JUNE 17
PSALMS: 17, 47, 77, 107, 137
PROVERBS: 16
OLD TESTAMENT: SONG OF SONGS 1:1 - 4:16
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 8:16 - 24
PSALMS: 17
1 Hear, LORD, my righteous plea;
Give ear to my prayer, that doesn't go out of deceitful lips.
2 Let my sentence come forth from your presence;
Let your eyes look on equity.
3 You have proved my heart;
you have visited me in the night;
You have tried me, and found nothing;
I have resolved that my mouth shall not disobey.
4 As for the works of men,
by the word of your lips I have kept myself from the ways of the violent.
5 My steps have held fast to your paths,
My feet have not slipped.
6 I have called on you, for you will answer me, God:
Turn your ear to me.
Hear my speech.
7 Show your marvelous loving kindness,
You who save those who take refuge by
your right hand from their enemies.
8 Keep me as the apple of your eye;
Hide me under the shadow of your wings,
9 From the wicked who oppress me,
My deadly enemies, who compass me about.
10 They close up their callous hearts.
With their mouth they speak proudly.
11 They have now surrounded us in our steps.
They set their eyes to cast us down to the eretz.
12 He is like a lion that is greedy of his prey,
As it were a young lion lurking in secret places.
13 Arise, LORD, Confront him, cast him down.
Deliver my soul from the wicked by your sword;
14 From men by your hand, LORD,
From men of the world, whose portion is in this life,
Whose belly you fill with your treasure:
They are satisfied with children,
Leave the rest of their substance to their babes.
15 As for me, I shall see your face in righteousness;
I shall be satisfied, when I awake, with seeing your form.
PSALMS: 47
1 Oh clap your hands, all you nations.
Shout to God with the voice of triumph!
2 For the LORD Elyon is awesome.
He is a great King over all the eretz.
3 He subdues nations under us,
And peoples under our feet.
4 He chooses our inheritance for us,
The glory of Ya`akov whom he loved.
Selah.
5 God has gone up with a shout,
The LORD with the sound of a shofar.
6 Sing praise to God, sing praises.
Sing praises to our King, sing praises.
7 For God is the King of all the eretz.
Sing praises with understanding.
8 God reigns over the nations.
God sits on his holy throne.
9 The princes of the peoples are gathered together,
The people of the God of Avraham.
For the shields of the eretz belong to God.
He is greatly exalted!
PSALMS: 77
1 My cry goes to God! Indeed,
I cry to God for help,
And for him to listen to me.
2 In the day of my trouble I sought the Lord.
My hand was stretched out in the night, and didn't get tired.
My soul refused to be comforted.
3 I remember God, and I groan.
I complain, and my spirit is overwhelmed.
Selah.
4 You hold my eyelids open.
I am so troubled that I can't speak.
5 I have considered the days of old,
The years of ancient times.
6 I remember my song in the night.
I consider in my own heart;
My spirit diligently inquires:
7 "Will the Lord reject us forever?
Will he be favorable no more?
8 Has his loving kindness vanished forever?
Does his promise fail for generations?
9 Has God forgotten to be gracious?
Has he, in anger, withheld his compassion?"
Selah.
10Then I thought,
"I will appeal to this:
The years of the right hand of Ha`Elyon."
11 I will remember the LORD's deeds;
For I will remember your wonders of old.
12 I will also meditate on all your work,
And consider your doings.
13 Your way, God, is in the sanctuary.
What god is great like God?
14 You are the God who does wonders.
You have made your strength known among the peoples.
15 You have redeemed your people with your arm,
The sons of Ya`akov and Yosef. Selah.
16 The waters saw you, God.
The waters saw you, and they writhed.
The depths also convulsed.
17 The clouds poured out water.
The skies resounded with thunder.
Your arrows also flashed around.
18 The voice of your thunder was in the whirlwind.
The lightnings lit up the world.
The eretz trembled and shook.
19 Your way was through the sea;
Your paths through the great waters.
Your footsteps were not known.
20 You led your people like a flock,
By the hand of Moshe and Aharon.
PSALMS: 107
1 Give thanks to the LORD,
For he is good,
For his loving kindness endures forever.
2 Let the redeemed by the LORD say so,
Whom he has redeemed from the hand of the adversary,
3 Gathered out of the lands,
From the east and from the west,
From the north and from the south.
4 They wandered in the wilderness in a desert way.
They found no city to live in.
5 Hungry and thirsty,
Their soul fainted in them.
6 Then they cried to the LORD in their trouble,
And he delivered them out of their distresses,
7 He led them also by a straight way,
That they might go to a city to live in.
8 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
9 For he satisfies the longing soul.
He fills the hungry soul with good.
10 Some sat in darkness and in the shadow of death,
Being bound in affliction and iron,
11 Because they rebelled against the words of God,
And condemned the counsel of Ha`Elyon.
