APRIL 10
PSALMS: 10, 40, 70, 100, 130
PROVERBS: 10
OLD TESTAMENT: 2 KINGS 17:1 - 18:12
NEW TESTAMENT: ACTS 20:1 - 38
PSALMS: 10
1 Why do you stand far off, LORD?
Why do you hide yourself in times of trouble?
2 In arrogance, the wicked hunt down the weak;
They are caught in the schemes that they devise.
3 For the wicked boasts of his heart's cravings,
He blesses the greedy, and condemns the LORD.
4 The wicked, in the pride of his face,
Has no room in his thoughts for God.
5 His ways are prosperous at all times;
He is haughty, and your laws are far from his sight:
As for all his adversaries, he sneers at them.
6 He says in his heart, "I shall not be shaken;
For generations I shall have no trouble."
7 His mouth is full of cursing, deceit, and oppression.
Under his tongue is mischief and iniquity.
8 He lies in wait near the villages.
From ambushes, he murders the innocent.
His eyes are secretly set against the helpless.
9 He lurks in secret as a lion in his ambush.
He lies in wait to catch the helpless.
He catches the helpless, when he draws him in his net.
10 The helpless are crushed, they collapse,
They fall under his strength.
11 He says in his heart, "God has forgotten.
He hides his face. He will never see it."
12 Arise, LORD! God, lift up your hand!
Don't forget the helpless.
13 Why does the wicked condemn God,
And say in his heart, "God won't call me into account?"
14 But you do see trouble and grief;
You consider it to take it into your hand.
You help the victim and the fatherless.
15 Break the arm of the wicked.
As for the evil man, seek out his wickedness until you find none.
16 The LORD is King forever and ever!
The nations will perish out of his land.
17 LORD, you have heard the desire of the humble.
You will prepare their heart.
You will cause your ear to hear,
18 To judge the fatherless and the oppressed,
That man who is of the eretz may terrify no more.
PSALMS: 40
1 I waited patiently for the LORD.
He turned to me, and heard my cry.
2 He brought me up also out of a horrible pit, out of the miry clay.
He set my feet on a rock, and gave me a firm place to stand.
3 He has put a new song in my mouth, even praise to our God.
Many shall see it, and fear, and shall trust in the LORD.
4 Blessed is the man who makes the LORD his trust,
And doesn't respect the proud, nor such as turn aside to lies.
5 Many, LORD, my God, are the wonderful works which you have done,
And your thoughts which are toward us.
They can't be set in order to you;
If I would declare and speak of them,
they are more than can be numbered.
6 Sacrifice and offering you didn't desire.
My ears have you opened:
Burnt offering and sin offering have you not required.
7 Then I said, "Behold, I have come.
It is written about me in the book in the scroll.
8 I delight to do your will, my God.
Yes, your law is within my heart."
9 I have proclaimed glad news of righteousness in the great assembly.
Behold, I will not seal my lips, LORD, you know.
10 I have not hidden your righteousness within my heart.
I have declared your faithfulness and your salvation.
I have not concealed your loving kindness and your truth from the great assembly.
11 Don't withhold your tender mercies from me, LORD.
Let your loving kindness and your truth continually preserve me.
12 For innumerable evils have surrounded me.
My iniquities have overtaken me,
so that I am not able to look up.
They are more than the hairs of my head.
My heart has failed me.
13 Be pleased, LORD, to deliver me.
Hurry to help me, LORD.
14 Let them be put to shame and confounded together
who seek after my soul to destroy it.
Let them be turned backward and
brought to dishonor who delight in my hurt.
15 Let them be desolate by reason of their shame that tell me, "Aha! Aha!"
16 Let all those who seek you rejoice and be glad in you.
Let such as love your salvation say continually,
"Let the LORD be exalted!"
17 But I am poor and needy;
May the Lord think about me.
You are my help and my deliverer.
Don't delay, my God.
PSALMS: 70
1 Hurry, God, to deliver me.
Come quickly to help me, LORD.
2 Let them be put to shame and confounded who seek my soul.
Let those who desire my ruin be turned back in disgrace.
3 Let them be turned because of their shame
Who say, "Aha! Aha!"
4 Let all those who seek you rejoice and be glad in you.
Let those who love your yeshu`ah continually say,
"Let God be exalted!"
5 But I am poor and needy.
Come to me quickly, God.
You are my help and my deliverer,
LORD, don't delay.
PSALMS: 100
1 Make a joyful noise to the LORD, all you lands!
2 Serve the LORD with gladness.
Come before his presence with singing.
3 Know that the LORD, he is God.
It is he who has made us, and we are his.
We are his people, and the sheep of his pasture.
4 Enter into his gates with thanksgiving,
Into his courts with praise.
Give thanks to him, and bless his name.
5 For the LORD is good.
His loving kindness endures forever,
His faithfulness to all generations.
PSALMS: 130
1 Out of the depths I have cried to you, LORD.
2 Lord, hear my voice.
Let your ears be attentive to the voice of my petitions.
3 If you, the LORD, kept a record of sins,
Lord, who could stand?
4 But there is forgiveness with you,
Therefore you are feared.
5 I wait for the LORD.
My soul waits.
I hope in his word.
6 My soul longs for the Lord more than watchmen long for the morning;
More than watchmen for the morning.
7 Yisra'el, hope in the LORD,
For with the LORD there is loving kindness.
With him is abundant redemption.
