MAY 1
PSALMS: 1, 31, 61, 91, 121
PROVERBS: 1
OLD TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 4:1 - 7:11
NEW TESTAMENT: ROMANS: 7:1 - 13
VERBS
PSALMS
Psalms 1
1 Blessed is the man who doesn't walk in the counsel of the wicked, Nor stand in the way of sinners, Nor sit in the seat of scoffers;
2 But his delight is in the law of the LORD; On his law he meditates day and night.
3 He shall be like a tree planted by the streams of water, That brings forth its fruit in its season, Whose leaf also does not wither. Whatever he does shall prosper.
4 The wicked are not so, But are like the chaff which the wind drives away.
5 Therefore the wicked shall not stand in the judgment, Nor sinners in the congregation of the righteous.
6 For the LORD knows the way of the righteous, But the way of the wicked shall perish.
Psalms 31
1 In you, LORD, do I take refuge. Let me never be put to shame: Deliver me in your righteousness.
2 Bow down your ear to me. Deliver me speedily. Be to me a strong rock, A house of defense to save me.
3 For you are my rock and my fortress, Therefore for your name's sake lead me and guide me.
4 Pluck me out of the net that they have laid secretly for me, For you are my stronghold.
5 Into your hand I commend my spirit. You redeem me, LORD, God of truth.
6 I hate those who regard lying vanities, But I trust in the LORD.
7 I will be glad and rejoice in your lovingkindness, For you have seen my affliction. You have known my soul in adversities.
8 You have not shut me up into the hand of the enemy. You have set my feet in a large place.
9 Have mercy on me, LORD, for I am in distress. My eye, my soul, and my body waste away with grief.
10 For my life is spent with sorrow, My years with sighing. My strength fails because of my iniquity. My bones are wasted away.
11 Because of all my adversaries I have become utterly contemptible to my neighbors, A fear to my acquaintances. Those who saw me on the street fled from me.
12 I am forgotten from their hearts like a dead man. I am like broken pottery.
13 For I have heard the slander of many, terror on every side, While they conspire together against me, They plot to take away my life.
14 But I trust in you, LORD. I said, You are my God.
15 My times are in your hand. Deliver me from the hand of my enemies, and from those who persecute me.
16 Make your face to shine on your servant. Save me in your lovingkindness.
17 Let me not be put to shame, LORD, for I have called on you. Let the wicked be put to shame. Let them be silent in She'ol.
18 Let the lying lips be mute, Which speak against the righteous insolently, with pride and contempt.
19 Oh how great is your goodness, Which you have laid up for those who fear you, Which you have worked for those who take refuge in you, Before the sons of men!
20 In the covert of your presence will you hide them from the plotting of man. You will keep them secretly in a pavilion from the strife of tongues.
21 Praise be to the LORD, For he has shown me his marvelous lovingkindness in a strong city.
22 As for me, I said in my haste, "I am cut off from before your eyes." Nevertheless you heard the voice of my petitions when I cried to you.
23 Oh love the LORD, all you his holy ones! The LORD preserves the faithful, And pays back him who deals proudly in full.
24 Be strong, and let your heart take courage, All you who hope in the LORD.
Psalms 61
1 Hear my cry, God. Listen to my prayer.
2 From the end of the eretz, I will call to you, when my heart is overwhelmed. Lead me to the rock that is higher than I.
3 For you have been a refuge for me, A strong tower from the enemy.
4 I will dwell in your tent forever. I will take refuge in the shelter of your wings. Selah.
5 For you, God, have heard my vows. You have given me the heritage of those who fear your name.
6 You will prolong the king's life; His years shall be for generations.
7 He shall be enthroned in God's presence forever. Appoint your lovingkindness and truth, that they may preserve him.
8 So I will sing praise to your name forever, That I may fulfill my vows daily.
Psalms 91
1 He who dwells in the secret place of Ha`Elyon Will rest in the shadow of Shaddai.
2 I will say of the LORD, "He is my refuge and my fortress; My God, in whom I trust."
3 For he will deliver you from the snare of the fowler, From the deadly pestilence.
4 He will cover you with his pinions. Under his wings you will take refuge. His truth is a shield and a buckler.
5 You will not be afraid of the terror by night, Nor of the arrow that flies by day;
6 Nor of the pestilence that walks in darkness, Nor of the destruction that wastes at noonday.
7 A thousand may fall at your side, And ten thousand at your right hand; But it will not come near you.
8 You will only look with your eyes, And see the reward of the wicked.
9 For you, LORD, are my refuge! You have made Ha`Elyon your habitation.
10 No evil shall happen to you, Neither shall any plague come near your dwelling.
11 For he will give his angels charge over you, To guard you in all your ways.
They will bear you up in their hands, So that you won't dash your foot against a stone.
13 You will tread on the lion and cobra. You will trample the young lion and the serpent underfoot.
14 "Because he has set his love on me, therefore I will deliver him. I will set him on high, because he has known my name.
