JUNE 30
PSALMS: 30, 60, 90, 120, 150
PROVERBS: 30
OLD TESTAMENT: ISAIAH 30:12 - 33:9
NEW TESTAMENT: GALATIANS 5:1 - 12
PSALMS: 30
1 I will extol you, LORD, for you have raised me up,
And have not made my foes to rejoice over me.
2 LORD my God, I cried to you, and you have healed me.
3 LORD, you have brought up my soul from She'ol.
You have kept me alive, that I should not go down to the pit.
4 Sing praise to the LORD, you holy ones of his.
Give thanks to his holy name.
5 For his anger is but for a moment;
His favor is for a lifetime.
Weeping may stay for the night,
But joy comes in the morning.
6 As for me, I said in my prosperity, "I shall never be moved."
7 You, LORD, when you favored me, made my mountain to stand strong.
But when you hid your face, I was troubled.
8 I cried to you, LORD.
To the LORD I made supplication:
9 "What profit is there in my destruction, if I go down to the pit?
Shall the dust praise you?
Shall it declare your truth?
10 Hear, LORD, and have mercy on me. LORD, be my helper."
11 You have turned my mourning into dancing for me.
You have removed my sackcloth, and clothed me with gladness,
12 To the end that my heart may sing praise to you, and not be silent.
LORD my God, I will give thanks to you forever.
PSALMS: 60
1 God, you have rejected us.
You have broken us down.
You have been angry.
Restore us to you, again.
2 You have made the land tremble.
You have torn it.
Mend its fractures,
For it quakes.
3 You have shown your people hard things.
You have made us drink the wine that makes us stagger.
4 You have given a banner to those who fear you,
That it may be displayed because of the truth.
Selah.
5 So that your beloved may be delivered,
Save with your right hand, and answer us.
6 God has spoken from his sanctuary:
"I will triumph.
I will divide Shekhem,
And measure out the valley of Sukkot.
7 Gil`ad is mine, and Menashsheh is mine.
Efrayim also is the defense of my head.
Yehudah is my scepter.
8 Mo'av is my wash basin.
I will throw my shoe on Edom.
I shout in triumph over Peleshet."
9 Who will bring me into the strong city?
Who has led me to Edom?
10 Haven't you, God, rejected us?
You don't go out with our armies, God.
11 Give us help against the adversary,
For the help of man is vain.
12 Through God we shall do valiantly,
For it is he who will tread down our adversaries.
PSALMS: 90
1 Lord, you have been our dwelling place In all generations.
2 Before the mountains were brought forth,
Or ever you had formed the eretz and the world,
Even from everlasting to everlasting, you are God.
3 You turn man to destruction, saying,
"Return, you children of men."
4 For a thousand years in your sight
Are but as yesterday when it is past,
As a watch in the night.
5 You sweep them away as they sleep.
In the morning they sprout like new grass.
6 In the morning it sprouts and springs up.
By evening, it is withered and dry.
7 For we are consumed in your anger.
We are troubled in your wrath.
8 You have set our iniquities before you,
Our secret sins in the light of your presence.
9 For all our days have passed away in your wrath.
We bring our years to an end as a sigh.
10 The days of our years are seventy,
Or even by reason of strength eighty years;
Yet their pride is but labor and sorrow,
For it passes quickly, and we fly away.
11 Who knows the power of your anger,
Your wrath according to the fear that is due to you?
12 So teach us to number our days,
That we may gain a heart of wisdom.
13 Relent, LORD! How long?
Have compassion on your servants.
14 Satisfy us in the morning with your loving kindness,
That we may rejoice and be glad all our days.
15 Make us glad for as many days as you have afflicted us,
For as many years as we have seen evil.
16 Let your work appear to your servants;
Your glory to their children.
17 Let the favor of the Lord our God be on us;
Establish the work of our hands for us;
Yes, establish the work of our hands.
PSALMS: 120
1 The LORD says to my Lord, "Sit at my right hand,
Until I make your enemies your footstool for your feet."
2 The LORD will send forth the rod of your strength out of Tziyon.
Rule in the midst of your enemies.
3 Your people offer themselves willingly in the day of your power,
In holy array.
Out of the womb of the morning,
you have the dew of your youth.
4 The LORD has sworn, and will not change his mind:
"You are a Kohen forever in the order of Malki-Tzedek."
5 The Lord is at your right hand.
He will crush kings in the day of his wrath.
6 He will judge among the nations.
He will heap up dead bodies.
He will crush the ruler of the whole eretz.
7 He will drink of the brook in the way;
Therefore will he lift up his head.
PSALMS: 150
1 Deliver me, LORD, from the evil man.
Preserve me from the violent man;
2 Those who devise mischief in their hearts.
They continually gather themselves together for war.
3 They have sharpened their tongues like a serpent.
Viper's poison is under their lips. Selah.
4 LORD, keep me from the hands of the wicked.
Preserve me from the violent men:
Who have determined to trip my feet.
5 The proud have hidden a snare for me,
They have spread the cords of a net by the path.
They have set traps for me. Selah.
6 I said to the LORD, "You are my God."
Listen to the cry of my petitions, LORD.
7 LORD, the Lord, the strength of my yeshu`ah,
You have covered my head in the day of battle.
8 LORD, don't grant the desires of the wicked.
Don't let their evil plans succeed,
or they will become proud.
Selah.
9 As for the head of those who surround me,
Let the mischief of their own lips cover them.
10 Let burning coals fall on them.
Let them be thrown into the fire,
Into miry pits, from where they never rise.
11 An evil speaker won't be established in the eretz.
Evil will hunt the violent man to overthrow him.
