JUNE 24
PSALMS: 24, 54, 84, 114, 144
PROVERBS: 24
OLD TESTAMENT: ISAIAH 12:1 - 14:32
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 13:1 - 14
PSALMS: 24
1 The eretz is the LORD's, with its fullness;
The world, and those who dwell therein.
2 For he has founded it on the seas,
And established it on the floods.
3 Who may ascend to the LORD's hill?
Who may stand in his holy place?
4 He who has clean hands and a pure heart;
Who has not lifted up his soul to falsehood,
And has not sworn deceitfully.
5 He shall receive a blessing from the LORD,
Righteousness from the God of his salvation.
6 This is the generation of those who seek Him,
Who seek your face -- even Ya`akov.
Selah.
7 Lift up your heads, you gates;
Be lifted up, you everlasting doors:
The King of glory will come in.
8 Who is the King of glory?
The LORD strong and mighty,
The LORD mighty in battle.
9 Lift up your heads, you gates;
Yes, lift them up, you everlasting doors:
The King of glory will come in.
10 Who is this King of glory?
The LORD of Hosts,
He is the King of glory.
Selah.
PSALMS: 54
1 Save me, God, by your name.
Vindicate me in your might.
2 Hear my prayer, God.
Listen to the words of my mouth.
3 For strangers have risen up against me.
Violent men have sought after my soul.
They haven't set God before them.
Selah.
4 Behold, God is my helper.
The Lord is the one who sustains my soul.
5 He will repay the evil to my enemies.
Destroy them in your truth.
6 With a free will offering, I will sacrifice to you.
I will give thanks to your name, LORD, for it is good.
7 For he has delivered me out of all trouble.
My eye has seen triumph over my enemies.
PSALMS: 84
1 How lovely are your dwellings,
LORD of Hosts!
2 My soul longs, and even faints for the courts of the LORD.
My heart and my flesh cry out for the living God.
3 Yes, the sparrow has found a home,
And the swallow a nest for herself,
where she may have her young,
Near your altars, LORD of Hosts,
My King, and my God.
4 Blessed are those who dwell in your house.
They are always praising you. Selah.
5 Blessed is the man whose strength is in you;
Who have set their hearts on a pilgrimage.
6 Passing through the valley of Weeping,
they make it a place of springs.
Yes, the autumn rain covers it with blessings.
7 They go from strength to strength.
Everyone of them appears before God in Tziyon.
8 LORD, God Tzva'ot, hear my prayer.
Listen, God of Ya`akov.
Selah.
9 Behold, God our shield,
Look at the face of your anointed.
10 For a day in your courts is better than a thousand.
I would rather be a doorkeeper in the house of my God,
Than to dwell in the tents of wickedness.
11 For the LORD God is a sun and a shield.
The LORD will give grace and glory.
He withholds no good thing from those who walk blamelessly.
12 LORD of Hosts,
Blessed is the man who trusts in you.
PSALMS: 114
1 When Yisra'el went forth out of Mitzrayim,
The house of Ya`akov from a people of foreign language;
2 Yehudah became his sanctuary,
Yisra'el his dominion.
3 The sea saw it, and fled.
The Yarden was driven back.
4 The mountains skipped like rams,
The little hills like lambs.
5 What was it, you sea, that you fled?
You Yarden, that you turned back?
6 You mountains, that you skipped like rams;
You little hills, like lambs?
7 Tremble, you eretz, at the presence of the Lord,
At the presence of the God of Ya`akov,
8 Who turned the rock into a pool of water,
The flint into a spring of waters.
PSALMS: 144
1 Blessed be the LORD, my rock,
Who teaches my hands to war,
And my fingers to battle:
2 My loving kindness, my fortress,
My high tower, my deliverer,
My shield, and he in whom I take refuge;
Who subdues my people under me.
3 LORD, what is man, that you care for him?
Or the son of man, that you think of him?
4 Man is like a breath.
His days are like a shadow that passes away.
5 Part your heavens, LORD, and come down.
Touch the mountains, and they will smoke.
6 Throw out lightning, and scatter them.
Send out your arrows, and rout them.
7 Stretch out your hand from above,
Rescue me, and deliver me out of great waters,
Out of the hands of foreigners;
8 Whose mouths speak deceit,
Whose right hand is a right hand of falsehood.
9 I will sing a new song to you, God.
On a ten-stringed lyre,
I will sing praises to you.
