MAY 19
PSALMS: 19, 49, 79, 109, 139
PROVERBS: 19
OLD TESTAMENT: EZRA 7:1 - 8:20
NEW TESTAMENT: 1 CORINTHIANS 4:1 - 23
PSALMS: 19
1 The heavens declare the glory of God.
The expanse shows his handiwork.
2 Day after day they pour forth speech,
And night after night they display knowledge.
3 There is no speech nor language,
Where their voice is not heard.
4 Their voice has gone out through all the eretz,
Their words to the end of the world.
In them he has set a tent for the sun,
5 Which is as a bridegroom coming out of his chamber,
Like a strong man rejoicing to run his course.
6 His going forth is from the end of the heavens,
His circuit to the ends of it;
There is nothing hid from the heat of it.
7 The law of the LORD is perfect, restoring the soul.
The testimony of the LORD is sure, making wise the simple.
8 The precepts of the LORD are right, rejoicing the heart.
The mitzvah of the LORD is pure, enlightening the eyes.
9 The fear of the LORD is clean, enduring forever.
The ordinances of the LORD are true, and righteous altogether.
10 More to be desired are they than gold, yes, than much fine gold;
Sweeter also than honey and the extract of the honeycomb.
11 Moreover by them is your servant warned.
In keeping them there is great reward.
12 Who can discern his errors?
Forgive me from hidden errors.
13 Keep back your servant also from presumptuous sins.
Let them not have dominion over me.
Then I will be upright,
I will be blameless and innocent of great transgression.
14 Let the words of my mouth and the meditation of my heart
Be acceptable in your sight, LORD, my rock, and my redeemer.
PSALMS: 49
1 Hear this, all you peoples.
Listen, all you inhabitants of the world,
2 Both low and high,
Rich and poor together.
3 My mouth will speak words of wisdom.
My heart shall utter understanding.
4 I will incline my ear to a proverb.
I will open my riddle on the harp.
5 Why should I fear in the days of evil,
When iniquity at my heels surrounds me?
6 Those who trust in their wealth,
And boast in the multitude of their riches --
7 None of them can by any means redeem his brother,
Nor give God a ransom for him.
8 For the redemption of their life is costly,
No payment is ever enough,
9 That he should live on forever,
That he should not see corruption.
10 For he sees that wise men die;
Likewise the fool and the senseless perish,
And leave their wealth to others.
11 Their inward thought is, that their houses will endure forever,
And their dwelling places to all generations.
They name their lands after themselves.
12 But man, despite his riches, doesn't endure.
He is like the animals that perish.
13 This is the destiny of those who are foolish,
And of those who approve their sayings. Selah.
14 They are appointed as a flock for She'ol.
Death shall be their shepherd.
The upright shall have dominion over them in the morning.
Their beauty shall decay in She'ol,
Far from their mansion.
15 But God will redeem my soul from the power of She'ol,
For he will receive me.
Selah.
16 Don't be afraid when a man is made rich,
When the glory of his house is increased.
17 For when he dies he shall carry nothing away.
His glory shall not descend after him.
18 Though while he lived he blessed his soul --
And men praise you when you do well for yourself --
19 He shall go to the generation of his fathers.
They shall never see the light.
20 A man who has riches without understanding,
Is like the animals that perish.
PSALMS: 79
1 God, the nations have come into your inheritance.
They have defiled your holy temple.
They have laid Yerushalayim in heaps.
2 They have given the dead bodies of your servants to be food for the birds of the sky, The flesh of your holy ones to the animals of the eretz.
3 Their blood they have shed like water around Yerushalayim.
There was no one to bury them.
4 We have become a reproach to our neighbors,
A scoffing and derision to those who are around us.
5 How long, LORD? Will you be angry forever?
Will your jealousy burn like fire?
6 Pour out your wrath on the nations that don't know you;
On the kingdoms that don't call on your names;
7 For they have devoured Ya`akov,
And destroyed his homeland.
8 Don't hold the iniquities of our forefathers against us.
Let your tender mercies speedily meet us,
For we are in desperate need.
9 Help us, God of our salvation, for the glory of your name.
Deliver us, and forgive our sins, for your name's sake.
10 Why should the nations say,
"Where is their God?"
Let it be known among the nations, before our eyes,
That vengeance for your servants' blood is being poured out.
11 Let the sighing of the prisoner come before you.
According to the greatness of your power, preserve those who are sentenced to death;
12 Pay back to our neighbors seven times into their bosom
Their reproach with which they have reproached you, Lord.
13 So we, your people and sheep of your pasture,
Will give you thanks forever.
We will praise you forever, to all generations.
PSALMS: 109
1 God of my praise, don't remain silent,
2 For they have opened the mouth of the wicked and the mouth of deceit against me. They have spoken to me with a lying tongue.
3 They have also surrounded me with words of hatred,
And fought against me without a cause.
4 In return for my love, they are my adversaries;
But I am in prayer.
5 They have rewarded me evil for good,
And hatred for my love.
6 Set a wicked man over him.
Let an adversary stand at his right hand.
7 When he is judged, let him come forth guilty.
Let his prayer be turned into sin.
8 Let his days be few. Let another take his office.
9 Let his children be fatherless,
And his wife a widow.
10 Let his children be wandering beggars.
Let them be sought from their ruins.
11 Let the creditor seize all that he has.
Let strangers plunder the fruit of his labor.
