Genesis 1:1 1 In the beginning God created the heavens and the earth.
FEBRUARY 8
PSALMS: 8, 38, 68, 98, 128
PROVERBS: 8
OLD TESTAMENT: JUDGES 11:1 - 12:15
NEW TESTAMENT: JOHN 1:1 - 28
PSALMS: 8
1 LORD, our Lord, how majestic is your name in all the eretz,
Who has set your glory above the heavens!
2 From the lips of babes and infants you have established strength,
Because of your adversaries, that you might silence the enemy and the avenger.
3 When I consider your heavens, the work of your fingers,
The moon and the stars, which you have ordained;
4 What is man, that you think of him?
The son of man, that you care for him?
5 For you have made him a little lower than God,
And crowned him with glory and honor.
6 You make him ruler over the works of your hands.
You have put all things under his feet:
7 All sheep and oxen,
Yes, and the animals of the field,
8 The birds of the sky, the fish of the sea,
And whatever passes through the paths of the seas.
9 LORD, our Lord,
How majestic is your name in all the eretz!
PSALMS: 38
1 LORD, don't rebuke me in your wrath,
Neither chasten me in your hot displeasure.
2 For your arrows have pierced me,
Your hand presses hard on me.
3 There is no soundness in my flesh because of your indignation,
Neither is there any health in my bones because of my sin.
4 For my iniquities have gone over my head.
As a heavy burden, they are too heavy for me.
5 My wounds are loathsome and corrupt,
Because of my foolishness.
6 I am pained and bowed down greatly.
I go mourning all day long.
7 For my loins are filled with burning.
There is no soundness in my flesh.
8 I am faint and severely bruised.
I have groaned by reason of the anguish of my heart.
9 Lord, all my desire is before you.
My groaning is not hidden from you.
10 My heart throbs. My strength fails me.
As for the light of my eyes, it also is gone from me.
11 My lovers and my friends stand aloof from my plague.
My kinsmen stand afar off.
12 They also who seek after my life lay snares.
Those who seek my hurt speak mischievous things,
And meditate deceits all day long.
13 But I, as a deaf man, don't hear.
I am as a mute man who doesn't open his mouth.
14 Yes, I am as a man who doesn't hear,
In whose mouth are no reproofs.
15 For in you, LORD, do I hope.
You will answer, Lord my God.
16 For I said, "Don't let them gloat over me,
Or exalt themselves over me when my foot slips."
17 For I am ready to fall.
My pain is continually before me.
18 For I will declare my iniquity.
I will be sorry for my sin.
19 But my enemies are vigorous and many.
Those who hate me without reason are numerous.
20 They who also render evil for good are adversaries to me,
Because I follow what is good.
21 Don't forsake me, LORD.
My God, don't be far from me.
22 Hurry to help me,
Lord, my salvation.
PSALMS: 68
1 Let God arise!
Let his enemies be scattered!
Let them who hate him also flee before him.
2 As smoke is driven away, so drive them away.
As wax melts before the fire,
So let the wicked perish at the presence of God.
3 But let the righteous be glad.
Let them rejoice before God.
Yes, let them rejoice with gladness.
4 Sing to God! Sing praises to his name!
Extol him who rides on the clouds -- To the LORD, his name!
Rejoice before him.
5 A father of the fatherless, and a defender of the widows,
Is God in his holy habitation.
6 God sets the lonely in families.
He brings out the prisoners with singing,
But the rebellious dwell in a sun-scorched land.
7 God, when you went forth before your people,
When you marched through the wilderness...
Selah.
8 The eretz trembled.
The sky also poured down rain at the presence of the God of Sinai --
At the presence of God, the God of Yisra'el.
9 You, God, sent a plentiful rain.
You confirmed your inheritance, when it was weary.
10 Your congregation lived therein.
You, God, prepared your goodness for the poor.
11 The Lord announced the word.
The ones who proclaim it are a great company.
12 "Kings of armies flee! They flee!"
She who waits at home divides the spoil,
13 While you sleep among the campfires,
The wings of a dove sheathed with silver,
Her feathers with shining gold.
14 When Shaddai scattered kings in her,
It snowed on Tzalmon.
15 The mountains of Bashan are majestic mountains.
The mountains of Bashan are rugged.
16 Why do you look in envy, you rugged mountains,
At the mountain where God chooses to reign?
Yes, the LORD will dwell there forever.
17 The chariots of God are tens of thousands and thousands of thousands.
The Lord is among them, from Sinai, into the sanctuary.
18 You have ascended on high.
You have led away captives.
You have received gifts among men,
Yes, among the rebellious also,
that the LORD God might dwell there.
19 Blessed be the Lord, who daily bears our burdens,
Even the God who is our salvation. Selah.
20 God is to us a God of deliverance.
To the LORD, the Lord,
belongs escape from death.
21 But God will strike through the head of his enemies,
The hairy scalp of such a one as still continues in his guiltiness.
22 The Lord said, "I will bring you again from Bashan,
I will bring you again from the depths of the sea;
23 That you may crush them, dipping your foot in blood,
That the tongues of your dogs may have their portion from your enemies."
24 They have seen your goings, God,
Even the goings of my God, my King, into the sanctuary.
25 The singers went before, the minstrels followed after,
In the midst of the ladies playing with timbrels,
26"Bless God in the congregations,
Even the Lord in the assembly of Yisra'el!"
27 There is little Binyamin, their ruler,
The princes of Yehudah, their council,
The princes of Zevulun, and the princes of Naftali.
28 Your God has commanded your strength.
Strengthen, God, that which you have done for us.