12 I know that the LORD will maintain the cause of the afflicted,
And justice for the needy.
13 Surely the righteous will give thanks to your name.
The upright will dwell in your presence.
PROVERBS: 30
1 The words of Agur the son of Yakeh, the oracle:
The man says to 'Iti'el, To 'Iti'el and Ucal:
2 "Surely I am the most ignorant man,
And don't have a man's understanding.
3 I have not learned wisdom,
Neither do I have the knowledge of the Holy One.
4 Who has ascended up into heaven, and descended?
Who has gathered the wind in his fists?
Who has bound the waters in his garment?
Who has established all the ends of the eretz? ‘
What is his name, and what is his son's name, if you know?
5 "Every word of God is flawless.
He is a shield to those who take refuge in him.
6 Don't you add to his words,
Lest he reprove you, and you be found a liar.
7 "Two things I have asked of you;
Don't deny me before I die:
8 Remove far from me falsehood and lies.
Give me neither poverty nor riches.
Feed me with the food that is needful for me;
9 Lest I be full, deny you, and say,
'Who is the LORD?'
Or lest I be poor, and steal,
And so dishonor the name of my God.
10 "Don't slander a servant to his master,
Lest he curse you, and you be held guilty.
11 There is a generation that curses their father,
And doesn't bless their mother.
12 There is a generation that is pure in their own eyes,
Yet are not washed from their filthiness.
13 There is a generation, oh how lofty are their eyes!
Their eyelids are lifted up.
14 There is a generation whose teeth are like swords,
And their jaws like knives,
To devour the poor from the eretz,
and the needy from among men.
15 "The leach has two daughters:
'Give, give.'
"There are three things that are never satisfied;
Four that don't say, 'Enough:'
16 She'ol, the barren womb;
The eretz that is not satisfied with water;
The fire that doesn't say, 'Enough;'
17 And the eye that mocks at his father,
And scorns obedience to his mother:
The ravens of the valley shall pick it out,
The young eagles shall eat it.
18 "There are three things which are too amazing for me,
Four which I don't understand:
19 The way of an eagle in the air;
The way of a serpent on a rock;
The way of a ship in the midst of the sea;
And the way of a man with a maiden.
20 So is the way of an adulterous woman:
She eats and wipes her mouth,
And says, 'I have done nothing wrong.'
21 "For three things the eretz tremble,
And under four, it can't bear up:
22 For a servant when he is king;
A fool when he is filled with food;
23 For an unloved woman when she is married;
And a handmaid who is heir to her mistress.
24 "There are four things which are little on the eretz,
But they are exceeding wise:
25 The ants are not a strong people,
Yet they provide their food in the summer;
26 The conies are but a feeble folk,
Yet make they their houses in the rocks;
27 The locusts have no king,
Yet they advance in ranks;
28 You can catch a lizard with your hands,
Yet she is in kings' palaces.
29 "There are three things which are stately in their march,
Four which are stately in going:
30 The lion, which is mightiest among animals,
And doesn't turn away for any;
31 The greyhound, the male goat also;
And the king against whom there is no rising up.
32 "If you have done foolishly in lifting up yourself,
Or if you have thought evil,
Put your hand over your mouth.
33 For as the churning of milk brings forth butter,
And the wringing of the nose brings forth blood;
So the forcing of wrath brings forth strife."
OLD TESTAMENT: ISAIAH 30:12 - 33:9
30:12 Why thus says the Holy One of Yisra'el, Because you despise this word, and trust in oppression and perverseness, and rely thereon; 13 therefore this iniquity shall be to you as a breach ready to fall, swelling out in a high wall, whose breaking comes suddenly in an instant. 14 He shall break it as a potter's vessel is broken, breaking it in pieces without sparing; so that there shall not be found among the pieces of it a broken piece with which to take fire from the hearth, or to dip up water out of the cistern. 15 For thus said the Lord GOD, the Holy One of Yisra'el, In returning and rest shall you be saved; in quietness and in confidence shall be your strength. You would not: 16 but you said, No, for we will flee on horses; therefore shall you flee: and, We will ride on the swift; therefore shall those who pursue you be swift. 17 One thousand [shall flee] at the threat of one; at the threat of five shall you flee: until you be left as a beacon on the top of a mountain, and as an ensign on a hill. 18 Therefore will the LORD wait, that he may be gracious to you; and therefore will he be exalted, that he may have mercy on you: for the LORD is a God of justice; blessed are all those who wait for him. 19 For the people shall dwell in Tziyon at Yerushalayim; you shall weep no more; he will surely be gracious to you at the voice of your cry; when he shall hear, he will answer you. 20 Though the Lord give you the bread of adversity and the water of affliction, yet shall not your teachers be hidden anymore, but your eyes shall see your teachers; 21 and your ears shall hear a word behind you, saying, This is the way, walk you in it; when you turn to the right hand, and when you turn to the left. 22 You shall defile the overlaying of your engraved images of silver, and the plating of your molten images of gold: you shall cast them away as an unclean thing; you shall tell it, Get you hence. 23 He will give the rain for your seed, with which you shall sow the ground; and bread of the increase of the ground, and it shall be fat and plenteous. In that day shall your cattle feed in large pastures; 24 the oxen likewise and the young donkeys that till the ground shall eat savory provender, which has been winnowed with the shovel and with the fork. 25 There shall be on every lofty mountain, and on every high hill, brooks [and] streams of waters, in the day of the great slaughter, when the towers fall. 26 Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of seven days, in the day that the LORD binds up the hurt of his people, and heals the stroke of their wound. 27 Behold, the name of the LORD comes from far, burning with his anger, and in thick rising smoke: his lips are full of indignation, and his tongue is as a devouring fire; 28 and his breath is as an overflowing stream, that reaches even to the neck, to sift the nations with the sieve of destruction: and a bridle that causes to err [shall be] in the jaws of the peoples. 29 You shall have a song as in the night when a holy feast is kept; and gladness of heart, as when one goes with a pipe to come to the mountain of the LORD, to the Rock of Yisra'el. 30 The LORD will cause his glorious voice to be heard, and will show the lighting down of his arm, with the indignation of [his] anger, and the flame of a devouring fire, with a blast, and tempest, and hailstones. 31 For through the voice of the LORD shall the Ashshur be dismayed; with his rod will he strike [him]. 32 Every stroke of the appointed staff, which the LORD shall lay on him, shall be with [the sound of] timbrels and harps; and in battles with the brandishing [of his arm] will he fight with them. 33 For a Tofet is prepared of old; yes, for the king it is made ready; he has made it deep and large; the pile of it is fire and much wood; the breath of the LORD, like a stream of sulfur, does kindle it.