15 He will call on me12, and I will answer him. I will be with him in trouble. I will deliver him, and honor him.
16 I will satisfy him with long life, And show him my yeshu`ah."
Psalms 121
1 I will lift up my eyes to the hills. Where does my help come from?
2 My help comes from the LORD, Who made heaven and eretz.
3 He will not allow your foot to be moved. He who keeps you will not slumber.
4 Behold, he who keeps Yisra'el Will neither slumber nor sleep.
5 The LORD is your keeper. The LORD is your shade on your right hand.
6 The sun will not harm you by day, Nor the moon by night.
7 The LORD will keep you from all evil. He will keep your soul.
8 The LORD will keep your going out and your coming in, From this time forth, and forevermore.
PROVERBS 31
1 The words of king Lemo'el; the oracle which his mother taught him.
2 "Oh, my son!" Oh, son of my womb! Oh, son of my vows!
3 Don't give your strength to women, Nor your ways to that which destroys kings.
4 It is not for kings, Lemo'el; it is not for kings to drink wine; Nor for princes to say, 'Where is strong drink?'
5 Lest they drink, and forget the law, And pervert the justice due to anyone who is afflicted.
6 Give strong drink to him who is ready to perish; And wine to the bitter in soul:
7 Let him drink, and forget his poverty, And remember his misery no more.
8 Open your mouth for the mute, In the cause of all who are left desolate.
9 Open your mouth, judge righteously, And serve justice to the poor and needy."
10 Who can find a worthy woman? For her price is far above rubies.
11 The heart of her husband trusts in her. He shall have no lack of gain.
12 She does him good, and not harm, All the days of her life.
13 She seeks wool and flax, And works eagerly with her hands.
14 She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
15 She rises also while it is yet night, Gives food to her household, And portions for her servant girls.
16 She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
17 She girds her loins with strength, And makes her arms strong.
18 She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp doesn't go out by night.
19 She lays her hands to the distaff, And her hands hold the spindle.
20 She opens her arms to the poor; Yes, she extends her hands to the needy.
21 She is not afraid of the snow for her household; For all her household are clothed with scarlet.
22 She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
23 Her husband is respected in the gates, When he sits among the Zakenim of the land.
24 She makes linen garments and sells them, And delivers sashes to the merchant.
25 Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
26 She opens her mouth with wisdom. Faithful instruction is on her tongue.
27 She looks well to the ways of her household, And doesn't eat the bread of idleness.
28 Her children rise up and call her blessed. Her husband also praises her:
29 "Many women do noble things, But you excel them all."
30 Charm is deceitful, and beauty is vain; But a woman who fears the LORD, she shall be praised.
31 Give her of the fruit of her hands; Let her works praise her in the gates.
OLD TESTAMENT: 2 CORINTHIANS 4:1 - 7:11
4:1 Therefore, since through God’s mercy we have this ministry, we do not lose heart.
2 Rather, we have renounced secret and shameful ways; we do not use deception, nor do we distort the word of God. On the contrary, by setting forth the truth plainly we commend ourselves to everyone’s conscience in the sight of God.
3 And even if our gospel is veiled, it is veiled to those who are perishing.
4 The god of this age has blinded the minds of unbelievers, so that they cannot see the light of the gospel that displays the glory of Christ, who is the image of God.
5 For what we preach is not ourselves, but Jesus Christ as Lord, and ourselves as your servants for Jesus’ sake.
6 For God, who said, “Let light shine out of darkness,” made his light shine in our hearts to give us the light of the knowledge of God’s glory displayed in the face of Christ.
7 But we have this treasure in jars of clay to show that this all-surpassing power is from God and not from us.
8 We are hard pressed on every side, but not crushed; perplexed, but not in despair;
9 persecuted, but not abandoned; struck down, but not destroyed.
10 We always carry around in our body the death of Jesus, so that the life of Jesus may also be revealed in our body.
11 For we who are alive are always being given over to death for Jesus’ sake, so that his life may also be revealed in our mortal body.
12 So then, death is at work in us, but life is at work in you.
13 It is written: “I believed; therefore I have spoken.” Since we have that same spirit of faith, we also believe and therefore speak,
14 because we know that the one who raised the Lord Jesus from the dead will also raise us with Jesus and present us with you to himself.
15 All this is for your benefit, so that the grace that is reaching more and more people may cause thanksgiving to overflow to the glory of God.
16 Therefore we do not lose heart. Though outwardly we are wasting away, yet inwardly we are being renewed day by day.
17 For our light and momentary troubles are achieving for us an eternal glory that far outweighs them all.
18 So we fix our eyes not on what is seen, but on what is unseen, since what is seen is temporary, but what is unseen is eternal
5:1 For we know that if the earthly tent we live in is destroyed, we have a building from God, an eternal house in heaven, not built by human hands.
2 Meanwhile we groan, longing to be clothed instead with our heavenly dwelling,
3 because when we are clothed, we will not be found naked.