12 Let there be none to extend kindness to him,
Neither let there be any to have pity on his fatherless children.
13 Let his posterity be cut off.
In the generation following let their name be blotted out.
14 Let the iniquity of his fathers be remembered by the LORD.
Don't let the sin of his mother be blotted out.
15 Let them be before the LORD continually,
That he may cut off the memory of them from the eretz;
16 Because he didn't remember to show kindness,
But persecuted the poor and needy man,
The broken in heart, to kill them.
17 Yes, he loved cursing, and it came to him.
He didn't delight in blessing, and it was far from him.
18 He clothed himself also with cursing as with his garment.
It came into his inward parts like water,
Like oil into his bones.
19 Let it be to him as the clothing with which he covers himself,
For the belt that is always around him.
20 This is the reward of my adversaries from the LORD,
Of those who speak evil against my soul.
21 But deal with me, the LORD the Lord, for your name's sake,
Because your loving kindness is good, deliver me;
22 For I am poor and needy.
My heart is wounded within me.
23 I fade away like an evening shadow.
I am shaken off as the arbeh.
24 My knees are weak through fasting.
My body is thin and lacks fat.
25 I have also become a reproach to them.
When they see me, they shake their head.
26 Help me, LORD, my God.
Save me according to your loving kindness;
27 That they may know that this is your hand;
That you, LORD, have done it.
28 They may curse, but you bless.
When they arise, they will be put to shame,
But your servant shall rejoice.
29 Let my adversaries be clothed with dishonor.
Let them cover themselves with their own shame as with a robe.
30 I will give great thanks to the LORD with my mouth.
Yes, I will praise him among the multitude.
31 For he will stand at the right hand of the needy,
To save him from those who judge his soul.
PSALMS: 139
1 LORD, you have searched me,
And you know me.
2 You know my sitting down and my rising up.
You perceive my thoughts from afar.
3 You search out my path and my lying down,
And are acquainted with all my ways.
4 For there is not a word on my tongue,
But, behold, LORD, you know it altogether.
5 You tzitzit me in behind and before.
You laid your hand on me.
6 This knowledge is beyond me.
It is lofty. I can't attain it.
7 Where could I go from your Spirit?
Or where could I flee from your presence?
8 If I ascend up into heaven, you are there.
If I make my bed in She'ol, behold, you are there!
9 If I take the wings of the dawn,
And settle in the uttermost parts of the sea;
10 Even there your hand will lead me,
And your right hand will hold me.
11 If I say, "Surely the darkness will overwhelm me;
The light around me will be night;"
12 Even the darkness doesn't hide from you,
But the night shines as the day.
The darkness is like light to you.
13 For you formed my inmost being.
You knit me together in my mother's womb.
14 I will give thanks to you,
For I am fearfully and wonderfully made.
Your works are wonderful.
My soul knows that very well.
15 My frame wasn't hidden from you,
When I was made in secret,
Woven together in the depths of the eretz.
16 Your eyes saw my body.
In your book they were all written,
The days that were ordained for me,
When as yet there were none of them.
17 How precious to me are your thoughts, God!
How vast is the sum of them!
18 If I would count them, they are more in number than the sand.
When I wake up, I am still with you.
19 If only you, God, would kill the wicked.
Get away from me, you bloodthirsty men!
20 For they speak against you wickedly.
Your enemies take your name in vain.
21 LORD, don't I hate those who hate you?
Am I not grieved with those who rise up against you?
22 I hate them with perfect hatred.
They have become my enemies.
23 Search me, God, and know my heart.
Try me, and know my thoughts.
24 See if there is any wicked way in me,
And lead me in the everlasting way.
PROVERBS: 19
1 Better is the poor who walks in his integrity
Than he who is perverse in his lips and is a fool.
2 It isn't good to have zeal without knowledge;
Nor being hasty with one's feet and missing the way.
3 The foolishness of man subverts his way;
His heart rages against the LORD.
4 Wealth adds many friends,
But the poor is separated from his friend.
5 A false witness shall not be unpunished.
He who pours out lies shall not go free.
6 Many will entreat the favor of a ruler,
And everyone is a friend to a man who gives gifts.
7 All the relatives of the poor shun him:
How much more do his friends avoid him!
He pursues them with pleas, but they are gone.
8 He who gets wisdom loves his own soul.
He who keeps understanding shall find good.
9 A false witness shall not be unpunished.
He who utters lies shall perish.
10 Delicate living is not appropriate for a fool,
Much less for a servant to have rule over princes.
11 The discretion of a man makes him slow to anger.
It is his glory to overlook an offense.
12 The king's wrath is like the roaring of a lion,
But his favor is like dew on the grass.
13 A foolish son is the calamity of his father.
A wife's quarrels are a continual dripping.
14 House and riches are an inheritance from fathers,
But a prudent wife is from the LORD.
15 Slothfulness casts into a deep sleep.
The idle soul shall suffer hunger.
16 He who keeps the mitzvah keeps his soul,
But he who is contemptuous in his ways shall die.
17 He who has pity on the poor lends to the LORD;
He will reward him.
18 Discipline your son, for there is hope;
Don't be a willing party to his death.
19 A hot-tempered man must pay the penalty,
For if you rescue him, you must do it again.
20 Listen to counsel and receive instruction, ‘
That you may be wise in your latter end.
21 There are many plans in a man's heart,
But the LORD's counsel will prevail.
22 That which makes a man to be desired is his kindness.
A poor man is better than a liar.