29 Because of your temple at Yerushalayim,
Kings shall bring presents to you.
30 Rebuke the wild animal of the reeds,
The multitude of the bulls, with the calves of the peoples.
Being humbled, may it bring bars of silver.
Scatter the nations that delight in war.
31 Princes shall come out of Mitzrayim.
Kush shall hurry to stretch out her hands to God.
32 Sing to God, you kingdoms of the eretz!
Sing praises to the Lord!
Selah.
33 To him who rides on the heaven of heavens, which are of old;
Behold, he utters his voice, a mighty voice.
34 Ascribe strength to God!
His excellency is over Yisra'el,
His strength is in the skies.
35 You are awesome, God, in your sanctuaries.
The God of Yisra'el gives strength and power to his people.
Praise be to God!
PSALMS: 98
1 Sing to the LORD a new song,
For he has done marvelous things!
His right hand, and his holy arm,
have worked salvation for him.
2 The LORD has made known his yeshu`ah.
He has openly shown his righteousness in the sight of the nations.
3 He has remembered his loving kindness
and his faithfulness toward the house of Yisra'el.
All the ends of the eretz have seen the yeshu`ah of our God.
4 Make a joyful noise to the LORD, all the eretz!
Burst out and sing for joy, yes, sing praises!
5 Sing praises to the LORD with the harp,
With the harp and the voice of melody.
6 With trumpets and sound of the ram's horn.
Make a joyful noise before the King, the LORD.
7 Let the sea roar with its fullness;
The world, and those who dwell therein.
8 Let the rivers clap their hands.
Let the mountains sing for joy together.
9 Let them sing before the LORD,
For he comes to judge the eretz.
He will judge the world with righteousness,
And the peoples with equity.
PSALMS: 128
1 Blessed is everyone who fears the LORD,
Who walks in his ways.
2 For you will eat the labor of your hands.
You will be happy, and it will be well with you.
3 Your wife will be as a fruitful vine,
In the innermost parts of your house;
Your children like olive plants, Around your table.
4 Behold, thus is the man blessed who fears the LORD.
5 May the LORD bless you out of Tziyon,
And may you see the good of Yerushalayim all the days of your life.
6 Yes, may you see your children's children.
Shalom be upon Yisra'el.
PROVERBS: 8
1 Doesn't wisdom cry out?
Doesn't understanding raise her voice?
2 On the top of high places by the way,
Where the paths meet, she stands.
3 Beside the gates, at the entry of the city,
At the entry doors, she cries aloud:
4 "To you men, I call!
I send my voice to the sons of mankind.
5 You simple, understand prudence.
You fools, be of an understanding heart.
6 Hear, for I will speak excellent things.
The opening of my lips is for right things.
7 For my mouth speaks truth.
Wickedness is an abomination to my lips.
8 All the words of my mouth are in righteousness.
There is nothing crooked or perverse in them.
9 They are all plain to him who understands,
Right to those who find knowledge.
10 Receive my instruction rather than silver;
Knowledge rather than choice gold.
11 For wisdom is better than rubies.
All the things that may be desired can't be compared to it.
12 "I, wisdom, have made prudence my dwelling.
Find out knowledge and discretion.
13 The fear of the LORD is to hate evil.
I hate pride, arrogance, the evil way, and the perverse mouth.
14 Counsel and sound knowledge are mine.
I have understanding and power.
15 By me kings reign,
And princes decree justice.
16 By me princes rule; Nobles,
and all the righteous rulers of the eretz.
17 I love those who love me.
Those who seek me diligently will find me.
18 With me are riches, honor,
Enduring wealth, and prosperity.
19 My fruit is better than gold, yes, than fine gold;
My yield than choice silver.
20 I walk in the way of righteousness,
In the midst of the paths of justice;
21 That I may give wealth to those who love me.
I fill their treasuries.
22 "The LORD possessed me in the beginning of his work,
Before his deeds of old.
23 I was set up from everlasting, from the beginning,
Before the eretz existed.
24 When there were no depths, I was brought forth,
When there were no springs abounding with water.
25 Before the mountains were settled in place,
Before the hills, I was brought forth;
26 While as yet he had not made the eretz, nor the fields,
Nor the beginning of the dust of the world.
27 When he established the heavens, I was there;
When he set a circle on the surface of the deep,
28 When he established the clouds above,
When the springs of the deep became strong,
29 When he gave to the sea its boundary,
That the waters should not violate his mitzvah,
When he marked out the foundations of the eretz;
30 Then I was the craftsman by his side.
I was a delight day by day,
Always rejoicing before him,
31 Rejoicing in his whole world.
My delight was with the sons of men.
32 "Now therefore, my sons, listen to me,
For blessed are those who keep my ways.
33 Hear instruction, and be wise, Don't refuse it.
34 Blessed is the man who hears me,
Watching daily at my gates,
Waiting at my door posts.
35 For whoever finds me, finds life,
And will obtain favor from the LORD.
36 But he who sins against me wrongs his own soul.
All those who hate me love death."