4 For while we are in this tent, we groan and are burdened, because we do not wish to be unclothed but to be clothed instead with our heavenly dwelling, so that what is mortal may be swallowed up by life.
5 Now the one who has fashioned us for this very purpose is God, who has given us the Spirit as a deposit, guaranteeing what is to come.
6 Therefore we are always confident and know that as long as we are at home in the body we are away from the Lord.
7 For we live by faith, not by sight.
8 We are confident, I say, and would prefer to be away from the body and at home with the Lord.
9 So we make it our goal to please him, whether we are at home in the body or away from it.
10 For we must all appear before the judgment seat of Christ, so that each of us may receive what is due us for the things done while in the body, whether good or bad.
11 Since, then, we know what it is to fear the Lord, we try to persuade others. What we are is plain to God, and I hope it is also plain to your conscience.
12 We are not trying to commend ourselves to you again, but are giving you an opportunity to take pride in us, so that you can answer those who take pride in what is seen rather than in what is in the heart.
13 If we are “out of our mind,” as some say, it is for God; if we are in our right mind, it is for you.
14 For Christ’s love compels us, because we are convinced that one died for all, and therefore all died.
15 And he died for all, that those who live should no longer live for themselves but for him who died for them and was raised again.
16 So from now on we regard no one from a worldly point of view. Though we once regarded Christ in this way, we do so no longer.
17 Therefore, if anyone is in Christ, the new creation has come: The old has gone, the new is here!
18 All this is from God, who reconciled us to himself through Christ and gave us the ministry of reconciliation:
19 that God was reconciling the world to himself in Christ, not counting people’s sins against them. And he has committed to us the message of reconciliation.
20 We are therefore Christ’s ambassadors, as though God were making his appeal through us. We implore you on Christ’s behalf: Be reconciled to God.
21 God made him who had no sin to be sin for us, so that in him we might become the righteousness of God.
6:1 As God’s co-workers we urge you not to receive God’s grace in vain.
2 For he says, “In the time of my favor I heard you, and in the day of salvation I helped you.”I tell you, now is the time of God’s favor, now is the day of salvation.
3 We put no stumbling block in anyone’s path, so that our ministry will not be discredited.
4 Rather, as servants of God we commend ourselves in every way: in great endurance; in troubles, hardships and distresses;
5 in beatings, imprisonments and riots; in hard work, sleepless nights and hunger;
6 in purity, understanding, patience and kindness; in the Holy Spirit and in sincere love;
7 in truthful speech and in the power of God; with weapons of righteousness in the right hand and in the left;
8 through glory and dishonor, bad report and good report; genuine, yet regarded as impostors;
9 known, yet regarded as unknown; dying, and yet we live on; beaten, and yet not killed;
10 sorrowful, yet always rejoicing; poor, yet making many rich; having nothing, and yet possessing everything.
11 We have spoken freely to you, Corinthians, and opened wide our hearts to you.
12 We are not withholding our affection from you, but you are withholding yours from us.
13 As a fair exchange—I speak as to my children—open wide your hearts also.
14 Do not be yoked together with unbelievers. For what do righteousness and wickedness have in common? Or what fellowship can light have with darkness?
15 What harmony is there between Christ and Belial ? Or what does a believer have in common with an unbeliever?
16 What agreement is there between the temple of God and idols? For we are the temple of the living God. As God has said: “I will live with them and walk among them, and I will be their God, and they will be my people.”
17 Therefore, “Come out from them and be separate, says the Lord. Touch no unclean thing, and I will receive you.”
18 And, “I will be a Father to you, and you will be my sons and daughters, says the Lord Almighty.”
7:1 Therefore, since we have these promises, dear friends, let us purify ourselves from everything that contaminates body and spirit, perfecting holiness out of reverence for God.
2 Make room for us in your hearts. We have wronged no one, we have corrupted no one, we have exploited no one.
3 I do not say this to condemn you; I have said before that you have such a place in our hearts that we would live or die with you.
4 I have spoken to you with great frankness; I take great pride in you. I am greatly encouraged; in all our troubles my joy knows no bounds.
5 For when we came into Macedonia, we had no rest, but we were harassed at every turn—conflicts on the outside, fears within.
6 But God, who comforts the downcast, comforted us by the coming of Titus,
7 and not only by his coming but also by the comfort you had given him. He told us about your longing for me, your deep sorrow, your ardent concern for me, so that my joy was greater than ever.
8 Even if I caused you sorrow by my letter, I do not regret it. Though I did regret it—I see that my letter hurt you, but only for a little while—
9 yet now I am happy, not because you were made sorry, but because your sorrow led you to repentance. For you became sorrowful as God intended and so were not harmed in any way by us.
10 Godly sorrow brings repentance that leads to salvation and leaves no regret, but worldly sorrow brings death.
11 See what this godly sorrow has produced in you: what earnestness, what eagerness to clear yourselves, what indignation, what alarm, what longing, what concern, what readiness to see justice done. At every point you have proved yourselves to be innocent in this matter.