12 Therefore he brought down their heart with labor.
They fell down, and there was none to help.
13 Then they cried to the LORD in their trouble,
And he saved them out of their distresses.
14 He brought them out of darkness and the shadow of death,
And broke their bonds in sunder.
15 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
16 For he has broken the gates of brass,
And cut through bars of iron.
17 Fools are afflicted because of their disobedience,
And because of their iniquities.
18 Their soul abhors all kinds of food.
They draw near to the gates of death.
19 Then they cry to the LORD in their trouble,
He saves them out of their distresses.
20 He sends his word, and heals them,
And delivers them from their graves.
21 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
22 Let them offer the sacrifices of thanksgiving,
And declare his works with singing.
23 Those who go down to the sea in ships,
Who do business in great waters;
24 These see the LORD's works,
And his wonders in the deep.
25 For he commands, and raises the stormy wind,
Which lifts up its waves.
26 They mount up to the sky;
they go down again to the depths.
Their soul melts away because of trouble.
27 They reel back and forth, and stagger like a drunken man,
And are at their wits' end.
28 Then they cry to the LORD in their trouble,
He brings them out of their distress.
29 He makes the storm a calm,
So that its waves are still.
30 Then are they glad because it is calm,
So he brings them to their desired haven.
31 Let them praise the LORD for his loving kindness,
For his wonderful works to the children of men!
32 Let them exalt him also in the assembly of the people,
And praise him in the seat of the Zakenim.
33 He turns rivers into a desert,
Water springs into a thirsty ground,
34 And a fruitful land into a salt waste,
For the wickedness of those who dwell in it.
35 He turns a desert into a pool of water,
And a dry land into water springs.
36 There he makes the hungry to live,
That they may prepare a city to live in,
37 Sow fields, plant vineyards,
And reap the fruits of increase.
38 He blesses them also, so that they are multiplied greatly.
He doesn't allow their cattle to decrease.
39 Again, they are diminished and bowed down
Through oppression, trouble, and sorrow.
40 He pours contempt on princes,
And causes them to wander in a trackless waste.
41 Yet he lifts the needy out of their affliction,
And increases their families like a flock.
42 The upright will see it, and be glad.
All the wicked will shut their mouths.
43 Whoever is wise will pay attention to these things.
They will consider the loving
kindnesses of the LORD.
PSALMS: 137
1 By the rivers of Bavel, there we sat down.
Yes, we wept, when we remembered Tziyon.
2 On the willows in the midst of it,
We hung up our harps.
3 For there, those who led us captive asked us for songs.
Those who tormented us demanded songs of joy:
"Sing us one of the songs of Tziyon!"
4 How can we sing the LORD's song in a foreign land?
5 If I forget you, Yerushalayim,
Let my right hand forget its skill.
6 Let my tongue stick to the roof of my mouth,
If I don't remember you;
If I don't prefer Yerushalayim above my chief joy.
7 Remember, LORD, against the children of Edom,
The day of Yerushalayim;
Who said, "Raze it! Raze it even to its foundation!"
8 Daughter of Bavel, doomed to destruction,
He will be happy who rewards you,
As you have served us.
9 Happy shall he be,
Who takes and dashes your little ones against the rock.
PROVERBS: 17
1 Better is a dry morsel with quietness,
Than a house full of feasting with strife.
2 A servant who deals wisely will rule over a son who causes shame,
And shall have a part in the inheritance among the brothers.
3 The refining pot is for silver, and the furnace for gold,
But the LORD tests the hearts.
4 An evil-doer gives heed to wicked lips.
A liar gives ear to a mischievous tongue.
5 Whoever mocks the poor reproaches his Maker.
He who is glad at calamity shall not be unpunished.
6 Children's children are the crown of old men;
The glory of children are their parents.
7 Arrogant speech isn't fitting for a fool,
Much less do lying lips fit a prince.
8 A bribe is a precious stone in the eyes of him who gives it;
Wherever he turns, he prospers.
9 He who covers an offense promotes love;
But he who repeats a matter separates best friends.
10 A rebuke enters deeper into one who has understanding
Than a hundred lashes into a fool.
11 An evil man seeks only rebellion;
Therefore a cruel messenger shall be sent against him.
12 Let a bear robbed of her cubs meet a man,
Rather than a fool in his folly.
13 Whoever rewards evil for good,
Evil shall not depart from his house.
14 The beginning of strife is like breaching a dam,
Therefore stop contention before quarreling breaks out.
15 He who justifies the wicked, and he who condemns the righteous,
Both of them alike are an abomination to the LORD.
16 Why is there money in the hand of a fool to buy wisdom,
Seeing he has no understanding?
17 A friend loves at all times;
And a brother is born for adversity.
18 A man void of understanding strikes hands,
And becomes collateral in the presence of his neighbor.