OLD TESTAMENT: JUDGES 11:1 - 12:15
11:1 Now Yiftach the Gil`adite was a mighty man of valor, and he was the son of a prostitute: and Gil`ad became the father of Yiftach. 2 Gil`ad's wife bore him sons; and when his wife's sons grew up, they drove out Yiftach, and said to him, You shall not inherit in our father's house; for you are the son of another woman. 3 Then Yiftach fled from his brothers, and lived in the land of Tov: and there were gathered vain fellows to Yiftach, and they went out with him. 4 It happened after a while, that the children of `Ammon made war against Yisra'el. 5 It was so, that when the children of `Ammon made war against Yisra'el, the Zakenim of Gil`ad went to get Yiftach out of the land of Tov; 6 and they said to Yiftach, Come and be our chief, that we may fight with the children of `Ammon. 7 Yiftach said to the Zakenim of Gil`ad, Didn't you hate me, and drive me out of my father's house? and why are you come to me now when you are in distress? 8 The Zakenim of Gil`ad said to Yiftach, Therefore are we turned again to you now, that you may go with us, and fight with the children of `Ammon; and you shall be our head over all the inhabitants of Gil`ad. 9 Yiftach said to the Zakenim of Gil`ad, If you bring me home again to fight with the children of `Ammon, and the LORD deliver them before me, shall I be your head? 10 The Zakenim of Gil`ad said to Yiftach, the LORD shall be witness between us; surely according to your word so will we do. 11 Then Yiftach went with the Zakenim of Gil`ad, and the people made him head and chief over them: and Yiftach spoke all his words before the LORD in Mitzpah. 12 Yiftach sent messengers to the king of the children of `Ammon, saying, What have you to do with me, that you are come to me to fight against my land? 13 The king of the children of `Ammon answered to the messengers of Yiftach, Because Yisra'el took away my land, when he came up out of Mitzrayim, from the Arnon even to the Yabbok, and to the Yarden: now therefore restore those [lands] again peaceably. 14 Yiftach sent messengers again to the king of the children of `Ammon; 15 and he said to him, Thus says Yiftach: Yisra'el didn't take away the land of Mo'av, nor the land of the children of `Ammon, 16 but when they came up from Mitzrayim, and Yisra'el went through the wilderness to the Sea of Suf, and came to Kadesh; 17 then Yisra'el sent messengers to the king of Edom, saying, Please let me pass through your land; but the king of Edom didn't listen. In the same way, he sent to the king of Mo'av; but he would not: and Yisra'el abode in Kadesh. 18 Then they went through the wilderness, and went around the land of Edom, and the land of Mo'av, and came by the east side of the land of Mo'av, and they encamped on the other side of the Arnon; but they didn't come within the border of Mo'av, for the Arnon was the border of Mo'av. 19 Yisra'el sent messengers to Sichon king of the Amori, the king of Heshbon; and Yisra'el said to him, Let us pass, we pray you, through your land to my place. 20 But Sichon didn't trust Yisra'el to pass through his border; but Sichon gathered all his people together, and encamped in Yahatz, and fought against Yisra'el. 21 The LORD, the God of Yisra'el, delivered Sichon and all his people into the hand of Yisra'el, and they struck them: so Yisra'el possessed all the land of the Amori, the inhabitants of that country. 22 They possessed all the border of the Amori, from the Arnon even to the Yabbok, and from the wilderness even to the Yarden. 23 So now the LORD, the God of Yisra'el, has dispossessed the Amori from before his people Yisra'el, and should you possess them? 24 Won't you possess that which Kemosh your god gives you to possess? So whoever the LORD our God has dispossessed from before us, them will we possess. 25 Now are you anything better than Balak the son of Tzippor, king of Mo'av? did he ever strive against Yisra'el, or did he ever fight against them? 26 While Yisra'el lived in Heshbon and its towns, and in `Aro`er and its towns, and in all the cities that are along by the side of the Arnon, three hundred years; why didn't you recover them within that time? 27 I therefore have not sinned against you, but you do me wrong to war against me: the LORD, the Judge, be judge this day between the children of Yisra'el and the children of `Ammon. 28 However the king of the children of `Ammon didn't listen to the words of Yiftach which he sent him. 29 Then the Spirit of the LORD came on Yiftach, and he passed over Gil`ad and Menashsheh, and passed over Mitzpeh of Gil`ad, and from Mitzpeh of Gil`ad he passed over to the children of `Ammon. 30 Yiftach vowed a vow to the LORD, and said, If you will indeed deliver the children of `Ammon into my hand, 31 then it shall be, that whatever comes forth from the doors of my house to meet me, when I return in shalom from the children of `Ammon, it shall be the LORD's, and I will offer it up for a burnt offering. 32 So Yiftach passed over to the children of `Ammon to fight against them; and the LORD delivered them into his hand. 33 He struck them from `Aro`er until you come to Minnit, even twenty cities, and to Avel-Keramim, with a very great slaughter. So the children of `Ammon were subdued before the children of Yisra'el. 34 Yiftach came to Mitzpah to his house; and, behold, his daughter came out to meet him with timbrels and with dances: and she was his only child; besides her he had neither son nor daughter. 35 It happened, when he saw her, that he tore his clothes, and said, Alas, my daughter! you have brought me very low, and you are one of those who trouble me; for I have opened my mouth to the LORD, and I can't go back. 36 She said to him, My father, you have opened your mouth to the LORD; do to me according to that which has proceeded out of your mouth, because the LORD has taken vengeance for you on your enemies, even on the children of `Ammon. 37 She said to her father, Let this thing be done for me: let me alone two months, that I may depart and go down on the mountains, and bewail my virginity, I and my companions. 38 He said, Go. He sent her away for two months: and she departed, she and her companions, and mourned her virginity on the mountains. 39 It happened at the end of two months, that she returned to her father, who did with her according to his vow which he had vowed: and she was a virgin. It was a custom in Yisra'el, 40 that the daughters of Yisra'el went yearly to celebrate the daughter of Yiftach the Gil`adite four days in a year.
