותה שוב.
18 איש אינו לוקח אותה ממני, אלא אני נותן אותה בעצמי. יש לי סמכות לתת אותה, ויש לי סמכות לקחת אותה שוב. קיבלתי את המצווה הזו מאבי."
19 לכן שוב נתעוררה מחלוקת בין היהודים בגלל הדברים האלה.
20 רבים מהם אמרו: "יש בו שד, והוא משוגע! למה אתם מקשיבים לו?"
21 אחרים אמרו: "אלה אינן דברי אדם שדיבוק בו. האם שד לא יכול לפקוח את עיני העיוורים?"
22 חג חנוכה היה בירושלים.
23 היה חורף, וישוע התהלך בבית המקדש, באולם שלמה.
24 היהודים ניגשו אליו ואמרו לו: "עד מתי תעכב אותנו? אם אתה המשיח, אמור לנו בכנות."
25 ענה להם ישוע: "אמרתי לכם, ואתם לא מאמינים. המעשים שאני עושה בשם אבי מעידים עליי.
26 אבל אתם לא מאמינים, כי אינכם מצאני, כפי שאמרתי לכם.
27 צאני שומעות את קולי, ואני מכיר אותן, והן הולכות אחרי.
28 אני נותן להן חיי עולם. לעולם לא יאבדו, ואיש לא יחטוף אותן מידי.
29 אבי, שנתן לי אותן, גדול מכולם. איש לא יוכל לחטוף אותן מידי אבי.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
