Genesis 1:1 1 In the beginning God created the heavens and the earth.
FEBRUARY 23
PSALMS: 23, 53, 83, 113, 143
PROVERBS: 23
OLD TESTAMENT: 1 SAMUEL 17:1 - 18:4
NEW TESTAMENT: JOHN 8:21 - 30
PSALMS: 23
I shall lack nothing.
2 He makes me to lie down in green pastures.
He leads me beside still waters.
3 He restores my soul.
He guides me in the paths of righteousness for his name's sake.
4 Even though I walk through the valley of the shadow of death,
I will fear no evil, for you are with me.
Your rod and your staff, they comfort me
5 You prepare a table before me in the presence of my enemies.
You have anointed my head with oil.
My cup runs over.
6 Surely goodness and loving kindness shall follow me all the days of my life,
And I shall dwell in the LORD's house forever.
PSALMS: 53
1 The fool has said in his heart,
"There is no God."
They are corrupt, and have done abominable iniquity.
There is no one who does good.
2 God looks down from heaven on the children of men,
To see if there are any who understood, Who seek after God.
3 Every one of them has gone back.
They have become filthy together.
There is no one who does good, no, not one.
4 Have the workers of iniquity no knowledge,
Who eat up my people as they eat bread,
And don't call on God?
5 There they were in great fear, where no fear was,
For God has scattered the bones of him who encamps against you.
You have put them to shame,
Because God has rejected them.
6 Oh that the yeshu`ah of Yisra'el would come out of Tziyon!
When God brings back the captivity of his people,
Then shall Ya`akov rejoice.
Yisra'el shall be glad.
PSALMS: 83
1 God, don't keep silent.
Don't keep silent, and don't be still, God.
2 For, behold, your enemies are stirred up.
Those who hate you have lifted up their heads.
3 They conspire with cunning against your people.
They plot against your cherished ones.
4 "Come," they say, "and let us destroy them as a nation,
That the name of Yisra'el may be remembered no more."
5 For they have conspired together with one mind.
They form an alliance against you.
6 The tents of Edom and the Yishme`elim;
Mo'av, and the Hagrim;
7 Geval, `Ammon, and `Amalek;
Peleshet with the inhabitants of Tzor;
8 Ashshur also is joined with them.
They have helped the children of Lot.
Selah.
9 Do to them as you did to Midyan,
As to Sisera, as to Yavin, at the river Kishon;
10 Who perished at `En-Dor,
Who became as dung for the eretz.
11 Make their nobles like `Orev and Ze'ev;
Yes, all their princes like Zevach and Tzalmunnah;
12 Who said, "Let us take possession
Of God's pasturelands."
13 My God, make them like tumbleweed;
Like chaff before the wind.
14 As the fire that burns the forest,
As the flame that sets the mountains on fire,
15 So pursue them with your tempest,
Terrify them with your storm.
16 Fill their faces with confusion,
That they may seek your name, LORD.
17 Let them be put to shame and dismayed forever.
Yes, let them be confounded and perish;
18 That they may know that you alone, whose name is the LORD,
Are Ha`Elyon over all the eretz.
PSALMS: 113
1 Praise the LORD!
Praise, you servants of the LORD,
Praise the name of the LORD.
2 Blessed be the name of the LORD,
From this time forth and forevermore.
3 From the rising of the sun to the going down of the same,
The LORD's name is to be praised.
4 The LORD is high above all nations,
His glory above the heavens.
5 Who is like the LORD, our God,
Who has his seat on high,
6 Who stoops down to see in heaven and in the eretz?
7 He raises up the poor out of the dust.
Lifts up the needy from the ash heap;
8 That he may set him with princes,
Even with the princes of his people.
9 He settles the barren woman in her home,
As a joyful mother of children.
Praise the LORD!
PSALMS: 143
1 Hear my prayer, LORD.
Listen to my petitions.
In your faithfulness and righteousness, relieve me.
2 Don't enter into judgment with your servant,
For in your sight no man living is righteous.
3 For the enemy pursues my soul.
He has struck my life down to the ground.
He has made me live in dark places,
as those who have been long dead.
4 Therefore my spirit is overwhelmed within me.
My heart within me is desolate.
5 I remember the days of old.
I meditate on all your doings.
I contemplate the work of your hands.
6 I spread forth my hands to you.
My soul thirsts for you, like a parched land.
Selah.
7 Hurry to answer me, LORD.
My spirit fails.
Don't hide your face from me,
So that I don't become like those who go down into the pit.
8 Cause me to hear your loving kindness in the morning,
For I trust in you.
Cause me to know the way in which I should walk,
For I lift up my soul to you.
9 Deliver me, LORD, from my enemies.
I flee to you to hide me.
10 Teach me to do your will,
For you are my God.
Your Spirit is good.
Lead me in the land of uprightness.