12:1 The men of Efrayim were gathered together, and crossed Tzafon; and they said to Yiftach, Why did you pass over to fight against the children of `Ammon, and didn't call us to go with you? we will burn your house on you with fire. 2 Yiftach said to them, I and my people were at great strife with the children of `Ammon; and when I called you, you didn't save me out of their hand. 3 When I saw that you didn't save me, I put my life in my hand, and passed over against the children of `Ammon, and the LORD delivered them into my hand: why then are you come up to me this day, to fight against me? 4 Then Yiftach gathered together all the men of Gil`ad, and fought with Efrayim; and the men of Gil`ad struck Efrayim, because they said, You are fugitives of Efrayim, you Gil`adi, in the midst of Efrayim, [and] in the midst of Menashsheh. 5 The Gil`adi took the fords of the Yarden against the Efrayim. It was so, that when [any of] the fugitives of Efrayim said, Let me go over, the men of Gil`ad said to him, Are you an Efratite? If he said, No; 6 then said they to him, Say now Shibbolet; and he said Sibboleth; for he couldn't manage to pronounce it right: then they laid hold on him, and killed him at the fords of the Yarden. There fell at that time of Efrayim forty-two thousand. 7 Yiftach judged Yisra'el six years. Then died Yiftach the Gil`adite, and was buried in [one of] the cities of Gil`ad. 8 After him 'Ivtzan of Beit-Lechem judged Yisra'el. 9 He had thirty sons; and thirty daughters he sent abroad, and thirty daughters he brought in from abroad for his sons. He judged Yisra'el seven years. 10 'Ivtzan died, and was buried at Beit-Lechem. 11 After him Elon the Zevulonite judged Yisra'el; and he judged Yisra'el ten years. 12 Elon the Zevulonite died, and was buried in Ayalon in the land of Zevulun. 13 After him `Avdon the son of Hillel the Pir`atonite judged Yisra'el. 14 He had forty sons and thirty sons' sons, who rode on seventy donkey colts: and he judged Yisra'el eight years. 15 `Avdon the son of Hillel the Pir`atonite died, and was buried in Pirathon in the land of Efrayim, in the hill-country of the `Amaleki.
NEW TESTAMENT: JOHN 1:1 - 28
1:1 In the beginning was the Word, and the Word was with God, and the Word was God.
2 The same was in the beginning with God.
3 All things were made through him. Without him was not anything made that has been made.
4 In him was life, and the life was the light of men.
5 The light shines in the darkness, and the darkness hasn't overcome it.
6 There came a man, sent from God, whose name was Yochanan.
7 The same came as a witness, that he might testify about the light, that all might believe through him.
8 He was not the light, but was sent that he might testify about the light.
9 The true light that enlightens everyone was coming into the world.
10 He was in the world, and the world was made through him, and the world didn't recognize him.
11 He came to his own, and those who were his own didn't receive him.
12 But as many as received him, to them he gave the right to become God's children, to those who believe in his name:
13 who were born not of blood, nor of the will of the flesh, nor of the will of man, but of God.
14 The Word became flesh, and lived among us. We saw his glory, such glory as of the one and only Son of the Father, full of grace and truth.
15 Yochanan testified about him. He cried out, saying, "This was he of whom I said, 'He who comes after me has surpassed me, for he was before me.'"
16 From his fullness we all received grace upon grace.
17 For the law was given through Moshe. Grace and truth came through Yeshua the Messiah.
18 No one has seen God at any time. The one and only Son, who is in the bosom of the Father, he has declared him.
19This is Yochanan's testimony, when the Yehudim sent Kohanim and Levites from Yerushalayim to ask him, "Who are you?"
20 He confessed, and didn't deny, but he confessed, "I am not the Messiah."
21 They asked him, "What then? Are you Eliyah?" He said, "I am not." "Are you the Prophet?" He answered, "No."
22 They said therefore to him, "Who are you? Give us an answer to take back to those who sent us. What do you say about yourself?"
23 He said, "I am the voice of one crying in the wilderness, 'Make straight the way of the Lord,' as Yesha`yahu the prophet said."
24 The ones who had been sent were from the Perushim.
25 They asked him, "Why then do you immerse, if you are not the Messiah, nor Eliyah, nor the Prophet?"
26 Yochanan answered them, "I immerse in water, but among you stands one whom you don't know.
27 He is the one who comes after me, who has come to be before me, whose sandal strap I'm not worthy to untie."
28 These things were done in Beit-Anyah beyond the Yarden, where Yochanan was immersing.
8 בפברואר
תהילים: 8, 38, 68, 98, 128
משלי: 8
הברית הישנה: שופטים יא:1 - 12:15
הברית החדשה: יוחנן א:1 - 28
תהילים: 8
1 ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ,
אשר נתן כבודך על השמים!
2 משפתי תינוקות ותינוקות כוננת גבורה,
בגלל צריכך, למען תשקי אויב וגומלן.
3 כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך,
ירח וכוכבים אשר כינת;
4 מה האדם כי תחשוב עליו?
בן אדם כי תדאג לו? 5 כי מעט נחותה מאלוהים,
והוד וכבוד עטרתהו.
6 משליט על מעשי ידיך נתתהו.
את כל שמית תחת רגליו:
7 כל צאן ובקר,
וגם את חית השדה,
8 עוף השמים, דגי הים,
וכל עובר נתיבי ימים.
9 יהוה אדוננו,
מה אדיר שמך בכל הארץ!
תהילים: 38
1 יהוה, אל תגערני בחמתך,
ובחמתך אל תייסרני.