NEW TESTAMENT: ROMANS: 7:1 – 13
Released From the Law, Bound to Christ
1 Do you not know, brothers and sisters—for I am speaking to those who know the law—that the law has authority over someone only as long as that person lives?
2 For example, by law a married woman is bound to her husband as long as he is alive, but if her husband dies, she is released from the law that binds her to him.
3 So then, if she has sexual relations with another man while her husband is still alive, she is called an adulteress. But if her husband dies, she is released from that law and is not an adulteress if she marries another man.
4 So, my brothers and sisters, you also died to the law through the body of Christ, that you might belong to another, to him who was raised from the dead, in order that we might bear fruit for God.
5 For when we were in the realm of the flesh, the sinful passions aroused by the law were at work in us, so that we bore fruit for death.
6 But now, by dying to what once bound us, we have been released from the law so that we serve in the new way of the Spirit, and not in the old way of the written code.
The Law and Sin
7 What shall we say, then? Is the law sinful? Certainly not! Nevertheless, I would not have known what sin was had it not been for the law. For I would not have known what coveting really was if the law had not said, “You shall not covet.”
8 But sin, seizing the opportunity afforded by the commandment, produced in me every kind of coveting. For apart from the law, sin was dead.
9 Once I was alive apart from the law; but when the commandment came, sin sprang to life and I died.
10 I found that the very commandment that was intended to bring life actually brought death.
11 For sin, seizing the opportunity afforded by the commandment, deceived me, and through the commandment put me to death.
12 So then, the law is holy, and the commandment is holy, righteous and good.
Scripture quoted by permission. Quotations designated (NIV) are from THE HOLY BIBLE: NEW INTERNATIONAL VERSION®. NIV®. Copyright © 1973, 1978, 1984, 2011 by Biblica. All rights reserved worldwide.
תהילים ומשלי
תהילים
תהילים א
א אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ולא יעמוד בדרך חטאים, ולא ישב במושב לצים;
ב כי בתורת ה' חפצו, בתורתו יהגה יומם ולילה.
ג כעץ שתול על נחלי מים יהיה, אשר ייתן פריו בעיתו, ועלו לא יבול. כל אשר יעשה יצליח.
ד לא כן רשעים, כי כמוץ אשר רוח תנשא.
ה לכן לא יעמדו רשעים במשפט, וחטאים בקהל צדיקים.
ו כי ידע ה' דרך צדיקים, ודרך רשעים תאבד.
תהילים לא
א בך ה' אחס, לעולם לא אבוש; בצדקתך אל תצילני.
2 הטה אוזנך אליי, מהרה הושיעני, היה לי צור חזק, בית מגן להושיעני.
3 כי אתה צורי ומבצרי, לכן למען שמך תנחיני ותנחיני.
4 משוך אותי מן הרשת אשר טמנו לי בסתר, כי אתה מעוזי.
5 בידך אפקיד רוחי. אתה גאלני, יהוה, אלוהי אמת.
6 שנאתי את אשר יבט הבלי שקר, וביהוה אני בוטח.
7 אשמח ואשמח בחסדך, כי ראית את צרתי. ידעת את נפשי בצרות.
8 לא סגרתני ביד אויב. במקום רחב הנחית רגליי.
9 רחמני, יהוה, כי צר לי. עיני, נפשי וגופי נובלים מיגון.
10 כי כלו חיי ביגון, שנותיי באנחה. כוחי נכשל מפני עווני, עצמותיי נשחקות.
11 מפני כל צרי הייתי בזוי מאוד לשכני, לפחד למכריי. ראו אותי ברחוב ברח ממני.
12 נשכחתי מליבם כמת, הייתי כמו חרס שבורים.
13 כי שמעתי דיבת רבים, פחד מסביב, כי קשרו עליי יחד, זוממים לקחת את נפשי.
14 כי אני בוטח בך ה'. אמרתי, אתה אלוהי.
15 עיתותיי בידך. הצילני מיד אויבי ומרדפי.
16 האר פניך על עבדך. הושיעני בחסדך.
17 אל-אבישני, ה', כי קראתיך. יבישו רשעים, ישתקו בשאול. 18 תִשְׁתְּלוּ שְׁפָתִים שַׁקְרִים, מְדַבְּרִים צַדִּיק בְּחַסְפָּה, בְּגָאוֹן וּבוֹז.
19 מה גָּדוֹל טוֹבְךָ, אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לִיְרָאִיךָ, אֲשֶׁר עָשַׂת לַחֲסֹתֶיךָ, לְפָנֵי בְנֵי אָדָם!
20 בְּסֵתַר פְּנֵיךָ תְסְתִּירָם מִזִּמְצָא אֱנִי, בְּסֻכָּר מִמִּרְבָּת שְׁפָנִים.
21 הֲבָל לַיהוָה, כִּי הִרְאֶנִּי נִפְלָא חַסְדּוֹ בְּעִיר מְבוּצָה.