19 He who loves disobedience loves strife.
One who builds a high gate seeks destruction.
20 One who has a perverse heart doesn't find prosperity,
And one who has a deceitful tongue falls into trouble.
21 He who becomes the father of a fool grieves.
The father of a fool has no joy.
22 A cheerful heart makes good medicine,
But a crushed spirit dries up the bones.
23 A wicked man receives a bribe in secret,
To pervert the ways of justice.
24 Wisdom is before the face of one who has understanding,
But the eyes of a fool wander to the ends of the eretz.
25 A foolish son brings grief to his father,
And bitterness to her who bore him.
26 Also to punish the righteous is not good,
Nor to flog officials for their integrity.
27 He who spares his words has knowledge.
He who is even tempered is a man of understanding.
28 Even a fool, when he keeps silent, is counted wise.
When he shuts his lips, he is thought to be discerning.
OLD TESTAMENT: SONG OF SONGS 1:1 - 4:16
1:1 The Song of songs, which is Shlomo's. Beloved 2 Let him kiss me with the kisses of his mouth; For your love is better than wine. 3 Your oils have a pleasing fragrance. Your name is oil poured forth, Therefore the alamot love you. 4 Take me away with you. Let us hurry. The king has brought me into his chambers. Friends We will be glad and rejoice in you. We will praise your love more than wine! Beloved They are right to love you. 5 I am dark, but lovely, You daughters of Yerushalayim, Like Kedar's tents, Like Shlomo's curtains. 6 Don't stare at me because I am dark, Because the sun has scorched me. My mother's sons were angry with me. They made me keeper of the vineyards. I haven't kept my own vineyard. 7 Tell me, you whom my soul loves, Where you graze your flock, Where you rest them at noon; For why should I be as one who is veiled Beside the flocks of your companions? Lover 8 If you don't know, most beautiful among women, Follow the tracks of the sheep. Graze your young goats beside the shepherds' tents. 9 I have compared you, my love, To a steed in Par`oh's chariots. 10 Your cheeks are beautiful with earrings, Your neck with strings of jewels. 11 We will make you earrings of gold, With studs of silver. Beloved 12 While the king sat at his table, My perfume spread its fragrance. 13 My beloved is to me a sachet of myrrh, That lies between my breasts. 14 My beloved is to me a cluster of henna blossoms From the vineyards of En Gedi. Lover 15 Behold, you are beautiful, my love. Behold, you are beautiful. Your eyes are doves. Beloved 16 Behold, you are beautiful, my beloved, yes, pleasant; And our couch is verdant. Lover 17 The beams of our house are cedars. Our rafters are firs. Beloved
2:1 I am a rose of Sharon, A lily of the valleys. 2 As a lily among thorns, So is my love among the daughters. Beloved 3 As the apple tree among the trees of the wood, So is my beloved among the sons. I sat down under his shadow with great delight, His fruit was sweet to my taste. 4 He brought me to the banquet hall. His banner over me is love. 5 Strengthen me with raisins, Refresh me with apples; For I am faint with love. 6 His left hand is under my head. His right hand embraces me. 7 I adjure you, daughters of Yerushalayim, By the roes, or by the hinds of the field, That you not stir up, nor awaken love, Until it so desires. 8 The voice of my beloved! Behold, he comes, Leaping on the mountains, Skipping on the hills. 9 My beloved is like a roe or a young hart. Behold, he stands behind our wall! He looks in at the windows. He glances through the lattice. 10 My beloved spoke, and said to me, Rise up, my love, my beautiful one, and come away. 11 For, behold, the winter is past. The rain is over and gone. 12 The flowers appear on the eretz; The time of the singing has come, And the voice of the turtle-dove is heard in our land. 13 The fig tree ripens her green figs. The vines are in blossom; They give forth their fragrance. Arise, my love, my beautiful one, And come away. Lover 14 My dove in the clefts of the rock, In the hiding places of the mountainside, Let me see your face. Let me hear your voice; For your voice is sweet, and your face is lovely. 15 Catch for us the foxes, The little foxes that spoil the vineyards; For our vineyards are in blossom. Beloved 16 My beloved is mine, and I am his. He browses among the lilies. 17 Until the day is cool, and the shadows flee away, Turn, my beloved, And be like a roe or a young hart on the mountains of Bether.