23 The fear of the LORD leads to life, then contentment;
He rests and will not be touched by trouble.
24 The sluggard buries his hand in the dish;
He will not so much as bring it to his mouth again.
25 Flog a scoffer, and the simple will learn prudence;
Rebuke one who has understanding, and he will gain knowledge.
26 He who robs his father and drives away his mother,
Is a son who causes shame and brings reproach.
27 Stop, my son, listening to instruction,
And you will stray from the words of knowledge.
28 A corrupt witness mocks justice,
And the mouth of the wicked gulps down iniquity.
29 Penalties are prepared for scoffers,
And beatings for the backs of fools.
OLD TESTAMENT: EZRA 7:1 - 8:20
7:1 Now after these things, in the reign of Artachshasta king of Paras, Ezra the son of Serayah, the son of `Azaryah, the son of Hilkiyah, 2 the son of Shallum, the son of Tzadok, the son of Achituv, 3the son of Amaryah, the son of `Azaryah, the son of Merayot, 4 the son of Zerachyah, the son of `Uzzi, the son of Bukki, 5 the son of Avishua, the son of Pinechas, the son of El`azar, the son of Aharon the chief Kohen; 6 this Ezra went up from Bavel: and he was a ready Sofer in the law of Moshe, which the LORD, the God of Yisra'el, had given; and the king granted him all his request, according to the hand of the LORD his God on him. 7 There went up some of the children of Yisra'el, and of the Kohanim, and the Levites, and the singers, and the porters, and the temple servants, to Yerushalayim, in the seventh year of Artachshasta the king. 8 He came to Yerushalayim in the fifth month, which was in the seventh year of the king. 9 For on the first [day] of the first month began he to go up from Bavel; and on the first [day] of the fifth month came he to Yerushalayim, according to the good hand of his God on him. 10 For Ezra had set his heart to seek the law of the LORD, and to do it, and to teach in Yisra'el statutes and ordinances. 11 Now this is the copy of the letter that the king Artachshasta gave to Ezra the Kohen, the Sofer, even the Sofer of the words of the mitzvot of the LORD, and of his statutes to Yisra'el: 12 Artachshasta, king of kings, to Ezra the Kohen, the Sofer of the law of the God of heaven, perfect and so forth. 13 I make a decree, that all those of the people of Yisra'el, and their Kohanim and the Levites, in my realm, who are minded of their own free will to go to Yerushalayim, go with you. 14 Because you are sent of the king and his seven counselors, to inquire concerning Yehudah and Yerushalayim, according to the law of your God which is in your hand, 15 and to carry the silver and gold, which the king and his counselors have freely offered to the God of Yisra'el, whose habitation is in Yerushalayim, 16 and all the silver and gold that you shall find in all the province of Bavel, with the freewill-offering of the people, and of the Kohanim, offering willingly for the house of their God which is in Yerushalayim; 17 therefore you shall with all diligence buy with this money bulls, rams, lambs, with their meal-offerings and their drink-offerings, and shall offer them on the altar of the house of your God which is in Yerushalayim. 18 Whatever shall seem good to you and to your brothers to do with the rest of the silver and the gold, that do you after the will of your God. 19 The vessels that are given you for the service of the house of your God, deliver you before the God of Yerushalayim. 20 Whatever more shall be needful for the house of your God, which you shall have occasion to bestow, bestow it out of the king's treasure-house. 21 I, even I Artachshasta the king, do make a decree to all the treasurers who are beyond the River, that whatever Ezra the Kohen, the Sofer of the law of the God of heaven, shall require of you, it be done with all diligence, 22 to one hundred talents of silver, and to one hundred measures of wheat, and to one hundred baths of wine, and to one hundred baths of oil, and salt without prescribing how much. 23 Whatever is commanded by the God of heaven, let it be done exactly for the house of the God of heaven; for why should there be wrath against the realm of the king and his sons? 24 Also we inform you, that touching any of the Kohanim and Levites, the singers, porters, temple servants, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, custom, or toll, on them. 25 You, Ezra, after the wisdom of your God who is in your hand, appoint magistrates and judges, who may judge all the people who are beyond the River, all such as know the laws of your God; and teach you him who doesn't know them. 26 Whoever will not do the law of your God, and the law of the king, let judgment be executed on him with all diligence, whether it be to death, or to banishment, or to confiscation of goods, or to imprisonment. 27 Blessed be the LORD, the God of our fathers, who has put such a thing as this in the king's heart, to beautify the house of the LORD which is in Yerushalayim; 28 and has extended lovingkindness to me before the king, and his counselors, and before all the king's mighty princes. I was strengthened according to the hand of the LORD my God on me, and I gathered together out of Yisra'el chief men to go up with me.
