MAY 14
PSALMS: 14, 44, 74, 104, 134
PROVERBS: 14
OLD TESTAMENT: 2 CHRONICLES 33:14 - 34:33
NEW TESTAMENT: ROMANS 16:10 - 27
PSALMS: 14
1 The fool has said in his heart,
"There is no God.
" They are corrupt, they have done abominable works.
There is none who does good.
2 The LORD looked down from heaven on the children of men,
To see if there were any who did understand,
Who did seek after God.
3 They have all gone aside;
they have together become corrupt.
There is none who does good, no, not one.
4 Have all the workers of iniquity no knowledge,
Who eat up my people as they eat bread,
And don't call on the LORD?
5 There were they in great fear,
For God is in the generation of the righteous.
6 You put to shame the counsel of the poor,
Because the LORD is his refuge.
7 Oh that the yeshu`ah of Yisra'el would come out of Tziyon!
When the LORD restores the fortunes of his people,
Then Ya`akov shall rejoice, and Yisra'el shall be glad.
PSALMS: 44
1 We have heard with our ears,
God; Our fathers have told us,
What work you did in their days,
In the days of old.
2 You drove out the nations with your hand,
But you planted them.
You afflicted the peoples,
But you spread them abroad.
3 For they didn't get the land in possession by their own sword,
Neither did their own arm save them;
But your right hand, and your arm, and the light of your face,
Because you were favorable to them.
4 You are my King, God.
Command victories for Ya`akov!
5 Through you, will we push down our adversaries.
Through your name, will we tread them under who rise up against us.
6 For I will not trust in my bow,
Neither shall my sword save me.
7 But you have saved us from our adversaries,
And have put them to shame who hate us.
8 In God have we made our boast all day long,
We will give thanks to your name forever. Selah.
9 But now you rejected us, and brought us to dishonor,
And don't go out with our armies.
10 You make us turn back from the adversary.
Those who hate us take spoil for themselves.
11 You have made us like sheep for food,
And have scattered us among the nations.
12You sell your people for nothing,
And have gained nothing from their sale.
13 You make us a reproach to our neighbors,
A scoffing and a derision to those who are round about us.
14 You make us a byword among the nations,
A shaking of the head among the peoples.
15 All day long is my dishonor before me,
And shame covers my face,
16 At the taunt of one who reproaches and reviles,
Because of the enemy and the avenger.
17 All this has come on us,
Yet have we not forgotten you,
Neither have we been false to your covenant.
18 Our heart has not turned back,
Neither have our steps declined from your way,
19 That you have crushed us in the haunt of jackals,
And covered us with the shadow of death.
20 If we have forgotten the name of our God,
Or spread forth our hands to a strange god;
21 Won't God search this out?
For he knows the secrets of the heart.
22 Yes, for your sake are we killed all day long.
We are regarded as sheep for the slaughter.
23 Wake up!
Why do you sleep, Lord? Arise!
Don't reject us forever.
24 Why do you hide your face,
And forget our affliction and our oppression?
25 For our soul is bowed down to the dust.
Our body cleaves to the eretz.
26 Rise up to help us.
Redeem us for your loving kindness' sake.
PSALMS: 74
1 God, why have you rejected us forever?
Why does your anger smolder against the sheep of your pasture?
2 Remember your congregation, which you purchased of old,
Which you have redeemed to be the tribe of your inheritance;
Mount Tziyon, in which you have lived.
3 Lift up your feet to the perpetual ruins,
All the evil that the enemy has done in the sanctuary.
4 Your adversaries have roared in the midst of your assembly.
They have set up their standards as signs.
5 They behaved like men wielding axes,
Cutting through a thicket of trees.
6 Now all its carved work
They break down with hatchet and hammers.
7 They have burned your sanctuary to the ground.
They have profaned the dwelling-place of your Name.
8 They said in their heart,
"We will crush them completely.
" They have burned up all the places in the land where God was worshiped.
9 We see no miraculous signs.
There is no longer any prophet,
Neither is there among us anyone who knows how long.
10 How long, God, shall the adversary reproach?
Shall the enemy blaspheme your name forever?
11 Why do you draw back your hand, even your right hand?
Take it out of your pocket and consume them!
12 Yet God is my King of old,
Working salvation in the midst of the eretz.
13 You divided the sea by your strength.
You broke the heads of the sea monsters in the waters.
14 You broke the heads of Livyatan in pieces.
You gave him as food to people and desert creatures.
15 You opened up spring and stream.
You dried up mighty rivers.
16 The day is yours, the night is also yours.
You have prepared the light and the sun.
17 You have set all the boundaries of the eretz.
You have made summer and winter.
18 Remember this, that the enemy has mocked you, LORD.
Foolish people have blasphemed your name.
19 Don't deliver the soul of your dove to wild beasts.
Don't forget the life of your poor forever.
20 Honor your covenant,
For haunts of violence fill the dark places of the eretz.
21 Don't let the oppressed return ashamed.
Let the poor and needy praise your name.
22 Arise, God! Plead your own cause.
Remember how the foolish man mocks you all day.
23 Don't forget the voice of your adversaries.
The tumult of those who rise up against you ascends continually.
PSALMS: 104
1 Bless the LORD, my soul.
The LORD, my God, you are very great.
You are clothed with honor and majesty.
2 He covers himself with light as with a garment.
He stretches out the heavens like a curtain.
3 He lays the beams of his chambers in the waters.
He makes the clouds his chariot.
He walks on the wings of the wind.
4He makes his messengers winds;
His servants flames of fire.