22 וְאָמַרְתִּי בְּחִידַי, "נִכְרַתִּי מִלְּעֵינֶיךָ". וְשְׁמַעְתָּ קוֹל תְּחֻנוּנַי בְּצְעִיקְתָּ אֵלֶיךָ.
23 אָהֲבוּ אֶת-יְהוָה, כָּל קְדֹשִׁיו! יְהוָה שָׁמֵר אֱמוּנִים, וְיַשְׁלֹם לַגָּאוֹת תַּשְׁלֹם.
24 הֲבוּ אֶת-יְהוָה, וְיַאֲמַץ לִבְכֶם, כָּל-קֹחִים בַּיהוָה.
תהילים ס"א
1 שמע צעקתי, אלוהים. הקשב לתפילתי.
2 מקצה ארץ אקרא לך, כי ירע לבי. אל צוק גבה ממני הובלני.
3 כי מחסה היית לי, מגדל חזק מאויב.
4 לעולם אשכן באוהלך, במחסה כנפיך אחסה, סלה.
5 כי שמעת נדריי, נתת לי נחלת יראי שמך.
6 יאריך ימי מלך, לדורות יהיו שנותיו.
7 לעולם יושב לפני אלוהים. תן חסדך ואמתך, וישמרנו.
8 אז אשיר לשמך לעולם, למען אקיים נדריי יום יום.
תהילים צ"א
1 יושב בסתר עליון, בצל שדי ינוח.
2 אֹמַר לַיהוָה, "מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּטַחַת בָּוֶת."
3 כִּי יַצִּילְךָ מְפַקֵּשׁ צַפֵּר, מִמִּגְבָּר קָטַל.
4 בְּאֶרְפָתָיו יַסְכֶּךָ, תַּחַת כַּנְפָיו תַּחֲסֶה, מִגִּין וְצֶבֶר הַשְׁחִיד בַּצַּחַר.
7 לִפְלוֹ אֶלֶף צִדֶּךָ, וְרַבְעֲבָרוֹת אֲלֵימִינֶךָ, וְלֹא יְגָרְבוּ אֵלֶיךָ.
8 רַק בְּעֵינֶיךָ תִּרְאֶה, וְרָאֶת גְּמוּל רָשָׁעִים.
9 כִּי אַתָּה, יְהוָה, מַחְסִי, שִׁמְשִׁיתֶּה אֶל־עֲלִינָה,
10 לֹא יָקָרֶךָ רָעָה, וְלֹא תְגָרֵב אֶל־מְשָׁבְתֶךָ.
2 יא כי יצווה עליך מלאכיו, לשמרך בכל דרכיך.
יסַאֲכוּ בִּידָם, לְמַעֲקֹת רַגְלֶךָ אֶל אֶבֶן.
13 על אריה ועל קוברה תדרוך, על אריה צעיר ועל נחש תרדום.
14 כי חָבַב אֵלַי אֱלֹהוּ אֱלֹהוּ, אָמַלֵּנוֹ, כִּי יָדַע שְׁמִי.
15 יְקָרֵא אֵלַי וְעָנָהּ. אהיה עִמּוֹ בְּצָרָה. אֱלֹהוּ וְאֲכַבְדוֹ.
16 אֲרִיכוּ חַיִּים, וְאֶרְאֶהוּ אֶת יְשׁוּעַי.
תהילים קכ"א
1 אֲשַׁא עֵינִי לְהָרִים מֵאִין יְבֹא עֶזְרִי.
2 מֵה' עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
3 לא יִתֵן לָרַגְלֶךָ לְהָמוּד, לֹא יָנָם שֹׁמְרֶךָ.
4 הנה, שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יָנָם וְלֹא יָנָם.
5 ה' שומרך, ה' צִלך על יד ימינך.
6 לא ירעה לך השמש ביום, ולא ירח בלילה.
7 ישמרך ה' מכל רע, ישמור נפשך.
8 ישמר ה' צאתך ובאתך, מעתה ועד עולם.
משלי
משלי לא
1 דברי המלך למואאל, ניב אשר לימדה אותו אמו.
2 "הוי בני!" הוי בן בטרי, הוי בן נדריי!
3 אל תתן כוחך לנשים, ודרכיך לאובד מלכים.
4 לא למלכים למואאל, לא למלכים לשתות יין, ולא לשרים לומר 'איה משקה חזק'.
5 פן ישתו וישכחו תורה, ויעוותו משפט לכל ענוי.
ו תן משקה חזק לאבד, ויין למר נפש.
7 ישתה וישכח עוניו, ולא תזכור עוד את צערו.
8 פתח פיך לאלם, למען כל השוממים.
9 פתח פיך, שפטו בצדק, ועשו משפט לעני ולנזקק.
10 מי ימצא אישה ראויה? כי מחירה הרבה מעל אבני אודם.
11 לב בעלה בטח בה, לא יחסר לו רווח.
12 היא עושה לו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
13 צמר ופשתן תבקש, ובידיה תעבוד ברצון.
14 כמו ספינות סוחר היא, ממרחקים תביא את לחמה.