31:1 Woe to those who go down to Mitzrayim for help, and rely on horses, and trust in chariots because they are many, and in horsemen because they are very strong, but they don't look to the Holy One of Yisra'el, neither seek the LORD! 2 Yet he also is wise, and will bring evil, and will not call back his words, but will arise against the house of the evil-doers, and against the help of those who work iniquity. 3 Now the Mitzrim are men, and not God; and their horses flesh, and not spirit: and when the LORD shall stretch out his hand, both he who helps shall stumble, and he who is helped shall fall, and they all shall be consumed together. 4 For thus says the LORD to me, As the lion and the young lion growling over his prey, if a multitude of shepherds are called forth against him, will not be dismayed at their voice, nor abase himself for the noise of them: so will the LORD of Hosts come down to fight on Mount Tziyon, and on the hill of it. 5 As birds hovering, so will the LORD of Hosts protect Yerushalayim; he will protect and deliver [it], he will pass over and preserve [it]. 6 Turn you to him from whom you have deeply revolted, children of Yisra'el. 7 For in that day they shall cast away every man his idols of silver, and his idols of gold, which your own hands have made to you for a sin. 8 The Ashshur shall fall by the sword, not of man; and the sword, not of men, shall devour him; and he shall flee from the sword, and his young men shall become subject to forced labor. 9 His rock shall pass away by reason of terror, and his princes shall be dismayed at the ensign, says the LORD, whose fire is in Tziyon, and his furnace in Yerushalayim.
32:1 Behold, a king shall reign in righteousness, and princes shall rule in justice. 2 A man shall be as a hiding-place from the wind, and a covert from the tempest, as streams of water in a dry place, as the shade of a great rock in a weary land. 3 The eyes of those who see shall not be dim, and the ears of those who hear shall listen. 4 The heart of the rash shall understand knowledge, and the tongue of the stammerers shall be ready to speak plainly. 5 The fool shall be no more called noble, nor the scoundrel be highly respected. 6 For the fool will speak folly, and his heart will work iniquity, to practice profanity, and to utter error against the LORD, to make empty the soul of the hungry, and to cause the drink of the thirsty to fail. 7 The instruments of the churl are evil: he devises wicked devices to destroy the humble with lying words, even when the needy speaks right. 8 But the noble devises noble things; and in noble things shall he continue. 9 Rise up, you women who are at ease, [and] hear my voice; you careless daughters, give ear to my speech. 10 For days beyond a year shall you be troubled, you careless women; for the vintage shall fail, the harvest shall not come. 11 Tremble, you women who are at ease; be troubled, you careless ones; strip yourselves, and make yourselves naked, and gird [sackcloth] on your loins. 12 They shall strike on the breasts for the pleasant fields, for the fruitful vine. 13 On the land of my people shall come up thorns and briers; yes, on all the houses of joy in the joyous city. 14 For the palace shall be forsaken; the populous city shall be deserted; the hill and the watch-tower shall be for dens forever, a joy of wild donkeys, a pasture of flocks; 15 until the Spirit be poured on us from on high, and the wilderness become a fruitful field, and the fruitful field be esteemed as a forest. 16 Then justice shall dwell in the wilderness; and righteousness shall abide in the fruitful field. 17 The work of righteousness shall be shalom; and the effect of righteousness, quietness and confidence forever. 18 My people shall abide in a peaceable habitation, and in safe dwellings, and in quiet resting-places. 19 But it shall hail in the downfall of the forest; and the city shall be utterly laid low. 20 Blessed are you who sow beside all waters, who send forth the feet of the ox and the donkey.
33:1 Woe to you who destroy, and you weren't destroyed; and deal treacherously, and they didn't deal treacherously with you! When you have ceased to destroy, you shall be destroyed; and when you have made an end of dealing treacherously, they shall deal treacherously with you. 2 LORD, be gracious to us; we have waited for you: be our arm every morning, our salvation also in the time of trouble. 3 At the noise of the thunder the peoples are fled; at the lifting up of yourself the nations are scattered. 4 Your spoil shall be gathered as the caterpillar gathers: as locusts leap shall men leap on it. 5 The LORD is exalted; for he dwells on high: he has filled Tziyon with justice and righteousness. 6 There shall be stability in your times, abundance of salvation, wisdom, and knowledge: the fear of the LORD is your treasure. 7 Behold, their valiant ones cry outside; the ambassadors of shalom weep bitterly. 8 The highways lie waste, the wayfaring man ceases: [the enemy] has broken the covenant, he has despised the cities, he doesn't regard man. 9 The land mourns and languishes; Levanon is confounded and withers away; Sharon is like a desert; and Bashan and Karmel shake off [their leaves].