5 He laid the foundations of the eretz,
That it should not be moved forever.
6 You covered it with the deep as with a cloak.
The waters stood above the mountains.
7 At your rebuke they fled.
At the voice of your thunder they hurried away.
8 The mountains rose,
The valleys sank down,
To the place which you had assigned to them.
9 You have set a boundary that they may not pass over;
That they don't turn again to cover the eretz.
10 He sends forth springs into the valleys.
They run among the mountains.
11 They give drink to every animal of the field.
The wild donkeys quench their thirst.
12 The birds of the sky nest by them.
They sing among the branches.
13 He waters the mountains from his chambers.
The eretz is filled with the fruit of your works.
14 He causes the grass to grow for the cattle,
And plants for man to cultivate,
That he may bring forth food out of the eretz:
15Wine that makes glad the heart of man,
Oil to make his face to shine,
And bread that strengthens man's heart.
16 The LORD's trees are well watered,
The cedars of Levanon, which he has planted;
17 Where the birds make their nests.
The stork makes its home in the fir trees.
18 The high mountains are for the wild goats.
The rocks are a refuge for the rock badgers.
19 He appointed the moon for seasons.
The sun knows when to set.
20 You make darkness, and it is night,
In which all the animals of the forest prowl.
21 The young lions roar after their prey,
And seek their food from God.
22 The sun rises, and they steal away,
And lay down in their dens.
23 Man goes forth to his work,
To his labor until the evening.
24 The LORD, how many are your works!
In wisdom have you made them all.
The eretz is full of your riches.
25 There is the sea, great and wide,
In which are innumerable living things,
Both small and great animals.
26 There the ships go,
And livyatan, whom you formed to play there.
27 These all wait for you,
That you may give them their food in due season.
28 You give to them; they gather.
You open your hand; they are satisfied with good.
29 You hide your face: they are troubled;
You take away their breath: they die, and return to the dust.
30 You send forth your Spirit: they are created.
You renew the face of the ground.
31 Let the glory of the LORD endure forever.
Let the LORD rejoice in his works.
32 He looks at the eretz, and it trembles.
He touches the mountains, and they smoke.
33 I will sing to the LORD as long as I live.
I will sing praise to my God while I have any being.
34 Let your meditation be sweet to him.
I will rejoice in the LORD.
35 Let sinners be consumed out of the eretz.
Let the wicked be no more.
Bless the LORD, my soul.
Praise the LORD!
PSALMS: 134
1 Look! Praise the LORD, all you servants of the LORD,
Who stand by night in the LORD's house!
2 Lift up your hands in the sanctuary.
Praise the LORD!
3 May the LORD bless you from Tziyon;
Even he who made heaven and eretz.
PROVERBS: 14
1 Every wise woman builds her house,
But the foolish one tears it down with her own hands.
2 He who walks in his uprightness fears the LORD,
But he who is perverse in his ways despises him.
3 The fool's talk brings a rod to his back,
But the lips of the wise protect them.
4 Where no oxen are, the crib is clean,
But much increase is by the strength of the ox.
5 A truthful witness will not lie,
But a false witness pours out lies.
6 A scoffer seeks wisdom, and doesn't find it,
But knowledge comes easily to a discerning person.
7 Stay away from a foolish man,
For you won't find knowledge on his lips.
8 The wisdom of the prudent is to think about his way,
But the folly of fools is deceit.
9 Fools mock at making atonement for sins,
But among the upright there is good will.
10 The heart knows its own bitterness and joy;
He will not share these with a stranger.
11 The house of the wicked will be overthrown,
But the tent of the upright will flourish.
12There is a way which seems right to a man,
But in the end it leads to death.
13 Even in laughter the heart may be sorrowful,
And mirth may end in heaviness.
14 The unfaithful will be repaid for his own ways;
Likewise a good man will be rewarded for his ways.
15 The simple believes everything,
But the prudent man carefully considers his ways.
16 A wise man fears, and shuns evil,
But the fool is hotheaded and reckless.
17 He who is quick to become angry will commit folly,
And a crafty man is hated.
18 The simple inherit folly,
But the prudent are crowned with knowledge.
19 The evil bow down before the good,
And the wicked, at the gates of the righteous.
20 The poor person is shunned even by his own neighbor,
But the rich person has many friends.
21 He who despises his neighbor sins,
But blessed is he who has pity on the poor.
22 Don't they go astray who plot evil?
But love and faithfulness belong to those who plan good.
23 In all hard work there is profit,
But the talk of the lips leads only to poverty.
24 The crown of the wise is their riches,
But the folly of fools crowns them with folly.
25 A truthful witness saves souls,
But a false witness is deceitful.
26 In the fear of the LORD is a secure fortress,
And he will be a refuge for his children.
27 The fear of the LORD is a fountain of life,
Turning people from the snares of death.
28 In the multitude of people is the king's glory,
But in the lack of people is the destruction of the prince.
29 He who is slow to anger has great understanding,
But he who has a quick temper displays folly.
30 The life of the body is a heart at shalom,
But envy rots the bones.
31 He who oppresses the poor shows contempt for his Maker,
But he who is kind to the needy honors him.
32 The wicked is brought down in his calamity,
But in death, the righteous has a refuge.
33 Wisdom rests in the heart of one who has understanding,
And is even made known in the inward part of fools.
34 Righteousness exalts a nation,
But sin is a disgrace to any people.
35 The king's favor is toward a servant who deals wisely,
But his wrath is toward one who causes shame.