3:1 By night on my bed, I sought him whom my soul loves. I sought him, but I didn't find him. 2 I will get up now, and go about the city; In the streets and in the squares I will seek him whom my soul loves. I sought him, but I didn't find him. 3 The watchmen who go about the city found me; "Have you seen him whom my soul loves?" 4 I had scarcely passed from them, When I found him whom my soul loves. I held him, and would not let him go, Until I had brought him into my mother's house, Into the chamber of her who conceived me. 5 I adjure you, daughters of Yerushalayim, By the roes, or by the hinds of the field, That you not stir up, nor awaken love, Until it so desires. 6 Who is this who comes up from the wilderness like pillars of smoke, Perfumed with myrrh and frankincense, With all spices of the merchant? 7 Behold, it is Shlomo's carriage! Sixty mighty men are around it, Of the mighty men of Yisra'el. 8 They all handle the sword, and are expert in war. Every man has his sword on his thigh, Because of fear in the night. 9 King Shlomo made himself a carriage Of the wood of Levanon. 10 He made its pillars of silver, Its bottom of gold, its seat of purple, Its midst being paved with love, From the daughters of Yerushalayim. 11 Go forth, you daughters of Tziyon, and see king Shlomo, With the crown with which his mother has crowned him, In the day of his weddings, In the day of the gladness of his heart. Lover
4:1 Behold, you are beautiful, my love. Behold, you are beautiful. Your eyes are doves behind your veil. Your hair is as a flock of goats, That descend from Mount Gil`ad. 2 Your teeth are like a newly shorn flock, Which have come up from the washing, Where every one of them has twins. None is bereaved among them. 3 Your lips are like scarlet thread. Your mouth is lovely. Your temples are like a piece of a pomegranate behind your veil. 4 Your neck is like David's tower built for an armory, Whereon there hang a thousand shields, All the shields of the mighty men. 5 Your two breasts are like two fawns That are twins of a roe, Which feed among the lilies. 6 Until the day is cool, and the shadows flee away, I will go to the mountain of myrrh, To the hill of frankincense. 7 You are all beautiful, my love. There is no spot in you. 8 Come with me from Levanon, my bride, With me from Levanon. Look from the top of Amana, From the top of Senir and Hermon, From the lions' dens, From the mountains of the leopards. 9 You have ravished my heart, my sister, my bride. You have ravished my heart with one of your eyes, With one chain of your neck. 10 How beautiful is your love, my sister, my bride! How much better is your love than wine! The fragrance of your perfumes than all manner of spices! 11 Your lips, my bride, drip like the honeycomb. Honey and milk are under your tongue. The smell of your garments is like the smell of Levanon. 12 A locked up garden is my sister, my bride; A locked up spring, A sealed fountain. 13 Your shoots are an orchard of pomegranates, with precious fruits: Henna with spikenard plants, 14 Spikenard and saffron, Calamus and cinnamon, with every kind of incense tree; Myrrh and aloes, with all the best spices, 15 A fountain of gardens, A well of living waters, Flowing streams from Levanon. Beloved 16 Awake, north wind; and come, you south; Blow on my garden, that its spices may flow out. Let my beloved come into his garden, And taste his precious fruits. Lover
NEW TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 8:16 - 24
8:16 But thanks be to God, who puts the same earnest care for you into the heart of Titus.
17 For he indeed accepted our exhortation, but being himself very earnest, he went forth to you of his own accord.
18 We have sent together with him the brother whose praise in the Good News is known through all the assemblies.
19 Not only so, but who was also appointed by the assemblies to travel with us in this grace, which is served by us to the glory of the Lord himself, and to show our readiness.
20 We are avoiding this, that any man should blame us in concerning this bounty which is served by us.
21Having regard for honorable things, not only in the sight of the Lord, but also in the sight of men.
22 We have sent with them our brother, whom we have many times proved earnest in many things, but now much more earnest, by reason of the great confidence which he has in you.
23 As for Titus, he is my partner and fellow worker toward you. As for our brothers, they are the messengers of the assemblies, the glory of Messiah.
24 Therefore show the proof of your love to them in front of the assemblies, and of our boasting on your behalf.
17 ביוני
תהילים: 17, 47, 77, 107, 137
משלי: 16
הברית הישנה: שיר השירים 1:1 - 4:16
ברית חדשה: קורינתים ב' 8:16 - 24
תהילים: 17
1 שמע ה' תפילתי צדקה; האזן לתפילתי, אשר לא תצא משפתיים מרמה.
2 יצא משפטי מלפניך; עיניך ישמרו על יושר.
3 בחנת את לבי; פקדת אותי בלילה; ניסיתני ולא מצאת; החלטתי כי פי לא יפגע.
4 ומעשיהם של בני אדם,
בדבר שפתיך שמרתי מדרך חמסנים.
5 צעדי נאחזו באתרכיך,
רגלי לא נשמטו.
6 קראתיך כי תענני, אלוהים:
הטה אזנך אלי.
שמע דברי.
7 הראה חסדו הנפלא,
מושיע חוסיך ביד ימינך מאויביהם.
8 שמרני כחבת עינך;
הסתרני בצל כנפיך,
9 מרשעים עושקים אותי,
אויבי קטלני, הקיפים אותי.