8:1 Now these are the heads of their fathers' [houses], and this is the genealogy of those who went up with me from Bavel, in the reign of Artachshasta the king: 2 Of the sons of Pinechas, Gershom. Of the sons of Itamar, Daniyel. Of the sons of David, Hattush. 3 Of the sons of Shekhanyahu, of the sons of Par`osh, Zekharyah; and with him were reckoned by genealogy of the males one hundred fifty. 4 Of the sons of Pachat-Mo'av, Elyeho`enai the son of Zerachyah; and with him two hundred males. 5 Of the sons of Shekhanyahu, the son of Yachazi'el; and with him three hundred males. 6 Of the sons of `Adin, `Eved the son of Yonatan; and with him fifty males. 7 Of the sons of `Elam, Yesha`yah the son of `Atalyah; and with him seventy males. 8 Of the sons of Shefatyah, Zevadyah the son of Mikha'el; and with him eighty males. 9 Of the sons of Yo'av, `Ovadyah the son of Yechi'el; and with him two hundred and eighteen males. 10 Of the sons of Shelomit, the son of Yosifyah; and with him one hundred sixty males. 11 Of the sons of Bevai, Zekharyah the son of Bevai; and with him twenty-eight males. 12 Of the sons of Azgad, Yochanan the son of Katan; and with him one hundred ten males. 13 Of the sons of Adonikam, [who were] the last; and these are their names: Elifelet, Ye`u'el, and Shemayah; and with them sixty males. 14 Of the sons of Bigvai, `Utai and Zakkur; and with them seventy males. 15 I gathered them together to the river that runs to Ahava; and there we encamped three days: and I viewed the people, and the Kohanim, and found there none of the sons of Levi. 16 Then sent I for Eli`ezer, for Ari'el, for Shemayah, and for Elnatan, and for Yariv, and for Elnatan, and for Natan, and for Zekharyah, and for Meshullam, chief men; also for Yoiariv, and for Elnatan, who were teachers. 17 I sent them forth to `Iddo the chief at the place Kasifyah; and I told them what they should tell `Iddo, [and] his brothers the temple servants, at the place Kasifyah, that they should bring to us ministers for the house of our God. 18 According to the good hand of our God on us they brought us a man of discretion, of the sons of Machli, the son of Levi, the son of Yisra'el; and Sherevyah, with his sons and his brothers, eighteen; 19 and Hashavyah, and with him Yesha`yah of the sons of Merari, his brothers and their sons, twenty; 20 and of the temple servants, whom David and the princes had given for the service of the Levites, two hundred and twenty temple servants: all of them were mentioned by name.
NEW TESTAMENT: 1 CORINTHIANS 4:1 - 23
4:1 So let a man think of us as Messiah's servants, and stewards of God's mysteries.
2 Here, moreover, it is required of stewards, that they be found faithful.
3 But with me it is a very small thing that I should be judged by you, or by man's judgment. Yes, I don't judge my own self.
4 For I know nothing against myself. Yet I am not justified by this, but he who judges me is the Lord.
5 Therefore judge nothing before the time, until the Lord comes, who will both bring to light the hidden things of darkness, and reveal the counsels of the hearts. Then each man will get his praise from God.
6 Now these things, brothers, I have in a figure transferred to myself and Apollos for your sakes, that in us you might learn not to think beyond the things which are written, that none of you be puffed up against one another.
7 For who makes you different? And what do you have that you didn't receive? But if you did receive it, why do you boast as if you had not received it?
8 You are already filled. You have already become rich. You have come to reign without us. Yes, and I wish that you did reign, that we also might reign with you.
9 For, I think that God has displayed us, the apostles, last of all, like men sentenced to death. For we are made a spectacle to the world, both to angels and men.
10 We are fools for Messiah's sake, but you are wise in Messiah. We are weak, but you are strong. You have honor, but we have dishonor.
11 Even to this present hour we hunger, thirst, are naked, are beaten, and have no certain dwelling place.
12 We toil, working with our own hands. Being reviled, we bless. Being persecuted, we endure.
13 Being defamed, we entreat. We are made as the filth of the world, the dirt wiped off by all, even until now.
14 I don't write these things to shame you, but to admonish you as my beloved children.
15 For though you have ten thousand tutors in Messiah, yet not many fathers. For in Messiah Yeshua, I became your father through the Good News.
16 I beg you therefore, be imitators of me.
17 Because of this I have sent Timothy to you, who is my beloved and faithful child in the Lord, who will remind you of my ways which are in Messiah, even as I teach everywhere in every assembly.
18 Now some are puffed up, as though I were not coming to you.
19 But I will come to you shortly, if the Lord is willing. And I will know, not the word of those who are puffed up, but the power.
20 For the kingdom of God is not in word, but in power.
21 What do you want? Shall I come to you with a rod, or in love and a spirit of gentleness?
19 במאי
תהילים: 19, 49, 79, 109, 139
משלי: 19
הברית הישנה: עזרא ז':1 - 8:20
הברית החדשה: קורינתים א' ד':1 - 23
תהילים: 19
1 השמים מספרים כבוד אלוהים,
הרקיע מגלה מעשה ידיו.
2 יום יום ישפכו דבר,
ולילה לילה ישמעו דעת.
3 אין דיבור ולשון,
שלא נשמע קולם.
4 קולם יצא בכל הארץ,
דבריהם עד קצה תבל.
הוא שם בהם אוהל לשמש,
5 אשר כחתן יוצא מחדרו,
כגבר שמח לרוץ מסעתו.
6 מקצה השמים צאתו,
עד קצותיו;
אין דבר נסתר מחמה.
7 תורת ה' תמימה, משקמת נפש.
עדות ה' נאמנה, משכילה תמימה.
8 פקודות ה' ישרות, משמחות לב.
מצות ה' טהורה, מאירה עיניים.
9 יראת ה' טהורה, עומדת לעולם.
משפטי ה' אמת וצדקים כולם.
10 נחשקים הם מזהב, ומזהב טוב הרבה;
מתוק מדבש ומחלץ חלת דבש.
11 וגם בהם מוזהר עבדך.