10 You are he who gives salvation to kings,
Who rescues David, his servant, from the deadly sword.
11 Rescue me, and deliver me out of the hands of foreigners,
Whose mouths speak deceit,
Whose right hand is a right hand of falsehood.
12 Then our sons will be like well-nurtured plants,
Our daughters like pillars carved to adorn a palace.
13 Our barns are full, filled with all kinds of provision.
Our sheep bring forth thousands and ten thousands in our fields.
14 Our oxen will pull heavy loads.
There is no breaking in, and no going away,
And no outcry in our streets.
15 Happy are the people who are in such a situation.
Happy are the people whose God is the LORD.
PROVERBS: 24
1 Don't you be envious against evil men;
Neither desire to be with them:
2 For their hearts plot violence,
And their lips talk about mischief.
3 Through wisdom a house is built;
By understanding it is established;
4 By knowledge the rooms are filled
With all rare and beautiful treasure.
5 A wise man has great power;
And a knowledgeable man increases strength;
6 For by wise guidance you wage your war;
And victory is in many advisors.
7 Wisdom is too high for a fool:
He doesn't open his mouth in the gate.
8 One who plots to do evil
Will be called a schemer.
9 The schemes of folly are sin.
The mocker is detested by men.
10 If you falter in the time of trouble,
Your strength is small.
11 Rescue those who are being led away to death!
Indeed, hold back those who are staggering to the slaughter!
12 If you say,
"Behold, we didn't know this;"
Doesn't he who weighs the hearts consider it?
He who keeps your soul, doesn't he know it?
Shall he not render to every man according to his work?
13 My son, eat honey, for it is good;
The droppings of the honeycomb, which are sweet to your taste:
14 So you shall know wisdom to be to your soul;
If you have found it, then will there be a reward,
Your hope will not be cut off.
15 Don't lay in wait, wicked man, against the habitation of the righteous.
Don't destroy his resting-place:
16 For a righteous man falls seven times, and rises up again;
But the wicked are overthrown by calamity.
17 Don't rejoice when your enemy falls.
Don't let your heart be glad when he is overthrown;
18 Lest the LORD see it, and it displease him,
And he turn away his wrath from him.
19 Don't fret yourself because of evildoers;
Neither be envious of the wicked:
20 For there will be no reward to the evil man;
And the lamp of the wicked shall be snuffed out.
21 My son, fear the LORD and the king.
Don't join those who are rebellious:
22 For their calamity will rise suddenly;
The destruction from them both -- who knows?
23 These also are sayings of the wise.
To show partiality in judgment is not good.
24 He who says to the wicked, "You are righteous;"
Peoples shall curse him, and nations shall abhor him --
25 But it will go well with those who convict the guilty,
And a rich blessing will come on them.
26 An honest answer Is like a kiss on the lips.
27 Prepare your work outside.
Make it ready for you in the field.
Afterwards, build your house.
28 Don't be a witness against your neighbor without cause.
Don't deceive with your lips.
29 Don't say, "I will do to him as he has done to me;
I will render to the man according to his work."
30 I went by the field of the sluggard,
By the vineyard of the man void of understanding;
31 Behold, it was all grown over with thorns.
Its surface was covered with nettles,
And its stone wall was broken down.
32 Then I saw, and considered well.
I saw, and received instruction:
33 A little sleep, a little slumber,
A little folding of the hands to sleep;
34 So shall your poverty come as a robber,
And your want as an armed man.
OLD TESTAMENT: ISAIAH 12:1 - 14:32
12:1 In that day you will say, "I will give thanks to you, the LORD; for though you were angry with me, your anger has turned away and you comfort me.
2 Behold, God is my salvation. I will trust, and will not be afraid; for the LORD, the LORD, is my strength and song; and he has become my yeshu`ah." 3 Therefore with joy you shall draw water out of the wells of yeshu`ah. 4 In that day you will say, "Give thanks to the LORD! Call on his name. Declare his doings among the peoples. Proclaim that his name is exalted! 5 Sing to the LORD, for he has done excellent things! Let this be known in all the eretz! 6 Cry aloud and shout, you inhabitant of Tziyon; for great in the midst of you is the Holy One of Yisra'el!"