2 כי דקרו אותי חיציך,
ידך לחצה עליי.
3 אין שלם בבשרי מפני זעמך,
ואין בריאות בעצמותי מפני חטאתי.
4 כי עוונותיי עברו על ראשי.
כמשא כבד, כבדים הם ממני.
5 פצעיי נבזים ומושחתים,
בגלל טיפשותי.
6 אני כואב וכפוף מאוד.
אני הולך אבל כל היום.
7 כי מתניי מלאות צריבה.
אין שלם בבשרי.
8 אני חלש וחבול קשות.
גנחתי מכאב לבי.
9 יהוה, כל תשוקתי לפניך.
אנחתי לא נסתרה ממך.
10 לבי הלם, כוחי עזב אותי.
וגם אור עיני הוא נעלם ממני.
11 אוהבי ורעי עומדים מרחקים ממכתי.
קרובי עומדים מרחוק.
12 גם מבקשי נפשי מטילים מלכודות. מבקשי רעתי מדברים זדון,
והרהרים במרמה כל היום.
13 ואני כחירש לא אשמע.
הייתי כאילם שלא פותח פיו.
14 כן, הייתי כאדם שלא שומע,
אשר אין תוכחות בפיו.
15 כי בך ה' אני קוה.
אתה תענה ה' אלוהי.
16 כי אמרתי, "אל יתגאו עלי,
ואל יתנשאו עליי כי תחליק רגלי."
17 כי אני מוכן ליפול.
כאבי תמיד לפניי.
18 כי אגדיר עווני.
אצטער על חטאתי.
19 ואויבי עזים ורבים.
שונאי ללא סיבה רבים.
20 גם הגומלים רעה תחת טובה הם צרים לי,
כי אחרי הטוב אני רודף.
21 אל תעזבני ה'.
אלוהיי, אל תרחק ממני.
22 מהר לעזרני,
ה' ישועתי.
תהילים: סח
1 יקום אלוהים! יפוצו אויביו! גם שונאיו ינוסו מפניו.
2 כְּעָשָׁן יְבַרֵשׁ, כֵּן יְבַרְשָׁם. כְּנֵמֶסֶת דְּעוֹנָה מִן אֵשׁ,
כֵּן יַאֲבַדוּ רָשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים.
3 וְיַשְׂמְחוּ צַדִּיקִים. יְשִׁמְסוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. יִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחָה.
4 שִׁירוּ לָאֱלֹהִים! שִׁמָּה! הִרְמִיעוּ רוֹכֵב עַל הַעֲנָנִים -- לַיהוָה שְׁמוֹ! גִּשְׂמְחוּ לִפְנֵיוָיו.
5 אב יתומים ומגן אלמנות, הוא אלוהים בְּמוֹנוֹת קְדֹשׁוֹ.
6 אלוהים יוֹשִׁיב בַּדָּם בְּמִשְׁפָּחוֹת. יְצִיא אֲסִירִים בְּרִנָּה,
וְמַרְדִים יְשָׁכוּ בָּאָרֶץ צֹרֶבֶת חֲמוֹז.
7 אלוהים, בצאתך לפני עמך,
בצעדתך במדבר...
סלה.
8 ארץ רעדה.
גם השמים ירדו גשם לפני אלוהי סיני --
לפני אלוהים אלוהי ישראל.
9 אתה, אלוהים, שלחת גשם רב.
הקמת נחלתך כשתשה.
10 קהלתך ישבה בה. אתה, אלוהים, הכינת טובך לעניים.
11 ה' הכריז דבר.
קהל רב המצהירים.
12 "נוסים מלכי צבאות! נוסים!"
הממתינה בבית מחלקת שלל,
13 בזמן שאתם ישנים בין מדורות,
כנפי יונה עטויות כסף,
נוצותיה בזהב מבריק.
14 כאשר שדי פיזר בה מלכים,
ירד שלג על צלמון.
15 הרי הבשן הרים מלכותיים.
הרי הבשן סלעיים.
16 למה תביטו בקנאה, הרים סלעיים,
אל ההר אשר בחר אלוהים למלוך?
כן, ישכן שם יהוה לנצח.
17 מרכבות אלוהים רבבות ואלפי אלפים.
יהוה בתוכם, מסיני, אל המקדש.
18 עלית למרום. הובלת שבויים. קיבלת מתנות בבני אדם,
וגם במורדים,
למען ישכן שם יהוה אלוהים.
19 ברוך יהוה, נושא משאנו יום יום,
אל ישועתנו, סלה.
20 אלוהים לנו אלוהי ישועה.
לה', יהוה,
הפליטה ממוות.
21 וְאֱלֹהִים יַחַר בְּרֹאשׁ אֹיְבָיו,
אֶת קַרְקֶפֶת שֶׁעָרִית אֲשֶׁר עוֹדֶן בְּאֲשָׁעוֹ.
22 יֹאמֶר יְהוָה, "אֹשִׁיבְתָּךְ מִבָּשָׁן,
אֹשִׁיבְתָּ אֶת מַעֲמֹק הַיָּם,
אֶת טַבֵּל רַגְלֶךָ בַּדָּם,
לִשְׁפַּחַת כָלְבֶיךָ תַּחְלָק מֵאֹיְבֶיךָ."
24 הֵם רָאוּ אֶת-לָכֶיךָ, אֱלֹהִים,
אֶת-לָכֶם אֱלֹהִים מַלְכִּי, אֶל-הַמִּקְדָּשׁ.
25 הִלְּכוּ שְׁרִים קֹדֶם,
אֶת-ה' בְּעֲדַת יִשְׂרָאֵל."
