APRIL 16
PSALMS: 16, 46, 76, 106, 136
PROVERBS: 16
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 2:18 - 4:4
NEW TESTAMENT: ACTS 24:1 - 27
PSALMS: 16
1 Preserve me, God, for in you do I take refuge.
2 My soul, you have said to the LORD,
"You are my Lord.
Apart from you I have no good thing."
3 As for the holy ones who are in the eretz,
They are the excellent ones in whom is all my delight.
4 Their sorrows shall be multiplied who give gifts to another god.
Their drink-offerings of blood I will not offer,
Nor take their names on my lips.
5 The LORD assigned my portion and my cup.
You made my lot secure.
6 The lines have fallen to me in pleasant places.
Yes, I have a good inheritance.
7 I will bless the LORD, who has given me counsel.
Yes, my heart instructs me in the night seasons.
8 I have set the LORD always before me.
Because he is at my right hand, I shall not be moved.
9 Therefore my heart is glad, and my tongue rejoices.
My body shall also dwell in safety.
10 For you will not leave my soul in She'ol,
Neither will you allow your holy one to see corruption.
11 You will show me the path of life.
In your presence is fullness of joy.
In your right hand there are pleasures forevermore.
PSALMS: 46
1 God is our refuge and strength,
A very present help in trouble.
2 Therefore will we not be afraid, though the eretz changes,
Though the mountains are shaken into the heart of the seas;
3 Though the waters of it roar and are troubled,
Though the mountains tremble with the swelling of it. Selah.
4 There is a river, the streams of which make the city of God glad,
The holy place of the tents of Ha`Elyon.
5 God is in the midst of her.
She shall not be moved.
God will help her at dawn.
6 The nations raged. The kingdoms were moved.
He uttered his voice, and the eretz melted.
7 The LORD of Hosts is with us.
The God of Ya`akov is our refuge. Selah.
8 Come, see the works of the LORD,
What desolations he has made in the eretz.
9 He makes wars cease to the end of the eretz.
He breaks the bow, and cuts the spear apart.
He burns the chariots in the fire.
10 "Be still, and know that I am God.
I will be exalted among the nations.
I will be exalted in the eretz."
11 The LORD of Hosts is with us.
The God of Ya`akov is our refuge. Selah.
PSALMS: 76
1 In Yehudah, God is known.
His name is great in Yisra'el.
2 His tent is also in Shalem;
His dwelling-place in Tziyon.
3 There he broke the flaming arrows of the bow,
The shield, and the sword, and the weapons of war.
Selah.
4 Glorious are you, and excellent,
More than mountains of game.
5 Valiant men lie plundered,
They have slept their last sleep.
None of the men of war can lift their hands.
6 At your rebuke, God of Ya`akov,
Both chariot and horse are cast into a deep sleep.
7 You, even you, are to be feared.
Who can stand in your sight when you are angry?
8 You pronounced judgment from heaven.
The eretz feared, and was silent,
9 When God arose to judgment,
To save all the afflicted ones of the eretz. Selah.
10 Surely the wrath of man praises you.
The survivors of your wrath are restrained.
11 Make vows to the LORD your God, and fulfill them!
Let all of his neighbors bring presents to him who is to be feared.
12 He will cut off the spirit of princes.
He is feared by the kings of the eretz.
PSALMS: 106
1 Praise the LORD!
Give thanks to the LORD, for he is good,
For his loving kindness endures forever.
2 Who can utter the mighty acts of the LORD,
Or fully declare all his praise?
3 Blessed are those who keep justice,
He who does righteousness at all times.
4 Remember me, LORD, with the favor that you show to your people.
Visit me with your yeshu`ah,
5 That I may see the prosperity of your chosen,
That I may rejoice in the gladness of your nation,
That I may glory with your inheritance.
6 We have sinned with our fathers.
We have committed iniquity.
We have done wickedly.
7 Our fathers didn't understand your wonders in Mitzrayim.
They didn't remember the multitude of your loving kindnesses,
But were rebellious at the sea, even at the Sea of Suf.
8 Nevertheless he saved them for his name's sake,
That he might make his mighty power known.
9 He rebuked the Sea of Suf also, and it was dried up;
So he led them through the depths, as through a desert.
10 He saved them from the hand of him who hated them,
And redeemed them from the hand of the enemy.
11 The waters covered their adversaries.
There was not one of them left.
12 Then they believed his words.
They sang his praise.
13 They soon forgot his works.
They didn't wait for his counsel,
14 But gave in to craving in the desert,
And tested God in the wasteland.
15 He gave them their request,
But sent leanness into their soul.
16 They envied Moshe also in the camp,
And Aharon, the LORD's holy one.
17 The eretz opened and swallowed up Datan,
And covered the company of Aviram.
18 A fire was kindled in their company.
The flame burned up the wicked.
19 They made a calf in Horev,
And worshiped a molten image.
20 Thus they exchanged their glory
For an image of a bull that eats grass.
21 They forgot God, their Savior,
Who had done great things in Mitzrayim,
22 Wondrous works in the land of Ham,
And awesome things by the Sea of Suf.
23 Therefore he said that he would destroy them,
Had Moshe, his chosen, not stood before him in the breach,
To turn away his wrath, so that he wouldn't destroy them.
24 Yes, they despised the pleasant land.
They didn't believe his word,
25 But murmured in their tents,
And didn't listen to the voice of the LORD.
26 Therefore he swore to them
That he would overthrow them in the wilderness,
27 That he would overthrow their seed among the nations,
And scatter them in the lands.
28 They joined themselves also to Ba`al-Pe`or,
And ate the sacrifices of the dead.
29 Thus they provoked him to anger with their deeds.
The plague broke in on them.
30 Then Pinechas stood up, and executed judgment,
So the plague was stopped.
31 That was credited to him for righteousness,
To all generations forevermore.
32 They angered him also at the waters of Merivah,
So that Moshe was troubled for their sakes;
33 Because they were rebellious against his spirit,
He spoke rashly with his lips.
34 They didn't destroy the peoples,
As the LORD commanded them,
35 But mixed themselves with the nations,
Learned their works.
36 They served their idols,
Which became a snare to them.