13:1 The burden of Bavel, which Yesha`yahu the son of Amotz did see. 2 Set up an ensign on the bare mountain, lift up the voice to them, wave the hand, that they may go into the gates of the nobles. 3 I have commanded my consecrated ones, yes, I have called my mighty men for my anger, even my proudly exulting ones. 4 The noise of a multitude in the mountains, as of a great people! the noise of a tumult of the kingdoms of the nations gathered together! the LORD of Hosts is mustering the host for the battle. 5 They come from a far country, from the uttermost part of heaven, even the LORD, and the weapons of his indignation, to destroy the whole land. 6 Wail; for the day of the LORD is at hand; as destruction from Shaddai shall it come. 7 Therefore shall all hands be feeble, and every heart of man shall melt: 8 and they shall be dismayed; pangs and sorrows shall take hold [of them]; they shall be in pain as a woman in travail: they shall look in amazement one at another; their faces [shall be] faces of flame. 9 Behold, the day of the LORD comes, cruel, with wrath and fierce anger; to make the land a desolation, and to destroy the sinners of it out of it. 10 For the stars of the sky and the constellations of it shall not give their light; the sun shall be darkened in its going forth, and the moon shall not cause its light to shine. 11 I will punish the world for [their] evil, and the wicked for their iniquity: and I will cause the arrogance of the proud to cease, and will lay low the haughtiness of the terrible. 12 I will make a man more rare than fine gold, even a man than the pure gold of Ofir. 13 Therefore I will make the heavens to tremble, and the eretz shall be shaken out of its place, in the wrath of the LORD of hosts, and in the day of his fierce anger. 14 It shall happen, that as the chased roe, and as sheep that no man gathers, they shall turn every man to his own people, and shall flee every man to his own land. 15 Everyone who is found shall be thrust through; and everyone who is taken shall fall by the sword. 16 Their infants also shall be dashed in pieces before their eyes; their houses shall be rifled, and their wives ravished. 17 Behold, I will stir up the Madai against them, who shall not regard silver, and as for gold, they shall not delight in it. 18 [Their] bows shall dash the young men in pieces; and they shall have no pity on the fruit of the womb; their eye shall not spare children. 19 Bavel, the glory of kingdoms, the beauty of the Kasdim' pride, shall be as when God overthrew Sedom and `Amorah. 20 It shall never be inhabited, neither shall it be lived in from generation to generation: neither shall the `Arivi pitch tent there; neither shall shepherds make their flocks to lie down there. 21 But wild animals of the desert shall lie there; and their houses shall be full of doleful creatures; and ostriches shall dwell there, and wild goats shall dance there. 22 Wolves shall cry in their castles, and jackals in the pleasant palaces: and her time is near to come, and her days shall not be prolonged.
14:1 For the LORD will have compassion on Ya`akov, and will yet choose Yisra'el, and set them in their own land: and the sojourner shall join himself with them, and they shall cleave to the house of Ya`akov.2 The peoples shall take them, and bring them to their place; and the house of Yisra'el shall possess them in the land of the LORD for servants and for handmaids: and they shall take them captive whose captives they were; and they shall rule over their oppressors. 3 It shall happen in the day that the LORD shall give you rest from your sorrow, and from your trouble, and from the hard service in which you were made to serve, 4 that you shall take up this parable against the king of Bavel, and say, How has the oppressor ceased! the golden city ceased! 5 The LORD has broken the staff of the wicked, the scepter of the rulers; 6 who struck the peoples in wrath with a continual stroke, who ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained. 7 The whole eretz is at rest, [and] is quiet: they break forth into singing. 8 Yes, the fir trees rejoice at you, [and] the cedars of Levanon, [saying], Since you are laid low, no lumberjack is come up against us.