בשמירתם שכר גדול.
12 מי יוכל להבין טעויותיו?
סלח לי מטעויות נסתרות. 13 שמר גם את עבדך מחטאים חצופים. אל תימלו בי. אז אהיה ישר,
אהיה תמים ותמים מפשעים גדולים.
14 יהיו דברי פי והגיוני ליבי
רצים בעיניך, יהוה צורי וגואליי.
תהילים: מט
1 שמעו זאת כל העמים. הקשיבו כל יושבי תבל,
2 גם שפלים וגם גבוהים,
עשירים ועניים יחד.
3 פי ידבר דברי חכמה. ליבי יגיד תבונה.
4 אטה אזני למשל. אפתח חידתי בכינור.
5 למה אירא בימי רעה,
כשעונא בעקבי יקיף אותי?
6 הבוטחים בעושרם,
ומתפארים ברוב עושרם --
7 איש מהם לא יוכל לגאול את אחיו,
ולא לתת כפרה לאלוהים.
8 כי גאולת נפשם יקרה,
שום תשלום אינו מספיק לעולם,
9 לחיות לנצח,
ולא יראה שחיתות.
10 כי רואה שחכמים מתים;
כן גם טיפש וחסר בינה אובדים,
ומנישים את עושרם לאחרים.
11 מחשבתם הפנימית היא שבתם יעמדו לנצח,
ומשכנם לדורות.
יקראו אדמותיהם על שמם.
12 ואדם, למרות עושרו, לא יחזיק מעמד.
הוא כמו חיות האובדות.
13 זהו גורלם של הכסילים,
ושל אלה המרוצים בדבריהם. סלה.
14 כעדר שאול נקבעו.
המות יהיה רועהם. ישרים ימשולו בהם בבוקר. יופיים יתפורר בשאול,
הרחק מביתם.
15 כי אלוהים יגאל את נפשי מיד שאול,
כי הוא יקבל אותי. סלה.
16 אל תירא כי יעשיר איש,
כי ירבה כבוד ביתו.
17 כי במותו לא יישא דבר. לא ירד כבודו אחריו.
18 אם כי בחייו ברך את נפשו --
ואנשים ישבחו אותך כי תיטיב --
19 אל דור אבותיו ילך. לעולם לא יראו אור.
20 איש עשיר בלי תבונה,
כמו חיות אשר אבדו.
תהילים: 79
1 אלוהים, גויים באו אל נחלתך. הם טמאו את היכל קדשך. הם הניחו את ירושלים ערימות.
2 הם נתנו גופות עבדיך למאכל לעוף השמים, ובשר קדשיך לחיות הארץ.
3 הם שפכו את דמם כמים סביב ירושלים. אין מי שיקבר אותם.
4 היינו לחרפה לשכנינו,
ללעג ולקללה לסובבים אותנו.
5 עד מתי ה', תכעס לנצח? האם תקדח קינאתך כאש?
6 שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעו אותך, על הממלכות אשר לא קראו בשמיך.
7 כי טרפו את יעקב,
והחריבו את מולדתו. 8 אל תחשב עלינו את עוונות אבותינו. יהיינו במהרה רחמיך,
כי צרה אנו נואשת.
9 עזרנו, אלוהי ישועתנו, למען כבוד שמך. הצילנו וסלח לחטאינו, למען שמך.
10 למה יאמרו גויים,
"איה אלוהיהם?" הודיע בגויים, לעינינו,
כי נקמת דם עבדיך נשפכת.
11 תבוא אנחת אסירים לפניך. כגודל כוחך, שמור את הנידונים למוות;
12 שלם לשכנינו שבע פעמים בחיקם
את חרפתם אשר חרפו אותך, ה'.
13 אז אנחנו, עמך וצאן מרעייך,
נודה לך לנצח. נהלל אותך לנצח, לדורות.
תהילים: 109
1 אלוהי תהילי, אל תשתוק,
2 כי פתחו עליי פי רשעים ופי מרמה. דברו אלי בלשון שקר.
3 גם הקיפו אותי בדברי שנאה,
ונלחמו בי ללא סיבה.
4 בתמורה לאהבי, הם צרי,
ואני בתפילה.
5 גמלו לי רעה תחת טובה,
ושנאה תחת אהבתי.
6 הניחו עליו רשע.
יעמוד צר לימינו.
7 כשיישפט, יצא אשם.
תהפוך תפילתו לחטא.
8 יהיו ימיו מעטים, אחר יקח את משרתו.
9 יהיו בניו יתומים,
ואשתו אלמנה.
10 יהיו בניו קבצנים נודדים.
יבקשו אותם מחורבותיהם.
11 יתפוס נושה את כל אשר לו.
יבזזו זרים פרי עמלו.
12 לא יהיה לו חסד,
ולא יהיה רחם על יתומיו.
13 יכרתו צאצאיו.
בדור הבא ימחה שמם.
14 יזכר עוון אבותיו לה'.
אל תמחה חטאת אמו.
15 יהיו לפני ה' תמיד,
למען יכרות זכרם מן הארץ;
16 יען לא זכר לעשות חסד,
ורדף את העני והאביון,
את שבורי הלב, להרגם.
17 כן, אהב קללה, ותבוא אליו.
לא חפץ בברכה, ורחוקה ממנו.
18 והתלבש קללה כבגדו.
כמים באה בקרביו,
כשמן בעצמותיו.