8 He will redeem Yisra'el from all their sins.
PROVERBS: 10
1 The proverbs of Shlomo.
A wise son makes a glad father;
But a foolish son brings grief to his mother.
2 Treasures of wickedness profit nothing,
But righteousness delivers from death.
3 The LORD will not allow the soul of the righteous to go hungry,
But he thrusts away the desire of the wicked.
4 He becomes poor who works with a lazy hand,
But the hand of the diligent brings wealth.
5 He who gathers in summer is a wise son,
But he who sleeps during the harvest is a son who causes shame.
6 Blessings are on the head of the righteous,
But violence covers the mouth of the wicked.
7 The memory of the righteous is blessed,
But the name of the wicked will rot.
8 The wise in heart accept mitzvot,
But a chattering fool will fall.
9 He who walks blamelessly walks surely,
But he who perverts his ways will be found out.
10 One winking with the eye causes sorrow,
But a chattering fool will fall.
11 The mouth of the righteous is a spring of life,
But violence covers the mouth of the wicked.
12Hatred stirs up strife,
But love covers all wrongs.
13 Wisdom is found on the lips of him who has discernment,
But a rod is for the back of him who is void of understanding.
14 Wise men lay up knowledge,
But the mouth of the foolish is near ruin.
15 The rich man's wealth is his strong city.
The destruction of the poor is their poverty.
16 The labor of the righteous leads to life.
The increase of the wicked leads to sin.
17 He is in the way of life who heeds correction,
But he who forsakes reproof leads others astray.
18 He who hides hatred has lying lips.
He who utters a slander is a fool.
19 In the multitude of words there is no lack of disobedience,
But he who restrains his lips does wisely.
20 The tongue of the righteous is like choice silver.
The heart of the wicked is of little worth.
21 The lips of the righteous feed many,
But the foolish die for lack of understanding.
22 The blessing of the LORD brings wealth,
And he adds no trouble to it.
23 It is a fool's pleasure to do wickedness,
But wisdom is a man of understanding's pleasure.
24 What the wicked fear, will overtake them,
But the desire of the righteous will be granted.
25 When the whirlwind passes, the wicked is no more;
But the righteous is an everlasting foundation.
26 As vinegar to the teeth, and as smoke to the eyes,
So is the sluggard to those who send him.
27 The fear of the LORD prolongs days,
But the years of the wicked shall be shortened.
28 The prospect of the righteous is joy,
But the hope of the wicked will perish.
29 The way of the LORD is a stronghold to the upright,
But it is a destruction to the workers of iniquity.
30 The righteous will never be removed,
But the wicked will not dwell in the land.
31 The mouth of the righteous brings forth wisdom,
But the perverse tongue will be cut off.
32 The lips of the righteous know what is acceptable,
But the mouth of the wicked is perverse.
OLD TESTAMENT: 2 KINGS 17:1 - 18:12
17:1 In the twelfth year of Achaz king of Yehudah began Hoshea the son of Elah to reign in Shomron over Yisra'el, [and reigned] nine years. 2 He did that which was evil in the sight of the LORD, yet not as the kings of Yisra'el who were before him. 3 Against him came up Shalman'eser king of Ashshur; and Hoshea became his servant, and brought him tribute. 4 The king of Ashshur found conspiracy in Hoshea; for he had sent messengers to So king of Mitzrayim, and offered no tribute to the king of Ashshur, as he had done year by year: therefore the king of Ashshur shut him up, and bound him in prison. 5 Then the king of Ashshur came up throughout all the land, and went up to Shomron, and besieged it three years. 6 In the ninth year of Hoshea the king of Ashshur took Shomron, and carried Yisra'el away to Ashshur, and placed them in Halach, and on the Havor, the river of Gozan, and in the cities of the Madai. 7 It was so, because the children of Yisra'el had sinned against the LORD their God, who brought them up out of the land of Mitzrayim from under the hand of Par`oh king of Mitzrayim, and had feared other gods, 8 and walked in the statutes of the nations, whom the LORD cast out from before the children of Yisra'el, and of the kings of Yisra'el, which they made. 9 The children of Yisra'el did secretly things that were not right against the LORD their God: and they built them high places in all their cities, from the tower of the watchmen to the fortified city; 10 and they set them up pillars and Asherim on every high hill, and under every green tree; 11 and there they burnt incense in all the high places, as did the nations whom the LORD carried away before them; and they worked wicked things to provoke the LORD to anger; 12 and they served idols, whereof the LORD had said to them, You shall not do this thing. 13 Yet the LORD testified to Yisra'el, and to Yehudah, by every prophet, and every seer, saying, Turn you from your evil ways, and keep my mitzvot and my statutes, according to all the law which I commanded your fathers, and which I sent to you by my servants the prophets. 14 Notwithstanding, they would not hear, but hardened their neck, like the neck of their fathers, who didn't believe in the LORD their God. 15 They rejected his statutes, and his covenant that he made with their fathers, and his testimonies which he testified to them; and they followed vanity, and became vain, and [went] after the nations that were round about them, concerning whom the LORD had charged those who they should not do like them. 16 They forsook all the mitzvot of the LORD their God, and made them molten images, even two calves, and made an Asherah, and worshiped all the host of the sky, and served Ba`al. 17 They caused their sons and their daughters to pass through the fire, and used divination and enchantments, and sold themselves to do that which was evil in the sight of the LORD, to provoke him to anger. 