37 Yes, they sacrificed their sons and their daughters to demons.
38 They shed innocent blood,
Even the blood of their sons and of their daughters,
Whom they sacrificed to the idols of Kana`an.
The land was polluted with blood.
39 Thus were they defiled with their works,
And prostituted themselves in their deeds.
40 Therefore the wrath of the LORD was kindled against his people.
He abhorred his inheritance.
41 He gave them into the hand of the nations.
Those who hated them ruled over them.
42 Their enemies also oppressed them.
They were brought into subjection under their hand.
43 Many times he delivered them,
But they were rebellious in their counsel,
And were brought low in their iniquity.
44 Nevertheless he regarded their distress,
When he heard their cry.
45 He remembered for them his covenant,
And repented according to the multitude of his loving kindnesses.
46 He made them also to be pitied
By all those who carried them captive.
47 Save us, LORD, our God,
Gather us from among the nations,
To give thanks to your holy name,
To triumph in your praise!
48 Blessed be the LORD, the God of Yisra'el,
From everlasting even to everlasting!
Let all the people say, ‘
"Amein.
" Praise the LORD!
PSALMS: 136
1 Give thanks to the LORD, for he is good;
For his loving kindness endures forever.
2 Give thanks to the God of gods;
For his loving kindness endures forever.
3 Give thanks to the Lord of lords;
For his loving kindness endures forever:
4 To him who alone does great wonders;
For his loving kindness endures forever:
5 To him who by understanding made the heavens;
For his loving kindness endures forever:
6 To him who spread out the eretz above the waters;
For his loving kindness endures forever:
7 To him who made the great lights;
For his loving kindness endures forever:
8 The sun to rule by day;
For his loving kindness endures forever;
9 The moon and stars to rule by night;
For his loving kindness endures forever:
10 To him who struck down the Mitzrian firstborn;
For his loving kindness endures forever;
11 And brought out Yisra'el from among them;
For his loving kindness endures forever;
12 With a strong hand, and with an outstretched arm;
For his loving kindness endures forever:
13 To him who divided the Sea of Suf apart;
For his loving kindness endures forever;
14 Made Yisra'el to pass through the midst of it;
For his loving kindness endures forever;
15 But overthrew Par`oh and his host in the Sea of Suf;
For his loving kindness endures forever:
16 To him who led his people through the wilderness;
For his loving kindness endures forever:
17 To him who struck great kings;
For his loving kindness endures forever;
18 And killed mighty kings;
For his loving kindness endures forever:
19 Sichon king of the Amori;
For his loving kindness endures forever;
20 `Og king of Bashan;
For his loving kindness endures forever;
21 And gave their land as an inheritance;
For his loving kindness endures forever;
22 Even a heritage to Yisra'el his servant;
For his loving kindness endures forever:
23 Who remembered us in our low estate;
For his loving kindness endures forever;
24 And has delivered us from our adversaries;
For his loving kindness endures forever:
25 Who gives food to every creature;
For his loving kindness endures forever.
26 Oh give thanks to the God of heaven;
For his loving kindness endures forever.
PROVERBS: 16
1 The plans of the heart belong to man,
But the answer of the tongue is from the LORD.
2 All the ways of a man are clean in his own eyes;
But the LORD weighs the motives.
3 Commit your deeds to the LORD,
And your plans shall succeed.
4 The LORD has made everything for its own end --
Yes, even the wicked for the day of evil.
5 Everyone who is proud in heart is an abomination to the LORD:
They shall assuredly not be unpunished.
6 By mercy and truth iniquity is atoned for.
By the fear of the LORD men depart from evil.
7 When a man's ways please the LORD,
He makes even his enemies to be at shalom with him.
8 Better is a little with righteousness,
Than great revenues with injustice.
9 A man's heart plans his course,
But the LORD directs his steps.
10 Inspired judgments are on the lips of the king.
He shall not betray his mouth.
11 Honest balances and scales are the LORD's;
All the weights in the bag are his work.
12 It is an abomination for kings to do wrong,
For the throne is established by righteousness.
13 Righteous lips are the delight of kings.
They value one who speaks the truth.
14 The king's wrath is a messenger of death,
But a wise man will pacify it.
15 In the light of the king's face is life.
His favor is like a cloud of the spring rain.
16 How much better it is to get wisdom than gold!
Yes, to get understanding is to be chosen rather than silver.
17 The highway of the upright is to depart from evil.
He who keeps his way preserves his soul.
18 Pride goes before destruction,
A haughty spirit before a fall.
19 It is better to be of a lowly spirit with the poor,
Than to divide the plunder with the proud.
20 He who gives heed to the Word finds prosperity.
Whoever trusts in the LORD is blessed.
21 The wise in heart shall be called prudent.
Pleasantness of the lips promotes instruction.
22 Understanding is a fountain of life to one who has it,
But the punishment of fools is their folly.
23 The heart of the wise instructs his mouth,
And adds learning to his lips.
24 Pleasant words are a honeycomb,
Sweet to the soul, and health to the bones.
25 There is a way which seems right to a man,
But in the end it leads to death.
26 The appetite of the laboring man labors for him;
For his mouth urges him on.
27 A worthless man devises mischief.
His speech is like a scorching fire.
28 A perverse man stirs up strife.
A whisperer separates close friends.
29 A man of violence entices his neighbor,
And leads him in a way that is not good.
30 One who winks his eyes to plot perversities,
One who compresses his lips, is bent on evil.
31 Gray hair is a crown of glory.
It is attained by a life of righteousness.
32 One who is slow to anger is better than the mighty;
One who rules his spirit, than he who takes a city.
33 The lot is cast into the lap,
But its every decision is from the LORD.