19 יהיה לו כבגד אשר יכסה את עצמו,
לחגורה אשר סביבו תמיד.
20 זה גמול צרי מאת ה',
למען דברי רעה על נפשי.
21 עשו לי ה' ה', למען שמך,
כי טוב חסדך, הושיעני;
22 כי עני ואביון אני.
לבי פצוע בקרבי.
23 אני דוהה כצל ערב.
אני מתנער כארבעה.
24 ברכי חלשו מצום.
גופי רזה וחסר שומן.
25 וגם אני הייתי לחרפה להם.
כי יראו אותי, ינידו את ראשם.
26 עזרני, יהוה אלוהי. הושיעני כחסדך; 27 למען ידעו כי ידך היא זו; כי אתה, יהוה, עשית זאת.
28 הם יקללו, ואתה תברך. כי יקומו, יתביישו,
ועבדך ישמח.
29 ילבשו צרי חרפה. יכסו את חרפתם כמעיל.
30 אודה ליהוה מאוד בפי. כן אודה אותו בהמון.
31 כי יעמוד לימין אביון,
להושיע אותו משופטי נפשו.
תהילים: קל"ט
1 ה', חקרתי אותי,
וידעת אותי.
2 ידעת ישיבתי וקומי. מרחוק תודע מחשבותיי.
3 חקרת נתיבתי ושכבתי,
וכל דרכי ידעת.
4 כי אין דבר בלשוני,
והנה ה' ידעת כל.
5 אחורה ולפניה תצציני. סמכת ידך עליי.
6 הדעת הזאת מעבר לי, גבהה היא, לא אוכל להשיגה.
7 אנה אלך מרוחך, או אנה אברח מפניך?
8 אם אעלה השמים, אתה שם. אם בשאול אעשה משכבתי, הנה אתה שם!
9 אם אקח כנפי שחר,
ואשב בקצה ים;
10 גם שם ידך תובילני,
וימני תחזיקני.
11 אם אומר, "אכן יכסה אותי החושך;
האור סביבי יהיה לילה";
12 גם החושך לא יסתתר ממך,
ולילה יאיר כיום.
החושך כאור לך.
13 כי יצרת את עיניי.
סרגת אותי בבטן אמי.
14 אודה לך,
כי נפלא ונפלאתי נוצרתי.
נפלאות מעשיך.
נפשי יודעת זאת היטב.
15 לא נסתרה גופי ממך,
כאשר נוצרתי בסתר,
ארוג במעמקי הארץ.
16 עיניך ראו את גופי. בספרך כולם נכתבו,
ימים אשר נועדו לי,
ועדיין לא היו מהם.
17 מה יקרות לי מחשבותיך, אלוהים!
מה עצום סכוםם!
18 אם אספרם, רבים הם מחול.
כי אתעורר, עוד אהיה עמך.
19 לו רק היית הורג רשעים,
סרו ממני, צמאי דם!
20 כי רשע הם מדברים עליך,
אויביך ישאו שמך לשווא.
21 ה', הלוא אשנא את שונאיך?
הלוא אני עצב על הקמים עליך?
22 שנאה שלמה אשנא אותם,
הם הפכו לאויבי.
23 חקרני, אלוהים, ודע את לבי.
נסהני ודע את מחשבותיי. 24 ראה אם יש בי דרך רעה,
ודרך עולם הנחיני.
משלי: 19
1 טוב עני הולך בתמימותו
ממשופל שפתיו וסכל.
2 לא טוב קנאה ללא דעת;
ולא נמהר רגליו ותפסיד את הדרך.
3 סכלות אדם תסובב את דרכו;
על ה' זעף לבו.
4 עושר מוסיף חברים רבים,
ועני יבדל מחברו.
5 עד שקר לא יינקה.
שופך שקר לא יצא חופשי.
6 רבים יתחננו לשליט,
וכל חבר לאיש נותן מתנות.
7 כל קרובי עני ירדו ממנו:
כמה עוד חבריו נמנעו ממנו! רודף אחריהם תחנונים, אך הם נעלמים.
8 קונה חכמה אוהב את נפשו.
שומר תבונה ימצא טוב.
9 עד שקר לא יינקה.
מדבר שקר יאבד.
10 חיי עונג לא ראויים לכסיל,
וכי פחות לעבד למשול בשרים.
11 שיקול דעתו של אדם מאריך אפיו.
תהילתו להתעלם מחטא.
12 חמת מלך כשאגת אריה,
וחסדו כטל על הדשא.
13 בן כסיל הוא אסון לאביו.
ריב אשה הוא נטף מתמיד.
14 בית ועושר נחלה מאבות,
ואישה נבונה היא מאת ה'.
15 עצלות משילה שנת ישרים.
נפש עצלה תרעב. טז שומר מצווה ישמור נפשו, ובז דרכיו ימות.
ז חמל עני לווה לה', הוא ישלם לו.
ח חמל בנך כי יש תקווה, אל תהיה צד במותו.
ט חם מזג ישלם עונש, כי אם תציל אותו תשוב.
כששמע לעצה וקבל מוסר, למען תהיה חכם באחריתך.
כא הרבה מחשבות בלב אדם, ועצת ה' תצליח.
כב חמדתו תרצו.
טז עני טוב משקר.
ג יראת ה' לחיים, ואז שביעות רצון, ינוח ולא יגע בו צרה. 24 טמן עצלן ידו בצלחת;
לא ישובה אפילו אל פיו.