15 וגם תקום עוד לילה, תיתן אוכל לביתה, ומנות לשפחותיה.
16 תחשוב על שדה ותקנה אותו, בפרי ידיה תנטע כרם.
17 תחגר מתניה בכוח, ותחזק זרועותיה.
18 תדע כי סחורתה משתלמת, נרה לא תכבה בלילה.
19 תשלח את ידיה אל הפלדה, וידיה אוחזות בפלדה.
20 זרועותיה תפתח לעניים; כן, היא מושיטה את ידיה לנזקקים.
21 היא לא מפחדת מהשלג עבור בני ביתה; כי כל בני ביתה לבושים ארגמן.
22 היא מייצרת לעצמה שטיחי שטיחים. הלבוש שלה הוא פשתן וסגול.
23 בעלה נכבד בשערים כשהוא יושב בין זקני הארץ.
24 היא עושה בגדי פשתן ומוכרת אותם ותמסור אבנטים לסוחר.
25 כוח וכבוד הם הלבוש שלה. היא צוחקת בזמן שיבוא.
26 היא פותחת את פיה בחוכמה. הוראה נאמנה על לשונה.
27 היא רואה היטב את דרכי ביתה, ולא אוכלת לחם בטלה.
28 ילדיה קמים וקוראים לה מבורכת. גם בעלה משבח אותה:
29 "נשים רבות עושות דברים אצילים, אבל אתה מצטיין בכולן."
30 קסם הוא מרמה, ויופי הוא הבל; וְאִשָּׁה יְרֵאת יְהוָה, תִּתְהַלֵּל.
31 תן לה את ה פרי ידיה; יהללו אותה מעשיה בשערים.
הברית הישנה: קורינתים ב' ד':1 - ז':11
ד':1 לכן, מאחר שברחמי אלוהים יש לנו את השירות הזה, איננו מאבדים את הלב.
2 אלא נטשנו את הסודות והמבישות; איננו מרמים, וגם איננו מעוותים את דבר אלוהים. להיפך, בהציגנו את האמת בבירור, אנו ממליצים על עצמנו למצפונם של כל אחד לפני אלוהים.
3 וגם אם בשורתנו מוסתרת, היא מוסתרת לאלו האובדים.
4 אלוהי העולם הזה עיוור את דעתם של הלא מאמינים, כדי שלא יוכלו לראות את אור הבשורה המציג את כבוד המשיח, שהוא צלם אלוהים.
5 כי איננו מבשרים על עצמנו, אלא על ישוע המשיח כאדון, ועל עצמנו כעבדיכם למען ישוע.
6 כי אלוהים, אשר אמר "יאיר אור מן החושך", האיר את אורו בלבבותינו כדי לתת לנו את אור ידיעת כבוד אלוהים הנגלה בפני המשיח.
7 אך אוצר זה יש לנו בכלי חרס, כדי להראות שהכוח העצום הזה הוא מאלוהים ולא מאיתנו.
8 אנו לחוצים מכל עבר, אך לא נדחקים; מבולבלים, אך לא נואשים;
9 נרדפים, אך לא נטושים; מופלים ארצה, אך לא אובדים.
10 אנו נושאים תמיד בגופנו את מותו של ישוע, כדי שגם חייו של ישוע יתגלו בגופנו.
11 כי אנו החיים נמסרים תמיד למוות למען ישוע, כדי שגם חייו יתגלו בגופנו בן התמותה.
12 אם כן, המוות פועל בנו, אך החיים פועלים בכם.
13 כתוב: "האמנתי, לכן דיברתי". מאחר שיש לנו את אותה רוח אמונה, גם אנחנו מאמינים ולכן מדברים,
14 כי אנחנו יודעים שמי שהקים את האדון ישוע מן המתים, גם יקים אותנו עם ישוע ויציג אותנו לפניו עםכם.
15 כל זאת לטובתכם, כדי שהחסד, אשר מגיע ליותר ויותר אנשים, יגרום להודיה לשפע לתפארת אלוהים.
16 לכן איננו מאבדים את עוצמתנו. אף על פי שבחוץ אנו מתכלים, מבפנים אנו מתחדשים יום יום.
17 כי צרותינו הקלות והרגעיות משיגות לנו כבוד נצחי העולה על כולן בהרבה.
18 לכן איננו מביטים במה שנראה, אלא במה שאינו נראה, כי מה שנראה הוא זמני, ומה שאינו נראה הוא נצחי.
5:1 כי אנחנו יודעים שאם נהרס אוהל הארצי שאנו יושבים בו, יש לנו בניין מאלוהים, בית נצחי בשמים, לא בנוי בידי אדם.
2 בינתיים אנו נאנחים, כמהים להתלבש במקום זאת במעוננו השמימי,
3 כי כשאנו לבושים, לא נימצא עירומים.
4 כי בזמן שאנו באוהל הזה, אנו נאנחים ונושאים בנטל, כי איננו רוצים להתפשט, אלא להתלבש במקום זאת במעוננו השמימי, כדי שהחיים יבלעו את מה שבנמותה.