OLD TESTAMENT: 1 CHRONICLES 2:18 - 4:4
2:18 Kalev the son of Hetzron became the father of [children] of `Azuvah [his] wife, and of Yeri`ot; and these were her sons: Yesher, and Shovav, and Ardon. 19 `Azuvah died, and Kalev took to him Efrat, who bore him Hur. 20 Hur became the father of Uri, and Uri became the father of Betzal'el. 21 Afterward Hetzron went in to the daughter of Makhir the father of Gil`ad, whom he took [as wife] when he was sixty years old; and she bore him Seguv. 22 Seguv became the father of Ya'ir, who had twenty-three cities in the land of Gil`ad. 23 Geshur and Aram took the towns of Ya'ir from them, with Kenat, and the villages of it, even sixty cities. All these were the sons of Makhir the father of Gil`ad. 24 After that Hetzron was dead in Kalev-Efratah, then Aviyah Hetzron's wife bore him Ashshur the father of Tekoa. 25 The sons of Yerachme'el the firstborn of Hetzron were Ram the firstborn, and Bunah, and Oren, and Otzem, Achiyah. 26 Yerachme'el had another wife, whose name was `Atarah; she was the mother of Onam. 27 The sons of Ram the firstborn of Yerachme'el were Ma`atz, and Yamin, and `Eker. 28 The sons of Onam were Shammai, and Yada. The sons of Shammai: Nadav, and Avishur. 29 The name of the wife of Avishur was Avichayil; and she bore him Achban, and Molid. 30 The sons of Nadav: Seled, and Appayim; but Seled died without children. 31 The sons of Appayim: Yish`i. The sons of Yish`i: Sheshan. The sons of Sheshan: Achlai. 32 The sons of Yada the brother of Shammai: Yeter, and Yonatan; and Yeter died without children. 33 The sons of Yonatan: Pelet, and Zaza. These were the sons of Yerachme'el. 34 Now Sheshan had no sons, but daughters. Sheshan had a servant, a Mitzrian, whose name was Yarcha. 35 Sheshan gave his daughter to Yarcha his servant as wife; and she bore him `Attai. 36 `Attai became the father of Natan, and Natan became the father of Zavad, 37 and Zavad became the father of Eflal, and Eflal became the father of `Oved, 38 and `Oved became the father of Yehu, and Yehu became the father of `Azaryah, 39 and `Azaryah became the father of Heletz, and Heletz became the father of El`asah, 40 and El`asah became the father of Sismai, and Sismai became the father of Shallum, 41 and Shallum became the father of Yekamyah, and Yekamyah became the father of Elishama. 42 The sons of Kalev the brother of Yerachme'el were Mesha his firstborn, who was the father of Zif; and the sons of Mareshah the father of Hevron. 43 The sons of Hevron: Korach, and Tappuach, and Rekem, and Shema. 44 Shema became the father of Racham, the father of Yorke`am; and Rekem became the father of Shammai. 45 The son of Shammai was Ma`on; and Ma`on was the father of Beit-Tzur. 46 `Efah, Kalev's concubine, bore Haran, and Motzah, and Gazez; and Haran became the father of Gazez. 47 The sons of Yohdai: Regem, and Yotam, and Geshan, and Pelet, and `Efah, and Sha`af. 48 Ma`akhah, Kalev's concubine, bore Shever and Tirchanah. 49 She bore also Sha`af the father of Madmannah, Sheva the father of Makhbena, and the father of Giv'ah; and the daughter of Kalev was `Akhsah. 50 These were the sons of Kalev, the son of Hur, the firstborn of Efratah: Shoval the father of Kiryat-Ye`arim, 51 Salma the father of Beit-Lechem, Haref the father of Beit-Gader.52 Shoval the father of Kiryat-Ye`arim had sons: Haro'e, half of the Menuchot. 53 The families of Kiryat-Ye`arim: The Yitri, and the Puti, and the Shumati, and the Mishra`i; of them came the Tzor`ati and the Eshta'uli. 54 The sons of Salma: Beit-Lechem, and the Netofati, Atrot-Beit-Yo'av, and half of the Manachati, the Tzor`i. 55 The families of Sofrim who lived at Ya`betz: the Tir`atim, the Shim`atim, the Sukhatim. These are the Kinim who came of Hammat, the father of the house of Rechav.
3:1 Now these were the sons of David, who were born to him in Hevron: the firstborn, Amnon, of Achino'am the Yizre`elite; the second, Daniyel, of Avigayil the Karmelite; 2 the third, Avshalom the son of Ma`akhah the daughter of Talmai king of Geshur; the fourth, Adoniyahu the son of Haggit; 3 the fifth, Shefatyah of Avital; the sixth, Yitre`am by `Eglah his wife: 4 six were born to him in Hevron; and there he reigned seven years and six months. In Yerushalayim he reigned thirty-three years; 5 and these were born to him in Yerushalayim: Shim`a, and Shovav, and Natan, and Shlomo, four, of Bat-Shua the daughter of `Ammi'el; 6 and Yivchar, and Elishama, and Elifelet,7 and Nogah, and Nefeg, and Yafia, 8 and Elishama, and Elyada, and Elifelet, nine. 9 All these were the sons of David, besides the sons of the concubines; and Tamar was their sister. 10 Shlomo's son was Rechav`am, Aviyah his son, Asa his son, Yehoshafat his son, 11 Yoram his son, Achazyah his son, Yo'ash his son, 12 Amatzyah his son, `Azaryah his son, Yotam his son, 13 Achaz his son, Hizkiyahu his son, Menashsheh his son, 14 Amon his son, Yoshiyahu his son. 15 The sons of Yoshiyahu: the firstborn Yochanan, the second Yehoiakim, the third Tzidkiyahu, the fourth Shallum. 16 The sons of Yehoiakim: Yekhonyah his son, Tzidkiyahu his son. 17 The sons of Yekhonyah, the captive: She'alti'el his son, 18 and Malkiram, and Pedayahu, and Shenazzar, Yekamyah, Hoshama, and Nedavyah. 19 The sons of Pedayahu: Zerubbavel, and Shim`i. The sons of Zerubbavel: Meshullam, and Hananyah; and Shelomit was their sister; 20 and Hashuvah, and Ohel, and Berekhyah, and Hasadyah, Yushav-Hesed, five. 21 The sons of Hananyah: Pelatyah, and Yesha`yah; the sons of Refayah, the sons of Arnan, the sons of `Ovadyah, the sons of Shekhanyahu. 22 The sons of Shekhanyahu: Shemayah. The sons of Shemayah: Hattush, and Yig'al, and Bariach, and Ne`aryah, and Shafat, six. 23 The sons of Ne`aryah: Elyo`enai, and Hizkiah, and `Azrikam, three. 24 The sons of Elyo`enai: Hodavyah, and Elyashiv, and Pelayah, and `Akkuv, and Yochanan, and Delayah, and `Anani, seven.