18 Therefore the LORD was very angry with Yisra'el, and removed them out of his sight: there was none left but the tribe of Yehudah only. 19 Also Yehudah didn't keep the mitzvot of the LORD their God, but walked in the statutes of Yisra'el which they made. 20 The LORD rejected all the seed of Yisra'el, and afflicted them, and delivered them into the hand of spoilers, until he had cast them out of his sight. 21 For he tore Yisra'el from the house of David; and they made Yarov`am the son of Nevat king: and Yarov`am drove Yisra'el from following the LORD, and made them sin a great sin. 22 The children of Yisra'el walked in all the sins of Yarov`am which he did; they didn't depart from them; 23 until the LORD removed Yisra'el out of his sight, as he spoke by all his servants the prophets. So Yisra'el was carried away out of their own land to Ashshur to this day. 24 The king of Ashshur brought men from Bavel, and from Kutah, and from Avva, and from Hamat and Sefarvayim, and placed them in the cities of Shomron instead of the children of Yisra'el; and they possessed Shomron, and lived in the cities of it. 25 So it was, at the beginning of their dwelling there, that they didn't fear the LORD: therefore the LORD sent lions among them, which killed some of them. 26 Therefore they spoke to the king of Ashshur, saying, The nations which you have carried away, and placed in the cities of Shomron, don't know the law of the god of the land: therefore he has sent lions among them, and, behold, they kill them, because they don't know the law of the god of the land. 27 Then the king of Ashshur commanded, saying, Carry there one of the Kohanim whom you brought from there; and let them go and dwell there, and let him teach them the law of the god of the land. 28 So one of the Kohanim whom they had carried away from Shomron came and lived in Beit-El, and taught them how they should fear the LORD. 29 However every nation made gods of their own, and put them in the houses of the high places which the Shomroni had made, every nation in their cities in which they lived. 30 The men of Bavel made Sukkot-Benot, and the men of Kut made Nergal, and the men of Hamat made Ashima, 31 and the `Avvim made Niv'chaz and Tartak; and the Sefarvayim burnt their children in the fire to Adrammelekh and `Anammelekh, the gods of Sefarvayim. 32 So they feared the LORD, and made to them from among themselves Kohanim of the high places, who sacrificed for them in the houses of the high places. 33 They feared the LORD, and served their own gods, after the manner of the nations from among whom they had been carried away. 34 To this day they do after the former manner: they don't fear the LORD, neither do they after their statutes, or after their ordinances, or after the law or after the mitzvah which the LORD commanded the children of Ya`akov, whom he named Yisra'el; 35 with whom the LORD had made a covenant, and charged them, saying, You shall not fear other gods, nor bow yourselves to them, nor serve them, nor sacrifice to them: 36 but the LORD, who brought you up out of the land of Mitzrayim with great power and with an outstretched arm, him shall you fear, and to him shall you bow yourselves, and to him shall you sacrifice: 37 and the statutes and the ordinances, and the law and the mitzvah, which he wrote for you, you shall observe to do forevermore; and you shall not fear other gods: 38 and the covenant that I have made with you you shall not forget; neither shall you fear other gods: 39 but the LORD your God shall you fear; and he will deliver you out of the hand of all your enemies. 40 However they did not listen, but they did after their former manner. 41 So these nations feared the LORD, and served their engraved images; their children likewise, and their children's children, as did their fathers, so do they to this day.
18:1 Now it happened in the third year of Hoshea son of Elah king of Yisra'el, that Hizkiyahu the son of Achaz king of Yehudah began to reign. 2 He was twenty-five years old when he began to reign; and he reigned twenty-nine years in Yerushalayim: and his mother's name was Avi the daughter of Zekharyah. 3 He did that which was right in the eyes of the LORD, according to all that David his father had done. 4 He removed the high places, and broke the pillars, and cut down the Asherah: and he broke in pieces the brazen serpent that Moshe had made; for to those days the children of Yisra'el did burn incense to it; and he called it Nechushtan. 5 He trusted in the LORD, the God of Yisra'el; so that after him was none like him among all the kings of Yehudah, nor [among them] that were before him. 6For he joined with the LORD; he didn't depart from following him, but kept his mitzvot, which the LORD commanded Moshe. 7 The LORD was with him; wherever he went forth he prospered: and he rebelled against the king of Ashshur, and didn't serve him. 8 He struck the Pelishtim to `Aza and the borders of it, from the tower of the watchmen to the fortified city. 9 It happened in the fourth year of king Hizkiyahu, which was the seventh year of Hoshea son of Elah king of Yisra'el, that Shalman'eser king of Ashshur came up against Shomron, and besieged it. 10 At the end of three years they took it: in the sixth year of Hizkiyahu, which was the ninth year of Hoshea king of Yisra'el, Shomron was taken. 11 The king of Ashshur carried Yisra'el away to Ashshur, and put them in Halach, and on the Havor, the river of Gozan, and in the cities of the Madai, 12 because they didn't obey the voice of the LORD their God, but transgressed his covenant, even all that Moshe the servant of the LORD commanded, and would not hear it, nor do it.
NEW TESTAMENT: ACTS 20:1 - 38
20:1 After the uproar had ceased, Sha'ul sent for the talmidim, took leave of them, and departed to go into Macedonia.
2 When he had gone through those parts, and had encouraged them with many words, he came into Greece.
3 When he had spent three months there, and a plot was made against him by Yehudim as he was about to set sail for Aram, he determined to return through Macedonia.