25 הלק לֵץ, וְתִפְשִׁים יְלַדֶּב תּבונה;
גער בְּבִין, וְיָדַע.
26 גֹדֵל אֲבִיו וְגָרֵשׁ אֲמוֹ,
בן בֹשֶׁה וְחֶרְפָּה הוּא.
27 הַדַּע בְּנִי מִשְׁמַע לַמּוֹד,
וְתַסְטַע מִדְבְרֵי דַּעְתָּ.
28 עֵד מְשְׁחַת לֹג מִשְׁפָּט,
וְפִי רָשָׁע יְבֹלֵעַ עָוֶן.
29 עֲוָנִים נִכְנוּ לְלֵץ,
וְמַכָּה לְגַב נִסְפָּרִים.
הברית הישנה: עזרא ז:א - ח:כ
ז:א ואחרי הדברים האלה, במלכות ארתחששתא מלך פרש, עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה, ב בן שלום בן צדוק בן אחיטוב, ג בן אמריה בן עזריה בן מריות, ד בן זרכיה בן עוזי בן בוקי, ה בן אבישוע בן פנחס בן אלעזר בן אהרן ראש הכהן, ו ועזרא זה עלה מבבל והוא סופר נאמן בתורת משה אשר נתן ה' אלוהי ישראל, ויתן לו המלך את כל שאלתו, כיד ה' אלוהי עליו. ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וּמִן הַלֵּוִים וּמִן הַשְּׁמָרִים וּמִן הַשָּׁעִירִים וּמִן הַשְּׁמָרִים וּמִן הַשְּׁבִיעִי לָמֶלֶךְ. ח וַיָּבֹא אֶל־יְרוּשָׁלַיִם בַּחֲמִישִׁי הוּא בַּחֲמִישִׁי שָׁנָה שְׁבִיעִי לָמֶלֶךְ. ט כִּי בְּאֶחָד לַחֲמִישִׁי חָל לַעֲלֹת מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֲמִישִׁי בָּא אֶל־יְד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו. י כִּי שָׁם עזרא אֶת־לִבּוֹ לִבְדַּרְשׁ אֶת־תּוֹרַת־יְהוָה וּלְעֲשׂוֹתָהּ וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֻקִּים וְשִׁפְטִים. יא וזה העתק המכתב אשר נתן המלך ארתחששתא לעזרא הכהן סופר סופר דברי מצוות ה' וחקתיו לישראל: יב ארתחששתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר תורת אלוהי השמים תמים וכן הלאה. יג אנכי מצות שכל אלה מעם ישראל, כוהניהם ולויים בממלכתי, אשר חפצו ללכת ירושלים מרצונם החופשי, ילכו עמכם. יד כי נשלחת מאת המלך ושבעת יועציו לדרוש על יהודה וירושלים, כתורת אלהיך אשר בידך, טו ולהביא את הכסף והזהב אשר נתנו המלך ויועציו נדבה לאלהי ישראל אשר ישבו בירושלים, טז ואת כל הכסף והזהב אשר תמצא בכל מדינה בבל, עם נדבת העם והכהנים, הנדבים לבית אלהיהם אשר בירושלים. יז וקנה בכסף הזה פרים, אילים וטלאים, עם מנחתם ונסכיהם, והקרבתם על מזבח בית אלהיך אשר בירושלים. יח את אשר טוב בעיניך ובעיניי אחיך לעשות עם יתר הכסף והזהב, עשו כרצון אלהיך. 19 את הכלים אשר ניתנו לך לעבודת בית אלהיך, מסרו אותך לפני אלהי ירושלים. 20 את אשר יהיה צורך נוסף לבית אלהיך, אשר יהיה לך לתת, תן מאוצר המלך. 21 אני, אני ארתחששתא המלך, מצות צו לכל הגזברים אשר בעבר הנהר, כי כל אשר ידרוש מכם עזרא הכהן סופר תורת אלהי השמים, ייעשה בכל זריזות. 22 עד מאה כיכר כסף, ועד מאה מרה חיטים, ועד מאה בת יין, ועד מאה בת שמן, ומלח, ללא פקודה. 23 את אשר צוה אלהי השמים, ייעשה בדיוק לבית אלהי השמים, כי למה יהיה חמה על ממלכת המלך ועל בניו? 24 וגם אנו מודיעים לכם כי לא יתן לשלם עליהם מס, מס או אגרה. 25 אתה עזרא, בחכמת אלהיך אשר בידך, מינה שופטים ושופטים אשר ישפטו את כל העם אשר בעבר הנהר, את כל היודעי חוקי אלהיך, ואת אשר איננו יודעם, למד אותך. 26 מי אשר לא יעשה את תורת אלהיך ואת תורת המלך, יעשה עליו משפט בכל זריזות, אם למות, אם לגירוש, אם להחרמת רכוש, אם למאסר. 27 ברוך ה' אלהי אבותינו אשר נתן דבר כזה בלב המלך לפאר את בית ה' אשר בירושלים. 28 וַיַּעֲשֶׂה עָלַי חֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו וְלִפְנֵי כָּל-גְּבוֹרֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲחַזֵּק בְּיַד יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבַּצֵּא מֵיִשְׂרָאֵל שְׂרִים לַעֲלֹתִי׃