33 When the multitudes heard it, they were astonished at his teaching.
OLD TESTAMENT: 2 CHRONICLES 33:14 - 34:33
33:14 Now after this he built an outer wall to the city of David, on the west side of Gichon, in the valley, even to the entrance at the fish gate; and he compassed `Ofel about [with it], and raised it up to a very great height: and he put valiant captains in all the fortified cities of Yehudah. 15 He took away the foreign gods, and the idol out of the house of the LORD, and all the altars that he had built in the mountain of the house of the LORD, and in Yerushalayim, and cast them out of the city. 16 He built up the altar of the LORD, and offered thereon sacrifices of peace-offerings and of thanksgiving, and commanded Yehudah to serve the LORD, the God of Yisra'el. 17 Nevertheless the people sacrificed still in the high places, but only to the LORD their God. 18 Now the rest of the acts of Menashsheh, and his prayer to his God, and the words of the seers who spoke to him in the name of the LORD, the God of Yisra'el, behold, they are written among the acts of the kings of Yisra'el. 19 His prayer also, and how [God] was entreated of him, and all his sin and his trespass, and the places in which he built high places, and set up the Asherim and the engraved images, before he humbled himself: behold, they are written in the history of Hozai. 20 So Menashsheh slept with his fathers, and they buried him in his own house: and Amon his son reigned in his place. 21 Amon was twenty-two years old when he began to reign; and he reigned two years in Yerushalayim. 22 He did that which was evil in the sight of the LORD, as did Menashsheh his father; and Amon sacrificed to all the engraved images which Menashsheh his father had made, and served them. 23 He didn't humble himself before the LORD, as Menashsheh his father had humbled himself; but this same Amon trespassed more and more. 24 His servants conspired against him, and put him to death in his own house. 25 But the people of the land killed all those who had conspired against king Amon; and the people of the land made Yoshiyahu his son king in his place.
34:1 Yoshiyahu was eight years old when he began to reign; and he reigned thirty-one years in Yerushalayim. 2 He did that which was right in the eyes of the LORD, and walked in the ways of David his father, and didn't turn aside to the right hand or to the left. 3 For in the eighth year of his reign, while he was yet young, he began to seek after the God of David his father; and in the twelfth year he began to purge Yehudah and Yerushalayim from the high places, and the Asherim, and the engraved images, and the molten images. 4 They broke down the altars of the Ba`alim in his presence; and the sun-images that were on high above them he hewed down; and the Asherim, and the engraved images, and the molten images, he broke in pieces, and made dust of them, and strewed it on the graves [of those] who had sacrificed to them. 5 He burnt the bones of the Kohanim on their altars, and purged Yehudah and Yerushalayim. 6 [So did he] in the cities of Menashsheh and Efrayim and Shim`on, even to Naftali, in their ruins round about. 7 He broke down the altars, and beat the Asherim and the engraved images into powder, and hewed down all the sun-images throughout all Eretz-Yisra'el, and returned to Yerushalayim. 8 Now in the eighteenth year of his reign, when he had purged the land and the house, he sent Shafan the son of Atzalyahu, and Ma`aseyah the governor of the city, and Yo'ach the son of Yo'achaz the recorder, to repair the house of the LORD his God. 9 They came to Hilkiyah the Kohen Gadol, and delivered the money that was brought into the house of God, which the Levites, the keepers of the threshold, had gathered of the hand of Menashsheh and Efrayim, and of all the remnant of Yisra'el, and of all Yehudah and Binyamin, and of the inhabitants of Yerushalayim. 10 They delivered it into the hand of the workmen who had the oversight of the house of the LORD; and the workmen who labored in the house of the LORD gave it to mend and repair the house; 11 even to the carpenters and to the builders gave they it, to buy hewn stone, and timber for couplings, and to make beams for the houses which the kings of Yehudah had destroyed. 12 The men did the work faithfully: and the overseers of them were Yachat and `Ovadyah, the Levites, of the sons of Merari; and Zekharyah and Meshullam, of the sons of the Kehati, to set it forward; and [others of] the Levites, all who were skillful with instruments of music. 13 Also they were over the bearers of burdens, and set forward all who did the work in every manner of service: and of the Levites there were Sofrim, and officers, and porters. 14 When they brought out the money that was brought into the house of the LORD, Hilkiyah the Kohen found the book of the law of the LORD [given] by Moshe. 15 Hilkiyah answered Shafan the Sofer, I have found the book of the law in the house of the LORD. Hilkiyah delivered the book to Shafan. 16 Shafan carried the book to the king, and moreover brought back word to the king, saying, All that was committed to your servants, they are doing. 17 They have emptied out the money that was found in the house of the LORD, and have delivered it into the hand of the overseers, and into the hand of the workmen. 18 Shafan the Sofer told the king, saying, Hilkiyah the Kohen has delivered me a book. Shafan read therein before the king. 19 It happened, when the king had heard the words of the law, that he tore his clothes. 