4:1 The sons of Yehudah: Peretz, Hetzron, and Karmi, and Hur, and Shoval. 2 Re'ayah the son of Shoval became the father of Yachat; and Yachat became the father of Achumai and Lahad. These are the families of the Tzor`ati. 3 These were [the sons of] the father of `Etam: Yizre`el, and Yishma, and Yidbash; and the name of their sister was Hatztzelel-Poni; 4 and Penu'el the father of Gedor, and Etzer the father of Hushah. These are the sons of Hur, the firstborn of Efratah, the father of Beit-Lechem.
NEW TESTAMENT: ACTS 24: 1- 27
24:1 After five days, the Kohen Gadol, Hananyah, came down with certain Zakenim and an orator, one Tertullus. They informed the governor against Sha'ul.
2 When he was called, Tertullus began to accuse him, saying, "Seeing that by you we enjoy much shalom, and that excellent measures are coming to this nation,
3 we accept it in all ways and in all places, most excellent Felix, with all thankfulness.
4 But, that I don't delay you, I entreat you to bear with us and hear a few words.
5 For we have found this man to be a plague, an instigator of insurrections among all the Yehudim throughout the world, and a ringleader of the sect of the Natzratim.
6 He even tried to profane the temple. We arrested him. By examining him yourself you may ascertain all these things of which we accuse him."
7 * [No text]
8 * [No text]
9 The Yehudim also joined in the attack, affirming that these things were so.
10 When the governor had beckoned to him to speak, Sha'ul answered, "Because I know that you have been a judge of this nation for many years, I cheerfully make my defense,
11 seeing that you can recognize that it is not more than twelve days since I went up to worship at Yerushalayim.
12 In the temple they didn't find me disputing with anyone or stirring up a crowd, either in the synagogues, or in the city.
13 Nor can they prove to you the things whereof they now accuse me.
14 But this I confess to you, that after the Way, which they call a sect, so I serve the God of our fathers, believing all things which are according to the law, and which are written in the prophets;
15 having hope toward God, which these also themselves look for, that there will be a resurrection of the dead, both of the just and unjust.
16 Herein I also practice always having a conscience void of offense toward God and men.
17 Now after some years, I came to bring gifts to the needy to my nation, and offerings;
18 amid which certain Yehudim from Asia found me purified in the temple, with no crowd, nor yet with tumult.
19 They ought to have been here before you, and to make accusation, if they had anything against me.
20 Or else let these men themselves say what injustice they found in me when I stood before the council,
21 unless it is for this one thing that I cried standing among them, 'Concerning the resurrection of the dead I am being judged before you today!'"
22 But Felix, having more exact knowledge concerning the Way, deferred them, saying, "When Lysias, the commanding officer, comes down, I will decide your case."
23 He ordered the centurion that Sha'ul should be kept in custody, and should have some privileges, and not to forbid any of his friends to serve him or to visit him.
24 But after some days, Felix came with Drusilla, his wife, who was a Yehudi, and sent for Sha'ul, and heard him concerning the faith in Messiah Yeshua.
25 As he reasoned about righteousness, self-control, and the judgment to come, Felix was terrified, and answered, "Go your way for this time, and when it is convenient for me, I will summon you."
26 He hoped that way that money would be given to him by Sha'ul, that he might release him. Therefore also he sent for him more often, and talked with him.
27 But when two years were fulfilled, Felix was succeeded by Porcius Festus, and desiring to gain favor with the Yehudim, Felix left Sha'ul in bonds.
16 באפריל
תהילים: טז, מ"ו, ע"ו, ק"ו, קל"ו
משלי: ט"ז
ברית הישנה: דברי הימים א' ב':י"ח - ד':ד'
ברית חדשה: מעשי השליחים כ"ד:א' - כ"ז
תהילים: ט"ז
1 שמרני, אלוהים, כי בך חסה.
2 נפשי, אמרת אל ה',
אתה אדוני.
בלעדך אין לי טוב.
3 וקדושים בארץ,
הם הגאונים אשר כל חפצי בהם.
4 ירבה צרותיהם, נותני מתנות לאל אחר.
נכסיהם דמם לא אקריב,
ולא אקח את שמותיהם על שפתי.
5 ה' ייעד את חלקי ואת כוסי. בטחת גורלי. 6 נחלות נפלו לי. כן, נחלה טובה לי. 7 אברך את ה', אשר נתן לי עצה. כן, לבי ילמדני בלילות. 8 תמיד נתתי את ה' לפניי. כי לימיני הוא, לא אטלט. 9 לכן שמח לבי, ולשוני עליזה. גם גופי ישכן בבטחה. 10 כי לא תעזוב את נפשי בשאול,
ולא תתן לחסידך לראות שחיתות. 11 דרך חיים תראהני. לפניך מלא שמחה. בימינך תענוגות לנצח.
תהילים: מו
1 אלוהים מחסנו ועוזנו,
עזרה נוכחת בצרה. 2 לכן לא נפחד, כי תשתנה הארץ,
כי הרים ינועו אל לב ימים;
3 כי מימיה יהלמו ויהלכו,
כי הרים יהללו מגאותיה. סלה.
4 נהר ישמח עיר אלהים,
קדש אוהלי עליון.
5 אלוהים בתוכה,
לא תזוז.
אלוהים יעזור לה בשחר.
6 גויים זעמו, ממלכות ינועו.
השמיע קולו, ותמס הארץ.
7 ה' צבאות עמנו.
אלוהי יעקב מחסוננו, סלה.
8 בואו ראו מעשי ה',
מה החרבות עשה בארץ.
9 הוא ישבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת שובר, חנית חותכת. מרכבות באש ישרוף.
10 "הִדְּמוּ וְדַעוּ כִּי אֱלֹהִים.
אֶרְמַה בְּגּוֹיִם.
אֶרְמַה בארץ."