11 Revive me, LORD, for your name's sake.
In your righteousness, bring my soul out of trouble.
12 In your loving kindness, cut off my enemies,
And destroy all those who afflict my soul,
For I am your servant.
PROVERBS: 23
1 When you sit to eat with a ruler,
Consider diligently what is before you;
2 Put a knife to your throat,
If you are a man given to appetite.
3 Don't be desirous of his dainties,
Seeing they are deceitful food.
4 Don't weary yourself to be rich.
In your wisdom, show restraint
5 Why do you set your eyes on that which is not?
For it certainly sprouts wings like an eagle and flies in the sky.
6 Don't eat the food of him who has a stingy eye,
And don't crave his delicacies:
7 For as he thinks about the cost, so he is.
"Eat and drink!" he says to you,
But his heart is not with you.
8 The morsel which you have eaten you shall vomit up,
And lose your good words.
9 Don't speak in the ears of a fool,
For he will despise the wisdom of your words.
10 Don't move the ancient boundary stone.
Don't encroach on the fields of the fatherless:
11 For their Defender is strong.
He will plead their case against you.
12 Apply your heart to instruction,
And your ears to the words of knowledge.
13 Don't withhold correction from a child.
If you punish him with the rod, he will not die.
14 Punish him with the rod,
And save his soul from She'ol
15 My son, if your heart is wise,
Then my heart will be glad, even mine:
16 Yes, my heart will rejoice,
When your lips speak what is right.
17 Don't let your heart envy sinners;
But rather fear the LORD all the day long.
18 Indeed surely there is a future hope,
And your hope will not be cut off.
19 Listen, my son, and be wise,
And keep your heart on the right path
20 Don't be among ones drinking too much wine,
Or those who gorge themselves on meat:
21 For the drunkard and the glutton shall become poor;
And drowsiness clothes them in rags
22 Listen to your father who gave you life,
And don't despise your mother when she is old.
23 Buy the truth, and don't sell it:
Get wisdom, discipline, and understanding.
24 The father of the righteous has great joy.
Whoever fathers a wise child delights in him.
25 Let your father and your mother be glad!
Let her who bore you rejoice!
26 My son, give me your heart;
And let your eyes keep in my ways.
27 For a prostitute is a deep pit;
And a wayward wife is a narrow well.
28 Yes, she lies in wait like a robber,
And increases the unfaithful among men.
29 Who has woe?
Who has sorrow?
Who has strife?
Who has complaints?
Who has needless bruises?
Who has bloodshot eyes?
30 Those who stay long at the wine;
Those who go to seek out mixed wine.
31 Don't look at the wine when it is red,
When it sparkles in the cup,
When it goes down smoothly:
32 At the last it bites like a snake,
And poisons like a viper.
33 Your eyes will see strange things,
And your mind will imagine confusing things.
34 Yes, you will be as he who lies down in the midst of the sea,
Or as he who lies on top of the rigging:
35 "They hit me, and I was not hurt;
They beat me, and I don't feel it!
When will I wake up?
I can do it again.
I can find another."
OLD TESTAMENT: 1 SAMUEL 17:1 - 18:4
17:1 Now the Pelishtim gathered together their armies to battle; and they were gathered together at Sokho, which belongs to Yehudah, and encamped between Sokho and `Azeka, in Efes-Dammim. 2 Sha'ul and the men of Yisra'el were gathered together, and encamped in the valley of Elah, and set the battle in array against the Pelishtim. 3 The Pelishtim stood on the mountain on the one side, and Yisra'el stood on the mountain on the other side: and there was a valley between them. 4 There went out a champion out of the camp of the Pelishtim, named Golyat, of Gat, whose height was six cubits and a span. 5 He had a helmet of brass on his head, and he was clad with a coat of mail; and the weight of the coat was five thousand shekels of brass. 6 He had brass shin-armor on his legs, and a javelin of brass between his shoulders. 7 The staff of his spear was like a weaver's beam; and his spear's head [weighed] six hundred shekels of iron: and his shield-bearer went before him. 8 He stood and cried to the armies of Yisra'el, and said to them, Why are you come out to set your battle in array? am I not a Pelishti, and you servants to Sha'ul? choose you a man for you, and let him come down to me. 9 If he be able to fight with me, and kill me, then will we be your servants; but if I prevail against him, and kill him, then shall you be our servants, and serve us. 10 The Pelishti said, I defy the armies of Yisra'el this day; give me a man, that we may fight together. 11 When Sha'ul and all Yisra'el heard those words of the Pelishti, they were dismayed, and greatly afraid. 12Now David was the son of that Efratite of Beit-Lechem-Yehudah, whose name was Yishai; and he had eight sons: and the man was an old man in the days of Sha'ul, stricken [in years] among men. 13 The three eldest sons of Yishai had gone after Sha'ul to the battle: and the names of his three sons who went to the battle were Eli'av the firstborn, and next to him Avinadav, and the third Shammah. 14 David was the youngest; and the three eldest followed Sha'ul. 15 Now David went back and forth from Sha'ul to feed his father's sheep at Beit-Lechem. 16 The Pelishti drew near morning and evening, and presented himself forty days. 17 Yishai said to David his son, Take now for your brothers an efah of this parched grain, and these ten loaves, and carry [them] quickly to the camp to your brothers; 18 and bring these ten cheeses to the captain of their thousand, and look how your brothers fare, and take their pledge. 19 Now Sha'ul, and they, and all the men of Yisra'el, were in the valley of Elah, fighting with the Pelishtim. 20 David rose up early in the morning, and left the sheep with a keeper, and took, and went, as Yishai had commanded him; and he came to the place of the wagons, as the host which was going forth to the fight shouted for the battle. 