NEW TESTAMENT: GALATIANS 5:1 - 12
5:1 Stand firm therefore in the liberty by which Messiah has made us free, and don't be entangled again with a yoke of bondage.
2 Behold, I, Sha'ul, tell you that if you receive circumcision, Messiah will profit you nothing.
3 Yes, I testify again to every man who receives circumcision, that he is a debtor to do the whole law.
4 You are alienated from Messiah, you who desire to be justified by the law. You have fallen away from grace.
5 For we, through the Spirit, by faith wait for the hope of righteousness.
6 For in Messiah Yeshua neither circumcision amounts to anything, nor uncircumcision, but faith working through love.
7 You were running well! Who interfered with you that you should not obey the truth?
8 This persuasion is not from him who calls you.
9 A little yeast grows through the whole lump.
10 I have confidence toward you in the Lord that you will think no other way. But he who troubles you will bear his judgment, whoever he is.
11 But I, brothers, if I still preach circumcision, why am I still persecuted? Then the stumbling-block of the cross has been removed.
12 I wish that those who disturb you would cut themselves off.
30 ביוני
תהילים: 30, 60, 90, 120, 150
משלי: 30
הברית הישנה: ישעיהו 30:12 - 33:9
הברית החדשה: גלטים 5:1 - 12
תהילים: 30
1 אשיר אותך ה' כי הקימת אותי,
ולא שמחת עליי אויביי.
2 ה' אלוהי, אקרא לך ורפאתני.
3 ה' העלית את נפשי משאול.
החייתני ולא ארד בור.
4 שירו לה' קדושיו.
הודו לשמו הקדוש.
5 כי רגע אפו,
לכל עולם חסדו. בכי יישאר ללילה,
ובבוקר תבוא שמחה.
6 ואני אמרתי בשגודי, "לעולם לא יזוז".
7 אתה, ה', בחסדך, עמדת הררי.
וכאשר הסתרת פניך, נבהלתי.
8 אליך, ה', צעקתי.
אל ה' התחננתי:
9 "מה יתרון באבדתי, אם ארד בור?
האם יהללך עפר?
האם יגיד אמתך?
10 שמע, ה', ורחמני. ה', היה לי לעזר."
11 הפכת את אבלי למחולות עבורי.
הסרת את שקי, ולבשתני שמחה,
12 למען ישיר לך ליבי ולא ישתוק.
ה' אלוהי, אודה לך לעד.
תהילים: ס
1 אלוהים, דַסְתָּנוּ. שַׁבְרְתָּנוּ. כעסת. השיבנו אליך, שוב.
2 רעדת ארץ. קרעתה. תקנת את סדקיה,
כי רעדה.
3 הראתה את עמך דברים קשים. השקתנו יין תנועע.
4 נתת דגל ליראיך,
למען יתנוסס בזכות אמת. סלה. 5 למען יצילו אהוביך,
הושיע ביד ימינך וענה לנו.
ו אלוהים דיבר ממקדשו:
"אנצח.
אחלק שכם,
ואמד את עמק סוכות.
7 לי גלעד ומנשה לי.
ואפרים מגן ראשי.
יהודה שרביטי.
8 מואב כיורי.
אשלוך נעלי על אדום.
על פלשת ארע ניצחון."
9 מי יביאני אל עיר מבצר?
מי הובילני אדום?
10 הלא אתה, אלוהים, דחת אותנו?
לא תצא עם צבאותינו, אלוהים.
11 תן לנו עזרה מפני צָר,
כי הבל עזר אדם.
12 באלוהים נעשה חיל,
כי הוא ירמוס צָרֵינוּ.
תהילים: צ
1 אדוני, היית לנו משכן בכל דור ודור.
2 בטרם ילדו הרים,
ולא יצרת ארץ ותבל,
ומעולם ועד עולם אתה אלוהים.
3 תשחית את האדם לאבדון, אמרת:
"שובו בני אדם".
4 כי אלף שנה בעיניך
כאתמול כי עבר,
כמשמרת לילה.
5 תטאטא אותם בישנם.
בבוקר ינבלו כעשב חדש.
6 בבוקר ינבל וצמח,
ערב יבול ויבש.
7 כי באפסך כלינו.
בחרדתנו.
8 את עוונותינו נתת לפניך,
את חטאינו הסודיים באור פניך.
9 כי כלפו כל ימינו בחמתך. שנותינו כלו כאנחה.
10 ימי שנותינו שבעים,
או אפילו מכוח שמונים שנה;
וגאוותם היא רק עמל ויגון,
כי מהר תעבור ואנחנו נעוף.
11 מי יודע את כוח אפסך,
את זעמך כפחדך?
12 לכן למדנו למנות את ימינו,
למען נקדיש לב חוכמה.
13 נחם, ה', עד מתי?
רחם על עבדיך.
14 שבעה אותנו בבוקר בחסדך,
למען נשמח ונשמח כל ימינו.
15 שמחנו כמספר הימים אשר ענית אותנו,
כמספר השנים אשר ראינו רע.
16 יגלה מעשיך לעבדיך;
כבודך לבניהם.
17 יהי חסדו של ה' אלוהינו עלינו;
כונ לנו מעשה ידינו;
כן, כוננו מעשה ידינו.
תהילים: קכ
1 יְהוָה אָמַר אֲדֹנִי: "שֵׁב יְמִינִי, עַד אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲנִיבֶךָ הַדְּגֹם עַזֶּךָ."
2 יְהוָה יְשַׁלֵחַ שֵׁבֶט עַזֶךָ מִצִּיּוֹן.