9 She'ol from beneath is moved for you to meet you at your coming; it stirs up the dead for you, even all the chief ones of the eretz; it has raised up from their thrones all the kings of the nations. 10 All they shall answer and tell you, Are you also become weak as we? are you become like us? 11 Your pomp is brought down to She'ol, [and] the noise of your viols: the worm is spread under you, and worms cover you.12 How you are fallen from heaven, Heylel, son of the morning! How you are cut down to the ground, who laid the nations low! 13 You said in your heart, I will ascend into heaven, I will exalt my throne above the stars of God; and I will sit on the mountain of congregation, in the uttermost parts of the north; 14 I will ascend above the heights of the clouds; I will make myself like Ha`Elyon. 15 Yet you shall be brought down to She'ol, to the uttermost parts of the pit. 16 Those who see you shall gaze at you, they shall consider you, [saying], "Is this the man who made the eretz to tremble, who shook kingdoms; 17 who made the world as a wilderness, and overthrew the cities of it; who didn't let loose his prisoners to their home?" 18 All the kings of the nations, all of them, sleep in glory, everyone in his own house. 19 But you are cast forth away from your tomb like an abominable branch, clothed with the slain, who are thrust through with the sword, who go down to the stones of the pit; as a dead body trodden under foot. 20 You shall not be joined with them in burial, because you have destroyed your land, you have killed your people; the seed of evil-doers shall not be named forever. 21 Prepare slaughter for his children for the iniquity of their fathers, that they not rise up, and possess the eretz, and fill the surface of the world with cities. 22 I will rise up against them, says the LORD of Hosts, and cut off from Bavel name and remnant, and son and son's son, says the LORD. 23 I will also make it a possession for the porcupine, and pools of water: and I will sweep it with the broom of destruction, says the LORD of Hosts. 24 The LORD of Hosts has sworn, saying, Surely, as I have thought, so shall it happen; and as I have purposed, so shall it stand: 25 that I will break the Ashshur in my land, and on my mountains tread him under foot: then shall his yoke depart from off them, and his burden depart from off their shoulder. 26 This is the purpose that is purposed on the whole eretz; and this is the hand that is stretched out on all the nations. 27 For the LORD of Hosts has purposed, and who shall annul it? and his hand is stretched out, and who shall turn it back? 28 In the year that king Achaz died was this burden. 29 Don't rejoice, O Peleshet, all of you, because the rod that struck you is broken; for out of the serpent's root shall come forth an adder, and his fruit shall be a fiery flying serpent. 30 The firstborn of the poor shall feed, and the needy shall lie down in safety; and I will kill your root with famine, and your remnant shall be killed. 31 Howl, gate; cry, city; you are melted away, Peleshet, all of you; for there comes a smoke out of the north, and there is no straggler in his ranks. 32 What then shall one answer the messengers of the nation? That the LORD has founded Tziyon, and in her shall the afflicted of his people take refuge.
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 13:1 - 14
13:1 This is the third time I am coming to you. "At the mouth of two or three witnesses shall every word established."
2 I have said beforehand, and I do say beforehand, as when I was present the second time, so now, being absent, I write to those who have sinned before now, and to all the rest, that, if I come again, I will not spare;
3 seeing that you seek a proof of Messiah that speaks in me; who toward you is not weak, but is powerful in you.
4 For he was crucified through weakness, yet he lives through the power of God. For we also are weak in him, but we will live with him through the power of God toward you.
5 Test your own selves, whether you are in the faith. Test your own selves. Or don't you know as to your own selves, that Yeshua the Messiah is in you? Unless indeed you are disqualified.
6 But I hope that you will know that we aren't disqualified.
7 Now I pray to God that you do no evil; not that we may appear approved, but that you may do that which is honorable, though we are as reprobate.
8 For we can do nothing against the truth, but for the truth.
9 For we rejoice when we are weak and you are strong. And this we also pray for, even your perfecting.
10 For this cause I write these things while absent, that I may not deal sharply when present, according to the authority which the Lord gave me for building up, and not for tearing down.
11 Finally, brothers, rejoice. Be perfected, be comforted, be of the same mind, live in shalom, and the God of love and shalom will be with you.
12 Greet one another with a holy kiss.
13 All the holy ones greet you.
14 The grace of the Lord Yeshua the Messiah, the love of God, and the communion of the Ruach HaKodesh, be with you all. Amein.
24 ביוני
תהילים: כד, נד, פד, קיד, קמד
משלי: כד
ברית ישועה י"ב:1 - יד:32
ברית חדשה: קורינתים ב' י"ג:1 - יד
תהילים: כד
1 לה' הארץ ומלואה; תבל ויושביה.
2 כי על ימים יסדנה,
ועל נהרות כנן.
3 מי יעלה להר ה'? מי יעמוד במקום קדשו?
4 נקה ידיים ולב טהור; אשר לא נשא את נפשו לשקר,
ולא נשבע במרמה.
5 יקח ברכה מאת ה',
צדק מאלהוי ישועתו.
6 זה דור מבקשיו,
מבקשי פניך יעקב.
סלה.
7 הרימו ראשיכם, שערים;
הרימו דלתות עולם:
יבוא מלך כבוד.