4 These accompanied him as far as Asia: Sopater of Beroea; Aristarchus and Secundus of the Thessalonians; Gaius of Derbe; Timothy; and Tychicus and Trophimus of Asia.
5 But these had gone ahead, and were waiting for us at Troas.
6 We sailed away from Philippi after the days of Unleavened Bread, and came to them at Troas in five days, where we stayed seven days.
7 On the first day of the week, when the talmidim were gathered together to break bread, Sha'ul talked with them, intending to depart on the next day, and continued his speech until midnight.
8 There were many lights in the upper chamber where we were gathered together.
9 A certain young man named Eutychus sat in the window, weighed down with deep sleep. As Sha'ul spoke still longer, being weighed down by his sleep, he fell down from the third story, and was taken up dead.
10Sha'ul went down, and fell on him, and embracing him said, "Don't be troubled, for his life is in him."
11 When he had gone up, and had broken bread, and eaten, and had talked with them a long while, even until break of day, he departed.
12 They brought the boy alive, and were not a little comforted.
13 But we who went ahead to the ship set sail for Assos, there intending to take in Sha'ul, for he had so arranged, intending himself to go by land.
14 When he met us at Assos, we took him in, and came to Mitylene.
15 Sailing from there, we came the following day opposite Chios. The next day we touched at Samos and stayed at Trogyllium, and the day after we came to Miletus.
16 For Sha'ul had determined to sail past Ephesus, that he might not have to spend time in Asia; for he was hastening, if it were possible for him, to be at Yerushalayim on the day of Shavu`ot.
17 From Miletus he sent to Ephesus, and called to himself the Zakenim of the assembly.
18 When they had come to him, he said to them, "You yourselves know, from the first day that I set foot in Asia, how I was with you all the time,
19 serving the Lord with all humility, with many tears, and with trials which happened to me by the plots of the Yehudim;
20 how I didn't shrink from declaring to you anything that was profitable, teaching you publicly and from house to house,
21 testifying both to Yehudim and to Yevanim repentance toward God, and faith toward our Lord Yeshua the Messiah.
22 Now, behold, I go bound by the Spirit to Yerushalayim, not knowing what will happen to me there;
23 except that the Ruach HaKodesh testifies in every city, saying that bonds and afflictions wait for me.
24 But these things don't count; nor do I hold my life dear to myself, so that I may finish my race with joy, and the ministry which I received from the Lord Yeshua, to fully testify to the Good News of the grace of God.
25 Now, behold, I know that you all, among whom I went about preaching the kingdom of God, will see my face no more.
26 Therefore I testify to you this day that I am clean from the blood of all men,
27 for I didn't shrink from declaring to you the whole counsel of God.
28Take heed, therefore, to yourselves, and to all the flock, in which the Ruach HaKodesh has made you overseers, to shepherd the assembly of the Lord and God which he purchased with his own blood.
29 For I know that after my departure, vicious wolves will enter in among you, not sparing the flock.
30 Men will arise from among your own selves, speaking perverse things, to draw away the talmidim after them.
31 Therefore watch, remembering that for a period of three years I didn't cease to admonish everyone night and day with tears.
32 Now, brothers, I entrust you to God, and to the word of his grace, which is able to build up, and to give you the inheritance among all those who are sanctified.
33 I coveted no one's silver, or gold, or clothing.
34 You yourselves know that these hands ministered to my necessities, and to those who were with me.
35 In all things I gave you an example, that so laboring you ought to help the weak, and to remember the words of the Lord Yeshua, that he himself said, 'It is more blessed to give than to receive.'"
36 When he had spoken these things, he kneeled down and prayed with them all.
37 They all wept a lot, and fell on Sha'ul's neck and kissed him,
38 sorrowing most of all because of the word which he had spoken, that they should see his face no more. They brought him on his way to the ship.
10 באפריל
תהילים: 10, 40, 70, 100, 130
משלי: 10
הברית הישנה: מלכים ב' יז:1 - 18:12
הברית החדשה: מעשי השליחים כ':1 - 38
תהילים: 10
1 למה תרחיק יהוה? למה תסתתר בעת צרה?
2 בגאווה יצוד רשע חלשים; במזימות אשר יחשב.
3 כי רשע מתפאר בתאוות לבו,
מברך חמדנים, ואת ה' יגנה.
4 רשע, בגאון פניו,
אין לו מקום במחשבותיו לאלוהים.
5 דרכיו מצליחות בכל עת;
גאון הוא, ומשפטיך רחוקים מעיניו:
וכל אויביו לועג להם.
ואמר בלבו: "לא ארע; לדורות לא אהיה צרה."
ז פיו מלא קללה, מרמה ועושק.
תחת לשונו רעה ועוון.
ח חצרים אורב.
מארבים יהרוג תמימים.
עיניו נשואות בסתר אל חסרי ישע.
ט ארב בסתר כאריה במארבו.
אורב לתפוס חסר ישע.
תופס חסר ישע, כאשר מושכו ברשתו.
י יתמוטטו חסרי ישע,
ינפלו תחת כוחו.
י יתמוטטו חסרי ישע,
ינפלו תחת כוחו.
י יתמוטטו חסרי ישע,
יפלנו תחת כוחו.
י יתמוטטו אלוהים.
י יתמוטטו אלוהים.
י יתמוטטו אלוהים.