10 יסגרו את לבם הקשה.
בפיהם ידברו בגאווה.
11 עתה הקיפו אותנו בצעדינו.
הטילו עיניהם להשליכנו ארץ.
12 הוא כאריה חמד טרפו,
כאריה צעיר אורב במסתרים.
13 קום יהוה, עמד בפניו, הפיל אותו. הציל את נפשי מרשעים בחרבך;
יד מאנשים בידך ה',
מאנשי עולם אשר חלקם בחיים האלה,
אשר בטנם מלא אוצרך:
שבעו בנים,
שאר רכושם הניח לתינוקות.
טו ואראה פניך בצדק;
אשבעה בהקיץ לראות דמותך.
תהילים: מז
א מחאו כפיים כל הגויים.
הריעו לאלוהים בקול ניצחון!
ב כי נורא ה' עליון.
מלך גדול הוא על כל הארץ.
ג הוא כובש גויים תחתינו,
ועמים תחת רגלינו.
ד הוא בוחר לנו נחלתנו,
כבוד יעקב אשר אהב.
סלה. 5 אלוהים עלה בתרועה,
יהוה בקול שופר.
6 שירו תהלה לאלוהים, שירו תהלה.
שירו למלכנו, שירו תהלה.
7 כי אלוהים מלך כל הארץ.
שירו תהלה בתבונה.
8 אלוהים מלך על גויים.
אלוהים יושב על כסאו הקדש.
9 שרֵי עמים נאספו יחד,
עם אלוהי אברהם.
כי לאלוהים מגני הארץ.
הוא מרומם מאוד!
תהילים: עז
1 אל אלוהים צעקתי! אמנם,
אל אלוהים אצעק לעזרה,
וישמע לי.
2 ביום צרתי בקשתי את ה'.
ידי נטויה בלילה ולא תיגע.
נפשי מאנה להנחם.
3 אזכור את אלוהים ואנח.
אתלון ורוחי נפגעה.
סלה.
4 אתה מחזיק את עפעפי פקוחות. אני נסער ולא אוכל לדבר.
5 חשבתי ימי קדם,
שנות קדם.
6 אזכור את שירתתי בלילה. אחשוב בלבי;
רוחי שואלת בשקידה:
7 "האם ידחה אותנו ה' לנצח?
האם לא יתן עוד חן?
8 האם נבלם לנצח חסדו?
האם תיפול הבטחתו לדורות?
9 השכח אלוהים לחן?
האם באף עצור רחמיו?"
סלה.
10 אז אמרתי,
"אפנה אל זה:
שנות ימין האל."
11 אזכור את מעשי ה';
כי אזכור נפלאותיך מקדם.
12 וגם אהרהר בכל מעשיך,
ואראה מעלליך.
13 דרכך, ה', במקדש.
מי אל גדול כאלוהים?
14 אתה ה', ה', עושה נפלאות.
הודעת בעמים את כוחך. טו פדית עמך בזרועך, בני יעקב ויוסף, סלה.
טז ראו אותך מים, אלוהים.
ראו אותך מים ויתפתלו.
גם תהומות רעדו.
יז עננים שפכו מים.
שמיים רעמו רעם.
גם חיציך הבזיק.
יח קול רעמך היה בסערה.
ברקים האירו תבל.
ארץ רעדה וזעזעה.
יט בים הייתה דרכך,
במים רבים נתיבותיך.
צעדיך לא נודעו.
20 כצאן הובלת את עמך,
ביד משה ואהרן.
תהילים: קז
1 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו.
2 יאמרו גאולי ה' כֹּה,
אשר גאל מיד צר,
3 אספו מן הארצות,
ממזרח וממערב,
מצפון ומדרום.
4 נדדו במדבר בדרך מדבר,
לא מצאו עיר לשבת בה.
5 רעבים וצמאים,
נפשם יתעפה בהם.
6 ויצעקו אל ה' בצרתם,
והצילם ממצוקתם,
7 וינהגם בדרך ישרה,
למען ילכו אל עיר לשבת בה.
8 יהללו ליהוה על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם.
9 כי משביע נפש תאווה. ימלא נפש רעבה בטוב.
10 ישבים בחושך ובצל מות,
אסורים בצרה ובברזל,
11 כי מרדו בדברי אלוהים,
וגינו את עצת עליון.
12 לכן השפיל את לבם בעמל.
נפלו, ואין עוזר.
13 וצעקו אל ה' בצרתם,
והושיעם ממצוקתם.
14 הוציאם מחושך ומצל מות,
ונתק את אסירותיהם.
15 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
16 כי שבר שערי נחשת,
ובריחי ברזל כרת.
17 כועסים נגעלים בגלל אי ציותם,
ובגלל עוונותיהם.
18 כל מאכל תיאב נפשם.
אל שערי מות יקרבו.