20 The king commanded Hilkiyah, and Achikam the son of Shafan, and `Avdon the son of Mikhah, and Shafan the Sofer, and `Asayah the king's servant, saying, 21 Go you, inquire of the LORD for me, and for those who are left in Yisra'el and in Yehudah, concerning the words of the book that is found; for great is the wrath of the LORD that is poured out on us, because our fathers have not kept the word of the LORD, to do according to all that is written in this book. 22 So Hilkiyah, and they whom the king [had commanded], went to Huldah the prophetess, the wife of Shallum the son of Tokhat, the son of Hasrah, keeper of the wardrobe; (now she lived in Yerushalayim in the second quarter;) and they spoke to her to that effect. 23 She said to them, Thus says the LORD, the God of Yisra'el: Tell you the man who sent you to me, 24 Thus says the LORD, Behold, I will bring evil on this place, and on the inhabitants of it, even all the curses that are written in the book which they have read before the king of Yehudah. 25 Because they have forsaken me, and have burned incense to other gods, that they might provoke me to anger with all the works of their hands; therefore is my wrath poured out on this place, and it shall not be quenched. 26 But to the king of Yehudah, who sent you to inquire of the LORD, thus shall you tell him, Thus says the LORD, the God of Yisra'el: As touching the words which you have heard, 27 because your heart was tender, and you did humble yourself before God, when you heard his words against this place, and against the inhabitants of it, and have humbled yourself before me, and have torn your clothes, and wept before me; I also have heard you, says the LORD. 28 Behold, I will gather you to your fathers, and you shall be gathered to your grave in shalom, neither shall your eyes see all the evil that I will bring on this place, and on the inhabitants of it. They brought back word to the king. 29 Then the king sent and gathered together all the Zakenim of Yehudah and Yerushalayim. 30 The king went up to the house of the LORD, and all the men of Yehudah and the inhabitants of Yerushalayim, and the Kohanim, and the Levites, and all the people, both great and small: and he read in their ears all the words of the book of the covenant that was found in the house of the LORD. 31 The king stood in his place, and made a covenant before the LORD, to walk after the LORD, and to keep his mitzvot, and his testimonies, and his statutes, with all his heart, and with all his soul, to perform the words of the covenant that were written in this book. 32 He caused all who were found in Yerushalayim and Binyamin to stand [to it]. The inhabitants of Yerushalayim did according to the covenant of God, the God of their fathers. 33 Yoshiyahu took away all the abominations out of all the countries that pertained to the children of Yisra'el, and made all who were found in Yisra'el to serve, even to serve the LORD their God. All his days they didn't depart from following the LORD, the God of their fathers.
NEW TESTAMENT: ROMANS 16:10 - 27
16:10 Greet Apelles, the approved in Messiah. Greet those who are of the household of Aristobulus.
11 Greet Herodion, my kinsman. Greet them of the household of Narcissus, who are in the Lord.
12 Greet Tryphaena and Tryphosa, who labor in the Lord. Greet Persis, the beloved, who labored much in the Lord.
13 Greet Rufus, the chosen in the Lord, and his mother and mine.
14 Greet Asyncritus, Phlegon, Hermes, Patrobas, Hermas, and the brothers who are with them.
15 Greet Philologus and Julia, Nereus and his sister, and Olympas, and all the holy ones who are with them.
16 Greet one another with a holy kiss. The assemblies of Messiah greet you.
17 Now I beg you, brothers, look out for those who are causing the divisions and occasions of stumbling, contrary to the doctrine which you learned, and turn away from them.
18 For those who are such don't serve our Lord, Yeshua the Messiah, but their own belly; and by their smooth and flattering speech, they deceive the hearts of the innocent.
19 For your obedience has reached all. I rejoice therefore over you. But I desire to have you wise to that which is good, but innocent to that which is evil.
20 Now the God of shalom will crush Hasatan under your feet swiftly. The grace of our Lord Yeshua the Messiah be with you.
21 Timothy, my fellow worker, greets you, as do Lucius, Jason, and Sosipater, my relatives.
22 I, Tertius, who write the letter, greet you in the Lord.
23 Gaius, my host and host of the whole assembly, greets you. Erastus, the treasurer of the city, greets you, as does Quartus, the brother.
24 The grace of our Lord Yeshua the Messiah be with you all! Amein.
25 Now to him who is able to establish you according to my Good News and the preaching of Yeshua the Messiah, according to the revelation of the mystery which has been kept in silence through eternal times,
26 but now is revealed, and by the Scriptures of the prophets, according to the mitzvah of the eternal God, is made known to all the nations to obedience of faith;
27 to the only wise God, through Yeshua the Messiah, to whom be the glory forever! Amein.
14 במאי
תהילים: יד, מד, עד, קד, קלד
משלי: יד
ברית הישנה: דברי הימים ב' לג:יד - לד:לג
ברית חדשה: רומים טז:י - כז
תהילים: יד
1 נבל אמר בלבו: "אין אלהים".
שחיתים, מעשים תועבים עשו.
אין עושה טוב.
2 ה' הביט מן השמים על בני האדם,
לראות אם יש מבין,
מבקש אלהים.
3 כולם סטו;
יחד השחיתו.
אין עושה טוב, אפילו לא אחד. 4 הכל עושי עוולה לא ידעו,
האוכלים את עמי כאוכל לחם,
ואל ה' לא יקראו?
5 שם פחדו מאוד,
כי אלהים בדור צדיקים.
6 תבייש עצה עניים,
כי ה' מחסו.
7 מי ייתן ויצא ישוע ישראל מציון!
בהשיב ה' שבת עמו,
אז ישמח יעקב וישראל ישמח.
תהילים: מ"ד
1 באוזנינו שמענו,
אלוהים; אבותינו סיפרו לנו,
מה מעשה עשית בימם,
בימי קדם.
2 בידך גויים גירשת,
ואתה שתלתם.
עונים עמים עניתם,
ואתה פוזרם.
3 כי לא בחרבם ירשו את הארץ,
וגם זרועם לא הושיעה אותם;
כי אם ימינך וזרועך ואור פניך,
כי חפצת בהם.