8 מי מלך כבוד?
יהוה חזק ואדיר,
יהוה גיבור מלחמה.
9 הרימו ראשיכם, שערים;
כן הרימו דלתות עולם:
יבוא מלך כבוד.
10 מי מלך כבוד זה?
יהוה צבאות,
הוא מלך כבוד.
סלה.
תהילים: נד
1 הושיעני, אלוהים, בשמך.
צדקני בגבורתך.
2 שמע תפילתי, אלוהים.
אזן לדברי פי.
3 כי זרים קמו עלי.
אנשי חמס בקשו את נפשי.
לא שמו את אלוהים לפניהם. סלה.
4 הנה אלוהים עוזרי. ה' סופם נפשי.
5 ישלם רעה לאויבי. השמדתם באמתך.
6 בנדבה אזבח לך. אודה שמך ה' כי טוב.
7 כי מכל צרה הצילני. עיני ראתה ניצחון על אויבי.
תהילים: פ"ד
1 מה נעימות משכנותיך, ה' צבאות!
2 נפשי משתוקקת, וגם מתגעגעת לחצרות ה'. לבי ובשרי צועקים לאל חי. 3 כן, דרור מצא בית,
וסנונית קן לעצמה,
שם יוכל להמליט את גוזליה,
על מזבחותיך, יהוה צבאות,
מלכי ואלוהי.
4 אשרי יושבי ביתך,
תמיד ישבחו אותך, סלה.
5 אשרי האיש אשר בך כוחו,
אשר שמו לבם לרגל.
6 עוברים בעמק הבכא,
הם עושים אותו למקום מעיינות.
כן, גשם סתיו יכסה אותו ברכות.
7 הולכים מחיל אל חיל.
כל אחד מהם נראה לפני אלוהים בציון.
8 ה' אלוהי צוואות, שמע תפילתי.
הקשיב אלוהי יעקב.
סלה.
9 הנה אלוהי מגןנו,
הבט פני משיחך. 10 כי טוב יום בחצרותיך מאלף. עדיף להיות שומר פתח בבית אלוהי,
משוכן באוהלי רשע.
11 כי שמש ומגן ה' אלהים. חן וכבוד יתן ה'. לא ימנע טוב מהולכים תמימים.
12 ה' צבאות,
אשרי האיש אשר בטח בך.
תהילים: קי"ד
1 כי יצא ישראל ממצרים,
בית יעקב מעם שפה זרה;
2 יהודה הייתה לו למקדש,
ישראל לממלכתו.
3 ראה הים וברח.
הירדן נדחק.
4 הרים כאילים קפצו,
גבעות כצאנים.
5 ים, מה ברחת?
את ירדן, כי שובת?
ו הרים, כי דילגתם כאילים;
גבעות קטנות, כצאן?
ז רעדו ארץ, לפני ה',
לפני אלוהי יעקב,
ח אשר הפך סלע לבריכת מים,
צור למקור מים.
תהילים: קמד
1 ברוך ה' צורי,
מלמד ידי למלחמה,
ואצבעותי למלחמה:
2 חסדתי, מבצרי,
מגדלי, מושיע,
מגיני, וחסתי בו;
משכיח עמי תחתי.
3 ה', מה האדם כי תדאג לו,
או בן אדם כי תחשוב עליו?
4 האדם כרוח,
כצל חולף ימיו.
5 פקח שמיך, ה', ורדה.
גע בהרים, ויעשנו.
6 הוציא ברק, ופזר אותם.
שלח חיציך, והרס אותם.
7 נטה ידך ממרום,
הצילי אותי, והצילי אותי ממים רבים,
ממיד זרים. 8 אשר פיו מדבר מרמה,
ימינך ימין שקר.
9 אשיר לך שיר חדש, אלוהים.
על נבל עשר מיתרים,
אשיר לך תהילות.
10 אתה נותן ישועה למלכים,
הציל את דוד עבדו מחרב קטלנית.
11 הצילני והצילני מיד זרים,
אשר פיו מדבר מרמה,
ימינך ימין שקר.
12 אז יהיו בנינו כצמחים מטופחים,
בנותינו כעמודים מגולפים לקישוט ארמון.
13 אסמינו מלאים, מלאים בכל מיני צידה.
צאנו ירבו אלפים ורבבות בשדותינו.
14 בקרינו ימשכו משאות כבדים.