19 אז יצעקו אל ה' בצרתם,
ממצוקתם יושיע אותם.
20 ישלח דברו וירפא אותם,
ומקברותיהם יציל אותם.
21 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
22 יזבחו זבחי תודה,
והגידו מעשיו בשירה.
23 יורדים ים באניות,
עושים עסקים במים רבים;
24 אלה רואים מעשי ה',
ונפלאותיו במהומה.
25 כי הוא מצווה, ומרים רוח סערה,
אשר מרים גליה.
26 הם עולים השמימה;
ישובים לרדת למהומה. נפשם נמסה מצרה.
27 יתנדנדו הלוך ושוב, ויתנדנדו כשיכור,
ויתאבדו.
28 אז יצעקו אל ה' בצרתם,
ממצוקתם יוציאם.
29 ישים סערה לשקט,
וישקטו גליה.
30 אז ישמחו כי שקט,
והביאם אל מקלט חפצם.
31 יהללו את ה' על חסדו,
על נפלאותיו לבני אדם!
32 וירומנו בקהל העם,
והללונו במושב זקנים.
33 יהפוך נהרות למדבר,
מעיין מים לאדמה צמאה,
34 וארץ פורייה לשממה מלוחה,
על רעת יושביה.
35 יהפוך מדבר לבריכת מים,
וארץ יבשה למעיין מים.
36 שם הוא נותן לרעבים לחיות,
למען יכינו עיר לגור בה,
37 יזרעו שדות, יטעו כרמים,
וקצרו פרי פרי.
38 גם יברכם וירבו מאוד.
לא יתן לבהרם לרדת.
39 עוד הם מעטים וכפופים
מדכא, צרה ויגון.
40 שופך בוז על שרים,
ומשוטט בשממה ללא דרך.
41 אך ירים נזקקים מצרם,
וירבה משפחותיהם כעדרן.
42 ישרים יראו וישמחו.
כל רשעים יסגרו את פיהם.
43 מי חכם ישים לב אל אלה. ויחשבו על חסדי יהוה.
תהילים: קלז
1 על נהרות בבל, שם ישבנו.
כן בכינו, בזכרנו את ציון.
2 על ערבות בתוכה,
תלינו נבלינו.
3 כי שם, שבי אותנו, בקשו מאיתנו שירים.
ייסורינו דרשו שירים של שמחה:
"שירו לנו משירי ציון!"
4 איך נשיר שיר ה' בארץ נוכריה?
5 אם אשכחך ירושלים,
תשכח ימיני את כישרונה.
6 לשוני תדבק לחך פי,
אם לא אזכירך;
אם לא אעדיף את ירושלים על ראש שמחתי.
7 זכר ה' לבני אדום,
את יום ירושלים;
מי אמר "הרס אותה! הרס אותה עד יסודותיה!"
8 בת בבל, נידון לחורבן,
אשרי מי שגמל לך,
כפי שעבדת אותנו.
9 אשרי מי שיקח ויכה את טפך אל הסלע.
משלי: 17
1 טוב פת יבשה בשקט,
מבית מלא משתה עם ריב.
2 עבד חכם ימשול בבן מביש,
ובין אחים יהיה לו חלק בירושה.
3 כרה לכסף וכבשן לזהב,
וה' בוחן לבבות.
4 עושי רשע ישמע לשפתיים רעות,
שקרן אזין ללשון רעה.
5 לועג לעני מחרף את יוצרו,
מי ששמח ברעה לא יינקה.
6 בני בנים הם עטרת זקנים; תפארת בנים הם הוריהם.
7 דיבור יהיר אינו ראוי לכסיל,
וכי פחות מכך שפתי שקר הולמות לנסיך.
8 שוחד הוא אבן יקרה בעיני נותן; לכל אשר יפנה, ישגשג.
9 המסתיר עבירה מקדם אהבה; וחוזר על דבר מפריד בין חברים.
10 גערוף חודרת עמוק יותר לאדם משכיל
ממאה מלקות לכסיל.
11 איש רשע מחפש רק מרד; לכן ישלח עליו שליח אכזר.
12 דובה שנגזלה מגוריה תפגוש אדם,
וכסיל בסכלותו.
13 הגמל רע תחת טוב,
רע לא יסור מביתו.
יד ראשית מריבה כפריצת סכר,
לכן הפסיקו את המריבה לפני שיתפרץ ריב.
טו מצדיק רשע וגונה צדיק,
שניהם כאחד תועבת ה'.
טז למה כסף ביד כסיל לקנות חכמה,
ואין לו תבונה?
י"ז חבר אוהב בכל עת,
ואח נולד לצרה.
יח איש חסר תבונה מכה ידיים,
והיה ערבון בפני רעהו.
ט"ז אוהב מריבה אוהב מריבה.
בונה שער גבוה מחפש אובדן.