21 Yisra'el and the Pelishtim put the battle in array, army against army. 22 David left his baggage in the hand of the keeper of the baggage, and ran to the army, and came and greeted his brothers. 23 As he talked with them, behold, there came up the champion, the Pelishti of Gat, Golyat by name, out of the ranks of the Pelishtim, and spoke according to the same words: and David heard them. 24 All the men of Yisra'el, when they saw the man, fled from him, and were sore afraid. 25 The men of Yisra'el said, Have you seen this man who is come up? surely to defy Yisra'el is he come up: and it shall be, that the man who kills him, the king will enrich him with great riches, and will give him his daughter, and make his father's house free in Yisra'el. 26 David spoke to the men who stood by him, saying, What shall be done to the man who kills this Pelishti, and takes away the reproach from Yisra'el? for who is this uncircumcised Pelishti, that he should defy the armies of the living God? 27 The people answered him after this manner, saying, So shall it be done to the man who kills him. 28 Eli'av his eldest brother heard when he spoke to the men; and Eli'av's anger was kindled against David, and he said, Why are you come down? and with whom have you left those few sheep in the wilderness? I know your pride, and the naughtiness of your heart; for you have come down that you might see the battle. 29 David said, What have I now done? Is there not a cause? 30 He turned away from him toward another, and spoke after the same manner: and the people answered him again after the former manner. 31 When the words were heard which David spoke, they rehearsed them before Sha'ul; and he sent for him. 32 David said to Sha'ul, Let no man's heart fail because of him; your servant will go and fight with this Pelishti. 33 Sha'ul said to David, You are not able to go against this Pelishti to fight with him; for you are but a youth, and he a man of war from his youth. 34 David said to Sha'ul, Your servant was keeping his father's sheep; and when there came a lion, or a bear, and took a lamb out of the flock, 35 I went out after him, and struck him, and delivered it out of his mouth; and when he arose against me, I caught him by his beard, and struck him, and killed him. 36 Your servant struck both the lion and the bear: and this uncircumcised Pelishti shall be as one of them, seeing he has defied the armies of the living God. 37 David said, the LORD who delivered me out of the paw of the lion, and out of the paw of the bear, he will deliver me out of the hand of this Pelishti. Sha'ul said to David, Go, and the LORD shall be with you. 38 Sha'ul clad David with his clothing, and he put a helmet of brass on his head, and he clad him with a coat of mail. 39 David girded his sword on his clothing, and he tried to go; for he had not proved it. David said to Sha'ul, I can't go with these; for I have not proved them. David put them off him. 40 He took his staff in his hand, and chose him five smooth stones out of the brook, and put them in the shepherd's bag which he had, even in his wallet; and his sling was in his hand: and he drew near to the Pelishti. 41 The Pelishti came on and drew near to David; and the man who bore the shield went before him. 42 When the Pelishti looked about, and saw David, he disdained him; for he was but a youth, and ruddy, and withal of a fair face. 43 The Pelishti said to David, Am I a dog, that you come to me with sticks? The Pelishti cursed David by his gods. 44 The Pelishti said to David, Come to me, and I will give your flesh to the birds of the sky, and to the animals of the field. 45 Then said David to the Pelishti, You come to me with a sword, and with a spear, and with a javelin: but I come to you in the name of the LORD of hosts, the God of the armies of Yisra'el, whom you have defied. 46 This day will the LORD deliver you into my hand; and I will strike you, and take your head from off you; and I will give the dead bodies of the host of the Pelishtim this day to the birds of the sky, and to the wild animals of the eretz; that all the eretz may know that there is a God in Yisra'el, 47 and that all this assembly may know that the LORD doesn't save with sword and spear: for the battle is the LORD's, and he will give you into our hand. 48 It happened, when the Pelishti arose, and came and drew near to meet David, that David hurried, and ran toward the army to meet the Pelishti.49 David put his hand in his bag, and took there a stone, and slang it, and struck the Pelishti in his forehead; and the stone sank into his forehead, and he fell on his face to the eretz. 50 So David prevailed over the Pelishti with a sling and with a stone, and struck the Pelishti, and killed him; but there was no sword in the hand of David. 51 Then David ran, and stood over the Pelishti, and took his sword, and drew it out of the sheath of it, and killed him, and cut off his head therewith. When the Pelishtim saw that their champion was dead, they fled. 52 The men of Yisra'el and of Yehudah arose, and shouted, and pursued the Pelishtim, until you come to Gai, and to the gates of `Ekron. The wounded of the Pelishtim fell down by the way to Sha`arayim, even to Gat, and to `Ekron. 53 The children of Yisra'el returned from chasing after the Pelishtim, and they plundered their camp. 54 David took the head of the Pelishti, and brought it to Yerushalayim; but he put his armor in his tent. 55 When Sha'ul saw David go forth against the Pelishti, he said to Aviner, the captain of the host, Aviner, whose son is this youth? Aviner said, As your soul lives, O king, I can't tell. 56 The king said, "Inquire whose son the young man is!" 57 As David returned from the slaughter of the Pelishti, Aviner took him, and brought him before Sha'ul with the head of the Pelishti in his hand. 58 Sha'ul said to him, Whose son are you, you young man? David answered, I am the son of your servant Yishai the Beit-Hallachmite.