27 בִּנְיָמִין קַטָּן, מִשְׂרֵי יְהוּדָה, עֲצָפָם,
אֶת-שְׂרֵי זְבוּלוּן, וְאֶת-שְׂרֵי נַפְתָּלִי.
28 אלוהיך ציווה את כוחך. חזק, אלוהים, את אשר עשית לנו.
29 בגלל היכלך בירושלים,
מלכים יביאו לך מתנות.
30 גער בחיית הקנים,
רב פרים עם עגלי עמים.
בהשפלתך יביא מטילי כסף.
פזר גויים חפצי מלחמה.
31 נסיכים יצאו ממצרים.
כוש תמהר לפשט ידיה אל אלוהים.
32 שירו לאלוהים, ממלכות הארץ! שירו לה'! סלה.
33 לרוכב על שמי השמים, אשר מעולם, הנה, הוא משמיע את קולו, קול אדיר.
34 תנו כוח לאלוהים! גאוותו על ישראל,
עוזו בשמים.
35 נורא אתה אלוהים במקדשיך.
אלוהי ישראל נותן כוח ועוצמה לעמו.
השבח לאל!
תהילים: 98
1 שירו לה' שיר חדש,
כי נפלאות עשה!
ימינו וזרוע קדשו
עשו לו ישועה.
2 ה' הודיע את ישועתו.
הראה צדקתו לעיני גויים.
3 זכר חסדו
ואמונה לבית ישראל.
כל קצות הארץ ראו את ישוע אלוהינו.
4 הריעו לה' כל הארץ!
פרצו ושיירו שמחה, כן שירו!
5 שירו לה' בנבל,
בנבבל ובקול זמר.
6 בחצוצרות ובקול שופר.
ריעו לפני המלך ה'.
7 ישאג ים מלאו;
תבל ויושביו.
ח יהי כף הנהרות.
הרים ישמחו יחד.
ט ישירו לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ.
בצדק ישפוט תבל,
ועמים ביושר.
תהילים: קכח
א אשרי כל ירא ה',
הולך בדרכיו.
ב כי עמל ידיך תאכל.
א אשרי וטוב לך.
ג אשתך כגפן פורייה תהיה,
במשטחי ביתך,
כזיתים בניך סביב שולחנך.
ד הנה, כה מבורך איש ירא ה'.
ה יברכך ה' מציון,
וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. ו כן, תראה בני בניך. שלום על ישראל.
משלי: ח
1 הלא תצעק חכמה? הלא תִשְׂאֵר תבונה את קולה? 2 על ראשי מקומות בדרך,
במקום בו נפגשות נתיבות, היא עומדת. 3 על יד השערים, בפתח העיר,
על דלתות הכניסה היא צועקת בקול רם:
4 "אליכם אני קורא!
אשלח קולי אל בני אדם.
5 אתם תמימים, הבינו שכל.
כסילים, היו לב נבון.
6 שמעו, כי דברי מעלה אדבר.
פתיחת שפתיי לדברים נכונים.
7 כי אמת ידבר פי.
תועבת רשעות היא לשפתיי.
8 כל דברי פי בצדק.
אין בהם עקל או סלע.
9 כולם ברורים למבין,
נכונים למוצאי דעת.
10 קבלו את תורתי מכסף;
דעת מבחירה זהב.
11 כי טובה חכמה מאבני אודם.
כל הדברים הרצויים לא יוכלו להשוות לה.
12 "אני, חכמה, שמתי שכל משכנתי."
מצא דעת ותבונה.
13 יראת ה' היא לשנוא רע. אני שונא גאווה, גאווה, דרך רעה ופה מעוות.
14 עצה ודעת טובה לי. אני בינה וכוח.
15 באמצעותי ימלכו מלכים,
ושדים יגנו משפט.
16 באמצעותי ימשולו נסיכים, אצילים,
וכל צדיקי מושלי הארץ.
17 אני אוהב את אוהביי. המחפשים אותי ימצאו אותי.
18 עמי עושר, כבוד,
עושר נצחי ושגשוג.
19 פריי טוב מזהב, ומזהב טוב; יבולי מכסף מבחר.
20 אלך בדרך צדק,
באמצע נתיבי צדק;
21 למען אתן עושר לאוהבי. אמלא את אוצרותיהם.
22 "ה' ירש אותי בראשית מעשיו,
לפני מעשיו מעולם.
23 מעולם הוקמתי, מראשית,
לפני שהייתה הארץ.
24 בלי תהומות, נולדתי,
בלתי היו מעיינות שופעים מים.
25 לפני שההרים ישבו,
לפני הגבעות נולדתי;
26 ועדיין לא עשה ארץ ושדות,
ולא ראשית עפר תבל.
27 כאשר כנן שמים, הייתי שם;
במקום קבע מעגל על פני תהום,
28 כאשר כנן עננים ממעל,
כאשר חזקו מעיינות תהום,
29 כאשר נתן לים גבולו,
למען לא יפרו מים מצותו,
כאשר סימן את יסודות הארץ;
30 אז הייתי אומן לצידו.
תענוג הייתי יום יום,
שמחה תמיד לפניו,
31 שמחה בכל עולמו.
חפצתי הייתה עם בני אדם.
32 "ועתה בני, שמעו לי,
כי אשרי שומרי דרכי.
33 שמעו מוסר וחכמו, אל תסרוהו.
34 אשרי האיש אשר שומע אותי,
הצופה יום בשעריי,
המתין על מזוזות דלתי.