כ"ב עורף לא ימצא שגשוג,
ובעל לשון מרמה יפול בצרה.
כ"א אבי כסיל יתאבל.
אבי כסיל לא ישמח. 22 לב טוב ירפא,
ורוח דכאה תיבש עצמות.
23 איש רשע יקח שוחד בסתר,
לסלף דרכי צדק.
24 חכמה לנגד פני נבון,
ועיני כסיל ינדדו עד קצה הארץ.
25 בן כסיל יביא עצב לאביו,
ומרר לילדתו.
26 גם להעניש צדיק לא טוב,
ולא להלקות פקידים על תומתם.
27 חוסך בדבריו ידע.
מי שמתעצב הוא איש בינה.
28 גם כסיל, כששותק, נחשב לחכם.
כשסותם שפתיו, נחשב לבעל תבונה.
הברית הישנה: שיר השירים 1:1 - 4:16
1:1 שיר השירים, אשר לשלמה. אהוב. 2 ינשק אותי בנשיקות פיו, כי טובה אהבתך מיין. 3 ניחוח ניחוח שמך, שמן יצוק שמך, לכן אהבו אותך עלמות. 4 קח אותי איתך, מהר נמהר, מלך הביאני לחדריו. חברים נשמח ונשמח בך, נשבח אהבתך מיין! אהוב הם צודקים באהבתך. 5 חשוך אני, אך יפה, בנות ירושלים, כאהלי קדר, כיריעות שלמה. 6 אל תביטו בי כי חשוך אני, כי השמש צרב אותי. בני אמי כעסו עלי. מינו אותי שומר כרמים, לא שמרתי את כרמי. 7 אמרי לי, את אשר נפשי אהבת, היכן את רעיה את צאנך, היכן את מניחה אותם בצהריים; כי למה אהיה כצרוע לצד עדרי רעייתך? אהובה 8 אם לא תדעי, יפה בנשים, לך בעקבות הצאן. רעי את גושיך ליד אוהלי הרועים.9 דמיתי אותך, אהובי, לסוס במרכבת פרעה.10 לחייך יפות בעגילים, צוארך בשרשראות תכשיטים.11 נעשה לך עגילי זהב, עם עגילי כסף. אהובה 12 בישב המלך על שולחנו, ריחי הפיץ את ריחו.13 אהובי לי כשקית מור, אשר שוכנת בין שדי.14 אהובי לי אשכול פרחי חינה מכרמי עין גדי. אהובה 15 הנה יפה את, אהובי. הנה יפה את. עיניך יונים. אהוב 16 הנה יפה את אהובתי, גם נעימה; ומשכבנו ירוק. אהוב 17 קורות ביתנו ארזים. קורותינו אשוחים. אהוב
2:1 אני שושנת השרון, שושנת העמקים. 2 כשושנה בין קוצים, כן אהבה בין בנות. אהוב 3 כתפוח בין עצי יער, כן אהבה בין בנים. ישבתי בצילו בשמחה רבה, פריו מתוק לחכי. 4 הוא הביאני אל אולם משתה. דגלו עליי אהבה. 5 חזקני בצמוקים, רענני בתפוחים, כי עיף אני מאהבה. 6 יד שמאלו תחת ראשי, ימינו מחבקני. 7 אני משביע אתכם, בנות ירושלים, בציצים או באיילות השדה, פן תעוררו ופן תעוררו את האהבה עד שתחפוץ. 8 קול דובי הנה בא, מקפץ על ההרים, מדלג על הגבעות. 9 דובי כאיצבה או כצבי צעיר. הנה עומד מאחורי חומתנו! הוא מביט בחלונות, הוא מציץ דרך הסורג. 10 דובי דיבר ואמר לי קומי אהבה יפה שלי ולכי. 11 כי הנה עבר החורף, תם הגשם ונעלם. 12 פרחים מופיעים בארץ, הגיע עת השירה, וקול התור נשמע בארצנו. 13 תאנה מבשלת תאניה הירוקות, הגפנים פורחות, הן נותנות ריח. קומי אהבה יפה שלי ולכי. אהוב 14 יונתי בחציצי הסלע, במסתור ההר, הראתה פניך. שמעה קולך; כי מתוק קולך, ונעימות פניך.15 תפסו לנו את השועלים, את השועלים הקטנים, אשר משחיתים כרמים; כי כרמינו פורחים. אהוב 16 דודי לי, ואני שלו. הוא רועה בין חבצלות.17 עד קריר היום ונבסו צללים, שובי, דודי, והיית כצבי או כצעיר אייל בהרי ביתר.