18:1 It happened, when he had made an end of speaking to Sha'ul, that the soul of Yonatan was knit with the soul of David, and Yonatan loved him as his own soul. 2 Sha'ul took him that day, and would let him go no more home to his father's house. 3 Then Yonatan and David made a covenant, because he loved him as his own soul. 4 Yonatan stripped himself of the robe that was on him, and gave it to David, and his clothing, even to his sword, and to his bow, and to his sash.
NEW TESTAMENT: JOHN 8:21 - 30
8:21 Yeshua said therefore again to them, "I am going away, and you will seek me, and will die in your sins. Where I go, you can't come."
22 The Yehudim therefore said, "Will he kill himself, that he says, 'Where I am going, you can't come?'"
23 He said to them, "You are from beneath. I am from above. You are of this world. I am not of this world.
24 I said therefore to you that you will die in your sins; for unless you believe that I am he, you will die in your sins."
25 They said therefore to him, "Who are you?" Yeshua said to them, "Just what I have been saying to you from the beginning.
26 I have many things to speak and to judge concerning you. However he who sent me is true; and the things which I heard from him, these I say to the world."
27 They didn't perceive that he spoke to them about the Father.
28 Yeshua therefore said to them, "When you have lifted up the Son of Man, then you will know that I am he, and that I do nothing of myself, but as my Father taught me, I say these things.
29 He who sent me is with me. The Father hasn't left me alone, for I always do the things that are pleasing to him."
30 As he spoke these things, many believed in him.
23 בפברואר
תהילים: כג, נג, גג, קיג, מקג
משלי: כג
הברית הישנה: שמואל א' י"ז:1 - י"ח:4
הברית החדשה: יוחנן ח':21 - 30
תהילים: כ"ג
1 ה' רועי, לא אחסר דבר.
2 במרעה ירוק ישכבני, על מים שקטים יובילני.
3 ישיב את נפשי.
בנתיבות צדק ידריכני למען שמו.
4גם אם אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע כי אתה עמדי.
שבטך ומקלך הם ינחמני.
5אתה עורך שולחן לפניי נוכח אויביי.
בשמן משחת את ראשי.
כוסי יתמלא על גדותיו.
6 אך טוב וחסד ירדופי כל ימי חיי,
ושכנתי בבית ה' לעולם.
תהילים: נג
1 אמר נבל בלבו,
"אין אלהים".
שחיתים ועוון תועב עשו.
אין עושה טוב.
2 אלוהים ישקיף מן השמים על בני האדם,
לראות אם יש מבינים, המבקשים את אלהים.
3 כל אחד מהם שובו.
התטמאו יחד.
אין עושה טוב, לא אחד.
4 האם אין דעה לעושי עוולה,
האוכלים את עמי כאוכל לחם,
ואל אלהים לא יקראו?
5 שם היו בפחד גדול, במקום שאין מורא,
כי פיזר אלהים עצמות חונה עליך.
הִבַּשְׁתָּם,
כי דַאֵם אֱלֹהִים.
6 לִי יֵצֵא יְשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל מִצִּיּוֹן!
כי יַשְׁבִּי אֱלֹהִים אֶת שְׁבוּת עַמּוֹ,
אז יְשָׂמֵחַ יעקב.
יְשָׂמֵחַ יִשְׂרָאֵל.
תהילים: פג
1 אלֹהִים, אַל תִּחְמֹש.
אל תִּחְמֹש וְאַל תִּדֹּם, אֱלֹהִים.