11 ה' צבאות עמנו. אלוהי יעקב מחסתנו, סלה.
תהילים: ע"ו
1 ביהודה נודע אלוהים.
גדול שמו בישראל.
2 וגם בשלם אהלו,
בציון משכנו.
3 שם שבר חיצי קשת להבים,
מגן וחרב וכלי מלחמה.
סלה.
4 כבוד אתה ונפלא,
מהרי ציד.
5 גיבורים שדדו,
ישנו שנתם האחרונה.
איש מלחמה לא יוכל להרים את ידו.
6 בגעירתך, אלוהי יעקב,
גם מרכבה וגם סוס נפלו שנת ישרים.
7 אתה, גם אתה, נִרְא.
מי יעמוד לפניך בכעסך?
8 מן השמים גזרת משפט.
הארץ יראה ודממה,
9 כאשר קם אלוהים למשפט,
להושיע את כל עניי הארץ. סלה.
10 אם כן חמת אדם משבח אותך.
נותרו שרידי חמתך.
11 נדרים לה' אלהיך וקיימם!
כל שכניו יביאו מנחות לירא.
12 רוח נסיכים יכרות.
מלכי הארץ ירא אותו.
תהילים: 106
1 הודו לה'!
הודו לה' כי טוב,
כי לעולם חסדו.
2 מי יוכל לספר את גבורות ה',
או להכריז את כל תהילתו?
3 אשרי שומרי משפט,
עושה צדק בכל עת.
4 זכרוני ה' בחסד אשר אתה עושה לעמך. פקדני בישועך,
5 למען אראה בטוב בחיריך,
למען אשמח בשמחת עמך,
למען אתהלל בנחלתך.
6 חטאנו עם אבותינו,
עון עשינו,
רשענו.
7 לא הבינו אבותינו נפלאותיך במצרים,
לא זכרו את רב חסדיך,
וימרדו בים, בים סוף.
8 אך הושיע אותם למען שמו,
למען הודיע את כוחו הגדול.
9 וגזר בים סוף, ויבש,
והוביל אותם במהומות כדרך מדבר.
10 הושיע אותם מיד שונאם,
וגאלם מיד אויב.
11 מים כיסו את צריכם. לא נותר מהם אחד.
12 אז האמינו לדבריו.
שיחקו את תהילתו.
13 מהר שכחו מעשיו.
לא חיכו לעצתו,
14 כי במדבר נכנעו לתאוות,
ובמדבר ניסו את אלהים.
15 נתן להם את בקשתם,
ושלח רזה בנפשם.
16 וגם במשה יקנאו במחנה,
ובאהרן קדוש ה'.
17 הארץ נפתחה ובלעה את דתן,
ותכסה את קהל אבירם.
18 אש ניצתה בקהלתם, להבה שרפה רשעים.
19 עשו עגל בחורב,
וישחו לצלם מותך.
20 והחליפו את כבודם
בצלם פר אוכל עשב.
21 שכחו את אלוהים מושיעם,
אשר עשה גדלות במצרים,
22 נפלאות בארץ חם,
ודברים נוראים על ים סוף.
23 לכן אמר כי ישמידם,
אלמלא עמד משה בחירו לפניו בפרץ,
להשיב את אפו ולא ישמידם.
24 כן בוזים את ארץ הנעימה.
לא האמינו לדבריו,
25 וילמלו באוהליהם,
ולא שמעו בקול ה'.
26 לכן נשבע להם
כי יפגעם במדבר,
27 כי יפגע את זרעם בגויים,
ויפזרם בארצות.
28 וגם נדבקו בבעל פעור,
ואכלו זבחי מתים. 29 והכעיסוהו במעשיהם.
ותפרץ בהם מגפה.
30 ויקם פנחס ועשה משפט,
והמגפה נעצרה.
31 זה נחשב לו לצדקה,
לדור ודור עד עולם.
32 והכעיסוהו במי מריבה,
והתעצב משה עליהם;
33 כי מרדו ברוחו,
הוא דיבר בזלזול בשפתיו.
34 לא השמידו עמים,
כאשר ציווה ה' אותם,
35 וערבו עם הגויים,
ולמדו מעשיהם.
36 ועבדו את אליליהם,
והיו להם למלכודת.
37 כן הקריבו את בניהם ואת בנותיהם לשדים. 38 שפכו דם נקי,
ואת דם בניהם ודם בנותיהם,
אשר הקריבו לאלילי כנען.
הארץ נטמאה בדם.
39 ויטמאו במעשיהם,
וזנו במעשיהם.
40 לכן חרה חרון יהוה בעמו.
ושנא נחלתו.
41 ונתם ביד הגויים.
שנאיהם משלו בהם.
42 וגם אויביהם דחקו אותם.
ישעבדו תחת ידם.
43 פעמים רבות הציל אותם,
ומררו בעצתם,
וישפלו בעוונם.
44 אך ראה את צרתם,
בשמעו צעקתם.
45 זכר להם את בריתו,
ונחם כרב חסדו.
46 וגם גרם להם לרחמים
לכל שבותם.
47 הושיענו, יהוה אלוהינו,
אספנו אותנו מקרב הגויים,
להודות לשמך קדשך,
להלל בתהילתך!
48 ברוך יהוה אלוהי ישראל,
מעולם ועד עולם!
יאמרו כל העם, 'אמן.'
הללו את יהוה!
תהילים: קלו
1 הודו ליהוה כי טוב;
כי לעולם חסדו.
2 הודו לאלוהי האלהים;
כי לעולם חסדו.
3 הודו ליהוה אדונים;
כי לעולם חסדו.
43 לעושה נפלאות גדולות לבדו;
כי לעולם חסדו:
5 לעשׂה שמים בתבונה;
כי לעולם חסדו:
6 למשטח ארץ על פני מים;
כי לעולם חסדו:
7 לעשׂה מאורות גדולים;
כי לעולם חסדו:
8 השמש למשלט יומם;
כי לעולם חסדו;
9 ירח וכוכבים למשלט לילה;
כי לעולם חסדו:
10 למכה בכורי מצרים;
כי לעולם חסדו;
11 והוציא את ישראל מתוכם;
כי לעולם חסדו;
12 ביד חזקה ובזרוע נטויה;
כי לעולם חסדו:
13 למפריד ים סוף;
כי לעולם חסדו; יד עבר את ישראל בתוכה, כי לעולם חסדו, טו והפיל את פרעה ואת צבאו בים סוף, כי לעולם חסדו.