4 אתה מלכי, אלהים.
צוה ניצחונות ליעקב!
5 בך נדחק צריוננו.
בשמך נרמוס את הקמים עלינו.
6 כי לא אבטח בקשתי,
וגם חרבי לא תושיעני.
7 ואתה הושעת אותנו מצרינו,
ובושת את שונאינו.
8 באלוהים התפארנו כל היום,
ונדה לשמך לנצח, סלה.
9 ועתה דחת אותנו והבאת אותנו לחרפה,
ואל תצא עם צבאותינו. 10 תסובב אותנו מפני האויב.
שונאינו שללו לעצמם.
11 העמדת אותנו כצאן למאכל,
ותפיזרת אותנו בגויים.
12את עמך מוכרת ללא תמורה,
ולא הרווחת ממכירתם דבר.
13 העמדת אותנו לחרפה לשכנינו,
ללעג ולקללה לסובבים אותנו.
14 העמדת אותנו למילים בגויים,
לנענע ראש בעמים.
15 כל היום חרפתי לפני,
ובושה מכסה פני,
16 מלחפת מחרף ומגדף,
בגלל אויב וגומלן.
17 כל זאת בא עלינו,
ולא שכחנו אותך,
ולא בכרנו בבריתך.
18 לא נָסַר לִבֵּנוּ,
וְלֹא סָטָה צַדְעֵינוּ מִדֶּרֶךָ,
19 אֲשֶׁר רָצְצְתָּנוּ בְּמַעֲבֹת תִנִים,
וְכִיסְתָּנוּ בְּצֶל מָוֶת.
20 אם שכחנו שם אלוהינו,
ואף אִם פְּרַשְׁט יָדֵינוּ אֶל־אֵל נָכָר;
21 הֲלֹא יַחֲקֹר זֹאת?
כִּי יוֹדֵעַ רְזוֹת לֵב.
22 גַּם, לְמַעֲבָדֶךָ נִמְגָּר כָּל־הַיּוֹם.
כְּצֹאן לְטַבָּחָה נִחְשָׁב.
23 הַקּוּר!
לָמָּה תִּשָּׁנֶה, יְהוָה? קוּמוּ!
אַל־תַּדַּחֵנוּ עוֹלָם.
24 לָמָּה תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ,
וְשְׁכַח עַנְיָנוּ וְצַקֵּנוּ?
25 כִּי שְׁפוּנָה עָפָר נִשְׁפָּחָה,
גוּפֵנוּ דָּבַק אֶל־אֶרֶץ.
26 קוּמוּ לִעֲזֹרֵנוּ.
גאל אותנו למען חסדך.
תהילים: ed
1 אלוהים, למה דחת אותנו לנצח?
למה יתבשל אפו בצאן מרעייך?
2 זכר את עדתך, אשר רכשת מקדם,
אשר גאלת להיות שבט נחלתך,
הר ציון, אשר ישבת בו.
3 הרים רגליך אל חורבות נצחיות,
כל הרעה אשר עשה אויב במקדש.
4 אויביך שאגו בתוך עדתך.
הציבו דגלם לאותות.
5 התנהגו כאנשי גרזנים,
חוצצים סבך עצים.
6 עתה כל מפעלו
ישברו בגרזן ובפטישים.
7 שרפו את מקדשך עד ארץ.
חללו משכן שמך.
8 אמרו בלבם:
"נרסק אותם כליל."
שרפו את כל המקומות בארץ אשר נעבדו את אלוהים.
9 איננו רואים אותות.
אין עוד נביא,
וגם אין בנו מי יודע עד מתי.
10 עד מתי, אלוהים, יחרף האויב?
האם אויב יחלל שמך לנצח?
11 למה תמשוך ידך, אפילו ימינך?
הוצא מכיסך ותכלה אותם!
12 אך אלוהים הוא מלכי מימים עברו,
עושה ישועה בתוך הארץ.
13 בכוחך בקעת ים.
ראשי מפלצות ים שברת במים.
14 ראשי לוויתן שברת.
נתת אותו למאכל לאנשים וליצורי מדבר.
15 מעיין ונחל פתחת.
נהרות אדירים ייבשת.
16 היום לך, גם הלילה לך. אתה הכינת את האור והשמש.
17 אתה קבעת את כל גבולות הארץ. אתה עשית קיץ וחורף.
18 זכר זאת, כי אויב לעג לך, יהוה. אנשים נבלים חיללו את שמך.
19 אל תמסור נפש יונתך לחיות בר. אל תשכח נפש עניייך לנצח.
20 כבד את בריתך,
כי רוחות אלימות ממלאות את מקומות החשיכה של הארץ.
21 אל תיתן לעשוקים לשוב בבושה. יהללו עניים ואביונים את שמך.
22 קום אלוהים, טען את משפטך. זכור איך כועס לועג לך כל היום.
23 אל תשכח את קול אויביך. המון קמים עליך עולה ללא הרף.
תהילים: ק"ד
1 ברכי את ה' נפשי. ה' אלוהי, אתה גדול מאוד. כבוד והוד לובשת. 2 אור כבגד יכסה. שמים כמסך יפתה. 3 קורות חדריו יתן במים. עננים מרכבתו יתן. על כנפי רוח הלך. 4 מלאכיו יתן רוחות, עבדיו להבות אש. 5 יסוד ארץ,
לעולם לא תזוז.
6 תהום כמעיל כיסתה. מים עמדו על ההרים.
7 מגעירתך נסו. מקול רעמך מיהרו. 8 הרים התרוממו,
עמקים שקעו,
אל המקום אשר ייעדת להם.