אין פריצה ואין נסיגה,
ואין צעקה ברחובותינו.
15 אשרי העם אשר במצב כזה.
אשרי העם אשר יהוה אלוהיו.
משלי: כד
1 אל תקנא באנשים רעים;
ואל תחפוץ להיות עמם:
2 כי לבם זומם חמס,
ושפתיהם מדברות רעה.
3 בחכמה בית נבנה;
בתבונה יבנה;
4 בדעת ימלאו חדרים
בכל אוצרות נדירים ויפים.
5 לחכם כוח רב;
ויודע ירב כוח;
6 כי בהדרכה חכמה תנהל מלחמתך;
וניצחון ברבים יועצים.
7 חוכמה גבוהה מדי לכסיל;
לא יפתח פיו בשער.
8 זומם לעשות רע
ייקרא מתכנן.
9 מזימות סכלות הן חטא.
לעץ שנוא לאנשים.
10 אם תיכשל בעת צרה,
מעט כוחך.
11 הציל את המובלים למוות!
אמנם, עצור את המתנודדים לטבח!
12 אם תאמר,
"הנה, לא ידענו זאת";
הלא שוקל לבבות ישים לב?
הלא ידע שומר נפשך?
הלא ישלם לאיש כמעשהו?
13 בני, אכל דבש כי טוב;
נבל חלת דבש, מתוק לחיך:
14 אז תדע חכמה לנפשך;
אם מצאתה, והיה שכר,
לא תכרת תקוותך.
15 אל תחרב, איש רשע, על מעון צדיקים.
אל תהרסת את מנוחתו:
16 כי שבע פעמים ייפול צדיק ויקם;
ורשעים יפלו באסון.
17 אל תשמח בנפילת אויבך.
אל ישמח לבך בהיפלו;
18 פן יראה ה' וירעה לו,
והסב מעליו את חרון אפו.
19 אל תרגז מפני עושי רעה;
ואל תקנא ברשעים:
20 כי אין שכר לרשע;
ונר הרשע יכבה.
21 בני, ירא את ה' ואת המלך.
אל תצטרף למורדים:
22 כי פתאום תקום אסוןם;
הרס משניהם - מי יודע?
23 גם אלה דברי חכמים.
לא טוב לגלות פנים אל פנים במשפט. 24 האומר לרשע "צדיק אתה";
עמים יקללו אותו, וגויים יתעבו אותו --
25 אך טוב יהיה למרשיעים את האשם,
וברכה רבה תבוא עליהם.
26 תשובה כנה היא כנשיקה על השפתיים.
27 הכן מלאכתך בחוץ.
הכן לך בשדה.
אחר כך בנה את ביתך.
28 אל תהיה עד ברעך ללא סיבה.
אל תרמה בשפתיך.
29 אל תאמר, "אעשה לו כפי שעשה לי;
אשלם לאיש כמעשהו."
30 עברתי על שדה העצל,
על כרם איש חסר תבונה;
31 הנה, כולו מכוסה קוצים,
פניו מכוסים סרפד,
וחומת האבנים שלו נשברה.
32 אז ראיתי ואחשוב היטב.
ראיתי ואקבל הוראה:
33 מעט שינה, מעט תנומה,
מעט קיפול ידיים לישון;
34 אז יבוא עוניך כשודד,
ומחסורך כאיש חמוש.
הברית הישנה: ישעיהו י"ב:1 - י"ד:32
י"ב:1 ביום ההוא תאמרו אודה לך ה' כי אף על פי שאנס בי, שוב אפסך ואתה נחמני.
2 הנה אלהים ישועתי אבטח ולא אירא כי ה' ה' מעוזי וזמרתי והוא היה לי ישועה. ג לכן תשאבו מים מבארות ישועה בשמחה. ד ביום ההוא תאמרו הודו לה' קראו בשמו, הגידו מעשיו בעמים, הודיעו כי נשא שמו!
5 שירו לה' כי גדל עשה, נודע זאת בכל הארץ!