י יתמוטטו אלוהים לעולם.
י יתמוטטו אלוהים.
י יתמוטטו אלוהים לעולם.
י יתמוטטו אלוהים. אלוהים, הרים ידך! אל תשכח את חסרי הישע.
13 מדוע יגנה רשע את אלוהים,
ואמר בלבו, "לא יקראני אלוהים?"
14 ואתה רואה צרה ויגון; תשים לב לקחת בידך. תעזור לקורבן וליתום.
15 שבר זרוע רשע. ורשע, חפש את רעתו עד לא תמצא.
16 ה' מלך לעולם ועד! גויים יאבדו מארצו.
17 ה', תשאלת ענווים שמעת. תכין את לבם. תשמע אוזנך,
18 לשפוט יתום ועשוק,
ולא יתחרד עוד איש הארץ.
תהילים: מ
1 חייתי לה'.
פנה אליי ושמע צעקתי.
2 וַיַּעֲלִינִי מִבֹּרֶת נוֹרָה, מִן-טִר בִּצּוּר.
הִשִּׁים רַגְלַי עַל-צֹר וְנָתַן לִי מְעֲמֹד נְחָדָשׁ.
3 שִׁמָּר חָדָשׁ שָׁמַר בִּפִּי, תְּהִלָּה לָאֱלֹהֵינוּ.
רַבִּים יְרָאוּ וְיָרָאוּ וְיָבוּ בְה'.
4 אשרי האיש אשר יִשְׁמַע אֶת-ה' מִבְטַחוֹ,
וְלֹא יַשְׁמַע גָּאוֹת וְלֹא יַסְטוּ שָׁקָר.
5 רַבָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלָאוֹתָךְ,
וְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר לָנוּ.
לֹא יִסְתַּכְּרוּ לְךָ;
אֲם אֶמְדַבֵּר וְאֶת-דַּבֵּר אוֹתָם,
רַבִּים מִסְפָּר.
6 זִבְחָה וּמְנַחַת לֹא חָפַצְתָּ.
אוֹזְנַי פַחַתָּ:
עוֹלָה וְחַטָּאת לֹא דַּרְשְׁתָּ. 7 ואומר, "הנה באתי. כתוב עליי בספר במגילה.
8 לעשות רצונך חפצתי, אלוהי. ותורתך בתוך לבי."
9 הכרזתי צדק בקהל רב.
הנה, לא אחתום שפתיי, ה', אתה ידעת.
10 לא הסתרתי צדקתך בתוך לבי.
הגדתי אמונתך וישועתך.
לא הסתרתי חסדך ואמתך מקהל רב.
11 אל תמנע ממני רחמיך, ה'.
תמיד חסדך ואמתך ישמרני.
12 כי רעות רבות סבבו אותי.
השיגו אותי עוונותיי,
ולא אוכל להרים את מבטי.
רבות הן משערות ראשי.
לבי עזב אותי. 13 חפץ ה' להצילני. מהר לעזרני, ה'. 14 יבוש ויתבלמו יחד מבקשי נפשי להשמידה. יסורו אחור ויחרפו חפצי רעי. 15 יישמו מבושה, אומרים לי "אהה אהה!". 16 ישמחו ויגלו בך כל מבקשיך. יאמרו תמיד אוהבי ישועתך: "יהי ה' מרומם!". 17 אני עני ואביון, יחשוב ה' עליי. אתה עוזרי ומושיעתי. אל תתעכב, אלוהי.
תהילים: 70
1 מהרו אלוהים להושיעני. מהרו לעזרתי, ה'.
2 יבושימו ויכלמו מבקשי נפשי. ישובו בבושת חפצי חרבתי.
3 ישובו מבושה,
האומרים: "אהה אהה!".
4 ישמחו וישמחו בך כל מבקשיך. יאמרו תמיד אוהבי ישועתך: "יהי אלוה רָמָה!".
5 ואני עני ואביון. מהר אלי, ה'. אתה עזרי ומושיעי,
ה', אל תתמהמה.
תהילים: 100
1 הריעו לה' כל הארצות!
2 עבדו את ה' בשמחה. באו לפניו בשירה.
3 דעו כי ה' הוא ה'. הוא אשר עשה אותנו, ואנחנו לו. אנחנו עמו וצאן מרעייתו.
4 באו שעריו בתודה,
חצרותיו בתהילה.
הודו לו וברכו שמו.
5 כי טוב ה'.
לעולם חסדו,
לדורות אמונתו.
תהילים: קל
1 ממעמקים צעקתי אליך ה'.
2 ה' שמע קולי.
אזניך יהיו קשובות לקול תחנוני.
3 אם אתה ה' רשם חטאים,
ה' מי יעמוד?
4 אך עמך סליחה,
לכן אתה ירא.
5 אני מחכה לה'.
נפשי מחכה.
דברו אני קוה.
6 נפשי משתוקקת לה' משומרים לבוקר. יותר משומרים לבוקר.
7 ישראל, קוה אל ה', כי עם ה' חסד.
עמו גאולה רבה.
8 הוא יגאל את ישראל מכל חטאיו.
משלי: י
1 משלי שלמה. בן חכם ישמח אב, ובן כסיל יעצב אמו.
2 אוצרות רשע לא יועילו,
וצדק יציל ממות.
3 לא יתן ה' לנפש צדיק לרעוב,
כי תאוות רשעים ידחה.