5 מי שעיצב אותנו למטרה זו הוא אלוהים, אשר נתן לנו את הרוח כערובה, ערובה לבאות.
6 לכן אנו תמיד בטוחים ויודעים שכל עוד אנו בבית בגוף, אנו רחוקים מהאדון.
7 כי אנו חיים באמונה, לא במראה.
8 אני אומר שאנו בטוחים, ומעדיפים להיות רחוקים מהגוף ולהיות בבית עם האדון.
9 לכן אנו שמים לעצמנו למטרה לרצות אותו, בין אם אנו בבית בגוף ובין אם מחוץ לו.
10 כי כולנו חייבים להופיע לפני כסא המשפט של המשיח, כדי שכל אחד מאיתנו יקבל את המגיע לו על הדברים שעשה בגוף, בין טוב ובין רע.
11 אם כן, מאחר שאנו יודעים מה פירוש יראת ה', אנו מנסים לשכנע אחרים. מה שאנחנו ברור לאלוהים, ואני מקווה שזה ברור גם למצפונכם.
12 איננו מנסים להמליץ על עצמנו שוב בפניכם, אלא נותנים לכם הזדמנות להתגאות בנו, כדי שתוכלו לענות לאלה המתגאים במה שנראה ולא במה שבלב.
13 אם "איבדנו את שפיותנו", כפי שאומרים חלק, זה למען אלוהים; אם אנחנו שפויים, זה למענכם.
14 כי אהבת המשיח מחייבת אותנו, כי אנו משוכנעים שאחד מת בעד כולם, ולכן כולם מתו.
15 והוא מת בעד כולם, כדי שאלה החיים לא יחיו עוד לעצמם, אלא למען זה שמת בעדם וקם לתחייה.
16 לכן מעתה ואילך איננו מתייחסים לאיש מבחינה גשמית. אף על פי שבעבר ראיינו את המשיח כך, איננו מתייחסים אליו עוד.
17 לכן, אם מישהו נמצא במשיח, בריאה חדשה באה: הישן חלף, החדש הגיע!
18 כל זה מאת אלוהים, אשר פייס אותנו עם עצמו על ידי המשיח ונתן לנו את שירות הפיוס:
19 שאלוהים פייס את העולם עם עצמו במשיח, מבלי לחשב את חטאי האדם. והוא הפקיד בידינו את בשורת הפיוס.
20 לכן אנו שליחי המשיח, כאילו אלוהים קורא דרכנו. אנו מתחננים בפניכם בשם המשיח: התפייסו עם אלוהים.
21 את אשר לא חטא, אלוהים הפך לחטא עבורנו, כדי שנהפוך בו לצדקת אלוהים.
6:1 כעמיתיו של אלוהים אנו מפצירים בכם, אל תקבלו את חסד האל לשווא.
2 כי הוא אומר: "בעת חסד שמעתי אתכם, וביום ישועה עזרתי אתכם." אני אומר לכם, עכשיו זמן חסד האל, עכשיו יום ישועה.
3 לא שמנו מכשול בדרכו של איש, למען לא יפגע שירותנו.
4 אך כמשרתי אלוהים אנו משבחים את עצמנו בכל דבר: בסבלנות רבה; בצרות, בקשיים ובמצוקות;
5 במכות, בכלא ובמהומות; בעבודה קשה, בלילות ללא שינה וברעב;
6 בטוהר, בתבונה, בסבלנות ובנדיבות; ברוח הקודש ובאהבה כנה;
7 בדיבור אמת ובגבורת האל; עם כלי נשק של צדק בימין ובשמאל;
8 בתהילה ובחרפה, בשמו רע ובשמו טוב; אמיתיים, אך נחשבים כמתחזים;
9 ידועים, אך נחשבים כבלתי ידועים; גוססים, ובכל זאת אנו חיים; מוכים, אך לא נהרגים;
10 עצובים, אך תמיד שמחים; עניים, אך מעשירים רבים; חסרי כל, ובכל זאת מחזיקים בכל.
11 דיברנו אליכם בחופשיות, קורינתים, ופתחנו את ליבנו אליכם לרווחה.
12 איננו מסתירים מכם את חיבתנו, אך אתם מסתירים מאיתנו את שלכם.
13 כחילופי דברים הוגנים - אני מדבר כאל ילדיי - פתחו גם את לבכם לרווחה.
14 אל תהיו כבולים יחד עם לא מאמינים. כי מה משותף לצדק ולרשע? או איזו אחווה יכולה להיות לאור עם החושך?
15 איזו הרמוניה יש בין המשיח לבליעל? או מה משותף למאמין עם לא מאמין?
16 איזו הסכמה יש בין היכל אלוהים לאלילים? כי אנחנו היכל אלוהים חי. כפי שאמר אלוהים: "אשב עמם ואלך בתוכם, והייתי להם לאלהים, והם יהיו לי לעם."