הריעו וירעו יושב ציון כי גדול בקרבכם קדוש ישראל! יג:א משא בבל אשר ראה ישעיהו בן אמוץ. ב הקמו נס על הר חשוף, הרימו קול אליהם, נופפו ביד, ויבאו שערי אדירים. ג צויתי את קדשי וקראתי לגיבורי לאפי ולגבוריי עליזים. ד קול המון בהרים כעם רב! קול המון ממלכות גויים נאספים! יהוה צבאות מקבץ חיל למלחמה. ה מארץ רחוקה באים, מקצה השמים, יהוה וכלי זעמו, להשחית את כל הארץ. ו היללו כי קרוב יום יהוה, כמשחית משדי יבוא. ז לכן ירפו כל ידיים וכל לב אדם יימס: ח ונחתו; ייסורים ויגון יתפסו; כיולדת יכאבו; איש אל רעהו יביטו בתדהמה; פניהם פני להבה. ט הנה יום ה' בא אכזר, בחרון אף ובחרון אף; לעשות את הארץ לשממה, ולהשמיד את חטאיה ממנה. 10 כי כוכבי השמים ומזלותיה לא ייתנו אורם; השמש יחשך בצאתו, והירח לא יאיר את אורו. 11 אעניש את רעת העולם ואת עוונם של הרשעים; ואכלת את גאוות הגאים, ואשפיל את גאוות היריבים. 12 אעשה אדם נדיר מזהב טהור, אדם מזהב טהור של אופיר. 13 לכן ארעיד את השמים, והארץ תרעיד ממקומה, בחרון יהוה צבאות, וביום חרון אפו. 14 והיה כצבי רדוף וכצאן אשר אין לאסוף, ישובו איש אל עמו, וינסו איש לארצו. 15 כל אשר יימצא נדקר, וכל אשר נלכד ייפול בחרב. 16 וגם תינוקותיהם יתכתשו לעיניהם, בתיהם יישדדו, ונשיהם יבוזו. 17 הנה, אני אעורר עליהם את מדי, אשר לא יראו כסף, וזהב לא יחפצו בו. 18 קשתותיהם יתכתשו את הבחורים, ולא ירחמו על פרי בטן, עיניהם לא תחוס על ילדים. 19 בבל, תפארת ממלכות, יופי גאוות הכדים, יהיה כאשר הפיל אלהים את סדום ואת עמורה. 20 לעולם לא תושב, ולא תושב מדור לדור; ולא יקנו שם עריבים אהל, ולא ירבו שם רעים את עדריהם. 21 כי חיות מדבר ירבו שם, ובתיהם יהיו מלאים יצורים עצובים; ויען ישכנו שם, ועזי בר ירקדו שם. 22 זאבים יבקעו בטירותיהם, ותנים בארמונות חמד; וקרוב עתי לבוא, וימיה לא יתארכו.
יד:א כי ירחם ה' על יעקב, ועוד יבחר בישראל, והניחם על אדמתם, וגר יתחבר אליהם, ודבקו בבית יעקב. ב לקחו אותם עמים, והביאו אותם למקומם, ובית ישראל ירש אותם בארץ ה' לעבדים ולשפחות, ושבו אותם, אשר שבו אותם, וממלכו בצוריהם. ג והיה ביום ייתן לך ה' נוח מצערך ומצרך ומעבודתך הקשה אשר עבדת, ד ושא את המשל הזה על מלך בבל, ואמרת, איך חדל הצורר! חדל עיר הזהב! ה שבר ה' את מטה הרשעים, את שבט הסגנים; ו אשר הכה עמים בחמת אפו מכה מתמדת, אשר שלט בגויים באף, רדיפה אשר לא עצר. 7 כל הארץ שקטה, שקטה, פורצים בשירה. 8 כן, אשוחים שמחים עליך, ארזי לבנון, אומרים, מאז שנפלת, לא עלה עלינו חוטב עצים. 9 שאול מלמטה רחש לקראתך בבואך; הוא מעורר מתים עבורך, את כל ראשי הארץ; הוא הקים מכיסאותם את כל מלכי הגויים. 10 כולם יענו ויאמרו לך, האם גם אתה חלשת כמונו? האם הפכת כמונו? 11 שאול ירדה גאוותך, קול כלי הנגינה שלך, תולעת פרושה תחתיך, ותולעים מכסות אותך. 12 איך נפלת מן השמים, הילאל בן שחר! איך נכרת עד הקרקע, מי השפיל את הגויים! 13 אמרת בלבבך, אעלה השמים, ארים את כסאי על כוכבי אלוהים, ואשב על הר מועד, בקצה צפון. 14 אעלה על גבעות עננים, אעשה כמו עליון. 