35 כי מוצאני, מוצא חיים,
וישיג חן מֵאֵת יְהוָה.
36 וְחַטָא לִי יַעֲווֹן לַנַּפְשׁוֹ.
כל שונאי יאהב מוות."
הברית הישנה: שופטים יא:1 - יב:15
יא:1 ויפתח הגלעדי גבור חיל, והוא בן זונה, וגלעד היה אבי יפתח. ב וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גְלֶעָד לוֹ בָּנִים, וַיַּגְדֹּל בְּנֵי אֵשְׁתּוֹ וַיַּרְשׁוּ אֶת יְפַתַּחַן וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִּירֵשׁ בֵּית אֲבִינוּ כִּי בֶּן אַחֵר אַתָּה. ג וַיַּבְרַח יְפַתַּח מִן אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בָּאָרֶץ טוֹב; וַיִּקְהֻסְפוּ אֶל יְפַתַּח נִזְלִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ. ד וַיְהִי מֵעַד מָיָם וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי עַמּוֹן נִלְחָמוּ בְּיַשְׂרָאֵל. ה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִלְחָמוּ בְּנֵי עַמּוֹן בְּיַשְׂרָאֵל, וַיֵּלְכוּ זְקֵנֵי גְלֶעָד לְהוֹצִיא אֶת יְפַתַּחַן מֵאֶרֶץ טוֹב. ו ויאמרו ליפתח, "בוא והיה לנו לראש, ונלחם עם בני עמון." ז ויאמר יפתח אל זקני גלעד: "הלא שנאתם אותי וגרשתם אותי מבית אבי? ולמה באתם אלי עכשיו כשצר לכם?" ח ויאמרו זקני גלעד אל יפתח: "לכן שובנו אליך עכשיו, לכי עמנו ותילחם עם בני עמון, ואתה תהיה לנו לראש על כל יושבי גלעד." ט ויאמר יפתח אל זקני גלעד: "אם תחזירו אותי הביתה להילחם עם בני עמון, ונתן ה' אותם לפניי, אהיה לכם לראש." י ויאמרו זקני גלעד אל יפתח: "היה ה' עד בינינו, כי כדברך כן נעשה." יא וילך יפתח עם הזקנים שבגלעד, והעם שם אותו לראש ולנגיד עליהם, וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה. יב וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לך לי כי באת אלי להילחם על ארצי. יג ויען מלך בני עמון למלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מן ארנון ועד יבוק ועד הירדן ועתה השיב את הארצות האלה בשלום. יד וישלח יפתח עוד מלאכים אל מלך בני עמון טו ויאמר אליו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון. טז כי עלו ממצרים וילך ישראל במדבר ים סוף ויבוא קדש. יז וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעבור נא בארצך ולא שמע מלך אדום כן שלח אל מלך מואב ולא אבה וישב ישראל בקדש. יח וילכו במדבר ויסבו את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבואו מזרחה לארץ מואב ויחנו בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב הוא. 19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי מלך חשבון ויאמר אליו ישראל, בוא נעבור נא בארצך אל מקומי. 20 ולא בטח סיחון בישראל לעבור בגבולו, ויאסף סיחון את כל עמו ויחנה ביאץ וילחם בישראל. 21 ויתן יהוה אלוהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל, והם הכו אותם, ויירש ישראל את כל ארץ האמורי יושבי הארץ ההיא. 22 ויירשו את כל גבול האמורי, מארנון ועד יבוק, וממדבר ועד הירדן. 23 ועתה גירש יהוה אלוהי ישראל את האמורי מפני עמו ישראל, ואתה תירשו אותם? 24 הלוא תירוש את אשר כמוש אלהיך נותן לך לרשת? ואת אשר גרש ה' אלהינו מפנינו, אותו נירוש. 25 ועתה, הטוב אתה מבלק בן ציפור מלך מואב? האם ריב עם ישראל, והאם נלחם בהם? 26 וישב ישראל בחשבון ובבטריה, ובערוער ובבטריה, ובכל הערים אשר על שפת ארנון, שלש מאות שנה, למה לא השבתם אותם בימים ההם? 27 לכן לא חטאתי לך, ואתה עושה לי עוול למלחמתי בי. ה' השופט ישפוט היום בין בני ישראל ובין בני עמון. 28 ולא שמע מלך בני עמון לדברי יפתח אשר שלח אליו. כט ותהי רוח ה' על יפתח ויעבור את גלעד ואת מנשה ויעבור את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר אל בני עמון. ל וינדר יפתח נדר לה' ויאמר אם נותנת תתן את בני עמון בידי והיה כל יצא דלתות ביתי לקראתי כשאשוב בשלום מבני עמון והיה לה' ואעלה אותו לעולה.
לב ויעבור יפתח אל בני עמון להילחם בם, ויתנם ה' בידו. לג ויכהם מערוער עד-מנית עשרים ערים ועד-אוול כרמים מכה גדולה מאוד. ויכנעו בני עמון לפני בני ישראל. לד יפתח בא מצפה לביתו, והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות, והיא יחידה לו, מלבדה לא היה לו בן ולא בת. לה ויהי כראותה, וקרע בגדיו, ויאמר, אוי בתי, השפלתני מאוד, ואת אחת הצרות שלי, כי-פתחתי את-פי אל-ה', ולא אוכל לשוב. לו ותאמר לו, אבי, פתחת את-פיך אל-ה'; עשו לי ככל אשר יצא מפיך כי נקם יהוה נקם בך מאויביך מבני עמון. לז ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הניחו לי חדשים ואלכה וארד ההרים ואבכה על בתולי אני ורעותיי. 38 ויאמר לך וישלח אותה לחודשים חדשים ותלך היא ורעותיה ותבכה על בתוליה בהרים. 39 ויהי מקץ חדשים ותשוב אל אביה ועשה לה כנדרו אשר נדר והיא בתולה מנהג בישראל. 40 ובנות ישראל הולכות שנה בשנה לחגוג את בת יפתח הגלעדי ארבעה ימים בשנה.