מִמְשָׁלֵךְ בְּיוֹם עֲזֹרֶיךָ,
בְּקֹדֶשׁ.
מִרֶחֶם בֹקֶר,
טל נְעוּרֶיךָ.
4 נִשְׁבַּע יְהוָה, וְלֹא יַשְׁנֵּה:
"כֹהֵן אַתָּה עַל עֲדַת מַלְכִּי צֶדֶק."
5 יְהוָה לִימִינֶךָ.
בְּיוֹם אֶפְרוֹ יְרַחֵץ מַלכים.
6 יֵשְׁפּוֹן בְּגוֹיִם.
יֵעֲרֹם פְּגָוִים.
יֵרְחֵץ מִנְּהָלִים.
7 נַחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתָּה;
לכן ירים ראשו.
תהילים: קנ
1 הצילני, ה', מאיש רע. שמורני מאיש חמס.
2 חושי רעה בלבם. תמיד מתאספים למלחמה.
3 חידדו לשונם כנחש. ארס צפעונים תחת שפתיהם. סלה.
4 ה', שמורני מידי רשעים. שמורני מאנשי חמס.
אשר חשבו להכשיל רגלי.
5 גאים טמנו לי פח.
פרשו חבלי רשת על דרך. טמנו לי מלכודות. סלה.
6 אמרתי לה', "אתה אלוהי". שמע לצעקת תחנוני, ה'.
7 ה', מעוז ישועתי,
כסית ראשי ביום מלחמה.
8 אדוני, אל תעשה משאלות רשעים.
אל תצליח מחשבותיהם הרעות,
פן יתגאו.
סלה.
9 ראש סבבי,
תכסה רעת שפתיהם.
10 גחלים בוערות יפלו עליהם.
ישליכו באש,
אל בורות בוץ, משם לא יקומו.
11 לא יקום דובר רע בארץ.
רשע יצוד איש אלים להפילו.
12 ידעתי כי יהוה יִשְׁמֹר עֲנִיִים,
וצדק לנזקקים.
13 אך צדיקים יודו לשמך.
ישרים ישכנו לפניך. משלי: ל
1 דברי אגור בן יעק, נביא:
אמר איש לאיתיאל, לאיתיאל ולאוכל:
2 "אכן אני אדם בור,
ואין לי תבונת אדם.
3 לא למדתי חכמה,
וגם אין לי דעת הקדוש.
4 מי עלה השמים וירד?
מי אסף רוח באגרופיו?
מי אסר מים בבגדו?
מי קבע את כל קצות הארץ?
מה שמו, ומה שם בנו, אם תדע?
5 כל דבר אלוהים תמים.
מגן הוא לחסים בו.
6 אל תוסיף על דבריו,
פן יוכיחך, ותמצא כזב. 7 "שני דברים ביקשתי ממך:
אל תכחש בי לפני מותי:
8 הרחק ממני שקר וכזב.
אל תתן לי עוני ואל עושר.
האכילני באוכל צרכי;
9 פן אהיה שבעה, אכחש בך, ואמר:
'מי ה'?'
או פן אהיה עני, ואגנוב,
ואחבל שם אלוהי.
10 אל תדפיס עבד בפני אדוניו,
פן יקלל אותך, ואתה אשם.
11 דור מקלל את אביו,
ואת אמו לא יברך.
12 דור טהור בעיניו,
וממטומאתו לא נשטף.
13 דור, מה גאוות עיניו!
עפעפיו נשאו. יד דור אשר שיניו כחרבות,
ולסתותיו כסכינים,
לטרוף עניים מן הארץ,
ואביונים מבני אדם.
טו "לשונית שתי בנות:
'תן, תן'.
שלושה דברים אשר לעולם לא שבעו:
ארבע אשר לא יאמרו 'די':
טז שאול, רחם עקרה;
הארץ אשר לא תשבע מים;
אש אשר לא תאמר 'די';
יז ועין אשר לועגת לאביו,
ובוזה לציות לאמו:
עורבי עמק יבחרו בו,
נשרים צעירים יאכלו בו.
18 "שלושה דברים מדהימים ממני,
ארבעה שאיני מבין:
19 דרך נשר באוויר;
דרך נחש על סלע;
דרך ספינה בתוך הים;
ודרך איש עם בתולה.
20 כן דרך אישה נואפת:
תאכלה ותנגב את פיה,
ותאמר 'לא עשיתי כלום'.
21 "על שלושה דברים רועדת הארץ,
ותחת ארבעה לא תוכל לשאת:
22 לעבד כשהוא מלך;
כסיל כשהוא שבע;
23 לאישה לא אהובה כשהיא נשואה;
ושפחה היורשת את גבירתה." 24 "ארבעה דברים קטנים בארץ,
והם חכמים מאוד:
25 הנמלים אינן עם חזק,
ובכל זאת הן מספקות את מזונן בקיץ;
26 החרוטים הן עם חלש,
ובכל זאת הן בונות את בתיהם בסלעים;
27 לארבה אין מלך,
ובכל זאת הן מתקדמות בשורות;
28 לטאה תוכל לתפוס בידיך,
ובכל זאת היא בארמונות מלכים."
29 "שלושה דברים אשר מהללים בהליכתם,
ארבעה אשר מהללים בהליכה:
30 האריה, אשר גבור בבהמה,
ולא יפנה מפני איש;
31 כלב ציד, וגם עז זכר;
ומלך אשר אין לקום נגדו.
32 "אם טיפשות עשית להתרומם,
או אם חשבת רע,
שים ידך על פיך.