טז להוביל את עמו במדבר, כי לעולם חסדו.
ז להכה מלכים גדולים, כי לעולם חסדו.
ח והרג מלכים גיבורים, כי לעולם חסדו.
ט סיחון מלך האמורי, כי לעולם חסדו.
כג עוג מלך הבשן, כי לעולם חסדו.
כג ונתן את ארצם לנחלה, כי לעולם חסדו.
כג נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו.
כג זכרנו בשפלתנו.
כי לעולם חסדו;
24 והציל אותנו מצורינו;
כי לעולם חסדו;
25 הנותן מזון לכל נפש;
כי לעולם חסדו.
26 הודו לאלוהי השמים;
כי לעולם חסדו.
משלי: טז
1 מחשבות לב לאדם,
ותשובה לשונה מאת ה'.
2 כל דרכי אדם טהורים בעיניו;
וה' שוקל את המניעים.
3 שים מעשיך ליהוה,
וחשב מחשבותיך יצליחו.
4 כל עשה ה' לתכליתו --
ואפילו רשע ליום רעה.
5 כל גאון לב תועבה לה';
לא יינקה.
6 בחסד ובאמת יכפר עוון.
ביריאת ה' יסורו מרע.
7 כי חפצו דרכי אדם את ה',
גם אויביו ישים שלום עמו.
8 טוב מעט בצדק,
מהכנסה רבה בעוול.
9 לב איש מתכנן את דרכו,
וה' ינהל צעדיו.
10 משפטים נכונים על שפתי מלך,
לא יגלה פיו.
11 מאזניים ישרים הם ליהוה,
כל משקולות בשק מעשיו.
12 תועבת מלכים לעשות עוול,
כי בצדק כון כסא.
13 שפתי צדק הן חפצי מלכים.
דובר אמת יעריכו.
14 זעם מלך הוא שליח מוות,
וחכם ירגיע אותו.
15 באור פני מלך חיים.
חן כענן גשם אביב.
16 מה טוב לקנות חוכמה מזהב!
כן, לקנות בינה נבחר מכסף.
17 דרך ישרים היא סרה מרע. שומר דרכו ישמור נפשו.
18 גאווה לפני אובדן,
רוח גאה לפני נפילה.
19 טוב להיות שפל רוח עם עניים,
משל לחלק שלל עם גאים.
20 שמיע לדבר מוצא שגשוג.
בטוחה בה' ברוך.
21 חכם לב ייקרא נבון.
נועם שפתים מקדם מוסר.
22 תבונה היא מקור חיים לבעליה,
ועונש כסילים הוא סכלותם.
23 לב חכם ילמד את פיו,
ועל שפתיו יוסיף לימוד.
24 דברי נועם הם כחלת דבש,
מתוק לנפש ובריאות לעצמות. 25 יש דרך שנראית ישרה לאדם,
ובסוף היא מובילה למוות.
26 תאוות הפועל עמל עליו;
כי פיו דוחק אותו.
27 איש שווא חוקר רעה,
דבריו כאש בוערת.
28 איש עוולה מסית ריב,
לוחש מפריד בין חברים.
29 איש אלים מפתה את רעהו,
ודרך לא טובה מובילו.
30 קורץ עיניו לחשוף רעות,
המצמיד שפתיו נוטה לרע.
31 שיער אפור הוא עטרת כבוד,
חיי צדק משיגים אותה.
32 ארך אפיים טוב מגיבור,
המושל ברוחו, מאשר לוכד עיר. 33 הגורל יוטל בחיק, וכל פסק דינו מאת יהוה.
הברית הישנה: דברי הימים א' ב':י"ח - ד':ד'
ב':י"ח כלב בן חצרון היה הוליד את עזובה אשתו ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. יט מת עזובה וכלב לקח לו את אפרת ותלד לו את חור. כ וחור היה הוליד את אורי ואורי היה הוליד את בצלאל. כא ויבא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד, אשר לקח אותו בהיותו בן ששים שנה, ותלד לו את שגוב. כב שגוב היה הוליד את יאיר, אשר היו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד. כג גשור וארם לקחו מהם את ערי יאיר ואת קנת ואת חצריה, שישים ערים. כל אלה בני מכיר אבי גלעד. כד אחרי מות חצרון בכלב אפרתה, ותלד לו אביה אשת חצרון את אשר אבי תקוע. כה בני ירחמיאל בכור חצרון רם בכור ובונה ואורן ואוצם ואכיה. כוו לירחמיאל אשה נוספת ושמה עטרה היא אם אונם. כז בני רם בכור ירחמיאל מעץ וימין ועקר. כח בני אונם שמי וידע. בני שמי נדב ואבישור. 29 שם אשת אבישור אביחיל; ותלד לו את עכבן ואת מוליד. 30 בני נדב סלד ואפיים; וסלד מת בלא ילד. 31 בני אפיים ישי. בני ישי ששן. בני ששן אכלאי. 32 בני ידע אחי שמאי יתר ויונתן; ומת יתר בלא ילד. 33 בני יונתן פלט וזזא. אלה בני ירחמאל. 34 ולששן לא היו בנים כי אם בנות. ולששן היה עבד מצריא ושמו ירחא. 35 ששן נתן את בתו לירחא עבדו לאישה; ותלד לו את עטאי. לו ועתאי הוליד את נתן, ונתן הוליד את זבד, לז וזבד הוליד את אפלל, ואפלל הוליד את עובד, 38 ועובד הוליד את יהוא, ויהוא הוליד את עזריה, 39 ועזריה הוליד את חלץ, וחלץ הוליד את אלעשה, 40 ואלעשה הוליד את סיסמאי, וסיסמאי הוליד את שלום, 41 ושלום הוליד את יקמיה, ויקמיה הוליד את אלישמע. 42 בני כלב אחי ירחמעאל מישע בכורו, והוא אבי זיף, ובני מרש אבי חברון. 43 בני חברון קרח ותפוח ורֶקֶם ושמע. 44 שמע היה הוליד את רחם אבי יורקעם, ורקם היה הוליד את שמי. 45 בן שמי היה מעון, ומעון היה אבי בית צור. 46 אפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז, וחרן היה הוליד את גזז. 47 בני יהודאי: רגם ויותם וגשן ופלט ואיפה ושעף. 48 מעכה פילגש כלב ילדה את שבר ואת תרחנה. 49 וגם היא ילדה את שעף אבי מדמנה, את שבע אבי מכבנה ואבי גבע, ובת כלב הייתה עכסה. 50 אלה בני כלב בן חור בכור אפרתה: שובל אבי קרית יערים, 51 שלמה אבי בית לחם, וחרף אבי בית גדר. 52 לשובל אבי קרית יערים היו בנים: הרוע חצי המנוחות. 53 משפחות קרית יערים: היתרי והפוטי והשומטי והמישראי; מהם הצרעי והאשתאולי. 54 בני שלמה: בית לחם והנטופתי, עטרות בית יואב וחצי המנחתי, הצרעי. 55 משפחות הסופרים אשר ישבו ביעבץ: הטירטים והשמעטים והסוכתים אלה הקינים, בני חמת, אבי בית רחב.