2 כִּי הִנֵּה, אוֹיְבֶיךָ נִתְעֻגָּרוּ.
שֹׁנָאֲךָ נִשְׁמוּ רֹאשָׁם.
3 עַל עַמְּךָ זִמְרוּ חֲרָמָה.
עַל יְקִידֶיךָ זִמְרוּ.
4 "בֹא", יֹאמְרוּ, "וְנַשְׁמֵדְנוּ מִגּוֹי,
וְלֹא יְזָכֵר עוֹד שֵׁם יִשְׂרָאֵל."
5 כִּי זִמְרוּ יַחַד לִבָּרַת אֶחָד.
עַל עַל עַמָּךָ בְּרִית יְקָרוּ.
ו אהלי אדום וישמעאלים; מואב והגרים;
ז גבל עמון ועמלק; פלשת עם יושבי צור;
ח גם אששור חבר אליהם. הם עזרו לבני לוט. סלה.
ט עשה להם כאשר עשית למדיין,
כסיסרא, כיבן בנחל קישון;
10 אשר אבד בעין דור,
אשר היה לגללים לארץ.
11 עשה אציליהם כעורב וזאב;
כן, כל נסיניהם כזבח וצלמונה;
12 אשר אמרו, "נרשה
את מרעי אלוהים."
13 אלוהי, עשה אותם כעשבים;
כמוץ לפני הרוח.
14 כאש שורפת יער,
כליצה תצית הרים,
15 כן רדפו אותם בסערתך,
הפחיד אותם בסערתך.
16 מלא פניהם כלימה,
למען יבקשו שמך ה'.
17 יהיו בושה וחרדה לנצח.
כן, יתבלמו ויאבדו;
18 למען ידעו כי אתה לבדך, אשר שמך ה',
הוא האל עליון על כל הארץ.
תהילים: קיג
1 הִלְלוּ יְהוָה!
הִלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה,
הִלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה.
2 יְבֹרֶךְ שֵׁם יְהוָה,
מֵעָתָה וְעוֹלָם.
3 מֵזֹרַח שֶׁמֶשׁ עַד מוֹבֹא שֶׁמָּה,
יהי שם יְהוָה מְהוֹלֵם.
4 יְהוָה גָּדוֹי עַל כָּל־גּוֹיִם,
מִשְׁמָעִים כָּבוֹדוֹ.
5 מִי כְּה' אֱלֹהֵינוּ,
מִמָּרוֹם מוֹשְׁבוֹ,
6 מִי יָרֵד לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָרֶץ?
7 מַעֲלֹהִים מֵעָפָר,
מֵעַפָּר מִשְׂאֵר אֲבוֹן מִן־אֶפֶר,
8 לַעֲדַיְנוּ עִם־רֹשִׁיב,
וְעִם־רֹשִׁי עַמּוֹ.
9 עֲקָרָה מִשְׁכִּיב בֵּיתָה,
כְּאֵם בָּנִים עַמָּה עַמָּה.
הלל את ה'!
תהילים: קמ"ג
1 שמע תפילתי, ה'. שמע תחנוני. בצדקתך ובאמונה שלך, הצילני. 2 אל תבוא במשפט עם עבדך, כי אין צדיק בעיניך. 3 כי אויב רודף נפשי. הכה את נפשי ארצה. השכן אותי בחשכים, כמתים מזמן. 4 לכן נכבשה רוחי בקרבי. לבבי בקרבי שומם. 5 אזכור ימי קדם. אהרהר בכל מעשיך. אשקוט במעשה ידיך. 6 אפרוש ידי אליך. צמאה לך נפשי כארץ צחיחה. סלה. 7 מהר לענותני, ה'. רוחי תכשל. אַל־תסתר פניך ממני,
פן אהיה כיורדי בור.
8 הַשְׁמַעְנִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ,
כי בך בטחתי.
הַדְעִינִי אֶת־דֶּרֶךְ אֶלֶךְ,
כי־אֵלֶיךָ אֶשְׂאֵם נַפְשִׁי.
9 הַצִּילֵנִי, יְהוָה, מִצְרוֹנְי.
אֵלֶיךָ אֶבְסֵתֵנִי.
10 לַמְדֵנִי לְעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ,
כי־אַתָּה אֱלֹהַי.
טוֹבָה רוּחֶךָ.
הֲנִי בָּאֶרֶץ יְשָׁר.
11 הַחֲיֵנִי, יְהוָה, לְמַעֲשֶׂה שְׁמֶךָ.
בְּצִדְקֶךָ הוֹצִיא נַפְשִׁי מִצְרָקָה.
12 בְּחַסְדֶּךָ כְּרִיתִי אֲוִיבְתִּי,
וְהַשְׁמַת כָּל־עֲנֵי נַפְשִׁי,
כי־עַבְדֶּךָ אֲנִי. משלי: כג
1 כי תשב לאכול עם שליט,
הרהר היטב מה שלפניך;
2 שימו סכין על גרונך,
אם אדם תאב אתה.