8:1 ואלה ראשי אבותם וזה תולדות העלים עמי מבבל בימי ארתחששתא המלך: 2 מבני פינחס גרשום. מבני איתמר דניאל. מבני דוד חטוש. 3 מבני שכניהו מבני פרעוש זכריה ועמו נספרו בתולדות הזכרים מאה וחמישים. 4 מבני פחת מואב אליהוייני בן זרכיה ועמו מאתיים זכרים. 5 מבני שכניהו בן יחזקאל ועמו שלוש מאות זכרים. 6 מבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמישים זכרים. ז מבני עילם, ישעיהו בן עתליה ועמו שבעים זכרים. ח מבני שפטיה, זבדיה בן מיכאל ועמו שמונים זכרים. ט מבני יואב, עובדיה בן יחיאל, ועמו מאתיים ושמונה זכרים. י מבני שלמית בן יוספיה, ועמו מאה שישים זכרים. יא מבני בווי, זכריה בן בווי, ועמו עשרים ושמונה זכרים. יב מבני עזגד, יוחנן בן קטן, ועמו מאה ועשרה זכרים. יג מבני אדוניקם האחרונים, ואלה שמותיהם: אליפלט, יעואל ושמעיה, ועמו שישים זכרים. יד מבני בגואי, אוטי וזכור, ועמם שבעים זכרים. טו ואקבץ אותם אל-נהר היוצא לאהבה, ונחנה שם שלשת ימים, ואראה את העם ואת הכהנים, ולא מצאתי שם איש מבני לוי. טז ואשלח לקרוא לאליעזר ולאריאל ולשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשולם ראשי הגברים, וגם ליויריב ולאלנתן המורים. יז ואשלח אותם אל-עידו ראש המקום כסיפה, ואומר להם את אשר יאמרו לעידו ולאחיו עבדי המקדש במקום כסיפה, למען יביאו לנו משרתים לבית אלהינו. יח כי יד אלהינו הטובה עלינו הביאו לנו איש חכם מבני מכלי בן לוי בן ישראל ואת שרביא ובניו ואחיו שמונה עשרה. יט ואת חשביה ועמו ישעיהו מבני מררי אחיו ובניהם עשרים. 20 ומעבדי המקדש אשר נתנו דוד והנשיאים לעבודת הלוויים מאתים ועשרים עבדי המקדש כולם נזכרים בשמם.
הברית החדשה: קורינתים א' ד':1-23
ד':1 לכן יחשוב אדם עלינו כעבדי המשיח וכסוכנים של סודות אלוהים.
2 גם כאן נדרש מהסוכנים שימצאו נאמנים.
3 אך בעיניי דבר קטן הוא שאשפט על ידכם או על פי משפט אדם. כן, איני שופט את עצמי.
4 כי איני יודע דבר על עצמי. אך בכך איני מצדיק, כי השופט אותי הוא האדון.
5 לכן אל תשפטו דבר לפני הזמן, עד שיבוא האדון, אשר יאיר גם את נסתרות החושך וגם יגלה את עצות הלבבות. אז כל אדם יקבל את שבחיו מאלוהים. 6 אחים, העברתי את הדברים האלה בדוגמה למענכם, למען תלמדו בנו לא לחשוב מעבר לדברים הכתובים, למען לא יתנשאו איש מכם זה על זה.
7 כי מי מבדיל אתכם? ומה יש לכם שלא קיבלתם? ואם קיבלתם, מדוע אתם מתפארים כאילו לא קיבלתם?
8 כבר שבעים. כבר התעשרתם. באתם למלוך בלעדינו. כן, והלוואי והייתם מלכים, כדי שגם אנחנו נוכל למלוך עמכם.
9 כי אני חושב שאלוהים הציג אותנו, השליחים, אחרונים מכולם, כאנשים שנידונו למוות. כי הפכנו למחזה לעולם, גם למלאכים וגם לבני אדם.
10 אנחנו טיפשים למען המשיח, ואתם חכמים במשיח. אנחנו חלשים, ואתם חזקים. יש לכם כבוד, אבל לנו יש חרפה.
11 עד השעה הזאת אנחנו רעבים, צמאים, עירומים, מוכים ואין לנו מקום מגורים בטוח.
12 אנחנו עמלים, עובדים בידינו. כשאנחנו מושמצים, אנחנו מברכים. כשאנחנו נרדפים, אנחנו סובלים.
13 שאנחנו מושמצים, אנחנו מתחננים. אנחנו נעשים כמו זוהמת העולם, הלכלוך נמחק על ידי כולם, אפילו עכשיו.
14 אני לא כותב את הדברים האלה כדי לבייש אתכם, אלא כדי להזהיר אתכם כבני האהובים.
15 כי אף על פי שיש לכם עשרת אלפים מורים במשיח, עדיין אין לכם אבות רבים. כי במשיח ישוע הייתי לאביכם דרך הבשורה.
16 לכן אני מתחנן מכם, היו חקייני.
17 לכן שלחתי אליכם את טימותיאוס, שהוא בני האהוב והנאמן באדון, שיזכיר לכם את דרכי אשר במשיח, כפי שאני מלמד בכל מקום ובכל קהל.
18 יש המתנשאים כאילו לא אבוא אליכם.
19 אך אבוא אליכם במהרה, אם ירצה האדון. ואדע לא את דבר המתנשאים, אלא את הכוח.
20 כי מלכות האלוהים אינה בדיבור, אלא בכוח.
21 מה אתם רוצים? האם אבוא אליכם בשבט, או באהבה וברוח ענווה?
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