4 עושה ביד עצלה עני,
ויד חרוצים תעשיר.
5 בן חכם אוסף בקיץ,
וישן בקציר בן מביש.
6 ברכות בראש צדיק,
ואת פי רשעים יכסה חמס.
7 זכר צדיק ברוך,
ושם רשעים ירקב.
8 חכמי לב מקבלים מצוות,
וכסיל מפטפט ייפול. 9 הולך בתמים הולך בוודאות,
והסוט דרכיו יתגלה.
10 קריצת עינו תגרום עצב,
וכסיל ממלמל ייפול.
11 פי צדיק מקור חיים,
ואלים יכסו פי רשעים.
12שנאה מעוררת ריב,
ואהבה מכסה כל עוולה.
13 חוכמה נמצאת על שפתי תבונה,
ושבט לגב חסר תבונה.
14 חכמים אוגרים דעת,
ופי כסיל קרוב לאבדון.
15 עושר עשיר הוא עירו המבוססת,
אובדן עניים הוא עונים.
16 עמל צדיק מוביל לחיים,
ריבוי רשעים מוביל לחטא.
17 בדרך חיים שומע לתיקון,
ועזב תוכחה יטעה אחרים.
18 מסתיר שנאה שפתיים שקר.
מוציא דיבה הוא כסיל.
19 בריבוי דברים לא חסר אי ציות,
והרס שפתיו עושה בחוכמה.
20 לשון צדיק ככסף מבחר.
לב רשע מעט.
21 שפתי צדיק יאכילו רבים,
וכסילים ימותו בחוסר תבונה.
22 ברכת ה' מביאה עושר,
ולא יוסיף עליה צרה.
23 הנאת כסיל לעשות רשע,
וחוכמה היא נאת איש בינה.
24 מה שיפגעו רשעים ישיג אותם,
ורצון צדיקים יינתן.
25 כי יעבור סופה, איננו עוד רשע;
והצדיק יסוד עולם.
26 כחומץ לשיניים, וכעשן לעיניים,
כן עצלן לשלוחיו.
27 יראת ה' יאריך ימים,
ושנות רשעים יקצרו.
28 תקוות צדיקים שמחה,
ותקוות רשעים תאבד.
29 דרך ה' מעוז לישרים,
והרס הוא לעושי עוול.
30 צדיק לא יוס לעולם,
ורשעים לא ישכנו בארץ.
31 פי צדיק יוציא חכמה,
ולשון עוקפת תיכרת.
32 שפתי צדיק ידעו מה רצוי,
ופי רשעים עוקף.
הברית הישנה: מלכים ב' י"ז:1 - י"ח:12
י"ז:1 בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשומרון על ישראל תשע שנים. 2 ועשה את הרע בעיני ה', אך לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו. 3 ועל עליו שלמנאסר מלך אשור, ויהי הושע לעבדו, ויביא לו מנחה. 4 ומצא מלך אשור קשר בהושע, כי שלח מלאכים אל שו מלך מצרים, ולא נתן מנחה למלך אשור כעשה שנה בשנה; וייאסר אותו מלך אשור, ויאסר אותו בבית סוהר. ה ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עליה שלש שנים. ו בשנה התשיעית להושע לכד מלך אשור את שומרון ויגל את ישראל אששור וישם בחלה ועל חבור נהר גוזן ובערי מדי. ז ויהי כי חטאו בני ישראל לה' אלהיהם אשר העלם אותם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים ויראו אלהים אחרים. ח וילכו בחקת הגויים אשר גירש ה' מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו. ט וַיַּעֲשֶׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסֵתַר לֹא יָשָׁר עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל-עָרָיהם מִמְגַּד הַצָּפִים עַד-עִיר מְבוּצָר וַיַּעֲמִידוּ לָהֶם מִצְבָּה וַיַּעֲשֶׂה שָׁם בְּכָל-בָּמוֹת כַּעֲשֶׂה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-הִגְרַח יְהוָה מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲשֶׂה רָעוֹת לְהַכְעִיס אֶת-יְהוָה וְעַבְדוּ אֶת-הַעֲלָלִים אֲשֶׁר-אָמַר לָהֶם יְהוָה לֹא-תַּעֲשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיְהוּדָה בְּכָל-נְבִיא וְכָל-רֹאֶה לֵאמֹר שׁוּבוּ מֵדֶרְכֶם הָרָעִים וַיַּשְׁמֹרוּ אֶת-מִצְוָתִי וְחֻקְתִּי כְּכָל-הַתּוֹרָה אֲשֶׁר-צִוִּיתֶם וְאֲשֶׁר-שָׁלַחְתִּי לְכָל-עַבְדֵי עַבְדֵי הַנְּבִיאִים׃ יד ולא שמעו ויחזקו עורפם כצוואר אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם. טו מאסו חקתיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד להם וילכו אחרי הבל והיו הבלים ואחרי הגויים אשר סביבותיהם אשר צוה ה' עליהם אשר לא יעשו כמוהם. טז עזבו את כל מצוות ה' אלהיהם ויעשנו להם מסכות שני עגלים ויעשנו אשר וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את בעל. יז ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויעשנו ניחוש וכשפים וימכרו לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו. יח ויחר ה' בישראל מאוד ויסרכם מעל פניו לא נשאר כי אם שבט יהודה לבדו. יט וגם יהודה לא שמר את מצוות ה' אלהיהם, כי בחקת ישראל אשר עשו הלך. 20 וַיָּמַאֵשׁ ה' אֶת כָּל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּהוּ וַיְסַנֵּהוּ בְּיַד-שְׁדָּרִים עַד-גַּרְשֵׁם מִפְּנֵיהּ. 