3 אל תחמד למעדניו,
כי מאכל מרמה הם.
4 אל תתאמץ להתעשר.
בחכמתך, איפוק.
5 למה תשים עיניך במה שאין?
כי כנשר יצמיח כנפיים ויעוף בשמים.
6 אל תאכל מאכל עוקצני עין,
ואל תתאמץ למעדניו:
7 כי כאשר הוא חושב על המחיר, כך הוא.
"אכול ושתה!" הוא אומר לך,
ולבו אינו איתך.
8 את הפת אשר אכלת תקיא,
ואבד דבריך הטובים.
9 אל תדבר באוזני כסיל,
כי יבוז בחוכמת דבריך.
10 אל תזיז אבן גבול עתיקה.
אל תפלוש לשדות יתומים:
11 כי חזק מגןם.
הוא יריב את טענתם נגדך.
12 הקשיב לבבך לתורה,
ואוזניך לדברי דעת.
13 אל תמנע מוסר מילד.
אם בשבט תענישנו, לא ימות.
14 בשבט הענישנו,
והצילו משאול נפשו.
15 בני, אם חכם לבך,
אז ישמח ליבי, גם שלי:
16 כן, ישמח ליבי,
כי שפתיך ידברו ישר.
17 אל תקנא לבבך בחוטאים;
כי ירא את ה' כל היום.
18 אכן יש תקווה לעתיד,
ותקוותך לא תכרת.
19 שמע בני וחכם,
ושמר לבבך בדרך הישר.
20 אל תהיה בין שותי יין מרובה,
ואף בין אלה המתמלאים בבשר.
21 כי שיכור וזללן ירשו;
ונמנום ילביש אותם בבגדים.
22 שמע לאביך אשר חייך,
ואמך אל תבזה בזקנה.
23 אמת קנה ואל תמכור אותה:
קנה חכמה, משמעת ותבונה.
24 אב הצדיק שמח מאוד.
מי שיולד ילד חכם חפץ בו.
25 ישמחו אביך ואמך!
תשמח ילדה אותך!
26 בני, תן לי לבבך;
ועיניך ישמרו על דרכי.
27 כי זונה היא בור עמוק;
ואישה תועה היא באר צר.
28 כן, אורבת כשודד,
ורבה בוגדים באנשים.
29 למי צער?
למי צער?
למי ריב?
למי תלונות? למי חבורות מיותרות? למי עיניים אדומות דם?
30 אלו המתעכבים על היין;
הולכים לחפש יין מעורב.
31 אל תסתכלו ביין כשהוא אדום,
כשהוא מנצנץ בכוס,
כשהוא יורד בצורה חלקה:
32 לבסוף הוא נושך כנחש,
ורעל כצפע.
33 עיניך יראו דברים מוזרים,
ולבך תחשוב דברים מבלבלים.
34 כן, תהיה כשוכב בתוך הים,
או כשוכב על גבי החבל:
לה "הכו אותי ולא נפגעתי;
הכו אותי, ואני לא מרגיש!
מתי אתעורר?
אני יכול לעשות זאת שוב.
אני יכול למצוא אחר."
ברית הישנה: שמואל א' י"ז:1 - י"ח:4
י"ז:1 והפלשתים אספו את צבאותיהם למלחמה; ויאספו בשוכו אשר ליהודה, ויחנו בין שוכו ובין עזקה באפס דמים. ב ויאספו שאול ואנשי ישראל, ויחנו בעמק האלה, ויעריכו מלחמה על הפלשתים. 3 והפלשתים עמדו על ההר מזה, וישראל עמד על ההר מזה, ובקעה ביניהם. 4 ויצא גיבור ממחנה הפלשתים ושמו גולת גת, גובהו שש אמות וזֶרֶד. 5 קסדת נחשת הייתה על ראשו, ולבוש שריון, ומשקל השריון היה חמשת אלפים שקלים נחשת. 6 שוק נחשת היה על רגליו, וכידון נחשת בין כתפיו. 7 מט חניתו כמנור ארג, וראש חניתו שש מאות שקלים ברזל, ונושא מגןו הלך לפניו. 8 ויעמד ויקרא אל צבאות ישראל, ויאמר אלהם, למה יצאתם לסדר את מלחמה? הלוא אני פלשתי, ואתם עבדים לשאול? בחרו לכם איש, וירד אלי. 9 אם יוכל להילחם בי, והרגני, והיינו לכם לעבדים; וְאִם אֹכֹל אוֹתוֹ וָאֲרַגֵּהוּ וְהָיִיתֶם לָנוּ לעבדים וְעַבְדוּנוּ. 10 הַפְּלִישְׁתִּי אָמַר אֲנִי חַרְפָּת אֶת-חַמָּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם; תְּנַה לִי אִישׁ וְנִלְחָמוּ יַחַד. 11 כִּי שָׁמְעוּ שָׁאוּל וְכָל-יִשְׂרָאֵל אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלִישְׁתִּים אֶת-הַדִּבְרֵי הַפְּלִישְׁתִּים אֵלֶּה וְנִפְחָדוּ מְאֹד. 12 ודוד בן האפרתי מבית לחם יהודה אשר שמו ישי והיו לו שְׁמֹנָה בָּנִים והאיש זקן בימי שאול מבוגר באנשים. 