3:1 לילה על משכבי חיפשתי את אשר אהבתי נפשי חיפשתי ולא מצאתי. 2 אקום עכשיו ואסובב בעיר, ברחובות ובכיכרות אבקש את אשר אהבתי נפשי. חיפשתי ולא מצאתי. 3 מצאני השומרים הסובבים בעיר, הראיתם את אשר אהבתי נפשי. 4 כמעט עברתי מהם, ומצאתי את אשר אהבתי נפשי. אחזתי בו ולא שחררתיו, עד אשר הבאתיו בית אמי, אל חדרה של הורתי. 5 אני משביע אתכם, בנות ירושלים, בציצים או באיילות השדה, פן תעוררו ולא תעוררו את האהבה, עד אשר תחפוץ. 6 מי זה העולה מן המדבר כעמודי עשן, מבושם מור ולבונה, בכל בשמי סוחר? 7 הנה מרכבת שלמה! שישים גיבורים סביבה, מגיבורי ישראל. 8 כולם אוחזים בחרב, ומומחי מלחמה. איש חרבו על ירכו, מפני פחד בלילה. 9 המלך שלמה עשה לו מרכבה מעץ לבנון. 10 עשה עמודיה כסף, מכתנה זהב, מושבה ארגמן, תוכה מרוצף אהבה, מבנות ירושלים. 11 צאו בנות ציון וראו את המלך שלמה, בכתר אשר עטרת אותו אמו, ביום חתונתו, ביום שמחת לבו. אהובה
4:1 הנה יפה את, אהובי. הנה יפה את. עיניך יונים מאחורי צעיףך. שיערך כעדר עיזים היורדים מהר גלעד. 2 שיניך כעדר גזוז, אשר עלה מן הרחצה, אשר תאומים כלהם, אין בהם שכול. 3 שפתיך כחוט שני, פיך יפה, רקותיך כרימון מאחורי צעיףך. 4 צוארך כמגדל דוד בנוי למחסן נשק, אשר עליו תלויים אלף מגנים, כל מגני גיבורים. 5 שני שדיך כשני עופרים, תאומי צבי, רעים בין חבצלות. 6 עד קריר היום וינוסו הצללים, אלך אל הר המור, אל גבעת הלבונה. 7 כולך יפה, אהובי, אין בך רב. 8 בואי איתי מלבנון כלה, איתי מלבנון, הביטי מראש אמנה, מראש שניר וחרמון, ממאורות האריות, מהרי הנמרים. 9 שבצת את לבי, אחותי, כלה. שבצת את לבי באחת מעיניך, בשרשרת אחת של צוארך. 10 מה יפה אהבתך, אחותי, כלה! כמה טובה אהבתך מיין! ניחוח בשמיך מכל בשמים! 11 שפתותיך, כלה, נוטפות כחלת דבש. דבש וחלב תחת לשונך. ריח בגדיך כריח לבנון. 12 גן נעול הוא אחותי, כלה; מעיין נעול, מעיין חתום. 13 נצריך פרדס רימונים, עם פירות יקרים: חינה עם צמחי נרד, 14 נרד וזעפרן, קלמוס וקינמון, עם כל עץ קטורת; מור ואהלה, עם כל הבשמים הטובים, 15 מעיין גנים, באר מים חיים, נחלים זורמים מלבנון. אהובה. 16 ערי, רוח צפונית; וְבֹאוּ, דָּרוֹם; נִשְׁפוּ עַל-גִּנִּי, וְיִפְלוּ בְּשָׁמָיהּ. יָבֹא דְּדִיבִי אֶל-גִּנָּהוּ, וְיַטְעַם פְּרִיו הַטָּעֲרָרִים.
הברית החדשה: קורינתים ב' ח':16-24
ח':16 אבל תודה לאלהים, אשר שם את אותה דאגה אליכם בלב טיטוס.
17 כי הוא אמנם קיבל את דרישתנו, אך בהיותו נלהב מאוד, יצא אליכם מרצונו החופשי.
18 שלחנו איתו את האח אשר שבחו בבשורה ידוע בכל הקהלות.
19 לא זו בלבד, אלא גם מונה על ידי הקהלות להצטרף אלינו בחסד זה, אשר אנו מגישים לתפארת האדון עצמו, ולהראות את נכונותנו.
20 אנו נמנעים מכך, שאיש יאהשם אותנו בנדיבות זו אשר אנו מגישים.
21 בהתחשב בדברים המכובדים, לא רק בעיני האדון, אלא גם בעיני בני אדם. 22 שלחנו איתם את אחינו, אשר פעמים רבות הוכחנו שהוא נלהב בדברים רבים, אך כעת ביתר שאת, בשל הביטחון הרב שהוא רוחש בכם.
23 טיטוס, הוא שותפו ושותפי לעבודה עבורכם. אחינו, הם שליחי הקהילות, כבוד המשיח.
24 לכן הראו להם את אהבתכם בפני הקהילות, ואת התפארותנו בכם.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
No comments:
Post a Comment