33 כי כמחבט חלב מוציא חמאה,
וסחיטת אף מוציאה דם;
"וַיְעַצֵּף חֵם מַצְלִיד מִרְבוּת."
הברית הישנה: ישעיהו ל', יב - לג', ט'
ל', יב לָמָּה כֹה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יְעַל כִּי בֹאֲתָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְבוֹטַחְתָּם עַל עֲצָוָה וְעַל הַנָּשָׁמָה, 13 לָכֶם הָעֲוָה הַזֶּה לְכֶרֶץ נִפְלָל, נִתְגָּלוּ בְּפַתָּם שְׁבָרָהּ. 14 כְּכֶלִי קֹדֶר יַשְׁבֹר, שְׁבֹרָהּ לֹא יְמוּסֵר, וְלֹא יְמָצָא בְּרָסוֹתָיו שְׁבֹר, אֲשֶׁר יִשְׁאֵת בָּהּ אֵשׁ מֵאֶשׁ מֵאֲחוֹר, וְלֹא יְמָצָא בֵּין רָסוֹתָיו שְׁבֹר, אֲשֶׁר יִשְׁאֵת בָּהּ אֵשׁ מֵאֶת הַמָּ ...קוֹר, וְלֹא יִמָּצָא בֵּין רָסוֹתָיו מִן הַבָּאָרֶם. 15 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' קְדוֹשׁ יִשְׁבֹתֶיךָ, בְּשָׁקְטָה וְבִבְטַחַת עֹזֶךָ. לֹא אִתָּם, וְאָמַרְתֶּם לֹא, כִּי עַל סוּסִים נִבְסוּ, וְעַל הַנָּרָבוּ. מהירים; לכן יהיו מהרדיפיך. 17 אלף [ינוסו] מאימת אחד; מאימת חמישה תינוסו: עד אשר תישארו כמגדלור בראש הר, וכנס על גבעה. 18 לכן יחכה ה' למען יחנן אותך; ולכן ירומם למען ירחם עליך: כי ה' אלוהי משפט; אשרי כל המקפים לו. 19 כי ישב עם בציון בירושלים; לא תבכה עוד; חנן יחנן אותך בקול צעקתך; כששמע, ענה לך. 20 אף על פי שיתן ה' לך לחם צרה ומים צר, ולא יסתרו עוד מורייך, ועיניך יראו את מורייך; 21 ואוזניך ישמעו דבר אחריך לאמר, זה הדרך, לך בה; כי תפנה ימין וכאשר תפנה שמאל. 22 תטמאו את ציפוי פסלי הכסף שלכם ואת ציפוי פסלי הזהב המותכים שלכם. תשליכו אותם כטמא; תאמרו, לך מכאן. 23 הוא יתן מטר לזרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה, והוא שמן ורב. ביום ההוא רעה בהמתך במרעה רחב. 24 גם הבקר וגם החמורים העובדים את האדמה יאכלו מספוא טעם אשר נפרף בחפירה ובמזלג. 25 יהיה על כל הר גבה ועל כל גבעה רמה נחלים ואשלים של מים ביום הטבח הגדול, כאשר המגדלים נפלו. 26 ואור הירח יהיה כאור השמש ואור השמש יהיה שבעתיים כאור שבעת ימים ביום חִבְרוּ ה' את נגע עמו, ואת מכת מכעם ירפא. 27 הנה, ה שם ה' בא ממרחקים, בוער באפו ובעשן עבה עולה, שפתיו מלאות זעם ולשונו כאש אוכלת. 28 ונשמתו כנחל שוצף, מגיע עד הצוואר, לנפות גויים במסננת אובדן, ורסן תעה יהיה בלסתות עמים. 29 שיר יהיה לכם כליל חג קדש, ושמחת לב, כהולך במחלז לבוא אל הר ה' אל צור ישראל. 30 ה' ישמע קולו כבוד, ויראה את ירידת זרועו, בחמת אפו ובהבת אש אוכלת, ברוח ובסערה ובברד. 31 כי בקול ה' נחרד אששור, בשבטו יכה אותו. 32 כל מכה במטה המיועד, אשר ישים ה' עליו אותו יהיה בתופים ובכינורות; ובקרבות, בתנופת זרועו, ילחם בהם. 33 כי תופת הוכן מעולם; גם למלך הוכן; עמוק ורחב עשה אותו; ערמו אש ועצים רבים; רוח יהוה כנחל גופרית מבעירה אותו.
לא:א הוי יורדים מצרים לעזרה, ועל סוסים סומכים, ועל מרכבות בוטחים כי רבים הם, ועל פרשים כי חזקים הם, ואל קדוש ישראל לא ישאו, ולא יבקשו את ה'. ב וגם הוא חכם, ויביא רעה, ולא ישוב דבריו, ויקום על בית עושי הרשע, ועל עזרת עושי עוולות. ג והמצרים אנשים הם, ולא אלהים, וסוסיהם בשר, ולא רוח; וכאשר יטח ה' את ידו, גם יעוזרו יכשלו, וגם יעוזרו ייפלו, וכלם יחד יאבדו. ד כי כה אמר ה' אלי, כארִי וְכָבוֹר נָהֵם עַל-טַרְפוֹ, אִם-יְקַבֵּל עָלָיו רֹעִים לֹא-יַחֵד מִקּוֹלָם, וְלֹא-יַבְשָׁע מִקּוֹלָם, וְלֹא-יַבְשָׁע מִקְּרֹאשׁ יְהוָה צְבָאוֹת לִהְלֹחַ בַּר צִיּוֹן וּבִגְבַּעָהּ. ה כְּצִפּוֹרִים מרחפים, כֵּן יְהוָה צְבָאוֹת יִשְׁמֹר אֶת-יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׁמֹר וְיִצְלֶה, יִעֲבֹר וְיִשְׁמֹר. וְשׁוּבוּ אֶל-מָּה אֲשֶׁר-מַעֲלָתֶם מֵעֲמֹד, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז כי-בַּיּוֹם הַהוּא יָשְׁלִיכו אִישׁ אֶת-עֲלִילָיו כֶּסֶף וְאֶת-עֲלִילָיו, אֲשֶׁר-עָשָׂו יָדֵיכֶם לָכֶם לְחַטָּא. ח אֲשׁוּר יִפֹּל בְּחֶרֶב לֹא-אָדָם, וְחֶרֶב לֹא-אָדָם תִּטְרַף אוֹ, וְנָס מִחֶרֶב, וְבַחֲרָבָיו יִהְיוּ לְפֶּעֲבֹד כָּל. ט צורו יעבור מפחד, ושריו יבהלו מפני נס, נאם ה', אש בציון וכבשנו בירושלים.