12:1 וייאספו אנשי אפרים ויעברו צפון ויאמרו ליפתח, למה עברת להילחם בבני עמון, ולא קראת לנו ללכת איתך? נשרוף את ביתך עליך באש. 2 ויאמר יפתח אלהם, אני ועמי היינו בריב גדול עם בני עמון, וקראתי לכם, ולא הצלתם אותי מידם. 3 וארא כי לא הצלתם אותי, ואשא את נפשי ביד, ואעבור את בני עמון, ויתנם ה' בידי. למה עליתם אלי היום להילחם בי? 4 ויאסף יפתח את כל אנשי גלעד, וילחם באפרים, ויכפו אנשי גלעד את אפרים, כי אמרו, פליטי אפרים אתם, גלעדי, בתוך אפרים, בתוך מנשה. ה הגלעדי תפסו את מעברות הירדן על פני אפרים. ויהי כי אמר פליטי אפרים, אעבור, ויאמרו אליו אנשי גלעד, האפרתי אתה? אם יאמר לא. ו ויאמרו אליו, אמור נא שבולת, ויאמר סבולת, כי לא ידע לבטא נכון; ויתפסוהו, והרגוהו במעברות הירדן. נפלו בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף. ז וישפט יפתח את ישראל שש שנים. וימת יפתח הגלעדי, וייקבר בערי גלעד. ח אחריו ישפט אבצן מבית לחם את ישראל. ט שלושים בנים היו לו, ושלושים בנות שלח החוצה, ושלושים בנות הביא מבחוץ לבניו. שפט את ישראל שבע שנים. 10 מת אבצן ונקבר בבית לחם. 11 אחריו שפט אלון הזבולוני את ישראל; ושפט את ישראל עשר שנים. 12 מת אלון הזבולוני ונקבר באיילון בארץ זבולון. 13 אחריו שפט עבדון בן הלל הפיראטוני את ישראל. 14 היו לו ארבעים בנים ושלושים בני בנים, רכבו על שבעים עירים; ושפט את ישראל שמונה שנים. 15 מת עבדון בן הלל הפיראטוני ונקבר בפיראתון בארץ אפרים בהר עמלק.
הברית החדשה: יוחנן א':1-28
א':1 בראשית היה הדבר, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים.
2 הוא היה בראשית עם אלוהים.
3 הכל נברא דרכו, בלעדיו לא נברא דבר אשר נברא.
4 בו היו חיים, והחיים היו אור האדם.
5 האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.
6 בא אדם, שנשלח מאת אלוהים, ושמו יוחנן.
7 הוא בא לעדות, כדי להעיד על האור, כדי שכולם יאמינו דרכו.
8 הוא לא היה האור, אלא נשלח כדי להעיד על האור.
9 האור האמיתי המאיר את כל האנשים היה בא לעולם.
10 הוא היה בעולם, והעולם נברא דרכו, והעולם לא הכיר אותו.
11 הוא בא אל שלו, ואלה שהיו לו לא קיבלו אותו.
12 אבל כל מי שקיבלו אותו, להם נתן את הזכות להיות בנים לאלוהים, לאלה המאמינים בשמו:
13 אשר לא נולדו מדם, לא מרצון הבשר, ולא מרצון אדם, אלא מאלוהים.
14 הדבר נהיה בשר, וחי בינינו. ראינו את כבודו, כבוד כשל בן יחיד של האב, מלא חן ואמת.
15 יוחנן העיד עליו, וצעק ואמר: "זה הוא אשר אמרתי עליו, 'מי שבא אחריי עלה עליי, כי הוא היה לפניי'."
16 ממלוא מלאותו כולנו קיבלנו חן על חן.
17 כי התורה ניתנה על ידי משה, חן ואמת באו על ידי ישוע המשיח.
18 איש לא ראה את אלוהים מעולם. הבן היחיד, אשר בחיק האב, הוא הגיד אותו.
19 זאת עדות יוחנן, כאשר שלחו היהודים כהנים ולויים מירושלים לשאול אותו: "מי אתה?"
20 הוא הודה ולא הכחיש, אלא הודה: "איני המשיח."
21 שאלו אותו: "מה אם כן? האם אתה אליה?" אמר: "איני." "האם אתה הנביא?" ענה: "לא."
22 אמרו לו: "מי אתה? תן לנו תשובה כדי שנחזיר אותה לשולחינו. מה אתה אומר על עצמך?"
23 אמר: "אני קול הקורא במדבר: 'יישרו את דרך ה'', כאשר אמר ישעיהו הנביא."
24 הנשלחים היו מן הפרושים.
25 שאלו אותו: "אם כן, מדוע אתה טובל, אם אינך המשיח, לא אליה ולא הנביא?"
26 יוחנן ענה להם: "אני טובל במים, אך ביניכם עומד אחד שאינכם מכירים.
27 הוא זה שבא אחריי, אשר היה לפניי, ואיני ראוי להתיר את רצועת נעליו."
28 הדברים הללו נעשו בבית עניה שמעבר לירדן, שם יוחנן היה טובל.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
No comments:
Post a Comment