17 לכן, "צאו מהם והבדלו, נאם ה'. אל תגעו בדבר טמא, ואקבל אתכם."
18 ו"אהיה לכם לאב, ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, נאם ה' צבאות."
7:1 לכן, מאחר שיש לנו את ההבטחות האלה, ידידי היקרים, הבה נטהר את עצמנו מכל אשר מטמא גוף ורוח, ונשלים קדושה מתוך יראת אלוהים.
2 תנו לנו מקום בלבבכם. לא עשינו עוול לאיש, לא השחתנו איש, לא ניצלנו איש.
3 איני אומר זאת כדי לגנות אתכם; אמרתי קודם לכן שיש לכם מקום כזה בלבבנו שנחיה או נמות עמכם.
4 דיברתי אליכם בגילוי לב רב; אני גאה בכם מאוד. אני מעודד מאוד; בכל צרותינו שמחתי אינה יודעת גבולות.
5 כי בבואנו למקדוניה לא היה לנו מנוחה, אלא היינו מוטרדים מכל עבר - מאבקים מבחוץ, פחדים מבפנים.
6 אבל אלוהים, המנחם את השפלים, ניחם אותנו בבואו של טיטוס,
7 ולא רק בבואו אלא גם בנחמה שנתתם לו. הוא סיפר לנו על געגועיכם אליי, על צערכם העמוק ועל דאגתכם העזה כלפיי, כך ששמחתי הייתה גדולה מתמיד.
8 גם אם הצטערתי לכם במכתבי, איני מתחרט. אף על פי שכן הצטערתי - אני רואה שמכתבי פגע בכם, אך רק לזמן קצר -
9 אך כעת אני שמח, לא משום שהצערתם, אלא משום שהצער שלכם הוביל אתכם לתשובה. כי התעצבתם כפי שאלוהים רצה ולכן לא נפגעתם בכם בשום אופן.
10 צער אלוהים מביא תשובה שמובילה לישועה ואינו משאיר חרטה, אך צער העולם מביא מוות. 11 ראו מה עורר בכם הצער הזה, כפי שאומרים אלוהים: איזו רצינות, איזו להט לטהר את עצמכם, איזו זעם, איזו בהלה, איזו כמיהה, איזו דאגה, איזו נכונות לראות צדק נעשה! בכל נקודה הוכחתם את עצמכם חפים מפשע בעניין זה.
הברית החדשה: רומים: ז':1-13
משוחררות מהתורה, קשורות למשיח
1 האינכם יודעים, אחים ואחיות – כי אני מדבר אל היודעים את התורה – שהתורה שולטת באדם רק כל עוד הוא חי?
2 לדוגמה, על פי התורה אישה נשואה קשורה לבעלה כל עוד הוא חי, אך אם בעלה מת, היא משוחררת מהתורה הקושרת אותה אליו.
3 לכן, אם היא מקיימת יחסי מין עם גבר אחר בעודו חי, היא נקראת נואפת. אך אם בעלה מת, היא משוחררת מהתורה ואינה נואפת אם היא נישאת לגבר אחר.
4 לכן, אחיי ואחיותיי, גם אתם מתתם לתורה דרך גוף המשיח, כדי שתהיו שייכים לאחר, לזה שקם לתחייה, כדי שנוכל לעשות פרי לאלוהים.
5 כי כאשר היינו בעולם הבשר, פעלו בנו התשוקות החטאיות שעוררה התורה, כך שהנשאנו פרי למוות.
6 אך כעת, בכך שמתנו למה שכבל אותנו בעבר, שוחררנו מן התורה כדי שנעבוד בדרך החדשה של הרוח, ולא בדרך הישנה של הקוד הכתוב.
התורה והחטא
7 אם כן, מה נאמר? האם התורה היא חטא? בוודאי שלא! אף על פי כן, לא הייתי יודע מהו חטא אלמלא התורה. כי לא הייתי יודע מהי באמת חמדנות אלמלא אמרה התורה: "לא תחמוד".
8 אך החטא, שניצל את ההזדמנות שניתנה על ידי המצווה, יצר בי כל מיני חמדנות. כי ללא התורה, החטא מת.
9 פעם הייתי חי ללא התורה; אך כאשר הגיעה המצווה, חטא קם לחיים ואני מתתי.
10 ומצאתי שהמצווה שנועדה להביא חיים הביאה למעשה את המוות.
11 כי החטא, ניצל את ההזדמנות שניתנה על ידי המצווה, רימה אותי, ובאמצעות המצווה הרג אותי.
12 אם כן, התורה קדושה היא, והמצווה קדושה, צדקה וטובה היא.
הכתובים צוטטו ברשות. הציטוטים המסומנים (NIV) הם מהתנ"ך הקדוש: הגרסה הבינלאומית החדשה®. NIV®. זכויות יוצרים © 1973, 1978, 1984, 2011 על ידי Biblica. כל הזכויות שמורות לכל העולם.
No comments:
Post a Comment