הברית הישנה: דברי הימים א' ב':י"ח - ד':ד'
ב':י"ח כלב בן חצרון היה הוליד את עזובה אשתו ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. יט מת עזובה וכלב לקח לו את אפרת ותלד לו את חור. כ וחור היה הוליד את אורי ואורי היה הוליד את בצלאל. כא ויבא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד, אשר לקח אותו בהיותו בן ששים שנה, ותלד לו את שגוב. כב שגוב היה הוליד את יאיר, אשר היו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד. כג גשור וארם לקחו מהם את ערי יאיר ואת קנת ואת חצריה, שישים ערים. כל אלה בני מכיר אבי גלעד. כד אחרי מות חצרון בכלב אפרתה, ותלד לו אביה אשת חצרון את אשר אבי תקוע. כה בני ירחמיאל בכור חצרון רם בכור ובונה ואורן ואוצם ואכיה. כוו לירחמיאל אשה נוספת ושמה עטרה היא אם אונם. כז בני רם בכור ירחמיאל מעץ וימין ועקר. כח בני אונם שמי וידע. בני שמי נדב ואבישור. 29 שם אשת אבישור אביחיל; ותלד לו את עכבן ואת מוליד. 30 בני נדב סלד ואפיים; וסלד מת בלא ילד. 31 בני אפיים ישי. בני ישי ששן. בני ששן אכלאי. 32 בני ידע אחי שמאי יתר ויונתן; ומת יתר בלא ילד. 33 בני יונתן פלט וזזא. אלה בני ירחמאל. 34 ולששן לא היו בנים כי אם בנות. ולששן היה עבד מצריא ושמו ירחא. 35 ששן נתן את בתו לירחא עבדו לאישה; ותלד לו את עטאי. לו ועתאי הוליד את נתן, ונתן הוליד את זבד, לז וזבד הוליד את אפלל, ואפלל הוליד את עובד, 38 ועובד הוליד את יהוא, ויהוא הוליד את עזריה, 39 ועזריה הוליד את חלץ, וחלץ הוליד את אלעשה, 40 ואלעשה הוליד את סיסמאי, וסיסמאי הוליד את שלום, 41 ושלום הוליד את יקמיה, ויקמיה הוליד את אלישמע. 42 בני כלב אחי ירחמעאל מישע בכורו, והוא אבי זיף, ובני מרש אבי חברון. 43 בני חברון קרח ותפוח ורֶקֶם ושמע. 44 שמע היה הוליד את רחם אבי יורקעם, ורקם היה הוליד את שמי. 45 בן שמי היה מעון, ומעון היה אבי בית צור. 46 אפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז, וחרן היה הוליד את גזז. 47 בני יהודאי: רגם ויותם וגשן ופלט ואיפה ושעף. 48 מעכה פילגש כלב ילדה את שבר ואת תרחנה. 49 וגם היא ילדה את שעף אבי מדמנה, את שבע אבי מכבנה ואבי גבע, ובת כלב הייתה עכסה. 50 אלה בני כלב בן חור בכור אפרתה: שובל אבי קרית יערים, 51 שלמה אבי בית לחם, וחרף אבי בית גדר. 52 לשובל אבי קרית יערים היו בנים: הרוע חצי המנוחות. 53 משפחות קרית יערים: היתרי והפוטי והשומטי והמישראי; מהם הצרעי והאשתאולי. 54 בני שלמה: בית לחם והנטופתי, עטרות בית יואב וחצי המנחתי, הצרעי. 55 משפחות הסופרים אשר ישבו ביעבץ: הטירטים והשמעטים והסוכתים אלה הקינים, בני חמת, אבי בית רחב.