9 קבעת גבול אשר לא יעברו;
ולא ישובו לכסות את הארץ.
10 שולח מעיינות בעמקים.
בין ההרים ירצו.
11 לכל חית השדה ישקו.
חמורי בר ירוו את צמאונם.
12 ציפורי השמים מקננים עליהם.
בין הענפים ישירו.
13 משקה הרים מחדריו.
הארץ מלאה פרי מעשיך.
14 יצמיח עשב לבהמה,
ועשב לאדם לעבד,
למען יוציא אוכל מן הארץ:
15 יין ישמח לב האדם,
שמן להאיר פניו,
ולחם יחזק לב האדם. טז עצי ה' מושקים,
ארזי לבנון אשר נטע;
י"ז שם עופות מקננים.
חסידה עושה בית באשוחים.
י"ח הרים גבועים לעזי בר.
סלעים מחסה לגיריות הסלע.
י"ט יבנה למועדים.
השמש יודע מתי לשקוע.
י"ב אתה עושה חושך ולילה,
אשר בו משוטטות כל חיות היער.
י"א אריות צעירים שואגים אחרי טרפם,
ומבקשים מאכלם מאלוהים.
י"ב השמש זרח ויתגנבו,
ובמחילותיהם ישכבו.
י"ג האדם יצא לעבודתו,
לעמלו עד הערב.
י"ד ה', מה רבות מעשיך!
בחכמה עשית את כולם. הארץ מלאה בעושמך.
25 שם הים, גדול ורחב ידיים,
שבו חיות רבות מספור,
חיות קטנות ועד גדולות.
26 שם הולכות הספינות,
ולוויתן, אשר יצרת לשחק שם.
27 כל אלה מחכים לך,
למען תתן להם את מאכלם בעיתם.
28 אתה נותן להם; הם יאספו.
אתה פותח את ידך; הם שבעו.
29 אתה מסתיר פניך: הם נלחצים;
אתה נושף את נשימתם: הם ימותו, ואל עפר ישובו.
30 אתה שולח את רוחך: הם נבראו.
אתה מחדש את פני האדמה.
31 יהי כבוד ה' לעולם. ישמח ה' במעשיו.
32 הביט בארץ ותרעד. יגע בהרים ויעשו.
33 אשיר לה' כל ימי חיי. אשיר תהילה לאלהי כל ימיי.
34 יהי הגותך מתוקה לו. אשמח בה'.
35 יכלו חטאים מן הארץ. לא יהיו עוד רשעים. ברכי את ה', נפשי. הלל את ה'!
תהילים: קל"ד
1 הבט! הלל את ה', כל עבדי ה',
העומדים בלילה בבית ה'!
2 הרימו ידיכם במקדש. הלל את ה'!
3 יברכך ה' מציון; ועושה שמים וארץ.
משלי: יד
1 כל חכמה בונה ביתה,
וכסיל יהרוס אותו בידיה.
2 הולך בתמימותו ירא את ה',
והסב דרכיו בוז לו.
3 דברי כסיל מביאים שבט על גבו,
ושפתי חכמים ישמרו עליהם.
4 במקום שאין בו שוורים, עריסה נקייה,
ובכוח השור ירבה תרומה.
5 עד אמת לא ישקר,
ועד שקר יפלוט כזבים.
6 ליץ מחפש חוכמה ולא ימצא,
ולבר דעת באה בקלות.
7 מאיש כסיל התרחק,
כי לא תמצא דעת על שפתיו.
8 חוכמת נבון היא לחשוב על דרכו,
ואיוולת כסילים היא מרמה.
9 כסילים לועגים בכפרת חטאים,
ובין ישרים טוב.
10 לב יודע מרירות ושמחה;
לא יחלק אותם עם זר.
11 בית רשעים יהרס,
ואאהל ישרים יפרח.
12יש דרך נראית ישרה לאדם,
ובסוף מוות.
13 גם בצחוק הלב יעצב,
ושמחה תסתיים בעצב.
14 בוגד יקבל גמול על דרכיו;
כן אדם טוב יקבל גמול על דרכיו.
15 פשוט מאמין לכל,
ונבון ישקול דרכיו.
16 חכם יפחד וימנע מרע,
וכסיל חמוץ מוח ופזיז.
17 מהר לכעוס יעשה סכלות,
ואיש ערמומי שנוא.
18 פשטים יורשו סכלות,
ונבונים יתעטרו בדעת.
19 רעים ישתחוו לפני טובים,
ורשעים בשערי צדיקים.
20 אפילו רעהו ינודה,
ועשיר רעים רבים.
21 בזה לרעך חוטא,
אשרי מרחם על עניים.
22 הלא תועים זוממי רעה?
ואהבה ונאמנות הם לחונכי טוב.
23 בכל עבודה קשה יש רווח,
ודבר שפתים מוביל רק לעוני.
24 כתר חכמים הוא עושרם,
וסכלות כסילים תעטר אותם בסכלות.
25 עד אמת יציל נפשות,
ועד שקר רמאי.
26 ביראת ה' מבצר בטוח,
והוא יהיה מחסה לבניו.
27 יראת ה' מקור חיים,
תשחיט אנשים מפחידים.
28 ברבות עם כבוד מלך,
ובמחסור עם אובדן נשיא.
29 ארך אפיים תבונה רבה,
וקץ רוח מגלה סכלות.
30 חיי הגוף לב שלום,
וקנאה רקיבה עצמות.