לב:א הנה מלך ימלוך בצדק, שריו ישלטו בצדק. ב איש יהיה כמחבוא מרוח, ומסתור מסערה, כנחלי מים בצחיח, כצל סלע גדול בארץ יגע. ג לא יתכהו עיני הרואים, ואזני השומעים יקשיבו. ד לב פזיז יבין דעה, ולשון מגמגמים תהיה טובה לדבר ברור. 5 לא ייקרא עוד נבל, ולא יכבד עוד נבל. ו כי נבל ידבר, ולבו יעשה עוול, לעשות חילול, ולדבר שגיאה על ה', לרוקן נפש רעבים ולכלוך משקה צמאים. ז כלי ילד רעים, הוא חושב מחשבות רעות, להשמיד ענווים בדברי שקר, וגם כאשר אביון ידבר נכון. ח ואציל חושב דברים נכבדים, ובדברים נכבדים הוא ימשיך. ט קומו, נשים שלוות, שמעו את קולי; בנות דאגות, האזינו לדברי. 10 כי ימים על פני שנה תבוזו, נשים דאגות; כי בציר יבלע, הקציר לא יבוא. 11 רעדו, נשים שלוות, היו מבוהלות, דאגות, הפשטו את עצמכן, התערו, וחגרו שק על מתניכם. 12 הכו על שדי שדות חמד, על גפן פורייה. 13 על אדמת עמי יעלו קוצים וקוצים, ועל כל בתי השמחה בעיר השמחה. 14 כי הארמון יינטש, עיר הומה תעזוב, הגבעה ומגדל השמירה יהיו למאורות לנצח, שמחת חמורי בר, מרעה עדרים. 15 עד אשר יצק עלינו רוח ממרומים, והמדבר היה לשדה פורה, ושדה פורה ייחשב ליער. 16 אז ישכן צדק במדבר, וצדק ישכן בשדה פורה. 17 מעשה צדק יהיה שלום, ותוצאה של צדק שקט ובטחון לנצח. 18 עמי ישכן במקום של שלום, ובמשכנות בטוחים ובמקומות מנוחה שקטים. 19 וברד ירד בנפילת היער, והעיר תישפל כליל. 20 אשריכם הזורעים על כל מים, השולחים רגלי שור וחמור.
לג:1 אוי לכם המשחיתים ולא נשמדתם ובגדתם ולא בגדתם בכם! כי תפסיק להשמיד נשמדת, וכשתכל לבגוד, בגדתם בכם. 2 ה' חנן אותנו, חיכינו לך; היה זרוענו בכל בוקר, גם ישועתנו בעת צרה. 3 בקול רעם נוסים עמים, בהתרוממותך נפוצו גויים. 4 שללך ייאסף כאשר זחל יאסף, כאשר ארבה יקפץ עליו. 5 נשא ה', כי מרומים שוכן; ציון מלא משפט וצדקה. ו יהיה יציב בעתיך, שפע ישועה, חכמה ודעת, יראת ה' אוצרך. 7 הנה גבוריהם צועקים בחוץ, שליחי שלום בוכים מרה. 8 הדרכים חרבות, דרך אורחלא:א הוי יורדים מצרים לעזרה, ועל סוסים סומכים, ועל מרכבות בוטחים כי רבים הם, ועל פרשים כי חזקים הם, ואל קדוש ישראל לא ישאו, ולא יבקשו את ה'. ב וגם הוא חכם, ויביא רעה, ולא ישוב דבריו, ויקום על בית עושי הרשע, ועל עזרת עושי עוולות. ג והמצרים אנשים הם, ולא אלהים, וסוסיהם בשר, ולא רוח; וכאשר יטח ה' את ידו, גם יעוזרו יכשלו, וגם יעוזרו ייפלו, וכלם יחד יאבדו. ד כי כה אמר ה' אלי, כארִי וְכָבוֹר נָהֵם עַל-טַרְפוֹ, אִם-יְקַבֵּל עָלָיו רֹעִים לֹא-יַחֵד מִקּוֹלָם, וְלֹא-יַבְשָׁע מִקּוֹלָם, וְלֹא-יַבְשָׁע מִקְּרֹאשׁ יְהוָה צְבָאוֹת לִהְלֹחַ בַּר צִיּוֹן וּבִגְבַּעָהּ. ה כְּצִפּוֹרִים מרחפים, כֵּן יְהוָה צְבָאוֹת יִשְׁמֹר אֶת-יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׁמֹר וְיִצְלֶה, יִעֲבֹר וְיִשְׁמֹר. וְשׁוּבוּ אֶל-מָּה אֲשֶׁר-מַעֲלָתֶם מֵעֲמֹד, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז כי-בַּיּוֹם הַהוּא יָשְׁלִיכו אִישׁ אֶת-עֲלִילָיו כֶּסֶף וְאֶת-עֲלִילָיו, אֲשֶׁר-עָשָׂו יָדֵיכֶם לָכֶם לְחַטָּא. ח אֲשׁוּר יִפֹּל בְּחֶרֶב לֹא-אָדָם, וְחֶרֶב לֹא-אָדָם תִּטְרַף אוֹ, וְנָס מִחֶרֶב, וְבַחֲרָבָיו יִהְיוּ לְפֶּעֲבֹד כָּל. ט צורו יעבור מפחד, ושריו יבהלו מפני נס, נאם ה', אש בציון וכבשנו בירושלים.