21 וַיְקָרֵשׁ אֶת-יְשָׂרָאֵל מֵבֵת דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט וַיְגָרֵשׁ אֶת-יְשָׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי ה' וַיַּחֲטָאֵם חַטָּאת גְדוֹלָה. 22 וַיַּלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּכָל-חַטָּאָת יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא-סוּרוּ מֵהֶם. 23 עַד-יְסָר ה' אֶת-יְשָׂרָאֵל מִפְּנֵיהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶר בְּדַע כָּל-עַבְדָיו הַנְּבִיאִים וַיְגָלַה יִשְׂרָאֵל מֵארְצָם אֲשֶׁר אֲשֶׁר-עָשָׂה עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. 24 ויביא מלך אשור אנשים מבבל ומכותא ומאבה ומחמת וספרווים, וישב אותם בערי שומרון תחת בני ישראל, ויירשו את שומרון וישבו בעריה. 25 ויהי בראשית ישיבתם שם, לא יראו את ה', וישלח ה' עליהם אריות, ויהרגו מהם. 26 ויאמרו אל מלך אשור לאמר, הגויים אשר גלית ושכנת בערי שומרון, לא ידעו את תורת אלוהי הארץ; על כן שלח עליהם אריות, והנה הם הורגים אותם, כי לא ידעו את תורת אלוהי הארץ. 27 ויצוה מלך אשור לאמר, הביאו שמה את אחד הכהנים אשר הביאתם משם; וילכו ויישבו שם, וילמד אותם את תורת אלהי הארץ. 28 ויבא אחד הכהנים אשר גלו משומרון וישב בבית אל, וילמד אותם איך יראו את ה'.
29 וכל גוי עשה אלהים לו, וישים אותם בבתי הבמות אשר עשו השומרונים, כל גוי בעריו אשר ישבו בהם. 30 אנשי בבל עשו סוכות בנות, ואנשי כות עשו נרגל, ואנשי חמת עשו אשימה. 31 והאבים עשו את נבחז ואת תרתק, והספרים שרפו את בניהם באש לאדרמלך ולאנמלך אלהי ספרים. 32 ויראו את ה', ויעשו להם מקרבם כהנים לבמות, אשר זבחו להם בבתי הבמות. 33 ויראו את ה', ויעבדו את אלהיהם, כדרך הגויים אשר גלו מהם. לד עד היום הזה הם עושים כדרך הקודם לא יראו את ה' ולא כחוקותיהם ולא כמשפטיהם ולא בתורה ולא כמצוה אשר צוה ה' את בני יעקב אשר נתן את שמו ישראל. לה אשר כרת ה' ברית עמו ויצוה אותם לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדו אותם ולא תזבחו להם. לו כי את ה' אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכוח גדול ובזרוע נטויה אותו תיראו וללו תשתחוו וללו תזבחו. לז ואת החקים והמשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרו לעשות עד עולם ולא תיראו אלהים אחרים. לח ואת הברית אשר כרתתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים. 9 כי את ה' אלהיכם תיראו. והוא יושיע אתכם מיד כל אויביכם. 40 ולא שמעו, כי כדרכם הקודם עשו. 41 וייראו הגויים האלה את ה' ויעבדו את פסליהם, וגם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבותם כן עשו עד היום הזה.
18:1 ויהי בשנה השלישית להושע בן אלה מלך ישראל, וימלוך חזקיהו בן אחז מלך יהודה. 2 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו, ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים, ושם אמו אבי בת זכריה. 3 ויעש את הישר בעיני ה', ככל אשר עשה דוד אביו. 4 הסיר את הבמות, וישבר את העמודים, ויכרת את האשרה, ואת הנחש הנחושת אשר עשה משה שבר. כי עד הימים ההם היו בני ישראל מקטירים לה קטרת ויקרא לה נחושתן. ה ובטח ביהוה אלוהי ישראל ולא היה כמוהו אחריו בכל מלכי יהודה וגם לא ביניהם אשר היו לפניו. ו כי חבר ביהוה לא סור מאחריו ושמר את מצוותיו אשר צוה ה' את משה. ז ויהיה ה' עמו בכל אשר יצא הצליח וימרד במלך אשור ולא עבדו. ח ויכה את הפלשתים עד עזה ואת גבולותיה ממגדל המשמרות ועד העיר המצודה. ט ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא שנת השביעית להושע בן אלה מלך ישראל ועלה שלמנאסר מלך אשור על שומרון ויצור עליה. י ומקץ שלוש שנים וילכדו אותה בשנה השישית לחזקיהו, שהיא שנת התשיעית להושע מלך ישראל, נלכדה שומרון. יא ויגלה מלך אשור את ישראל אששור, וישם אותם בחלה ועל החבור נהר גוזן, ובערי מדי. יב יען לא שמעו בקול ה' אלהיהם, והפרו את בריתו, את כל אשר צוה משה עבד ה', ולא שמעו ולא עשו.
הברית החדשה: מעשי השליחים כ':1-38
כ':1 לאחר שפסקה המהומה, שלח שאול לקרוא לתלמידים, נפרד מהם ויצא ללכת למקדוניה.