31 מדכא עני יבוז ליוצרו,
וחביב על נזקים יכבדו.
32 רשע יפל בצרתו,
ובמות לצדיק מחסה.
33 חוכמה בלב נבון,
ואף נודעת בפנימיות כסילים.
34 צדק מרומם גוי,
וחטא חרפה לכל עם.
35 חן מלך הוא לעבד חוכמה,
ואף לחרון חרפה הוא לגורם בושה.
33 כאשר שמעו זאת ההמונים, נדהמו מתורתו.
הברית הישנה: דברי הימים ב' לג:יד - לד:לג
לג:יד ואחרי כן בנה חומה חיצונית לעיר דוד ממערב גיחון בעמק ועד פתח שער הדגים וייסב את עוף ויגבה אותו לגובה רב מאוד וישם שרי חיל בכל ערי יהודה המבצרות. טו ויסר את אלהי הזרים ואת הפסל מבית ה' ואת כל המזבחות אשר בנה בהר בית ה' ובירושלים וישלך אותם אל מחוץ לעיר. טז ויבן את מזבח ה' ויזבח עליו שלמים ותודה ויצוה את יהודה לעבוד את ה' אלוהי ישראל. יז אך העם עוד זבח בבמות אך לה' אלוהיהם בלבד. יח ויתר דברי מנשה ותפילתו אל אלהיו ודברי החזאים אשר דברו אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנה הם כתובים בדברי מלכי ישראל. יט וגם תפילתו ואשר נענה עליו וכל חטאתו ומעוותו והמקומות אשר בנה בהם במות והקים את האשרים ואת הפסלים לפני השפלתו הנה הם כתובים בדברי חוזי. 20 וישכב מנשה עם אבותיו ויקברוהו בביתו וימלך אמן בנו תחתיו. 21 בן עשרים ושתים שנה היה אמן במלכו ושנתיים מלך בירושלים. 22 ויעש את הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו וַיִּקְרַב אָמוֹן לְכָל הַפְּסִלִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶׁה אָבִיו וַיְעֲבֹדָם. כג לֹא נִכְנַע לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר נִכְנַע מְנַשֶׁה אָבִיו וַיַּחֲטַב אֱמוֹן הוּא הַסִּדָּבָר. כד וַיְקָשְׁרוּ עָלָיו עַבְדָיו וַיָּרֻגוּ אֹתוֹ בֵּיתוֹ. כה וַיָּרֻג עַם הָאָרֶץ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָשְׁרוּ עַל הַמֶּלֶךְ אֱמוֹן וַיְמַלֵּךְ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיהוּ בְּנוֹ תַּחְמוֹ׃
לד:א בן שמונה שנים היה יאשיהו במלכו ושלושים ואחת שנה מלך בירושלים. ב ויעש את הישר בעיני ה' וילך בדרכי דוד אביו ולא סרה ימין ושמאל. ג כי בשנה השמינית למלכותו, בהיותו צעיר, החל לבקש את אלהי דוד אביו; ובשנה השתים עשרה החל לטהר את יהודה וירושלים מן הבמות ואת האשרים ואת הפסלים ואת המסכה. ד ואת מזבחות הבעלים נתצו לפניו, ואת פסלי השמש אשר עליהם חצב, ואת האשרים ואת הפסלים ואת המסכה שבר, ועפר מהם, ויזרק על קברי הזבחים אשר זבחו להם. ה וְשָׁרֵף אֶת־עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים עַל־מִזְבְּחָתָם וְטָהֵר אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־יְרוּשָׁלַיִם. ו בְּעָרֵי מַנְשֶׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן וְעַד־נַפְתָּלִי בְּהֶרְבָּתָם מְסַבִּי. ז וְהִרְצֵץ אֶת־הַמִּזְבְּחוֹת וְהַאֲשֶׁר וְהַפְּסִלִּים לַעֲבֵר וְכָל־הַשֶׁמֶשׁ חצב בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַיָּשָׁב לִרוּשָׁלַיִם. ח ובשנת שמונה־עשרה למלכותו, כְּטָהֵר אֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַבַּיִת, וַיַּשְׁלַח אֶת־שָׁפָן בֶּן־אֱצַלִיָהוּ וְאֶת־מַעֲשָׂה פַּחַר הָעִיר וְאֶת־יוֹאָחַ בֶּן־יוֹאָחַז הַמְזְכֵּר לַחֲזֹר אֶת־בֵּית יְהוָה אֱלֹהָיו. ט ויבאו חלקיה הכהן הגדול, ומסרו את הכסף אשר הובא לבית האלהים, אשר אספו הלוים שומרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימין ומישבי ירושלים. י ויסרו אותו ביד המלאכים אשר פקדו את בית ה', והמלאכים אשר עבדו בבית ה' נתנו אותו לתקן ולתקן את הבית. יא ולנגרים ולבונים נתנו אותו לקנות אבנים גזית ועצים לחיבורים ולעשות קורות לבתים אשר הרסו מלכי יהודה. יב והאנשים עשו את המלאכה בנאמנות, והמפקחים עליהם היו יחת ועובדיה הלוים מבני מררי. וזכריה ומשולם מבני הקהתי להניעו; והלוים, כל מי שמבין בכלי מוזיקה. 13 והם היו על נושאי המשאות, והניעו את כל עושי המלאכה בכל עבודה; ומן הלוים היו סופרים, שוטרים, ושומרים. 