לב:א הנה מלך ימלוך בצדק, שריו ישלטו בצדק. ב איש יהיה כמחבוא מרוח, ומסתור מסערה, כנחלי מים בצחיח, כצל סלע גדול בארץ יגע. ג לא יתכהו עיני הרואים, ואזני השומעים יקשיבו. ד לב פזיז יבין דעה, ולשון מגמגמים תהיה טובה לדבר ברור. 5 לא ייקרא עוד נבל, ולא יכבד עוד נבל. ו כי נבל ידבר, ולבו יעשה עוול, לעשות חילול, ולדבר שגיאה על ה', לרוקן נפש רעבים ולכלוך משקה צמאים. ז כלי ילד רעים, הוא חושב מחשבות רעות, להשמיד ענווים בדברי שקר, וגם כאשר אביון ידבר נכון. ח ואציל חושב דברים נכבדים, ובדברים נכבדים הוא ימשיך. ט קומו, נשים שלוות, שמעו את קולי; בנות דאגות, האזינו לדברי. 10 כי ימים על פני שנה תבוזו, נשים דאגות; כי בציר יבלע, הקציר לא יבוא. 11 רעדו, נשים שלוות, היו מבוהלות, דאגות, הפשטו את עצמכן, התערו, וחגרו שק על מתניכם. 12 הכו על שדי שדות חמד, על גפן פורייה. 13 על אדמת עמי יעלו קוצים וקוצים, ועל כל בתי השמחה בעיר השמחה. 14 כי הארמון יינטש, עיר הומה תעזוב, הגבעה ומגדל השמירה יהיו למאורות לנצח, שמחת חמורי בר, מרעה עדרים. 15 עד אשר יצק עלינו רוח ממרומים, והמדבר היה לשדה פורה, ושדה פורה ייחשב ליער. 16 אז ישכן צדק במדבר, וצדק ישכן בשדה פורה. 17 מעשה צדק יהיה שלום, ותוצאה של צדק שקט ובטחון לנצח. 18 עמי ישכן במקום של שלום, ובמשכנות בטוחים ובמקומות מנוחה שקטים. 19 וברד ירד בנפילת היער, והעיר תישפל כליל. 20 אשריכם הזורעים על כל מים, השולחים רגלי שור וחמור.
לג:1 אוי לכם המשחיתים ולא נשמדתם ובגדתם ולא בגדתם בכם! כי תפסיק להשמיד נשמדת, וכשתכל לבגוד, בגדתם בכם. 2 ה' חנן אותנו, חיכינו לך; היה זרוענו בכל בוקר, גם ישועתנו בעת צרה. 3 בקול רעם נוסים עמים, בהתרוממותך נפוצו גויים. 4 שללך ייאסף כאשר זחל יאסף, כאשר ארבה יקפץ עליו. 5 נשא ה', כי מרומים שוכן; ציון מלא משפט וצדקה. ו יהיה יציב בעתיך, ושפע ישועה, חכמה ודעת, יראת ה' אוצרך. 7 הנה גבוריהם צועקים בחוץ, שליחי שלום בוכים מרה.8 הדרכים שוממות, הולכי רגל חדל; [האויב] הפר את הברית, הוא בז לערים, הוא לא מתייחס לאדם. 9 הארץ אבלה ותנבל; לבנון נבלה ונובל; השרון כמדבר; ובשן וכרמל מנענעים [את עליהם].
ברית חדשה: גלטים ה':1-12
5:1 עומדו איתן בחירות אשר בה שחרר אותנו המשיח, ואל תסתבכו שוב בעול שעבוד.
2 הנה, אני שאול אומר לכם שאם תקבלו את ברית המילה, המשיח לא יועיל לכם דבר.
3 כן, אני מעיד שוב לכל אדם המקבל את ברית המילה, שהוא חייב לעשות את כל התורה.
4 אתם מנוכרים למשיח, אתם החפצים להצדיק על ידי התורה. נפלתם מהחסד.
5 כי אנו, דרך הרוח, מצפים באמונה לתקווה של צדקה.
6 כי במשיח ישוע לא ברית מילה שווה דבר, וגם לא ערלה, אלא אמונה הפועלת באהבה.
7 רצתם היטב! מי הפריע לכם שלא תשמעו לאמת?
8 שכנוע זה אינו ממי שקורא אתכם.
9 מעט שמרים צומחים בכל הגוש.
10 יש לי ביטחון כלפיכם באדון שלא תחשבו אחרת. אבל מי שמציק לכם יישא את דינו, מי שהוא.
11 אבל אני, אחים, אם אני עדיין מטיף ברית מילה, למה אני עדיין נרדף? אם כן, אבן הנגף של הצלב הוסרה.
12 הלוואי ואלה שמפריעים לכם יכרתו את עצמם.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