2 לאחר שעבר דרך האזורים ההם, עודד אותם בדברים רבים, הגיע ליוון.
3 לאחר ששהה שם שלושה חודשים, ויהודים חשבו עליו מזימה כשעמד להפליג לארם, החליט לחזור דרך מקדוניה.
4 אלה ליוו אותו עד אסיה: סופרוס מבראוה, אריסטרכוס וסקונדוס מהתסלוניקים, גאיוס מדרבי, טימותיאוס, וטיכיקוס וטרופימוס מאסיה.
5 אבל אלה הלכו קדימה וחיכו לנו בטרואס.
6 הפלגנו מפיליפי לאחר ימי המצות, והגענו אליהם לטרואס כעבור חמישה ימים, שם שהינו שבעה ימים.
7 ביום הראשון בשבוע, כאשר התאספו התלמידים לשבור לחם, שוחח איתם שאול, מתוך כוונה לעזוב למחרת, והמשיך לדבר עד חצות.
8 היו אורות רבים בחדר העליון שבו התאספנו.
9 בחור אחד בשם אוטיכוס ישב בחלון, שקוע בשינה עמוקה. בעוד שאול מדבר עוד, שקוע בשינה, נפל מהקומה השלישית והועל מת.
10 שאול ירד, נפל עליו, חיבק אותו ואמר: "אל תדאג, כי נפשו בו."
11 לאחר שעלה, שבר לחם ואכל, ודבר איתם זמן רב עד עלות השחר, הלך.
12 הם הביאו את הנער לחיים, ונחמו לא מעט. 13 אבל אנחנו, אשר הלכנו לפנינו אל הספינה, הפלגנו לאסוס, שם התכוונו לאסוף את שאול, כי כך ארגן, בכוונה לעבור ביבשה.
14 כאשר פגש אותנו באסוס, איספנו אותו והגענו למיתילנה.
15 משם הפלגנו, ולמחרת הגענו אל מול כיוס. למחרת נחתנו בסאמוס ונשארנו בטרוגיליון, ולמחרת הגענו למילטוס.
16 כי שאול החליט להפליג על פני אפסוס, כדי שלא יתעכב באסיה; כי מיהר, אם יוכל, להיות בירושלים ביום שבועות.
17 ממילטוס שלח לאפסוס וקרא אליו את אנשי הקהילה.
18 כאשר באו אליו, אמר להם: "אתם עצמכם יודעים, למן היום הראשון שדרכתי באסיה, כיצד הייתי עמכם כל העת,
19 עבדתי את האדון בכל ענווה, בדמעות רבות ובניסיונות אשר עברו עליי על ידי מזימות היהודים;
20 כיצד לא נרתעתי מלהגיד לכם דבר מועיל, ללמד אתכם בפומבי ובבית לבית;
21 מעיד ליהודים וליבנים על תשובה לאלוהים ועל אמונה באדוננו ישוע המשיח.
22 ועתה הנה, אני הולך כבול ברוח לירושלים, מבלי לדעת מה יקרה לי שם;
23 אלא שרוח הקודש מעיד בכל עיר ואומר שמאסרות וצרות מחכות לי.
24 אך הדברים האלה אינם חשובים; וגם אני לא מחזיק את חיי יקר לעצמי, כדי שאוכל לסיים את מרוץי בשמחה, ואת השירות אשר קיבלתי מאת האדון ישוע, להעיד במלואו על בשורה טובה על חסד האלוהים.
25 ועתה, הנה אני יודע שכלכם, אשר הסתובבתי בינכם ובישרתי את מלכות האלוהים, לא תראו עוד את פני.
26 לכן אני מעיד אתכם היום שאני נקי מדם כל האדם,
27 כי לא נרתעתי מלהגיד לכם את כל עצת האלוהים.
28 לכן שימו לב לעצמכם ולכל העדר, אשר רוח הקודש מינה אתכם למשגיחים בו, לרעות את קהל ה' ואלוהים אשר קנה בדמו.
29 כי אני יודע כי לאחר עזיבתי יבואו ביניכם זאבים אכזריים, ולא יחוסו על העדר.
30 מתוך עצמכם יקומו אנשים וידברו דברים מעוותים, כדי למשוך את התלמידים אחריהם.
31 לכן היו ערניים, וזכרו כי במשך שלוש שנים לא חדלתי להוכיח את כל האנשים יומם ולילה בדמעות.
32 עתה, אחים, אני מפקיד אתכם בידי אלוהים ובידבר ה' חסדו, אשר יכול לבנות ולתת לכם את הנחלתם בין כל המקודשים.
33 לא חמדתי את כסף, זהב או בגדים של איש.
34 אתם עצמכם יודעים כי ידיים אלה שירתו את צרכיי ואת אלה שהיו איתי.
35 בכל דבר נתתי לכם דוגמה, כי כך עליכם לעמול ולעזור לחלשים ולזכור את דברי האדון ישוע, אשר אמר: 'טוב יותר לתת מאשר לקבל'.
36 לאחר שדיבר את הדברים האלה, כרע ברך והתפלל עם כולם.
37 כולם בכו מאוד, ונפלו על צווארו של שאול ונישקו אותו,
38 התאבלו יותר מכל על הדבר אשר דיבר, שלא יראו עוד את פניו. הם הובילו אותו אל הספינה.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