15 ושאול תורד, קצה בור. 16 רואיך יביטו בך, יבחינו בך, [יאמר], "האם זה האיש אשר הרעידו את הארץ, אשר הרעיד ממלכות? 17 אשר עשה תבל כמדבר, והפיל את עריה, אשר לא שחרר אסיריו לביתם?" 18 כל מלכי הגויים, כולם, ישנים בתפארת, איש בביתו. 19 ואתה תושלך מקברך כענף תועבה, לבושה חללים, דקרו בחרב, ירדים לאבני בור, כגופה נרמסת ברגליים. 20 לא תיקשר עמהם בקבורה, כי השמדת את אדמתך, הרגת את עמך; לא ייקרא שם לנצח זרע עושי רעה. 21 הכינו טבח לבניו על עון אבותם, פן יקומו ויירשו את הארץ, ומלאו את פני תבל ערים. 22 אקום עליהם, נאם יהוה צבאות, והכרתי מבבל שם ושארית, בן ובן, נאם יהוה. 23 וגם אשתתה לאחוזה לדורבן ולבריכות מים, וטאטאה במטאטא השמד, נאם יהוה צבאות. 24 נשבע יהוה צבאות לאמר: "אכן, כאשר חשבתי, כן יהיה, וכשחשבתי, כן יקיים: 25 כי אשבור את האשורי בארצי, ועל הריי ארדמו, וסור עולו מעליהם, ומשאתו סור מעל כתפיהם. 26 זאת הרעיון אשר נחתם על כל הארץ, וזאת היד הנטויה על כל הגויים. 27 כי יהוה צבאות נחם, ומי יבטל, וידו נטויה, ומי ישיב? 28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה. 29 אל תשמחו פלשת כולכם, כי שברת השבט אשר הכה אתכם, כי משורש הנחש תצא צפע, ופריו יהיה נחש עף אש." 30 בכורי עניים ירעעו ואביונים ישכבו בבטחה; והרגתי את שרשך ברעב, ושאריתך תהרג. 31 היללה שער, זעקה עיר; נמסת פלשת כולה; כי עשן מצפון עלה, ואין מפגר בשורותיו. 32 ומה יענה למלאכי הגוי? כי יסד ה' ציון, ובה יחסו עניי עמו.
הברית החדשה: קורינתים ב' י"ג:1-14
י"ג:1 זאת הפעם השלישית שאני בא אליכם. "בפי שניים או שלושה עדים יעמוד כל דבר."
2 אמרתי מראש, ואני אומר מראש, כפי שהייתי נוכח בפעם השנייה, כך גם עכשיו, בהיעדר, אני כותב לאלה שחטאו לפני כן, ולכל השאר, שאם אשוב, לא אחוס;
3 בהיותכם מבקשים ראיה למשיח המדבר בי; אשר כלפיכם אינו חלש, אלא חזק בכם.
4 כי הוא נצלב בחולשה, אך הוא חי בגבורת אלוהים. כי גם אנחנו חלשים בו, אך נחיה עמו בגבורת אלוהים כלפיכם.
5 בחנו את עצמכם, האם אתם באמונה. בחנו את עצמכם. או שאינכם יודעים לגבי עצמכם, שישוע המשיח נמצא בכם? אלא אם כן אתם פסולים.
6 אבל אני מקווה שתדעו שאנחנו לא פסולים.
7 אני מתפלל לאלוהים שלא תעשו רע; לא כדי שנראה כראוי, אלא שתעשו את מה שנכון, למרות שאנחנו כגויים.
8 כי איננו יכולים לעשות דבר נגד האמת, אלא למען האמת.
9 כי אנו שמחים כשאנו חלשים ואתם חזקים. וגם על כך אנו מתפללים, שהוא השלמתכם.
10 מסיבה זו אני כותב את הדברים האלה בהיעדר, כדי שלא אתייחס בחומרה כשאני נוכח, לפי הסמכות שנתן לי האדון לבנות ולא להרוס.
11 לבסוף, אחים, שמחו. היו שלמים, התנחמו, היו בעלי אותה דעה, חיו בשלום, ואלוהי האהבה והשלום יהיה עמכם.
12 ברכו זה את זה בנשיקה קדושה.
13 כל הקדושים מברכים אתכם.
14 חסד האדון ישוע המשיח ואהבת אלוהים וקשר רוח הקודש יהיה עמכם כולכם. אמן.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
No comments:
Post a Comment