13 שלושת בניו הגדולים של ישי הלכו אחרי שאול למלחמה ושמות שלושת בניו הלכו למלחמה אליאב הבכור ואחריו אבינדב והשלישי שמה. 14 דוד היה הצעיר ושלושת הגדולים הלכו אחרי שאול. 15 וילך דוד משאול הלוך ושוב לרעות את צאן אביו בבית לחם. 16 הפלשתי קרב בוקר וערב, ויעמד ארבעים יום. 17 ויאמר ישי לדוד בנו, קח נא לאחיך איפה של התבואה הזאת, ואת עשרת הלחם האלה, והבא מהר אל המחנה לאחיך. 18 ואת עשרת הגבינות האלה תביא אל שר האלף שלהם, וראה מה שלום אחיך, וקח את ערבם. 19 ושאול, הם וכל אנשי ישראל, היו בעמק האלה, נלחמים עם הפלשתי. 20 וישכם דוד בבוקר, ויעזב את הצאן אצל שומר, ויקח וילך כאשר צוה אותו ישי, והוא בא אל מקום העגלות, והצבא היוצא למלחמה מריע למלחמה. 21 ישראל והפלשתים ערכו מלחמה, חיל כנגד חיל. 22 דוד השאיר את צרכיו ביד שומר הצרכיו, וירץ אל החיל, ויבוא ויברך את אחיו. 23 בהיותו מדבר איתם, והנה עולה הגיבור, הפלשתי מגת שמו, גולת שמו, משורות הפלשתים, וידבר כדברים האלה; וישמע דוד. 24 כל אנשי ישראל, כראותם את האיש, ונסו מפניו, וייראו מאוד. 25 ואמרו אנשי ישראל, הראיתם את האיש הזה אשר עולה? אם לחרף את ישראל הוא עולה; והיה, האיש אשר יהרג אותו, המלך יעשיר אותו בעושר גדול, ונתן לו את בתו, ואת בית אביו יפרע בישראל. 26 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עליו לאמר מה יעשה לאיש אשר יהרג את הפלשתי הזה, והסיר חרפה מישראל? כי מי הפלשתי הערל הזה, כי יחרף את צבאות אלהים חיים? 27 ויען אותו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יהרג אותו. 28 וישמע אליאב אחיו הבכור בדברו אל האנשים, וייחר אף אליאב בדוד, ויאמר למה ירדת, ועם מי השארת את מעט הצאן האלה במדבר? אני ידעתי את גאוותך ואת רעות לבך, כי למען ירדת, 29 ויאמר דוד מה עשיתי עכשיו? האין עילה? 30 ויפנה ממנו אל אחר, וידבר כדבר הזה, וישובו העם כדבר הראשון. 31 וישמעו את הדברים אשר דבר דוד, ויחזרו אותם לפני שאול, וישלח לקרוא לו. 32 ויאמר דוד אל שאול, אל-ייאש לב-איש מפניו; ילך עבדך וילחם עם הפלשתי הזה. 33 ויאמר שאול אל-דוד, לא תוכל ללכת אל-הפלשתי הזה להילחם עמו, כי נער אתה, והוא איש מלחמה מנעוריו.לד ויאמר דוד אל שאול, עבדך רעה צאן אביו, וכאשר בא אריה או דוב, ולקח שה מן הצאן, לה ואצא אחריו, ואכיתו, ואחלץ אותו מפיו, וכאשר קם עליי, אחזתי אותו בזקנו, ואכיתו, ואמיתו. לו הכה עבדך גם את האריה וגם את הדוב, והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם, כי חרף צבאות אלהים חיים. לז ויאמר דוד, ה' אשר הציל אותי מכף האריה ומכף הדוב, הוא יציל אותי מיד הפלשתי הזה. ויאמר שאול אל דוד, לך, וה' יהיה עמך. לח וילביש שאול את דוד בגדיו, וישם קסדת נחשת על ראשו, וילביש אותו שריון. לט וחגר דוד את חרבו על בגדיו, והוא ניסה ללכת, כי לא ניסה. אמר דוד אל שאול, לא אוכל ללכת באלה, כי לא ניסיתי אותם. דוד הסיר אותם מעליו. 40 ויקח את מטהו בידו, ויבחר לו חמש אבנים חלקות מן הנחל, וישם אותן בתרמיל הרועים אשר לו, בארנקו, וקשתו בידו, ויגש אל הפלשתי. 41 והפלשתי נגש אל דוד, ואיש נושא המגן הלך לפניו. 