ג:א ואלה בני דוד אשר ילדו לו בחברון: הבכור אמנון לאחינועם היזרעאלי; השני דניאל לאביגיל הכרמלי; ב השלישי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור; הרביעי אדוניהו בן חגית; ג החמישי שפטיה מאביטל; הששי יתרעם מעגלה אשתו. ד שישה ילדו לו בחברון; וימלך שם שבע שנים ושישה חדשים. בירושלים מלך שלושים ושלוש שנים. ה ואלה ילדו לו בירושלים: שמעה ושובב ונתן ושלמה, ארבעה לבת שוע בת עמיאל. ו ויבכר ואלישמא ואליפלט, ז ונגה ונפג ויפיע, ח ואלישמא ואלידע ואליפלט, תשעה. ט כל אלה בני דוד מלבד בני הפילגשים ותמר אחותם. י בן שלמה רחבעם, אביה בנו, אסא בנו, יהושפט בנו, יא יורם בנו, אחזיה בנו, יואש בנו, יב אמציה בנו, עזריה בנו, יותם בנו, יג אחז בנו, חזקיהו בנו, מנשה בנו, יד אמן בנו, יאשיהו בנו. טו בני יאשיהו הבכור יוחנן, השני יהויקים, השלישי צדקיהו, הרביעי שלום. טז בני יהויקים: יכניה בנו, צדקיהו בנו. יז בני יכניה השבוי: שאלתיאל בנו. יח ומלכירם ופדיהו ושנאצר, יקמיה, הושמע ונדביה. יט בני פדיהו: זרובבל ושמעי. בני זרובבל: משלם וחנניה, ושלמית אחותם. 20 וחשובה ואהל וברכיה וחסדיה, יושב חסד, חמישה. 21 בני חנניה: פלטיה וישעיהו, בני רפאיה, בני ארנן, בני עובדיה, בני שכניה. 22 בני שכניה: שמעיה. בני שמעיה: חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט, ששה. כג בני נעריה: אליועני וחזקיה ועזריקם, שלשה. כד בני אליועני: חודביה ואלישיב ופליה ועכוב ויוחנן ודליה וענני, שבעה. ד:א בני יהודה: פרץ וחצרון וכרמי וחור ושובל. ב רעיה בן שובל היה אבי יחת, ויחת היה אבי אחומי ולחד. אלה משפחות הצרעתים. ג אלה היו אבי עיטם: יזרעאל וישמע וידבש. ושם אחותם חצצלאל פוני; ד ופנואל אבי גדור, ואצר אבי חושה. אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם.
הברית החדשה: מעשי השליחים כ"ד: 1-27
כ"ד:1 לאחר חמישה ימים ירד הכהן הגדול חנניה עם זקנים ונואם אחד, טרטולוס. הם הודיעו למושל על שאול.
2 כאשר נקרא טרטולוס, החל להאשים אותו באומרו: "בהיותנו זוכים לשלום רב דרכך, וכי צעדים מצוינים מגיעים לעם הזה,
3 אנו מקבלים זאת בכל דרך ובכל מקום, פליקס הנכבד, בכל הכרת תודה.
4 אך כדי שלא אעכב אותך, אני מתחנן בפניך שתהיה סבלני עמנו ותשמע כמה מילים.
5 כי מצאנו שהאיש הזה הוא מגפה, מסית מרידות בכל היהודים ברחבי העולם, ומנהיג של כת הנצרים.
6 הוא אפילו ניסה לחלל את המקדש. עצרנו אותו. על ידי חקירתו בעצמך תוכל לברר את כל הדברים האלה שאנו מאשימים אותו בהם."
7 * [ללא טקסט]
8 * [ללא טקסט]
9 גם היהודים הצטרפו להתקפה, ואישררו כי הדברים הללו אכן אכן כך.
10 כאשר סימן לו המושל לדבר, ענה שאול: "אני יודע שאתה שופט את העם הזה שנים רבות, ולכן אני מגן עליי בשמחה,
11 בהתחשב בכך שאתה יודע שלא עברו יותר משנים עשר יום מאז שעליתי להתפלל בירושלים.
12 בבית המקדש לא מצאו אותי מתווכח עם איש או מסית המון, לא בבתי הכנסת ולא בעיר.
13 וגם לא יוכלו להוכיח לך את הדברים שהם מאשימים אותי בהם עכשיו.
14 אבל זאת אני מודה בפניך, שעל פי הדרך, אשר הם מכנים כת, כך אני משרת את אלוהי אבותינו, ומאמין בכל הדברים אשר על פי התורה, ואשר כתובים בנביאים;
15 יש לי תקווה באלוהים, אשר גם אלה מצפים לה, שתהיה תחיית המתים, הן של הצדיקים והן של הרשעים.
16 גם בכך אני נוהג תמיד להיות נקי מכל פשע כלפי אלוהים. גברים.
17 לאחר מספר שנים באתי להביא מתנות לנזקקים לעמי וקרבנות;
18 ביניהם מצאו אותי יהודים מאסיה מטוהר בבית המקדש, ללא קהל, וגם לא עם מהומה.
19 הם היו צריכים להיות כאן לפניכם ולהאשים אותי, אם היה להם דבר נגדי.
20 או שאם לא כן, יגידו האנשים האלה בעצמם איזה עוול מצאו בי כשעמדתי לפני הסנהדרין,
21 אלא אם כן על דבר אחד זה צעקתי כשעמדתי ביניהם, 'על תחיית המתים אני נשפט לפניכם היום!'"
22 אבל פליקס, שידע יותר על הדרך, עיכב אותם ואמר: "כאשר ליזיאס, המפקד, ירד, אדון בעניינכם."
23 הוא ציווה על המאה להחזיק את שאול במעצר, ויהיה לו כמה זכויות, ולא לאסור על אף אחד מחבריו לשרת אותו או לבקרו.
24 אבל לאחר ימים מספר בא פליקס עם דרוסילה אשתו, שהייתה יהודייה, ושלח לקרוא לשאול, ושמע אותו על האמונה במשיח ישוע.
25 כשהוא דן בצדקה, בשליטה עצמית ובמשפט העתיד לבוא, פליקס נבהל, ואמר: "לך לדרכך לעת עתה, וכאשר יהיה נוח לי, אקרא לך."
26 הוא קיווה שכך ייתן לו שאול כסף, כדי שיוכל לשחררו. לכן גם שלח לקרוא לו לעתים קרובות יותר, ושוחח איתו.
27 אבל לאחר שחלפו שנתיים, ירש את פליקס פורקיוס פסטוס, ורצה למצוא חן בעיני היהודים, ועזב פליקס את שאול באסירים.
John 3:16-21 16 "For God so loved the world that he gave his one and only Son, F that whoever believes in him shall not perish but have eternal life. 17 For God did not send his Son into the world to condemn the world, but to save the world through him. 18 Whoever believes in him is not condemned, but whoever does not believe stands condemned already because he has not believed in the name of God's one and only Son. G 19 This is the verdict: Light has come into the world, but men loved darkness instead of light because their deeds were evil. 20 Everyone who does evil hates the light, and will not come into the light for fear that his deeds will be exposed. 21 But whoever lives by the truth comes into the light, so that it may be seen plainly that what he has done has been done through God." H
No comments:
Post a Comment