14 כאשר הוציאו את הכסף שהובא לבית ה', מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' אשר נתן משה. 15 ויען חלקיה את שפן הסופר, מצאתי את ספר התורה בבית ה'. חלקיה נתן את הספר לשפן. 16 ויבא שפן את הספר אל המלך, וגם החזיר דבר אל המלך לאמר, כל אשר נתן ביד עבדיך הם עושים. יז רוקנו את הכסף אשר נמצא בבית ה', ומסרו אותו ביד הפקחים וביד המלאכים. יח ויאמר שפן הסופר למלך לאמר חלקיהו הכהן נתן לי ספר. שפן קרא בו לפני המלך. יט ויהי כאשר שמע המלך את דברי התורה וקרע את בגדיו. 20 ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמר: 21 לכו דרשו ביהוה בעדני ובעד הנשארים בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדול חרון ה' אשר שפך עלינו כי לא שמרו אבותינו את דבר ה' לעשות ככל הכתוב בספר הזה. 22 וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּה וְאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶל־חוּלְדָה הַנְּבִיאִת אֵשׁ שָׁלוֹם בֶּן־תּוֹכַת בֶּן־חַסְרַחַת שֹׁמֶר הַסְבֵּחַ וַיַּדְבְּרוּ אֵלֶיהָ כָּךְ. 23 וַתֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גִּידוּ לָכֶם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֵלַי. 24 כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנֵּה־אֲנִי מְבִיא רָעָה עַל־הַמָּקוֹם הַכָּתוּבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָאוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ־יְהוּדָה. 25 יֵשׁוּ עָזְבוּנִי וַיַּקְטְרוּ לָאֱלֹהִים אֲחֵרִים לְכַעֲשֶׂה יָדָיהם עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא־כֹּבָה. 26 ואל מלך יהודה אשר שלחך לדרש ביהוה כה תאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל אל הדברים אשר שמעת׃
27 כי רך לבבך ותכנע לפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל יושביו ותכנע לפניי ותקרע בגדיך ותבכה לפני וגם אני שמעתיך נאם ה'. 28 הנה אנכי קבצך אל אבותיך ונאספת אל קברך בשלום ולא ראינו עיניך את כל הרעה אשר אביא על המקום הזה ועל יושביו. והשיבו דבר אל המלך. 29 וישלח המלך ויקבץ את כל זקני יהודה וירושלים. 30 ויעל המלך בית ה' וכל אנשי יהודה ויושבי ירושלים והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית אשר נמצא בבית ה'. לא ויעמד המלך על מקומו ויכרת ברית לפני ה' ללכת אחרי ה' ולשמור מצוותיו ועדותיו וחקתיו בכל לבבו ובכל נפשו לעשות את דברי הברית הכתובים בספר הזה. לב והעמיד את כל הנמצאים בירושלים ובבנימין ויעש יושבי ירושלים כברית ה' אלוהי אבותיהם. לג ויסר ישעיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצאים בישראל לעבד את ה' אלוהיהם כל ימיו לא סרו מאחרי ה' אלוהי אבותיהם.
הברית החדשה: רומים ט"ז:10 - 27
ט"ז:10 בקש את אפלס, הנסבל במשיח. בקש את בני ביתו של אריסטובולוס.
11 בקש את הרודיון קרובי. בקש את בני ביתו של נרקיס, אשר נמצאים באדון.
12 בקש את טריפינה וטריפוסה, העמלות באדון. בקש את פרסיס, האהובה, אשר עמלה רבות באדון.
13 בקש את רופוס, הנבחר באדון, ואת אמו ואת אמו.
14 בקש את אסינקריטוס, פלגון, הרמס, פטרובס, הרמס והאחים אשר עמם.
15 בקש את פילולוגוס ואת יוליה, את נראוס ואת אחותו, ואת אולימפס ואת כל הקדושים אשר עמם.
16 בקש את ברכותיהם זה לזה בנשיקה קדושה. קהילות המשיח מברכות אתכם.
17 ועתה אני מתחנן בפניכם, אחים, היזהרו מאלה הגורמים למחלוקות ולמעידות, בניגוד לתורה אשר למדתם, ופנו מהם.
18 כי אלה שאינם משרתים את אדוננו, ישוע המשיח, אלא את בטנם; ובדבריהם החלקלקים והחמיאים הם מטעים את לבבות התמימים.
19 כי ציותכם הגיע לכולם. לכן אני שמח בכם. אך אני חפץ שתהיו חכמים לטוב, אך תמימים לרע.
20 ואלוהי השלום ימעך את השטן תחת רגליכם במהרה. חסד אדוננו ישוע המשיח יהיה עמכם.
21 טימותיאוס, חברי לעבודה, מברך אתכם, וכך גם לוקיוס, יאסון וסוסיפטר, קרוביי.
22 אני, טרטיוס, כותב המכתב, מברך אתכם באדון.
23 גאיוס, מארחי ומארחי כל הקהל, מברך אתכם. ארסטוס, גזבר העיר, וקוורטוס האח.
24 חסד אדוננו ישוע המשיח יהיה עמכם כולכם! אמן.
25 למי שיכול לחזק אתכם לפי בשורי הטוב והטפת ישוע המשיח, לפי גילוי הסוד אשר נשמר בדממה מעולם,
26 אך כעת נגלה, ועל ידי כתבי הנביאים, לפי מצוות האל הנצחי, נודע לכל הגויים לציות לאמונה;
27 לאלוהים החכם היחיד, על ידי ישוע המשיח, אשר לו הכבוד לנצח נצחים! אמן.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
.jpg)