42 והפלשתי הביט סביב וירא את דוד, הוא בז לו, כי נער היה, אדמוני ויפה פנים. 43 ויאמר הפלשתי אל דוד, הכלב אנכי, כי אתה בא אלי במקלות? הפלשתי קילל את דוד באלהיו. 44 ויאמר הפלשתי אל דוד, לך אלי, ואתן את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה. 45 ויאמר דוד אל הפלשתי, אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואני בא אליך בשם יהוה צבאות, אלהי צבאות ישראל, אשר חרפת. 46 היום הזה יתן אותך יהוה בידי, והכיתך, ואסרה את ראשך מעליך, ואת גופות מחנה הפלשתי אתן היום הזה לעוף השמים ולבהמת הארץ, למען ידעו כל הארץ כי יש אלהים בישראל. 47 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יושיע יהוה, כי לה' המלחמה, והוא יתן אתכם בידנו. מח ויהי כאשר יקם הפלשתי ויבא ויקרב לקראת דוד, וימהר דוד וירץ אל החיל לקראת הפלשתי. ט דוד שם ידו בשק, ויקח שם אבן, ויפל בה, ויכה את הפלשתי במצחו, ותשקע האבן במצחו, ויפל על פניו ארצה. נ ויגבר דוד על הפלשתי בקלע ובאבן, ויכה את הפלשתי, והרג אותו, וחרב לא הייתה ביד דוד. נ״א וירץ דוד, ויעמד על הפלשתי, ויקח את חרבו, וישלף אותה מנדן, והרג אותו, ויכרת בה את ראשו. ויראו הפלשתי כי מת גיבורם, וינוסו. נ״ב אנשי ישראל ויהודה קמו, ויצעקו, וירדפו את הפלשתי עד בוא גיא, ועד שערי עקרון. נפלו חללי הפלשתים בדרך שעריים ועד גת ועקרון. 53 בני ישראל שבו ממרדף הפלשתים ובזזו את מחנהם. 54 דוד לקח את ראש הפלשתים והביא אותו ירושלים ואת כליו שם באוהלו. 55 כאשר ראה שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתים, אמר לאבינר שר הצבא: "אבינר בן מי הנער הזה?" אמר אבינר: "חי נפשך המלך, איני יודע." 56 ויאמר המלך: "שאל מי בן הנער!" 57 דוד שב מהריגת הפלשתים, ויקח אותו אבינר ויביא אותו לפני שאול, וראש הפלשתים בידו. 58 ויאמר אליו שאול: "בן מי אתה, נער?" ויאמר דוד אני בן עבדך ישי בית הלכמי.
יח:א ויהי כאשר כלה לדבר אל שאול ויתחבר נפש יונתן בנפש דוד ויאהב אותו יונתן כנפשו. ב ויקח אותו שאול ביום ההוא ולא ייתן אותו עוד לבית אביו. ג ויכרת יונתן ודוד ברית כי אהב אותו כנפשו. ד ויפשט יונתן את הגלימה אשר עליו ויתנה לדוד ואת בגדיו עד חרבו ועד קשתו ועד חגורתו
הברית החדשה: יוחנן ח':21 - 30
ח':21 ויאמר להם ישוע שוב: "אני הולך, ותחפשו אותי, ותמותו בחטאיכם. לאן שאני הולך, לא תוכלו לבוא."
22 ויאמרו היהודים: "האם יהרוג את עצמו, כי יאמר: 'לאן שאני הולך, לא תוכלו לבוא?'"
23 ויאמר להם: "אתם מלמטה, אני מלמעלה, אתם מן העולם הזה, אני לא מן העולם הזה.
24 לכן אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם, כי אם לא תאמינו שאני הוא, תמותו בחטאיכם."
25 ויאמרו אליו: "מי אתם?" ויאמר להם ישוע: "כמו שאמרתי לכם מראשית.
26 יש לי דברים רבים לדבר ולשפוט עליכם, אך מי ששלח אותי הוא אמת, ואת הדברים אשר שמעתי ממנו, את אלה אני אומר לעולם." 27 הם לא הבינו שהוא דיבר אליהם על האב.
28 לכן אמר להם ישוע: "כאשר תרימו את בן האדם, אז תדעו שאני הוא, ואיני עושה דבר מעצמי, אלא כפי שלימד אותי אבי, כך אני אומר.
29 מי ששלח אותי הוא איתי. האב לא עזב אותי לבד, כי אני תמיד עושה את הדברים הרצויים לו."
30 כאשר דיבר את הדברים האלה, רבים האמינו בו.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
